סיבוב בשיכון העובדים הטכניים של מכון ויצמן ברחובות הנטוש ולקראת הריסה

ב-1962 הוקמה לצד מכון ויצמן למדע שכונה קטנה לעובדים טכניים של המוסד היוקרתי. יוזמי השכונה ביקשו לאתגר את התכנון האנונימי והסתמי, ולהצמיח סביבת מגורים שתעודד את גיבושה של קהילה קטנה ותציע בינוי בפארק. לכן נערכה תחרות שבה זכתה הצעתם של שני אדריכלים צעירים – אריאל מייזליץ ושלמה פלד. ההשפעה של האדריכל לה קורבוזיה היתה מובהקת ומייזליץ מודה בכך גם למעלה מ-60 שנה לאחר שתכנן את הפרויקט.

כעת, ניצבים בתי השכונה נטושים ולקראת הריסה. היות ועם פרוץ המלחמה בנייה חדשה בארץ הופסקה בגלל מחסור בעובדים, יש מי שמציע לשכן בשכונה את המפונים מיישובי עוטף עזה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1962)

.

סיבוב בבית רוטשטיין ברחוב סוקולוב בבאר שבע

פרויקט נשכח בבאר שבע שתכנן האדריכל נחום זולוטוב (2014-1926), מהאדריכלים המוערכים ביותר שפעלו כאן כשהברוטליזם שלט, התגלה בעת בדיקה של אוסף השקופיות שצילם. מדובר ב"בית רוטשטיין" – בית דירות מ-1960, ברחוב סוקולוב בשכונה א', והאדריכל המוכשר נתן לו בשעתו את אופיו הייחודי.

סיבוב בפרויקט מגלה שכמעט ולא נותר זכר לאיכויות שהעניק לו האדריכל. שינויים והזנחה, טיפוסיים לגורל המרחב שבו אנחנו חיים, שינו את צורתו לחלוטין. לפני כמה שנים עוד הספקתי להחליף עם זולוטוב כמה מילים על הפרויקט.

ועל כך ברשימה זו.

.

1960

.

סיבוב בשיכונים בשכונת שפירא בתכנון דן איתן ויצחק ישר

מהעבודות הפחות ידועות שתכננו במשותף האדריכלים דן איתן ויצחק ישר זהו מתחם השיכונים בדרום תל אביב. מדובר בשטח שמצוי לצד רחוב ישראל מסלנט ודרך קיבוץ גלויות בתל אביב, ממש מול בית קברות שיח' מוראד, מול בית הנוער העובד ומול בית הכנסת שתכננו בני הזוג שרגנהיים ועליו כתבתי כאן לאחרונה.

לכאורה מדובר בשיכון טיפוסי, אותו הם תכננו ב-1959. סביר להניח שחלפתן על פניו ולא ייחסתן לו כל חשיבות. אולי גם אחרי שתקראו כאן את הדברים עדיין לא תבינו מה יוצא דופן בו. ועדיין, מדובר בצעד נוסף של השניים, קטן אמנם, בפיתוח סביבת מגורים שונה מזו שהיה נהוג אז לבנות בתחום הדיור הציבורי בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

השיכונים שמאחורי השקמים

.

סיבוב בשכונת בתי ה-ח' בנצרת עילית

יצא שהיו לי כמה פגישות בנצרת עילית, אז בכל פעם קפצתי לראות באותה הזדמנות מבנה אחד בעיר. כתבתי על מתחם הקסבה, המדורגים, תחנת האוטובוס, המפעל הנטוש, מתחם הספורט, והפעם אכתוב על המבנה האחרון שהסתובבתי בו בינתיים. הוא מורכב מ-9 בלוקי מגורים הפרוסים על מורדות הגבעה הדרומית של נצרת עילית, המכונה גם "השכונה דרומית" בגלל מיקומה הגאוגרפי בעיר.

