סיבוב באנדרטה לחללי קרית טבעון בתכנון חיליק ערד

מה שנשאר לי בראש זו האוטוסטרדה שחוצה את קרית טבעון. הייתי שם רק שעה קלה ועצרתי ההשראה לעיצוב נבעה מצורתו של מחסום טנקים שהועצם לממדים מפלצתיים. כדי להתרשם מגן זיכרון ומהאנדרטה. עוד אנדרטה. כביש 75 חוצה את היישוב ממערב למזרח והוא הופך עם הזמן להיות יותר ויותר סואן. נקודת המפרק של היישוב, היא מעצור בתוך זרם המכוניות האין סופי החוצה את קרית טבעון ומפריד בין הקריה מדרום לטבעון שמצפון.

בנקודת המפרק יש את גן הזיכרון הגדול והסתמי, ולצידו ספריה ומרכז הנצחה. מהעבר השני של הכביש שוכן המרכז המסחרי, ועוד מסחר שזלג לרחוב וכן גן ציבורי נוסף (גן חנה סנש). המציאות היום לא מעודדת תנועת הולכי רגל ולא נעים להסתובב עם כל הרעש של המכוניות והסכנה הכרוכה במפגש אתם. בינתיים בשטח, לא נראה שמישהו חושב למתן כאן את התנועה או למצוא פתרון כדי לשפר את המצב המאתגר. אבל נראה לי שאם קרית טבעון רוצה לחזק את המרכז שלה ולחזק את תחושת הביטחון של התושבים שרוצים להסתובב ביישובם מבלי לפחד שהם יהפכו לפיתה, כדאי לטפל במקום הזה. חוץ מבעית הביטחון המכוניות גם מייצרות רעש וזיהום אוויר כשהן נעצרות ואז מאיצות, כשבין לבין פולטות את מה שהן רגילות לפלוט.

אז אחרי שפתחתי עם משהו אחד, אני עובר למשהו אחר. למרכיב שמצד אחד הוא שולי ביישוב, אך לעומת זאת הוא עוגן של זיכרון, שער ליישוב. במקום אותיות לבנות גדולות של "קרית טבעון" (כפי שעשו בגבעתיים, רחובות וערים רבות אחרות), בחרו להציב פסל וגן בכניסה ליישוב. היתה כאן בזמנו הצהרה שהפנים של היישוב מורכבים ממרחב של פנאי ותרבות. עברו השנים ולא השכילו לעדכן את המרחבים האלה לזמנים וההרגלים שהשתנו וחבל. בשעת ערב נעימה הגן היה ריק ורק באנדרטה ישבו זוג צעירים ערבים ושוחחו על החיים.

איך הגעתי לכאן ולמה? בדרך לטיול ברמת הגולן חלפתי על פני קרית טבעון. קלטתי את האנדרטה שתכנן האדריכל חיליק ערד עליה קראתי בספר החדש שיצא עליו, ומיד פניתי שמאלה כדי לבקר בה.

.

X

.

האנדרטה לזכר חללי היישוב, הוקמה ב-1971 ונחנכה שנתיים מאוחר יותר בעקבות תחרות. ההיבט המרכזי בה הוא הכוחניות, אולי זו של ישראל ואולי זו של המלחמה. אני חושב שזו הכוחניות שחיליק ערד, חבר קיבוץ סער, מייצג והיו אלה פרפורי הגסיסה שלה. כשהעגלה הריקה לא הצליחה אפילו כבר לזוז ונאלצה לפנות את מקומה לעגלה מלאה שתפסה את מקומה על הדרך.

היות והאנדרטה מפלדה אז כשצועדים למרגלותיה, עולות מחשבות האם העוצמה כאן באה למזער את כוחו וחשיבותו של האדם. בספר החדש שיצא על עבודותיו של ערד (ועליו כתבתי כבר כאן), הוא מציין שבמקור רצה שהאנדרטה תורכב מבטון – החומר המועדף עליו, אך לאחר שגילה כי קורות בטון לא יהיו מספיק עמידות, הוא המיר את הבטון בפלדה. עדיין, הבטון הוא הלב של האנדרטה המחולקת לשני חלקים: חלק 1 – שלוש קורות פלדה שמנסות כל אחת מהן להגיע לשמיים. חלק 2 – חדר חצי פתוח המצוי בין הקורות ויוצר דימוי של אוהל. הוא מורכב מקירות בטון עליהם מצוינים שמות החללים, פסוקים וקטעי טקסט שונים. במרכז החדר נר יזכור שפועל על גז ונדלק בשעת הטקס המתקיים כאן אחת לשנה. עכשיו הוא כבוי.

