סיבוב באנדרטה לחללי אחוזה בחיפה

אחד האלמנטים שמאפיינים את חיפה הוא ריבוי עבודותיו של האמן גרשון קניספל במרחב הציבורי, אותן יצר ברחבי העיר בעיקר בשנות ה-70. במרכז הגינה שבליבה של שכונת אחוזה בחיפה, מטרים ספורים מבית החולים כרמל שתכנן האדריכל יעקב רכטר, ניצבת האנדרטה שעיצב קניספל ב-1974 לזכרם של חללי השכונה והסביבה במלחמות.

היצירה ששילב במרחב הציבורי מתאפיינת במידות צנועות יחסית וממוקמת בליבה של שכונת מגורים שקטה וקטנה. אך מי שחולף על פניה, בעיקר הולכי הרגל, יגלה שהיא מצליחה לעורר עניין יותר מעבודות אחרות שיצר קניספל בעיר שמצויות לרוב מעל לגובה העיניים, וזו נמצאת בטווח המבט הישיר וגם בטווח מגע. אמנם גדר נמוכה מקיפה אותה, אך היא לא רציפה ופתח בה מזמין את המבקר להתקרב, לגעת, למשש וללקק.

ועל כך ברשימה זו.

.

1974

.

האנדרטה ניצבת במרכז גינה הממוקמת לצד מפגש רחובות בלב השכונה

.

שמות חללים נוספים על לוח בצד הגינה שהוסיף קניספל שנים ספורות לאחר הקמת האנדרטה. את הפסוק מכתבי חיים גורי ביקש קניפסל במקור לשלב באנדרטה אך ניתקל בסירוב של גורי למשפט הזה שקניספל בחר, בטענה שטרם הסתיימו המלחמות ולכן הוא אינו מתאים לאנדרטה. אך כשהוקם הקיר, גורי כבר היה מרוכך והסכים

.

גופן קניספל

.

האנדרטה מוקפת גדר נמוכה וגינת נוי, אך שביל מרוצף אבן ומזמין מאפשר גישה אל הפסל

.

לא רק חללי מלחמת יום הכיפורים מופיעים באנדרטה אלא גם חללי המלחמות שבאו אחריה

.

על אלה אני בוכיה

.

.

האנדרטה במרחב הציבורי מעניקה למקום רובד של זיכרון שלרוב נעדר מהמקום. הזיכרון כאן מציף את המתים ואת המלחמות. הוא מתבצע באמצעות הפסוקים מהתנ"ך כמו זה ממגילת איכה, והציטוטים מהשירה העברית של נתן אלתרמן וחיים גורי, וכמובן באמצעות הפיסול שמציג שתי דמויות: אחת בעורף העבודה שכוכה – זו דמות האם. שנייה בחזית פונה לכביש שרועה ומתה – זו דמותו של הקורבן = סוג של פייטה. שמות החללים עוטפים את בסיס האנדרטה והם שיוצרים את הקשר ההדוק בין הזיכרון ובין המקום ותושביו. היות ולא נותר מקום לשמות נוספים, בסוף שנות ה-70 הוזמן קניספל להרחיב את עבודתו ולהקים קיר עם שמות החללים הנוספים. כל מה שנותר מהילדים שגדלו והתבגרו בשכונה, אלה שנהרגו במלחמות וטמונים כעת בבית העלמין הצבאי, הוא השם הטבוע בבסיס אבן הגרניט השחורה.

הדמויות הן ללא פנים, אלא גופות מופשטות מעט וכאלה ששומרות של צורתן הפיגורטיבית באופן מובהק וברור. הדמויות דחוסות ונראות כאילו הן קבורות בתוך סלע ענק, או כפי שהגדיר חוקר האמנות גדעון עפרת בבלוג שלו כ"כוחה של הדחיסות הצורנית ה'רועשת' בשתיקתה הגדולה". בשיחה שערכה בתיה דונר עם קניספל ופורסמה בספר "קניספל – רטרוספקטיבה 2015-1950" (הקיבוץ המאוחד), התייחס קניספל לשאלתה של דונר כיצד הוא מתייחס להפשטה כשפה במרחב הציבורי ואמר ש"כגודל המשימה כך גודל האחריות. זכות הקיום של האנדרטאות קשורה באופן ישיר לשירות שהן מעניקות לציבור. כלומר, הן נבחנות ביכולתן להתקבע בזיכרון הציבורי. כשהאנדרטה מופשטת קשה להעמידה במבחן הזמן. אנדרטת האריה השואג הפיגורטיבית של מלניקוב בתל חי היא הוכחה לתפישה זו".

