סיבוב בשכונת בת גלים

בחודש האחרון ניתנה לי ההזדמנות להכיר מקרוב והיטב את השכונות שבחלק התחתון של חיפה, אלה שמנסות לגעת בים. מיעוטן מצליח, כמו בת גלים, ורובן לא. הסיור המעמיק שערכתי בוצע בחטיבה אחת ולכן איפשר ליצור נקודת מבט רחבה על חיפה ועל המפגש שלה עם הים. המבט הזה מורכב מסדרה של מקטעים, שאחד מהם היא שכונת בת גלים, מהוותיקות בשכונות וכזו שכלואה כבר שנים בין: פסי הרכבת וכביש 4 מדרום, בסיס חיל הים, מרכז רפואי רמב"ם ונמל חיפה ממזרח וצוואר בקבוק עם מחלף אלנבי ממערב.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן אותה בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה, ולמרות כל אותם חסמים פיסיים שהזכרתי כאן קודם, היא עדיין מתפקדת ומתוחזקת יחסית היטב על ידי העירייה ועל ידי התושבים. יש בה אווירה נעימה כשהים מורגש בה היטב, גם כשהולכים עמוק בתוכה.

הבינוי בשכונה מגוון. בשונה משאר השכונות בתחתית העיר, הוא פחות עלוב ופחות עזוב. אבל כמובן שיש גם בה מבנים נטושים. באזור המגורים ניתן למצוא מבני אבן מלפני 90 שנה, מבנים בסגנון הבינלאומי שאחד מהם, בתכנון האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר, עבר תהליך שימור מרהיב. יש פה גם שיכונים טוריים ובנייה קבלנית מהעשורים האחרונים. יש כמה בתי מלון קטנים, חוף רחצה, מסעדות, טיילת, בית כנסת, תחנת רכבת, מעון עולים, מרכז מסחרי, בקצה אחד יש רכבל ובקצה אחר פקולטה לרפואה (שתכנן האדריכל אריה פרייברגר) ובית חולים (שתכננו האדריכלים אריך מנדלסון, ואחריו גם אריה ואלדר שרון וארד שרון). השכונה קטנה אבל יש בה הרבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_7TLdyk

חושבים שבחיפה כולם אבודים

.

בת גלים

מפת התמצאות בשכונת בת גלים

.

DSC04135

מבט מהכניסה ל"מערת אליהו" על שכונת בת גלים כשמימין קרונות הרכבל ומגדל הפקולטה לרפואה

.

המצב

העליבות וההזנחה שמאפיינת את הסביבות השונות שבתחתית חיפה, קצת דילגה על שכונת בת גלים.  אווירת הייאוש כמעט ולא מורגשת בה, לעומת שכונות כמו נווה דוד, שער העלייה או קריית אליעזר). האם זה הניתוק של השכונה משאר חלקי העיר? או שמא התכנון והבינוי המקורי משנות ה-20 וה-30 העניקו לה את האיכות ששמרה עליה וגם על תושביה החזקים? סביר להניח ששתי הסיבות הללו הן המקור להצלחתה, כי גם החלק בשכונת קרית אליהו שנבנה במקביל (על עף שהוא חסר את התכנון העירוני האיכותי של בת גלים), נמצא במצב דומה. הקרבה המיידית לים בלי הפרעה של רכבת או כביש 4 מחזקים את השכונה.

עדיין, מי שחובב מקומות נטושים ובטוח שבחיפה הוא יחגוג, ימצא גם כאן בניינים לא מעטים נטושים. חלקם פרוצים וחלקם אטומים. השיא הוא בבניין הקזינו ההזוי שיושב בתוך המים וחוסם את כל מה שצריך: את המבט מקצה שדרת בת גלים ואת התנועה – כי כאן נתקעת הטיילת.

.

התכנית

תכנית השכונה כוללת רחוב ראשי החוצה אותה ממזרח למערב, רחוב העלייה השנייה, ומקשר בין הכניסה המזרחית ברחוב חיל הים, שם גם הכניסה לנמל. במערב מסתיים הרחוב ברכבל, הטיילת והמחלף המקשר את השכונה במערב לעיר. מסילת הרכבת וכביש 4 חוסמים את השכונה מדרום (שני מסדרונות תת-קרקעיים להולכי רגל עוברים תחתם במרכז השכונה), הים מצפון, ובסיס חיל הים, בית החולים והנמל סוגרים עליה ממזרח. כלא אמיתי אבל יתכן שזה הכלא שהציל אותה מהגורל שפקד את חיפה והביא אותה למצבה הנוכחי והעגום. ברשימות נפרדות אציג את המצב הזה ביתר פירוט.

