סמוך לצומת עירון (כביש 6 וכביש ואדי ערה) ניצבת אנדרטת משמר הגבול שעיצב האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. בניית האנדרטה הושלמה ב-1980 והצטרפה לעוד מיליון אנדרטאות שפזורות בארץ. זו אחת הגדולות שתכנן ערד שלאורך השנים הספיק לתכנן סדרה ארוכה של אנדרטאות, זאת לבד מתכנון רחב היקף של מבני ציבור ומגורים בתנועה הקיבוצית. כמו בשאר האנדרטאות גם כאן יצר מבנה בולט בסביבתו ובמקביל מקום שהייה שניתן להיכנס אליו. התקציב איפשר לערד לקבוע עמדת תצפית בראש האנדרטה, ממנה ניתן להשקיף לסביבה הקרובה והרחוקה.
בטון חשוף הוא החומר העיקרי בו נעשה שימוש, חומר שערד הירבה להשתמש לאורך דרכו כאדריכל וכמעצב אנדרטאות. ביקור במקום יכול להימשך כמה דקות וגם יכול להימשך שעה ארוכה, היות וחוץ מאנדרטה יש כאן מרכז מבקרים המציג את משמר הגבול.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
.
.
.
(1) האנדרטה
השפיץ והבטון הם שני המרכיבים הבולטים באתר. המשולש היא צורה עוצמתית, וכשערד עיצב את האתר הוא חשב שהאנדרטה תשתלב בנוף המקומי כך שלמשולש עם הקווים הישרים תהיה מובלטות ייחודית. אלא שערד חשב כך והמציאות הכתיבה אחרת. הנוף הטבעי עליו חלם ערד לשמור ולהשתלב בו, נמחק לטובת רחבת גרנוליט עצומה ולוהטת המוקפת בטריבונות של אצטדיון כדורגל. כך הפכה אנדרטת השפיץ למוקד באתר הנצחה שמנותק מסביבתו. יותר מזה, את הנוף הטבעי החליפה מדשאה וערוגות פרחים. את האנדרטה המופשטת משלים מרכז מבקרים פשטני שהתצוגה בו מתאימה למציאות הורודה שניסו להאכיל אותנו עד שנות ה-80. אך מי שמחפש עיצוב מקורי ומיושן, ישמח לגלות את קפסולת הזמן הזו.
"הוא עובד על שני מוטיבים מרכזיים, המגדל והמקלט", מסביר יובל דניאלי את גישת תכנון האנדרטאות של חיליק ערד. דניאלי השתתף בעריכת ספר מקיף על יצירתו של ערד, ובין השאר התמקד באנדרטאות שתכנן. "יש גם מקום שאתה יכול להשקיף ממנו וגם יכול להיות בתוכו, המוטיב הזה חוזר על עצמו באתר לחללי משמר הגבול וחללי נירים. זה בא משיר השומר: 'מעל המגדל סביב אשקיפה, עיני תגמע מרחקים'. גם באתר בטבעון זה קיים, שם יש X של רלסים ענקיים ואתה יכול להיכנס פנימה, להתייחד ולהדליק נר. יש פה מפגש של מונומנטליות עם אינטימיות".
.

להשתלב בנוף, התכנית המוקדמת לאתר ההנצחה לחללי מג"ב קודם לתוספת הגן והטריבונות עם מרכז המבקרים (באדיבות נעמי מורג)
.
(3) האדריכל
חיליק ערד הוא אחד האדריכלים שכתבתי עליו כאן הכי הרבה. הוא יליד פולין, 1927. עלה לארץ ישראל ב-1933, ייסד את קיבוץ סער ומאז הוא גר שם. תכנן פרויקטים רבים בעיקר בתנועה הקיבוצית אבל גם אנדרטאות ברחבי הארץ. ב-1964 הקים את האנדרטה הראשונה בסמוך לפוריה ולזכר ביתניה. האנדרטה האחרונה הוקמה ב-2011 בגבעת חביבה לזכרה של חביבה ריק.
את רוב האנדרטאות שתכנן כבר הספקתי כאן לסקר: (1) אנדרטת חטיבת יפתח, (2) אנדרטת חללי קרית טבעון, (3) אנדרטה לשיירת יחיעם, (4) אתר ההנצחה בקיבוץ שובל, (5) אתר זיכרון ביתניה ו-(6) אנדרטת דנגור. לאחרונה פורסם הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי, וניתן להשיג אותו בחנות מרכז באוהאוס (125 ש"ח).
.