רוב העבודות שיצר קניספל (יליד קלן, גרמניה 1932) בחיפה הן עבודות קיר אותן הוא יצר בשנות ה-70. כיום הוא מחלק את זמנו בין סאו פאולו ובין חיפה. כמה מעבודותיו הן אנדרטאות שניצבות בגינות ציבוריות – כמו האנדרטה ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה הניצבת בגינה ברחוב אינטרנציונל ומעוצבת כמונומנט, או האנדרטה לציון שחרור חיפה בתש"ח עצמאות בגן הזיכרון מול בניין העירייה המועצבת כתבליט אופקי הצמוד לקרקע. האנדרטה לחללי אחוזה עוצבה בצורת תיבה מלבנית, אולי סרקופג, המונחת על במה קטנה המחופה באבן שיש חומה. גישה דומה הציג קניספל שנתיים מאוחר יותר באנדרטה ליום האדמה שהציב בסח'נין והורכבה גם היא מאנדרטה בצורת תיבה, אלא ששם הבמה לא היתה רחבה כמו כאן אלא הזכירה יותר עמוד שעליו נראה הגוש המרכזי של העבודה כאילו הוא מרחף.

כיום ראשי ערים מעדיפים לדחוק את הזיכרון לשוליים. שמות הרחובות כבר לא קרויים לרוב על שמות אנשי תרבות או לוחמים שנפלו, אלא על שמם של נחלים, פרחים, עמקים או הרים – מקומות נייטרלים ופסטורליים, האלמנטים הכי מנוגדים לסביבת המגורים העכשווית. לכן אפשר למצוא במקום אנדרטאות בשכונות, פסל של חצוצרן, דייג, גולשת על גלים, זקן יושב על כסא ומוקף ביונים, עץ זית מוקף כדים של חרס, כדורגל גדול. במקרים מסוימים, כאלה שחלשים במיוחד ומצויים תחת איום דמוגרפי, ירצו להציג עוצמה ולכן יציבו טנקים ומטוסים. פסלים של אמנים עכשוויים נעדרים מהמרחב הציבורי וקשה לשמוע היום על הצבה חדשה של פסל או אנדרטה איכותית.

היות וקניספל נמצא כעת בישראל, הרמתי אליו טלפון ושוחחנו קצת על העבודה:

.

חזית צפונית: האם

.

ג"נ: את האנדרטה הזו הגשתי קודם לתחרות ביד ושם והיא קיבלה מקום ראשון, אבל בגלל שהיתה פיגורטיבית, הדתיים התנגדו ועברו להצעה שזכתה במקום השני והיתה סימבולית. היו בכרמל הרבה משפחות שכל אחת רצתה להנציח את הקרובים שלה. הייתי אז יועץ של עיריית חיפה וטענתי שבקצב הזה אנדרטאות יצוצו כמו פטריות וכל המדינה תהפוך לאנדרטה אחת גדולה. לכן, הצעתי לעשות משהו מרכזי על מנת לכסות את כל אותם מקרים בהם התרחש השכול מהמלחמות. ברגע שהיה מכרז אז השתתפתי וזכיתי. 

מ"י: מה הרעיון המרכזי של האנדרטה?

ג"נ: הרעיון הוא של הקורבן. מורי ורבי ישעיהו ליבוביץ טען ששום אבן מהכותל לא שווה את הקרבתו של קורבן. הרעיון פשוט: מן סרקופג שבצד אחד מופיע חייל שבוי בין אבנים שרוע עם רובע ביד, ובצד השני האשה כורעת לרגלי הקורבן. הגושים יצוקים באלומיניום ומהווים גל אבנים כמו שכתוב בתנ"ך אבל לא לגמרי גל, אלא ממושמע וגם קצת קוביסטי.