מרחוב העלייה השנייה יוצאים רחובות שחוצים את השכונה מדרום לצפון ואמורים היו להסתיים בים, אבל כיום כל הרחובות חסומים. לא ברור לי איך התושבים הסכימו לכך, או איך העירייה נתנה יד, אבל זה המצב: הכל חסום. שתי כיכרות מצויות במרכז רחוב העלייה השנייה: אחת מדגישה את המפגש עם שדרות בת גלים, שדרה אמיתית עם שתי שורות של עצי וושינגטוניות שלאורכה בתים עם ערכים אדריכליים והיסטוריים. השדרה נחסמת בשלד האפור והמת של בניין הקזינו. בשכונת אחוזת בית, שהוקמה עשור קודם לכן (ולימים שינתה את שמה לתל אביב) החליטו התושבים להציב בניין בית ספר בקצה הרחוב הראשי, כאן בחרו התושבים באולם ריקודים.

מצפון לקזינו נמצאת הטיילת ומדרום מתחם מוקף לוחות פח שבעבר פעלה בו בריכת בת גלים המפורסמת והמרהיבה. בכיכר השנייה שברחוב העלייה השנייה יוצא רחוב שרל לוץ. גם הוא כולל עצי גדולים וותיקים, אבל הוא נחתך בכל צורה אפשרית. גם הרחוב עצמו נחתך אורכי על ידי הבסיס הצבאי של חיל הים שנגס בדופן שלכל אורך הרחוב, ובקצה הרחוב, במקום להגיע לים נמצאת חומת הבסיס. באיחור של כמעט 70 שנה בעירייה משתוקקים לסלק את הבסיס, אך אני בספק אם ערכי הקרקע כאן מצדיקים את הפעולה. בינתיים בשטח אצטדיון קריית אליעזר שמיהרו למכור ולהרוס – אין כלום. החלמאות שהחריבה את התכנית המקורית של השכונה הצליחה לפסוח על הרחובות הקטנים בבת גלים, דרכם עדיין אפשר להגיע ולראות את הים. רחוב פינת גן הקצרצר הוא אחת מהדוגמאות היפות שנשמרו לקשר בין השכונה ובין הים.

גם השם – בת גלים יש בו משהו קסום שקשור למקום. משהו אופטימי, אגדתי. שונה מהשמות האחרים שניתנו לשכונות בתחתית העיר שנקראו על שמם של דמויות תנ"כיות (אליהו הנביא), פוליטיות (אליעזר קפלן, יוסף שפרינצק) או לוחמים (דוד קזשטכר). שמות כמו נוה שאנן, עין הים, חליסה, ואדי ניסנאס, חיפה אל-עתיקה חסרות את הקסם שיש לבת ולגלים. אולי רק שער העלייה כוללת אופטימיות מסוימת, אבל כשמבקרים בשכונה מגלים שאם כך נראה שער העלייה אז המצב עגום.

תושבי בת גלים יודעים להעריך את הסביבה בה הם חיים. בסוכות הקרוב יערכו שמונה מתושבי השכונה סיורים בין בתי בת גלים. בתאריכים 20, 21, 22 באוקטובר יצא בשעה 16:00 מהכניסה לרכבל התחתון סיור חינמי למי שמעוניין.

.

DSC04180

טיילת בת גלים בקצה הדרומי של השכונה

(1) טיילת בת גלים (רציף מרגולין)

לא כוללת חוף רחצה לאורכה. שביל מרוצף, דשא, עצי דקל, קצת סלעי כורכר וצמחיית חוף דלה. מקומות הישיבה פזורים בה כמו בכל טיילת והאטרקציה הכי מלהיבה הן סככות בטון שממסגרות אתה נוף למי שיושב בהן וזה נחמד. היא מתחילה ברכבל עם המסעדות שלמרגלותיו ומסתיימת בשלד בניין הקזינו ושדרת בת גלים.

