חנוכתו של היכל שלמה, משכנה המפואר והמשוכלל של הרבנות הראשית לישראל, ברחוב המלך ג'ורג' 58 בירושלים היה מאורע עם אופי ממלכתי אך גם בעל חשיבות אדריכלית. בעת חנוכתו חלף עשור מאז הוקמה המדינה, והיה זה המבנה המונומנטלי הראשון שבו התאפשר לאדריכלים לנסח שפה ממלכתית מקורית ומקומית במדינה החדשה.
אדריכלי הבניין – מאיר רובין ואלכסנדר פרידמן, שהותירו את חותמם ברחוב שהפך לאחד המרכזיים בבירה, הוכיחו עוד קודם לכן את יכולותיהם היצירתיות בתכנון מבני ציבור ומבני מגורים ובראשם – בית הכנסת ישורון ובית המעלות. אלא שבהיכל שלמה העניקו דגש יוצא דופן לייצוגיות והחגיגיות שטרם נראו כמוה בארץ.
בשנותיו הראשונות היה הבניין מוקד תרבותי-דתי ייחודי ומרכזי בארץ בכלל ובירושלים החצויה בפרט, ומגוון של פעילויות התקיימו בו לציבור. אלא שכיום, למעלה משלושים שנה מאז שהרבנות הראשית עזבה את הבניין, השתנו הדברים ואת מקומה תפסה מכללת הרצוג כשלצדה ממשיכים לפעול מוזיאון יודאיקה ובית הכנסת.
ועל כך ברשימה זו.
.
2024 (1958)
.
להמשיך לקרוא ←
"ארכיטקטורה או דיסנילנד" היתה כותרת מאמר שאותו פרסם האדריכל אריה סונינו לפני יובל שנים, זמן קצר לאחר שהשלים ב-1972 את בנייתו של בית הכנסת הראשון שתכנן במושב בית שערים שבעמק יזרעאל. סונינו יצא נגד תופעה שהלכה והתחזקה לאחר מלחמת ששת הימים ובה תפסו כיפות, קשתות ושימוש עודף באבן ירושלמית כאלמנטים מרכזיים בתכנון בתי כנסת, תוך זניחת העיסוק בגיבוש שפה אדריכלית עצמאית ומקורית.
בית הכנסת בבית שערים היה עבורו מפגן של התנערות ממסורות שאותן הוא תפס כמיושנות. באמצעות הפרויקט הוא חיפש את השפה לעיצוב מבנה דת המהווה מוקד ציבורי במרכז המושב הכפרי.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1972)
.
להמשיך לקרוא ←
בית הכנסת ישורון ששוכן מאז 1935 ברחוב המלך ג'ורג' במרכז ירושלים הוא מהמרשימים והחלוציים בעיצובו שנבנו בארץ, גם אם בנייתו מעולם לא הושלמה. ישנם בתי כנסת גדולים ומפוארים ממנו, אך לישורון ישנה לא רק האלגנטיות העיצובית שהוענקה לו על ידי האדריכלים מאיר רובין ואלכסנדר פרידמן, אלא גם רעיון אדריכלי מודרני, כזה שביקש לייצג את גישתם של מייסדי בית הכנסת.
כיום אוכלוסיית ירושלים אמנם דתית יותר וגם מספר תושביה גדל, אך נתונים אלה אינם מסייעים לבניין הגדול למלא את כל מושבי התפילה. כבר שנים רבות שבית הכנסת סובל מתחרות קשה עם בתי כנסת שכנים ומספר המתפללים בו כבר אינו כבעבר. למרות שאיבד מעט את מעמדו, הבניין מתוחזק היטב ובאהבה, הוא נותר מרשים ומהווה פנינה אדריכלית במקבץ של מבנים בולטים שמרוכז בסביבתו הקרובה.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1935)
.
להמשיך לקרוא ←
שני קירות האמנות מקרמיקה ששילב האמן משה סעידי בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן ב-1970 הם עדות למעורבותו המשמעותית של האמן חבר קיבוץ כפר מנחם במבני דת והעניין הער שלו ביהדות. שתי עבודות יצר סעידי למבנה – האחת בחזית והשנייה באולם התכנסות שבעורף אולם התפילה. זו שבחזית לא אופיינית ליצירתו וישירה למדי, בעוד שזו שבפנים המבנה מייצגת את יצירתו לאורך השנים.
את בית הכנסת שממוקם ברחוב הנגיד 3, מטרים ספורים מרחוב ביאליק, תכנן ב-1959 ללא מאפיינים ייחודיים האדריכל גיאורג קויגן שהתפרסם כמתכנן "קולנוע תל אביב" (שנהרס), והוא נשמר בייעודו ובמתכונתו המקוריים עד היום.
ועל כך ברשימה זו.
.
2022 (1970/1959)
.
להמשיך לקרוא ←
חלון אחורי 