מ"י: גם האנדרטה לחללי יום האדמה שיצרת בסח'נין עם עבד עאבדי 4 שנים לאחר מכן מעוצבת בצורה דומה.

ג"נ: נכון, וכשהאנדרטה בסח'נין נעשתה אז הוועד של קורבנות אחוזה ביקשו ממני לא לבוא יותר לאזכרות שהתקיימו מידי שנה באנדרטה, וכששאלו אותי איך אני מעז לעשות דבר כזה, עניתי להם שהדם הוא אותו דם, הקורבנות הם קורבנות של קונפליקט בין שני העמים ולא ראיתי שום סיבה שלא לעשות את זה. אני לא נכנס לוויכוחים עם הורים שכולים.

מ"י: על האנדרטה מופיעים טקסטים מספר איכה ומשירתו של נתן אלתרמן ועל הקיר שבצד מופיע משפט מאת חיים גורי. האם זו היתה בחירה שלך?

ג"נ: כן. במקור רציתי את הפסוק של חיים גורי שיופיע באנדרטה עצמה. בקשתי את רשותו, אז הוא אמר שהשכול ממשיך ולכן הוא מתנגד לשים את הפסוק באנדרטה. כשבאתי לבנות את הקיר כמה שנים לאחר מכן, הוא שינה את דעתו והסכים.

מ"י: יצרת מספר לא מבוטל של אנדרטאות בחיפה וגם בסאו פאולו בברזיל אבל בשלושים השנים האחרונות הפסקת ליצור כאן אתרי זיכרון כמו גם אמנים בכירים אחרים, למה?

ג"נ: אמנים שעסקו בנושא בעבר היו מבכירי האמנים. חלקם הגדול עזבו את השטח, נפטרו, וחלקם עבר לעסוק בעבודות יותר מסוגננות כמו דני קרוון. בכל מקרה, נראה לי שאנדרטאות צריך לתת לאמנים ככל האפשר. את האנדרטה האחרונה שלי בחיפה עשיתי ב-1990 ברחוב האינטרנציונל לזכר הפרטיזנים שלחמו ברייך השלישי. יצאתי לגמלאות וב-25 השנים האחרונות אני גר בברזיל. אנדרטה זה לא הדבר שהייתי מת לעשות ועשיתי את זה רק כי היה מיכרז. אני לא מתעסק עם אנדרטאות אבל אם יבואו ויזמינו לתחרות, אשכול באיזו מידה יש לדבר הזה סיבה טובה.

.

האם בורכה לרגלי בנה המת

.

חזית דרומית: קורבן המלחמה – החייל

.

פרט מהחזית הדרומית: זרוע

פרט מהחזית הדרומית: ראש הלוחם

.

פרט מהחזית הדרומית: חתימת האמן

.

חזית מזרחית

.

המילים החותמות את שירו של נתן אלתרמן "שבחי החושך"

.

^

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

יד קנדי (דוד רזניק)

בית הקברות בנתיבות

שיח' בוריכ

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

מצודת יואב (חיליק ערד)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

קברי צדיקים בגליל

נבי מוסא

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

★

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:

.

(1) שכונת בת גלים

(2) שכונת קרית אליעזר

(3) בניין הנהלת קופת חולים

(4) בית הכנסת בשכונת עין הים

(5) בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

(6) בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

(7) הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

(8) בית הכנסת המרכזי בהדר

(9) בלוק ברמת הדר

(10) מלון טלטש

(11) בית הזכוכית

(12) בית הקרנות

(13) דרך הים 99

(14) גשר רושמייה

(15) מגדל הנביאים

(16) ארלוזורוב 65-63

(17) בר גיורא 28 ו-34

(18) הכרמלית לפני השריפה

(19) בריכת גלי הדר הנטושה

(20) המאבק על גבעת העיזים

(21) בית הכנסת המרכזי בכרמל

(22) המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

(23) תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

(24) בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

(25) האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

(26) ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

(27) פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס

(28) 6 פנינים בחיפה

★

שיר לסיום:

.

★