שורה של בתי מגורים מלווה את הטיילת, חלקם נטושים, חלקם מוזנחים ורק מיעוטם מטופחים. מה שמעורר את השאלה מי לעזעזל זכה להחזיק פה נכס במרחק של 10 מטרים מהים ולמה הוא מוזנח או נטוש???

.

DSC04668

סככות ישיבה מבטון לאורך הטיילת

.

DSC04671

כל סככה מורכבת משלוש קשתות שהרווח ביניהם עושה את ההבדל

.

DSC04666

הן גם ממסגרות את הנוף

.

DSC04672

בקצה הטיילת ניצב שלד אפור ומת של בניין שיושב בחלקו הגדול בתוך המים

.

DSC04678

פעם עמד פה בניין "הקזינו" והיום רק שלד משוחזר

(2) הקזינו

כמו שלתל אביב היה בניין קזינו משל עצמה על חוף הים, אותו תכנן ב-1922 בסגנון אקלקטי האדריכל יהודה מגידוביץ, גם כאן נבנה ב-1934 בניין קזינו בתכנון האדריכל אלפרד גולדברגר. גם התל אביבי וגם החיפאי לא שימשו באמת להימור על כספים, אלא בית קפה, מסעדה ואולם ריקודים. התל אביבי היה חד קומתי והחיפאי תלת-קומתי וכלל גם בריכה גדולה לצידו, שניהם טבלו רגליהם בים ונהרסו. אלא שבמקרה של חיפה, באתר ניצב שלד בטון וכך הוא תקוע עד היום. יש תכניות של אדריכל חסר כשרון לסיים את הבניין ולהוסיף לו עוד קומות ושטחי בנייה, אבל נראה שעדיף שיעבור עוד דור ולא יגעו בו.

האדריכלית עדה כרמי-מלמד יחד עם האדריכל דן פרייס הקדישו לבניין הקזינו פרק בספרם "אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1948-1917" (מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011). את הספר על חלקיו השונים אפשר לראות בגרסת התערוכה במוזיאון ישראל. הטקסט שם מעט בבל"תי ולא הכי מובן (לא ברור לאן נעלמה כאן העורכת הלשונית), אבל בכל זאת אפשר להוציא משם את אחת התובנות שלבניין "קיר החזית כמו מסמן את קצה העיר, ובדומה לנמל חיפה הוא ממלא תפקיד כפול: במבט מהעיר זהו שער אל הים, ואילו במבט מהים – דלת אל העיר". מכאן צולל הטקסט של השניים לגופי המרכיבים את הבניין: "רפסודה", "מרפסת סיפון" ו"קופסה פנימית".

אלא שהבניין שניצב כאן אינו הקזינו המקורי. הבניין שתכנן האדריכל גולדברגר נהרס ובמקומו נבנה בזריזות בניין זהה, כדי שאף אחד לא יחזור בו וימנע בנייה על קו החוף.

.

DSC04200

הקזינו הוא הבניין היחיד שיושב בתוך המים, הוא מגודר ומנותק מהסביבה

.

D269-082

1938 בניין הקזינו (צילום: לע"מ)

.

כתבה מתחילת העשור המעידה ששום דבר לא זז:

.

.

DSC04196

הבניין קוטע את הטיילת וגם את שדרת בת גלים – השדרה החוצה את השכונה מדרום לצפון, על פי התכנית של האדריכל ריכרד קאופמן

.

DSC04192

מבט דרומה על שדרת בת גלים הכוללת מפרדה צרה מכוסה דשא ועצי וושינגטוניה

בתים בשדרות בת גלים

לכל בית או אולי כמעט לכל בית יש כאן סיפור חיים.

.

DSC04191

בשכונה בתים רבים בעלי ערך אדריכלי, חלקם מוסתרים מאחורי עצים או שינויים, כמו זה שנבנה בסגנון הבינלאומי. בית כספי שנקרא על שם בעליו, יעקב כספי, שעל שמו גם קרוי אחד מרחובות השכונה, היה בין מייסדיה ומחלוצי ענף הספנות הישראלי. את הבניין תכנן האדריכל אלפרד גולדברגר שתכנן בקצה הרחוב את בניין הקזינו

.

DSC04198

יש כאלה בסגנון יותר מיושן – עם קשתות ואבן

.