אדריכל חיליק ערד, שנות ה-70 (באדיבות נעמי מורג)
.
(2) הבול
האנדרטה נבחרה להופיע על בול יום הזיכרון שיצא ב-1992. היה זה הבול הראשון שעיצב יגאל גבאי, כיום מבכירי מעצבי הבולים בישראל. אדריכלות הוא ממעט לשלב בבולים, אך בשנותיו הראשונות כמעצב (1994) עיצב סדרת בולים שהוקדשה לאדריכלות הסגנון הבינלאומי, שלושה בולים שהציגו את "מעונות עובדים" שתכנן אריה שרון, "בית חולים אסותא" בתכנון יוסף נויפלד ואת "בית הדר" בתכנון קרל רובין. ב-2008 עיצב תוית המציגה את מגדלי עזריאלי.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

אברהם לוי היה אחד מחללי מג"ב הראשונים. הוא נהרג סמוך לקלקיליה ב-1952 בהיותו בן 29. אביו נהרג ב-1929 כששמר על שכונת תלפיות
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

בית מורשת
.

בית כנסת קטן בכניסה
.
.
.
.
.

בקומת הגלריה המשקיפה על קומת התצוגה
.
.
.

גם בחופים בתל אביב
.
.
.
.

זו כבר חולצה של מגבניק אמיתי
.
.

תצוגה
.
.

אחים
.
.
.
★
★★
★★★
אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:
.
אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)
אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)
אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)
אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)
אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)
אנדרטת דנגור (חיליק ערד)
אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)
אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)
אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)
אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)
אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)
אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)
אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)
יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)
בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)
גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)
אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)
אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)
גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)
אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)
אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)
אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)
אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)
יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)
קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)
היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)
אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)
אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)
גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)
גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)
קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)
גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)
אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח
אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)
אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)
אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)
אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)
פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)
בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)
אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)
אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)
אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)
★★★
תגובות
צריך שהנדסה קרבית או איך שקוראים להם ישימו חומר נפץ ויפוצצו את כל המתחם הזה. לא פחות מזה.
אין שום מנחם באנדרטה הזאת,לא החומר,לא הקווים המחודדים. צריך להתחיל הכל מהתחלה. והמוזיאון ברמה של מיצג של כיתה ב'2.אני מתאפקת מלהגיד שלא לעשות אנדרטה מבטון. בחוק.
המשטרה השקיעה במדים של השוטרים וזה תענוג כששוטר עם המדים והמכשירי קשר עוצר אותך לראות אם אתה שיכור. ועכשיו הגיע הזמן שהיא תשקיע במתחם מורשת וזיכרון למג"ב.
את האנדרטה שלו בטבעון אני דווקא אוהבת. יש לי הרבה משפחה בטבעון וראיתי את האנדרטה הזאת אלפי פעמים ,בכל פעם שעברתי בצומת. אז כשרוצים יכולים.
בכלל,כל מי שרוצה לעשות אנדרטה שישלח קודם תמונה אלינו לפה ואנחנו נגיד לו אם להרוס או שזה בסדר ולהשאיר.
יש אנדרטות מוצלחות. זאת אנדרטה טובה:

גם זאת::

וגם זאת:

תפלץ בטון מכוער לעולם לא יוכל להשתלב בנוף טבעי, רק בבית כלא. מה שכן, הוא הולם את החיל המכוער.