המבנים דומים אחד לשני והשוני והגיוון מתקבל בעיקר הודות לתנוחה שלהם על המדרון היחסית חד. ועדיין, הדימיון ביניהם גדול ומי שלא מכיר היטב את הסביבה ילך בקלות לאיבוד. השילוב של הנוף הוא החלק המרשים במתחם. את זהותם של האדריכל ואדריכל הנוף לא הצלחתי לגלות.

ועל כך ברשימה זו.

.

לרוץ מהר

.

סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון

בדרך לפגישה החלטתי לעצור ולראות חלק משכונה ב', אחת משכונות המגורים שלא הכרתי בעיר. לפגישה אחרתי בעשר דקות אבל היה שווה את זה.

לאורך 15 שנים היה מעורב האדריכל אריה שרון בתכנון שכונת מגורים במרכז באר שבע. לאורך התקופה תכנן ובנה משרדו של שרון מבני מגורים בשכונה, תחילה בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון.

ניתן לזהות טיפוסי מבנים שונים שנבנו כל אחד בתקופה אחרת ומייצגים את השינויים שחלו בגישת התכנון של המשרד. אך מבין הטיפוסים מרתק במיוחד הוא טיפוס מבנה עם חצר פנימית שניתן למצוא בו הד לדגם של "מעונות עובדים" שבתכנונו השתתף שרון 25 שנה קודם לכן בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

1969

.

סיבוב בשיכונים שבנה משרד השיכון לאוכלוסייה ערבית בכפר ימה

בניית השיכונים לאוכלוסייה הערבית בתחילת שנות ה-60 הוא מהפרויקטים הפחות ידועים שהקים משרד השיכון. כשאיתרתי באוסף של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שהופקד בארכיון אדריכלות ישראל, את התצלומים החושפים את הבתים הקטנים והמשוכפלים שהם תכננו הנושא סיקרן אותי. את הפרויקט הזמין משרד השיכון בכפר ימה (כיום חלק ממועצה מקומית זמר), והתברר שהשניים תכננו לא פחות משלוש שכונות שיכונים כאלה במהלך השנתיים הראשונות שלהם כמשרד עצמאי, לאחר שכל אחד עבד במשרד בכיר אחר: לופנפלד אצל שרון-אידלסון וגמרמן אצל יהלום-צור.

בשבוע שעבר קפצתי יחד עם יובל לכפר ימה כדי לראות כיצד נראים היום המבנים, 58 שנה לאחר שאוכלסו. עלי אירח אותנו ומסר את הסיפור שלהם. לאחר הביקור המשכתי למי שיזם את הפרויקט במשרד השיכון – צביקה גלוזמן והוא זה שהזמין את השניים לתכנן. בשנות ה-70 הוא המשיך ושיתף פעולה עימם כשהזמין אותם לתכנן מתחם מגורים ייחודי בשכונת גילה שעליה אכתוב בהזדמנות אחרת.

ועל כך ברשימה זו.

.

חמדת אבות

.

סיבוב בשיכונים שתכננו הנדלרים בשכונת טלביה רגע לפני הריסתם

הקדמתי לביקור במגדל התצפית ולכן הלכתי לחפש את מתחם הבלוקים בשכונת טלביה, אותו תכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון ובנייתו הושלמה ב-1962. האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בשיתוף האדריכל שמואל ביקסון מיעטו לתכנן מגורים לאורך שנות עבודתם (2010-1946). עדיין, הם הצליחו לגעת לאורך השנים בתחום וליצור טיפוסים שונים ומגוונים של מגורים, החל מוילות קטנות, בלוקים, מעונות סטודנטים, הוסטלים לעולים חדשים, שכונה ניסיונית, מגורים למשפחות אמנה, מגורים לחרדים, מגורי יוקרה בצפון תל אביב ועד מתחם של וילות ומגדלים בגאנה שבאפריקה.

