סיבוב באנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל

44 אנשים נשרפו חיים במרומי הכרמל לפני חמש שנים. היום נראה המקום שקט ופסטורלי. השריפה שכילתה את היער הובילה את הרשויות לפעול לשיקום הסביבה. הכביש מתפתל במעלה ההר ובאחד העיקולים מציצה לפתע האנדרטה לזכר הנספים באסון, שנחנכה ב-2011. שעה אחרי ביקור בבית הפנקייק, כמה דקות אחרי כפר הנוער ימין אורד וכמה דקות לפני שבקרתי במרכז המסחרי בחדרה, עצרתי לראות את האנדרטה שדובר עליה כה רבות בזמנו, אך פחות עסקו בעיצובה.

כתבתי כאן בבלוג על עשרות אנדרטאות – רשימה מלאה נמצאת בתחתית הרשימה הזו. ניתן על פיהן לזהות קו מקשר שבא לידי ביטוי בעיקר בחלוקה כרונולוגית. האנדרטה הזו במרומי הכרמל חוזרת במידה מסוימת לתוכן שביקשו לייצג האנדרטאות שהוקמו כאן בשנות החמישים, אך העיצוב השונה מעמיד אותה בקבוצה המייצגת סוג חדש של אנדרטאות.

ועל כך ברשימה זו.

.

באנדרטה

.

(1) ביקור

מעריץ אלמוני ריסס את שמה של בר רפאלי באחד העיקולים, ומיד אחריה מופיעה לולאת הפלדה ונעלמת. בהמשך, שלט חום מכוון לחניון קטן, בו יש גם שירותים ציבוריים וברזייה. שביל ההליכה היוצא מהחניון מתפתל בשטח החשוף שכבר התכסה בצמחיה נמוכה. שביל האספלט מותאם גם לעגלות, ולמי שמתעייף מההליכה הקצרה, יש ספסל בנוי המלווה את השביל לכל אורכו. השביל נחצב בקרקע המשופעת ולכן הספסל לא רק משמש לישיבה, אלא גם כקיר התומך את האדמה ומאפשר את השביל המישורי.

לאחר הליכה קצרה נחשפת האנדרטה בשלבים. בקצה הדרך נפתח השביל לרחבה גדולה שנועדה לאכלס את באי הטקס השנתי. בכל שאר השנה, כמו עכשיו, הרחבה ריקה מאדם. משמאל ניצבת אנדרטה קטנה שהוקמה מיד לאחר האסון לצד הכביש וכעת היא כאן. לצידה מתקן להדלקת נרות נשמה.

שני חלקים עיקריים מרכיבים את האנדרטה: חלק ראשון בנוי בטון ומחופה אבן גיר. הוא נושא את שמות הנספים, סמלי הכוחות וכן תיאור של האסון. החלק השני הצומח ממנו, מורכב מגוף פלדה המתרומם אל על. הגוף יוצר לולאה שהזכירה לי להבת אש, אך בשיחה עם האדריכל מתברר שלא זו היתה הכוונה. הלולאה גם ממסגרת את הנוף ומבעדה רואים את קיבוץ בית אורן שנשרף בחלקו ומווקם על הגבעה שמצידו השני של הנחל. בשיחה עם האדריכל מתברר שהכוונה היתה למסגר את המבט דווקא לים התיכון.

.

(2) מימון:

עלות הקמת האנדרטה הסתכמה בכ-5 מיליון שקלים. המימון בא בעיקרו מהקק"ל, תורמי קרן היסוד בעולם והודות לתרומת הנדבנים מוטי וג’וייס סאקס מדרום אפריקה.

.

(2) טקס החנוכה המביך

דברי השבח של מנחה הטקס, דן כנר, לראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך טקס חנוכת האנדרטה הפכו לסנסציה תקשורתית למשך חמש דקות. וכך הזמין כנר את נתניהו לדוכן הנאומים: "אני מתכבד להזמין את מי שהיה הראשון להבין את גודל האירוע, רתם את כל הגורמים בארץ ובעולם לסייע בכיבוי השריפה ומאז דואג בלא ליאות למשפחות שאיבדו את היקר להן מכול. כבוד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. […] האנדרטה הזו הוקמה ואושרה בממשלה ביוזמתו של העומד בראשה, מר בנימין נתניהו, ובתרומה נדיבה שהרימוּ תורמי קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל". ואפשר גם לראות ולשמוע כדי להאמין ולהיזכר:

.

