שני קירות האמנות הגדולים שיצר האמן משה סעידי בחזיתות מוסדות חינוך בחדרה ובאר שבע, מתייחדים בשילוב של צבעים על הקרמיקה שבצבעי האדמה. אלה עבודות מאוחרות שיצר סעידי, זו בחדרה מ-1999 וזו בבאר שבע מ-2002. על אף שהן השתמרו מצוין, הצבעים שהיו מבחינת סעידי בגדר ניסיון, דהו בשמש, נשטפו בגשמים וכמעט ונעלמו.
בשתי העבודות פונה סעידי לילדי המוסדות וכמו מעודד את הצופים הצעירים בדרכם. בעבודה שהותקנה על חזית אולם הספורט הוא עוסק בפעילות גופנית, ובזו שהותקנה בכניסה למוסד לנערות חוסות הוא עוסק בערכם של קשרים משפחתיים, חברתיים ומורשת.
ועל כך ברשימה זו.
.
2024 (2002)
.
להמשיך לקרוא ←
בלב ירוחם בתחילת שנות ה-80 הוקם מרכז של תרבות, ספורט ופנאי ולחלק מהמבנים הוזמן האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, לשלב בהם קירות אמנות מקרמיקה בחוץ וגם בפנים. ב-1988 הושלמה עבודתו, אלא שמאוחר יותר כשאדריכלית באה לחדש את המתנ"ס נהרסה אחת העבודות. כל השאר נשמר במצבו המקורי עד היום.
בעבודות אלה ביקש סעידי (יליד איראן, 1937) להציג את תחייתו של עם ישראל בארצו, ובתוך כך את תחיית התרבות והשפה ואת העצמאות הלאומית. נושאים אלה חזרו והופיעו בעבודותיו כשבהם שילב סמלים ממסורת ישראל. בירוחם התרשם סעידי מקיבוץ הגלויות והאחדות שמצא ונתן לה ביטוי מלא תקווה ביצירתו.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1988)
.
להמשיך לקרוא ←
לא רק במבנים בקיבוצים שילב את יצירתו האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, אלא גם בערים ובעיירות בכל רחבי הארץ, בעיקר במבני ציבור. גישתו היתה שמקומה של האמנות היא בחיי היום-יום, בסביבה שבה אנו חיים, ולכן נמנע לאורך שנים ארוכות מהצגת תערוכות במוזיאונים ומיצירת אובייקטים מסחריים.
בשתי העבודת שלפנינו ושאותן יצר בכפר-סבא ודימונה, התייחס סעידי באופן מופשט לאמנויות שונות – תיאטרון ומוסיקה.
קיר הקרמיקה ששילב בחצר פנימית בהיכל התרבות בכפר-סבא ב-1972 (אדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען), תאר את הקסם שבמפגש של הקהל עם "אורות הבמה". ברבות הימים נסגרה החצר הפנימית והוסבה לאולם ספרייה, וכיום היצירה מוסתרת מאחורי ארונות ספרים ולא ניתן להתרשם ממנה.
בקונסרבטוריון העירוני בדימונה שבו שילב קיר קרמיקה ב-1985 (אדריכל דן וקסלר), השתמש סעידי בטכניקה יוצאת דופן שבה עשה שימוש בכמה עבודות בודדות, ומעוצבת כתוצאה מכך כמו מגילה. כל כולה מייצגת לתפיסתו את חדוות היצירה המוסיקלית בעיר מוקפת מדבר. כאן לעומת כפר-סבא העריכו ושמרו על היצירה יוצאת הדופן.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1985)
.
להמשיך לקרוא ←
קירות הקרמיקה שיצר האמן משה סעידי במבני ציבור ברחבי הארץ הן פנינים שמוסיפות רובד למקום, מצד שני ניתן גם להתעלם מהן. יצירות אלה מבוססות על טכנולוגיות קדומות שעל רקען צמח סעידי יליד העיר המדאן (בה מזהים בין השאר את קבר אסתר ומרדכי) שבאיראן (1937), השפה היא מודרנית אך ניתן למצוא גם לה מקבילות באמנות העתיקה. כ-20 שנים מפרידות בין שתי העבודות שיצר בחולון ובעכו והן שתיהן השתמרו יחסית היטב. בחולון בחרה העירייה להציב שני ספספלים בצמוד ליצירה, אך במכללה בעכו היא נותרה כמו ביום חנוכתה.