DSC04189

לצד בנייה מצועצעת משנות ה-20 וה-30 יש גם בתים מאופקים משנות ה-50 וה-60

.

DSC04199

בית קולנוע תכלת שהוסב אחר כך לאולם אירועים עומד כיום נטוש

.

DSC04673

החזית האחורית של בית הקולנוע

DSC04656

בית הצמוד לטיילת ברחוב פינת גן

.

DSC04267

נטוש ברחוב רוזנפלד

.

DSC04662

נטוש בטיילת

(3) בית אהרון רוזנפלד

תמורת קריאת הרחוב על שמו, מסר אהרון רוזנפלד את ביתו לטובת הציבור. עסקה ראוי, כל שכן כשהמרוויחים מהעסקה הם חולי סרטן תושבי העיר, כך שאני משער שרוזנפלד נמצא עכשיו בגן עדן. גם את הבניין הזה אפשר למצוא בספר. "בנימין אוראל – אדריכל ללא דיפלומה" שפרסמו הבן והנכד – אלוף ודרור אור-אל (הוצאה עצמית, 2008). האדריכלים השותפים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר התפרסמו כמתכנן תחנת הכוח נהריים, מצבת אבשלום פיינברגר ובית הצופה בחיפה (עליו כתבתי כאן כשבקרתי בו עם רוני).

בנייתו הושלמה ב-1934 כבית מגורים למשפחתו של אהרון רוזנפלד, יזם וסוכן של חברות ספנות. רוזנפלד היה ממייסדי השכונה ובנה כאן את ביתו הראשון ב-1924. הרס אותו לאחר עשור ובנה בו בית חדש וגדול הניצב בו עד היום לאחר שעבר ב-2006 תהליך שימור בתכנון האדריכלית אביגיל דולב. לתכנון הבניין הוזמן כאמור בנימין אוראל עם שותפו יחזקאל זוהר. היסטוריון האדריכלות גילברט הרברט מציין בפתיחה לספר ששני הבניינים החשובים שתכננו אוראל וזוהר בחיפה הם בית רוזנפלד ובית ספר אליאנס ברחוב הרצל (שנשמר פחות וכיום משמש כבניין מרפאות).

אוראל וזוהר עיצבו את הבניין בסגנון הבינלאומי, אלא שלעומת הבנייה הלבנה בה רגילים לתפוס את הסגנון הזה בארץ, השתמשו האדריכלים במגוון צבעים עזים. הצבעים הופיעו בחזית הגוש המרכזי והמשיכו לחיפוי הרצפה והקירות. גם אתה ריהוט עיצב האדריכל, אך רובו כבר לא קיים וכל שנותר הוא ארון מרשים ומעוגל הנמצא בקומה העליונה. בגג מרפסת נקייה ורחבה ממנה נשקף הים והשכונה כשבמרכזה גגון מצחייה שמזכיר את תחנת הרכבת שתכננו אוראל וזוהר בסמוך לתחנת הכוח בנהריים.

פרטי הריצוף וחיפוי הקירות מרשימים בקומת הקרקע, במיוחד במבואת הכניסה, באולם המרכזי ובחדר האוכל והאירוח, אבל השיא הוא ללא ספק חדר המדרגות. חדר המואר כולו באור טבעי הבא לו ממערב הודות ללבני זכוכית המכסים את כל חזיתו ונוסף עליו פתח גדול בתקרה. חדר מדרגות נוסף דומה, מרשים לא פחות, אפשר למצוא בהמשך בבית החולים שתכנן אריך מנדלסון בקצה השכונה.

.

DSC04202

בית אהרון רוזנפלד נמצא ברחוב אהרון רוזנפלד. לאחר שקיבל את התחייבות העירייה שהרחוב יקרא על שמו, בחר רוזנפלד לתרום את הבית לצרכי ציבור

.

DSC04204

השער. כיום משרת הבית את האגודה למלחמה בסרטן ומתפקד לשירות החולים כמו מרכז קהילתי, או יותר נכון הרבה יותר מזה

.

DSC04259

הכניסה לבית ולצידה ספסל בנוי

.

DSC04203

המרכיב הבולט בבית הוא המדרגות עם קיר לבני זכוכית

.

DSC04206

שלט בכניסה

.