.

הגרסה של "ארץ נהדרת":

.

http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season9-articles/Article-118f60d5edc5431006.htm

.

מבט מהכביש

.

(3) התחרות לתכנון האנדרטה

זמן קצר לאחר האירוע קיימה היחידה להנצחת החייל תחרות סגורה בין ארבעה משרדי אדריכלים. בתחרות זכה משרדו של האדריכל נתנאל בן יצחק (אדריכלית אחראית: יעל בן יצחק), שהיתה זו לו פעם ראשונה שעסק בתכנון אנדרטאות. למתחרים ניתנו רק שבועיים של עבודה מרגע ההזמנה ועד להגשת ההצעה, וזאת כדי להספיק ולבנות אנדרטה שתחנך ביום השנה הראשון לאסון.

דרישת המזמין היתה ליצור מערכת שתייצר מהלך של זיכרון, ובכוונה לא ניתן פירוט וזאת במטרה לתת חופש יצירה למתחרים. בוועדת השיפוט ישבו נציגי משרד הביטחון, רשות שמורות הטבע והגנים, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל.

.

(4) ההצעה הזוכה שבוצעה

"בסוג כזה של אובייקט נדרשת הבנה נופית וגם הבנה אדריכלית", מסביר האדריכל נתנאל בן יצחק שמשרדו עוסק בתכנון אדריכלי ובתכנון נופי במידה שווה והצעתו כאמור היא שזכתה בתחרות ובוצעה. "המקום הוא אחד מהיפים בארץ ועד אותה עת היה שם חניון קטן וישן. קודם לתכנון קבענו לעצמנו מספר סייגים שהיו הקו המנחה שלנו. העיקרי שבהם היה לא לתכנן ביטוי קונקרטי. כשהגענו לאתר בפעם הראשונה, זה היה יום גשום, סחוף רוח וכל העצים שרופים. המקום הוא מלא הוד קדומים. ספגנו מייד את תחושת האסון, אבל את האסון לא רצינו להמשיג. רצינו להציג את רוח האדם שמתגברת על כל הפחדים. רצינו להציג תעוזה, אומץ לב ואת הרעיון שאדם משליך עצמו כדי להציל אחרים. לכן, האובייקט שהוא גדול בצורתו, נשלח אל האוויר בתנועה מעגלית, מן קשת שדואה מעל התהום בתנועה שמבטאת תעוזה. אבל זה לא הכל, כי כשאתה יוצר משהו בחלל, אתה ממסגר תמונה בנוף. המסגור הוא כפול כי מבעד לאנדרטה ניתן לראות את הים, דבר שמייצג תקווה. בנוסף, האנדרטה מכוונת את המבט כלפי המקום בו ארע האסון על הכביש. כאדריכלים ההתנסות שלנו בפיסול שונה. רצינו ליצור את המקום. אסור היה לנו לבנות מבנה כי זו שמורת טבע, אך כשאתה נמצא בתוך תחום הקשת יש תחושה של הגדרת חלל, לא רק מהתנועה אלא הגדרת חלל".

"השביל המוביל מהחניון לאנדרטה הוא כמו ההליכה בדרך לקבר של דוד ופולה בן גוריון בשדה בוקר. לא יכולנו להגיע לאותה דרמה וגם לא היה צורך, אך משהו מזה בקשנו לאמץ". את תכנון הנוף ערך אדריכל הנוף אמיר בלום מרשות הטבע והגנים.

"בהצעה המקורית רצינו גם לייצר אזור מורשת קבוע עם מעגלים של שבילים, שמספרים מה גורם וכיצד ניתן למנוע שרפות יער. תוכן לימודי נותן ערך מוסף. הצענו את הרעיון לרשות שמורות הטבע וזה לא נעשה. במהלך העבודות נחשפו מדרגות סלע עתיקות ובגללן זזנו קצת".

"לא עשינו חשבון של שעות, זו היתה השקעה עם כל הלב. סוג של מטרה לאומית שאתה נכנס אליה עם כל מה שיש לך".

.