את המסר שביקש האמן ליצור מגלים כשמתעכבים ומתבוננים בכל אחת מהעבודות, מסר אופטימי של צמיחה ושגשוג לאומי וגם אישי. הכי רחוק ממצבנו הנוכחי.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1974)
.
להמשיך לקרוא ←
אחד מחדרי האוכל שפעילותו חוסלה בעקבות מגפת הקורונה היה זה של קבוצת דגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים. מסורת של יותר מ-110 שנה נגדעה. לא רק מדובר במחיקה של מסורת קולינרית (הרי כמה מסעדות אתם מכירים שפעלו ברציפות 110 שנה?), אלא בחיסולו של מוסד קהילתי ועוד כזה שיתופי. היתה התלבטות אצל חברי הקיבוץ למהלך הסגירה. אלא שמספר הסועדים הלך והתמעט, החברים הבינו שהעלויות גבוהות ועדיף להשקיע בקהילה באפיקים אחרים. מגפת הקורונה שכפתה את הסגירה הזמנית, הובילה להחלטה שהזמני הפך לקבוע.
זהו חדר האוכל השלישי של דגניה א'. חדר האוכל הראשון פעל במבנה אבן שעוצב כמו חווה חקלאית אירופאית. אחריו נבנה בסמוך לו חדר אוכל בסגנון הבינלאומי. לבסוף, הוקם חדר האוכל "החדש", זה השלישי, שנחנך ב-1966 בתכנונו של האדריכל ליאון שרמן, שאף הוזמן מאוחר יותר בשנות ה-80 להרחיב את המבנה ולהכפיל את שטחו.
ועל כך ברשימה זו.
.
2022 (1966, 1983)
.
להמשיך לקרוא ←
שתי עבודות לא מרכזיות במיוחד משכו את תשומת ליבי ביצירתו של משה סעידי. לאחרונה פתחתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד את התערוכה "משה סעידי: קיר אמן" שאותה אצרתי ומוקדשת לקירות האמנות מקרמיקה שיצר סעידי לאורך יובל שנים.
העבודה הראשונה שמשכה את תשומת ליבי היא מוקדמת ונוצרה ב-1968 לצורך המועדון לחבר שנפתח באותה עת בקיבוצו, במבנה ששימש עד אז כבית ילדים ותכנן אותו במקור האדריכל זאב רכטר. העבודה השנייה נוצרה ב-2016 לחזית המועדון במושב ערוגות שאותו תכננה האדריכלית דבי פורת, והיא למעשה קיר האמנות האחרון שיצר סעידי.
כמעט יובל שנים מפריד בין שתי היצירות. קיים דימיון ביניהן, אלא שההבדלים ביניהן מייצגים את השינויים שחלו כאן במהלך השנים.
ועל כך ברשימה זו.
.
1968 / 2016
.
להמשיך לקרוא ←
רגע לפני שנכנסתי לירוחם בדרכי לראות מקרוב את קבוצת קירות הקרמיקה שבמרכז העיירה, הציצה אלי עבודת הקרמיקה הצבעונית שיצר בצלאל שץ בכניסה. פונדק הדרכים שלמענו הוקמה כבר נהרס לפני שנים וגם העבודה עצמה נפגעה. לעומת שני אלה נראה שמצבה של ירוחם יותר טוב.
לאורך כמה עשורים במאה הקודמת יצרו אמנים מעולים שהתארחו בירוחם עבודות אמנות ששולבו בה באופן מוצלח למדי. גם אם הן הוזנחו, ומעמדן נחלש, הן עדיין מרשימות וראוי להתעכב עליהן. על העבודה של עזרא אוריון בירוחם כבר פרסמתי כאן, כעת אתעכב על עבודתו של שץ.
ועל כך ברשימה זו.
.
1959
.
להמשיך לקרוא ←