בעת הביקור זוג צעירים ערבים ישבו מחובקים בחדר ושוחחו. כשראו שאני מצלם, הם שאלו אם הם מפריעים ואני רוצה שיזוזו. עניתי שלא והם המשיכו בשלהם.

.

זוג מתבודד בתוך האנדרטה

..

באתר של קרית טבעון מוצג סיפורו של הזיכרון המקומי ואין לי רצון להעתיק ולחזור עליו. אביא כאן את הדברים הקשורים לאנדרטה עצמה. הצעתו של חיליק ערד, חבר קיבוץ סער, גברה על שתי הצעות אחרות שהגיעו לשלב הגמר בתחרות לעיצוב גן הזיכרון והאנדרטה. התקציב להקמתה לא הספיק והרשות המקומית פנתה לתושבים לפתוח את הארנק ולהשתתף במימון. חיליק ערד עיצב את הפסל ואת הגן עיצבו צמד אדריכלי הנוף זאב פולק (תושב היישוב) וחיים פרוכטר, שניהם זכו לימים (1979) בפרס קרוון לאדריכלות נוף.

על חיליק ערד יצא עכשיו ספר ופועלו יישמר לעוד שנים רבות. על צמד אדריכלי הנוף לא נכתב דבר ולכן כבר עכשיו לא ניתן לקבל עליהם פרטים. זאב פולק היה אדריכל נוף פעיל שעבד בין השאר עם נחום זולוטוב על בית התרבות והזיכרון בניצנים. הוא ניפטר בתחילת העשור הקודם ואין עם מי לדבר. חיים פרוכטר (88) חי עם אשתו בחיפה. התקשרתי אליהם, אך הם כבר לא זוכרים כלום. התקשרתי לפרופ' רות אניס (85), ממייסדות המסלול לאדריכלות נוף בטכניון והמומחית הגדולה לאדריכלות הנוף הישראלי, אך גם היא לא ידעה עליהם דבר (למרות שהכירה היטב את פרוכטר). אלה הפרטים היחידים שהפרוכטרים כן זכרו ואני מביא אותם פה כי אולי משהו בעתיד ירצה להמשיך לטפל בנושא: חיים פרוכטר נולד ברומניה ב-1925 והיגר בגיל צעיר לאוסטריה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב עם בכפר חסידים. בתחילת דרכו עבד בגן הבוטאני שבמקוה ישראל ללא הכשרה מקצועית, ולאחר תקופה מסוימת עבר את בחינת הרשויות והפך לאדריכל נוף מורשה. ב-1964 החל לעבוד בשותפות עם פולק, שהיה מבוגר ממנו ב-12 שנה. ב-2001 פרש מעבודתו. הוא לא זוכר אף עבודה שתכנן.

.

.

תכנית הפסל (מתוך הספר על חיליק ערד (מקור: נעמי מורג, חיליק ערד)

.

מודעה מ-1970 על הקמת האנדרטה

.

תכנית הגן כפי שהופיעה בכרזה שהפיקה הרשות המקומית (באדיבות הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון שבמרכז ההנצחה)

.

טקס באתר בשנת 1974 (באדיבות הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון שבמרכז ההנצחה)

. . . 

ועכשיו תמונות מהיום:

.

הכניסה לאתר מכיוון הצומת

.

המבט הראשון

.

מראה כללי

.

בחלק המזרחי של האתר את הדשא מחליפה רחבה מרוצפת לטקסים

.

פלדה

.

חלקו האחורי של "האוהל"

.

פלדה

.

חתימה

.

משתמשים

.

האוהל

.

בתוך האוהל

.

הבן יקיר

.

בטון

.

פלדה ובטון

.

זכר

.

הקרשים ששימשו כתבנית ליציקת הבטון הפכו לחלק מהעיצוב ואחרי שפורקו נותר זכרם

.

שמות החללים ובחזית נר הזיכרון

.

זוג

.

שמות

.

זוג

.

לקראת שקיעה

.

מכאן המשכתי צפונה. בבית זרזיר מומלץ לעצור ברחוב הראשי אצל "אל סולטן". חומוס מעולה.

.

חומוס בזרזיר

.

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

יד קנדי (דוד רזניק)

בית הקברות בנתיבות

שיח' בוריכ

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

מצודת יואב (חיליק ערד)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

קברי צדיקים בגליל

נבי מוסא

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

★★★

★