DSC04207

הבניין מאופיין בצבעים עזים: שחור, כחול, אדום, כתום

.

DSC04221

מבואת הכניסה, כמו כל הבית, עברה תהליך שימור. הצבעים, הריצוף והקירוי – הכל כפי שתוכנן במקור

.

DSC04225

חדר שירות עם שירותי אורחים באדום בצמוד למבואת הכניסה הכחולה

.

DSC04211

האולם המרכזי בקומת הכניסה מקשר למטבח, לחדר האוכל ולמדרגות העולות למעלה

.

DSC04209

הריצוף

.

DSC04213

חדר האוכל מסתיים בקיר מעוגל המשקיף על הים

.

DSC04219

קיר נמוך מחופה אריחי קרמיקה שחורה

.

DSC04218

הריצוף

.

DSC04230

המדרגות העולות למעלה

.

DSC04233

קיר לבני זכוכית הפונה למערב מאיר באור טבעי את המדרגות

.

DSC04250

ויש גם פתח בתקרה שמחדיר אור טבעי

.

DSC04254

חלון אונייה עגול מימין וממנו נשקף הים

.

DSC04231

לבני הזכוכית

.

DSC04234

הארון מקורי

.

DSC04237

חלון לים התיכון וקודם לו המגרש עליו היתה פעם בריכת בת גלים

.

DSC04241

גג

.

DSC04247

את הגג עיצבו האדריכלים בדומה לתחנת הרכבת שעיצבו בתחנת הרכבת נהריים (כיום ב"אי השלום")

.

DSC04248

הקזינו במבט מהגג

(4) בית סמסונוב

חזרה לשדרות בת גלים שם ניצבים במתחם אחד מספר בניינים. זהו אחד מהבתים הראשונים בשכונה שנבנה כבר ב-1921, כשלתכנונו הוזמן האדריכל יוסף ברסקי, הידוע כמתכנן בניין גימנסיה הרצליה בתל אביב (שנהרסה ואת מקומה תפס מגדל שלום).

כפי שמציין שלט בכניסה למתחם, התגוררה כאן בין השאר משפחתו של ש"י עגנון שנמלטה מביתה שחרב בפרעות תרפ"ט וכאן גם הוחלט, בין השאר על ידי בעל הבית ד"ר יצחק סמסונוב, על הקמת "אגודת הרופאים הווטרינרים העבריים בארץ ישראל". בית אחד קטן יותר, דו קומתי ובסגנון אקלקטי ששימש כנראה את המשפחה (חדר המדרגות עם הגגון המעוגל והמטויח בטיח לבן הוא כנראה תוספת מאוחרת). לצידו בניין מאוחר יותר ומודרני, אך שומר על עיצוב דומה לזה הראשון באמצעות חיפוי אבן דומה ועבודת פרזול מעקה המרפסות ודלתות הכניסה הזהות לגדר ההיקפית והשער הסוגר על המתחם. בית דירות תלת-קומתי ובו חדר מדרגות עם שלושה פתחי חלונות צרים הנמתחים לכל גובה הבניין.

.

DSC04272

בית סמסונוב בשדרות בת גלים 10

.

DSC04273

שער הכניסה למתחם של סמסונוב שהוכרז לשימור ומכיל שלושה בניינים

.

DSC04276

פרזול אחיד בשערי הכניסה ובמעקות המרפסות

.

DSC04275

חזית הכניסה: עירוי צבע סביב הפתחים, וגגון בולט מעל המדרגות

.

DSC04278

אוסף של גושים

.

DSC04703

עיטורים צבעוניים מעל הפתחים

.

DSC04694

דלת הכניסה הראשית

.

DSC04695

כאן העיטור התקלף ונהרס

.

DSC04699

מעקה המדרגות

.

DSC04701

המדרגות המתעגלות

.

DSC04702

גגון המדרגות

.

DSC04281

הבניין השני במתחם (שדרות בת גלים 12) הוא בית דירות סטנדרטי יותר ובו חדר מדרגות עם שלוש חלונות צרים וגבוהים הנמתחים לכל גובה הבניין

.

DSC04282

כניסה

.

DSC04294

דלתות ההכניסה

.

DSC04283

מדרגות

.