הבלוקים בטלביה כוללים 48 יח"ד בשלושה בניינים דומים בעיצובם אך שונים זה מזה במספר הקומות ובאופן פריסתם במגרש. ברשימה זו אתמקד בנושא העיצובי בו מורגשת גישתו של האדריכל שמואל ביקסון שהכניס למשרד את הסגנון הברוטליסטי, הן במישור החומרי והן בזה הצורני. בימים אלה נידונה ברשויות התכנון תכנית להריסת שניים מהבלוקים לטובת הקמת מבנים חדשים בתכנון האדריכל מתי רוזנשיין, והרמתי טלפון לשוחח אתו על הפרויקט החדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

1962

.

סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

סיבוב במתחם מגורים במילוז

יומני היקר,

בדרך מכאן לשם עצרתי לראות מה יש במילוז, עיר תעשייתית במזרח צרפת (+ הסכם ערים תאומות עם גבעתיים). לא ממש נכנסתי לעיר, אלא נעצרתי כבר בכניסה בפרויקט מגורים שהרשים אותי. בארץ אני מתלהב מכל שיכון קטן, וכאן עמדתי במרכז שכונה שהורכבה מסדרת מגדלי שיכונים שהתנשאו לגובה 13 עד 18 קומות. פרויקט שנבנה ככל הנראה בשלב אחד במהלך סוף שנות שנות ה-50 או תחילת שנות ה-60. כל בניין דומה לשכנו וכל דירה זהה לשכנתה.

הסתובבתי בין הבניינים יחסית הרבה, אך גם את המתחם עצמו לא הצלחתי להקיף ולראות את כולו. למרות שגוגל מצלמים רק מכיוון הכבישים ההיקפיים, עדיין ניתן להתרשם מהפרויקט כפי שגוגל צילם ב-2011.

ועל כך ברשימה זו.

.

כאן לא סוגרים מרפסות

.

סיבוב בשיכון הרבנים בשכונת רוממה

בגלל שרועי עבר ביום חמישי דירה, נאלצתי להראות נוכחות בישיבה של הות"ל בירושלים. היה עומס על הכביש אבל הקדמתי בחצי שעה, מה שנתן לי זמן להציץ באחד ממבני המגורים המשותפים המיוחדים והמוקדמים שנבנו בארץ: שיכון הרבנים בשכונת רוממה.

על הישיבה בות"ל לא ארחיב. היא נמשכה יותר משעתיים. מהצד האחד של השולחן ישבו המתכננים ובצד השני ישבו הפקידות של משרד הפנים. יותר מ-15 שנה מתכננים מחלף שעליו דנו בישיבה, מה שלא הפריע לאחת הפקידות להטיל על הצוות מטלה נוספת.

.

שיכון הרבנים: Physical Graffiti מקומי

.

סיבוב במתחם עמידר ברמת אביב / תכנון נוף של דן צור וליפא יהלום

לכאורה גינה משותפת של כמה בניינים אך למעשה מדובר בשילוב תכנון מעולה של מבנים ונוף, שיכולים היו להיות בכל מקום בארץ. מפני שאנחנו מופקרים לידיהם של יזמים שמפקירים בעצמם את בתינו לאדריכלים גרועים, את רמת הפיתוח שתמצאו ברשימה זו, כנראה אתם לא מכירים. לא מדובר פה בעלויות גבוהות או רעיונות גאוניים, אלא בכמה הרים וגבעות… לצערי, מה שמכוון היום את בוני בתינו היא מחשבה צרה: לבנות בניין (לא בית) ולקבל את השכר כדי לגמור את החודש ולא מעבר לזה.