2011: מודל מוקדם לתחרות (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

2011: הדמייה מוקדמת (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

(5) חומרים

"רצינו חומר כמה שיותר טבעי ולכן בחרנו בפלדת הקורטן שהיא בעלת גוון טבעי, כמו אדמת חמרה המשתלבת יפה עם סלעי הגיר. את הפלדה היה צריך לייבא מחו"ל. הפלדה עצמה היא גם הקונסטרוקציה ועובייה הוא 3 ס"מ. הקורה עצמה דואה לאורך 26 מטרים, לגובה מרבי של 7.5 מטרים מעל הבמה ונשענת על שני יסודות גדולים. כשישבתי עם הקונסטרוקטור מארק גלברג שביצע את חישובי משקל הפלדה לקראת המכרז, אחרי שהוא עשה את החישוב, שאלתי אותו כמה יצא לו והוא ענה: 44 טון. אמרתי לו לבדוק שוב והוא אמר שזה מה שזה שוקל. 44 אנשים נהרגו כאן ומשקל הקורה יצא לנו 44 טון. זה לא דבר שתכננו, אבל בדרך מופלאה של השגחה או מקרה יצא אותו מספר. כשזה מתחבר ביחד זה אומר שעשית את הדבר הנכון.

"את מנסרת הבטון מחפה אבן גיר אותה קבעתי שתהיה מאבנים גדולות, לפחות 1.20 מטר. בתוך המנסרה יצרנו תאים פוטו-וולטאים ויתכן שכבר עקרו אותם. רצינו שהאנדרטה תואר בלילה. כשאובייקט כזה עומד לבד בשטח, זה מה שקורה".

.

(6) האדריכל

אדריכל נתנאל בן יצחק סיים את לימודי האדריכלות בטכניון ב-1971. תחילה עבד במשרדם המשותף של האדריכלים אדם מזור וקלמן כ"ץ. תקופה מסוימת החזיק בשותפות בעצמו, וב-1980 פתח משרד עצמאי הפועל בתל אביב. היום עובד בן יצחק יחד עם שתי בנותיו שהצטרפו אליו לאחרונה. בין השאר תכנן המשרד בנתניה ובהצרליה את טיילת החוף כשבכל אחת מהן גשר תצפית עם מעלית המקשרת לחוף הים.

.

שלט

.

קבוצת מבקרות. אחד השולחנות המתקפלים כבר מוכן לארוחה

.

ברזיה

.

השביל המקשר בין החניה ובין האנדרטה חוצה את הטבע

.

דפנות השביל מורכבות מספסל אורכי שעוצר את הקרקע ומשולבים בו סלעים

.

מצע השביל

.

קצה השביל נפתח לרחבה

.

שלט

.

לצד הרחבה ניצבת ויטרינה עם נרות נשמה והאנדרטה הזמנית שהוצבה באתר מיד לאחר השריפה

.

נרות

.

לזכרם

.

מהרחבה יוצא שביל הליכה מסומן

.

אל הטבע

.

מראה כללי של האנדרטה: חלק אחד מחופה באבן וחלק שני מפלדה

.

קצה האנדרטה משלב את חיפוי האבן עם פלדת הקורטן

.

תמונת האוטובוס השרוף

.

הסבר

.

עיצוב השלט כפי שנמסר לחברת ההפקה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

הדופן החיצונית של החלק המשלב חיפוי אבן ופלדה

.

פתח בדופן החיצונית מוביל למקום יכול לשמש בית, במקור שימש למיכשור של התאים הפוטו-וולטאים

.

בפנים

.

44 שמות הנספים

.

שמות

.

פתק

.

לוגו

.

2011: בעת חנוכת האנדרטה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

2011: בעת חנוכת האנדרטה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

מצע הרחבה

.

קיבוץ בית אורן מבעד לאנדרטה

.

נוף

.

מאחז יד

.

מבט על החלק באנדרטה המורכב מקיר מחופה אבן

.

בית אורן

.

רחבה מרוצפת ומוגבהת משמשת גם כתצפית על המקום בו נלכד האוטובוס ונשרף על יושביו

.

האנדרטה מדמה להבה

.

פלדת קורטן

.

לפלדה מראה חלוד והיא עמידה

.

2011: בבנייה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

2011: בבנייה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

2011: בבנייה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

2011: בבנייה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

2011: האיש שיזם, קידם, פיתח וליווה את הקמת האנדרטה נואם בטקס חנוכתה (מקור: נתנאל בן יצחק אדריכלים)

.

מצע הרחבה

האנדרטה בדרך חזרה בכביש, בעיקול בו נשרף האוטובוס

.

צילום של עמית האס ובאדיבותו

. .

. . .

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

קברי צדיקים בגליל

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

נבי מוסא

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

-8-