מה יש כאן?: קבוצה של 13 בניינים מטיפוס H עם 208 יח"ד, שהוקמו בשנות 1960. טיפוסים אלה ניתן למצוא בכל פינה בארץ: ארבע דירות בקומה, כשכל זוג דירות צמודות מקושר לזוג נוסף באמצעות חדר מדורגות בגרעין הבניין – וכך נוצרת תכנית בצורת האות H. המבנים כאן הם טיפוסיים, אלא שבאמצעות פעולה מאד פשוטה: הזזה ויצירת קיר משותף בין כל שני מבנים כך שייצרו מתחם פתוח/בטוח משותף לכל הדיירים ללא גדר מפרידה בין מבנה לשכנו. לפיתוח השטח המשותף, לא לקחו קצב, מורה או נהג משאית, אלא צמד אדריכלי נוף – ליפא יהלום ודן צור (לימים חתני פרס ישראל), שדאגו לתת למקום את תבנית הנוף הייחודית לו. ועל כך ברשימה זו.

.

דיירים בכניסה לאחד המבנים

.

מבעד למבוך הבטון במרכז המתחם

.

סיבוב בשיכוני זולוטוב באשקלון והמלצה לתערוכה

כבר עבר יותר מחודש מאז שהדרמתי לסיבוב במרכזים עירוניים של עיירות הפיתוח בצפון-מערב הנגב, אבל אני חושב שבכל זאת כדאי להעלות את הרשימה הזו המפנה זרקור לפרויקט נשכח של אחד מגדולי האדריכלים היצירתיים והכשרוניים שפעלו כאן בישראל במחצית השניה של המאה העשרים: האדריכל נחום זולוטוב.

לא רק על שם האדריכל אברהם יסקי נקרא אתר מגורים בשם "שיכוני יסקי" (בקרית גת), גם על שמו של זולוטוב נקרא מתחם השיכונים שתכנן בשנת 1957 באשקלון "שיכוני זולוטוב". המשותף לשני הפרויקטים הוא ששניהם ניסו לקחת את טיפוס שיכון הרכבת ולשפר אותו באמצעות העמדה יצירתית בשטח. זולוטוב הגדיל וניצל את הטופוגרפיה ובכך יצר מתחם רב גוני, בו גם ביקש להשלים את המתחם במגדל מגורים שלא נבנה בסופו של דבר ובמרכז מסחר שכונתי שהוקם ופועל עד היום ומשרת את בני המקום והסביבה.

בשורה התחתונה גם שיכוני יסקי וגם שיכוני זולוטוב מצויים במצב פיסי ירוד. שיכוני יסקי פונו מיושביהם בשל התפוררותם המתקדמת ושיכוני זולוטוב אמנם לא מתפוררים אך יושביהם שהזניחו את משכנם במשך עשרות שנים מתפללים למימושו הבלתי מציאותי של פרויקט "פינוי בינוי" שיגאל אותם מביתם הישן, המוזנח והלא מוערך. ועל כך ברשימה זו.

.

מבנה השיכונים השלישי בו לא ביקרתי ולכן אינו מופיע ברשימה זו (מקור: אוסף אדריכל נחום זולוטוב)

סיבוב ביוקנעם

שלשום שולי שאלה אותי וגם ענתה מיד: – 'מה משותף לבחורים צעירים ולעכברים?' – 'שניהם כל היום מנסים להכנס לכל מיני חורים'… באותו רגע ממש החלטתי שליוקנעם אגיע עד סוף השבוע. למה חור? כי יוקנעם תמיד נתפסה אצלי כמו חור שאין מה לחפש בו, כמו איזו התנחלות בגליל העליון.

לא ביקרתי עדיין ביוקנעם למרות שחלפתי על פניה אלפי פעמים. שאלתי חברים ומכרים אם הם ביקרו בה ומה יש לראות, וכולם ענו לי את אותה תשובה שהם אמנם יודעים בדיוק איפה זה יוקנעם, אבל מעולם לא ביקרו בה… זו אם כן, בהחלט סיבה להפוך את יוקנעם למטרה לסיבוב. בדרך כלל אמנם אין לי מטרה ואני פשוט מגיע, אבל כאן מדובר במטרה אז אולי זה פחות סיבוב ויותר סיור, אבל ברגע שהמושכות בידיים שלי, אז גם אם זו מטרה, אני אהפוך את זה בדרכי שלי לסיבוב.

.

קומת עמודים