DSC04284

החלונות במדרגות

ברחוב העלייה השנייה יש גן שכונתי גדול, מרכז מסחרי ומתנ"ס. דווקא המתנ"ס משך את תשומת ליבי משתי סיבות: 1. המתנ"ס חוסם את שדרת בת גלים שיכולה היתה להמשיך דרומה (ואז להיחסם על ידי מסילת הרכבת), אך בכל מקרה יש שביל צר ולצידו שדרת איקליפטוסים ותיקים שממשיכה את ציר ההליכה של השדרה עד החומה החוצצת בין השכונה ובין המסילה. 2. הבניין מעוצב באופן מיוחד, ברוטליזם, אבל נבצע בשלב מסוים בורוד.

.

DSC04299

רחוב העלייה השנייה הוא הרחוב הראשי בשכונה שתכנן ריכרד קאופמן ולאורכו כמה מבנים מרכזים בשכונה כמו המתנ"ס שהוא למעשה ברוטליזם ורוד

.

DSC04182

בקצה המערבי של רחוב העליה השנייה יש בתים טיפוסיים מאוחרים שמוסיפים רובד אחר לבנייה הוותיקה

.

DSC04302

שיכון חיילי הבריגדה ברחוב החי"ל (בתכנון אדריכל אדולף רדינג, 1945) – דוגמה למבנה שיכון מתוחכם אך מוזנח (יש כאן רק תמונה אחת אבל מבין כל הבניינים בשכונה הוא כנראה הכי שווה רשימה נפרדת)

.

DSC04183

בקצה רחוב שחף, היוצא מרחוב העלייה השנייה, מעבר צר ואפל להולכי רגל מתחת למסילה

.

DSC04184

אחד המעברים הבודדים המקשרים לשאר העיר

.

DSC04270

בית בשכונה עם עצי וושינגטוניה בחזית, אולי המשך לשדרת הוושינגטוניות המוצלחת בשדרות בת גלים

.

DSC04707

בית הכנסת השכונתי ברחוב יעקב כספי

.

DSC04712

שלושה פתחים מקושתים וגושניות קופסתית סימטרית המזכירה את בית הכנסת שתכננו ויינראוב ומנספלד ברחוב הרצל בשכונת הדר. מי תכנן את הבניין הזה? לא הצלחתי לגלות

.

DSC04710

חיפוי בניין בית הכנסת

(5) בניין הפקולטה לרפואה של הטכניון

ברחוב עפרון המקשר בין רחוב העלייה השניה ובין הים (אלא שהוא מסתיים במנחת מסוקים מכוער שפולש לים), נמצאת אחת מנקודות הציון הבולטות בנוף החיפאי. מגדל הפקולטה לרפואה של הטכניון. המגדל נמצא במובלעת החודרת לבסיס חיל הים, כשמצידו השני של הרחוב כבר נמצא מרכז רפואי רמב"ם – מתחם מגודר ומאובטח, שכמו הבסיס והנמל סוגר על שכונת בת גלים ממזרח.

את המגדל החריג בנוף הודות לגובהו, תכנן האדריכל אריה פרייברגר, אדריכל עתיר ניסיון שיצירתיותו הוכחה בשורה ארוכה של עבודות אחרות. בניית המגדל הושלמה בסוף שנות  ה-70, מה שהופך אותו לאחד המגדלים הראשונים שנבנו בחיפה ובכלל בישראל. הוא יכול היה להישתל בכל מקום וגם כיצירה עיצובית אין בו מקוריות ייחודית. אולם הכניסה רחב הידיים, מורכב יחסית, אך הוא מזכיר יותר מידי עבודות אחרות מוצלחות יותר.

.

DSC04716

מגדל הפקולטה לרפואה של הטכניון הוא נקודת ציון לאורך החוף. נמצא במובלעת בשטח בסיס חיל הים ובצמוד למרכז רפואי רמב"ם, כמו בעוד מקומות גם כאן יש גדר וכל העסק מנותק מהסביבה

.

DSC04717

את המגדל תכננו במשותף האדריכל אריה פרייברגר וישעיהו אילן

.

DSC04718

מדרגות רחבות עולות לכניסה. לנכים יש כניסה נפרדת

.

DSC04727

טכניון

.

DSC04726

קצה המדרגות

.

DSC04721

אולם המבואה: קשה להאמין שהבניין נמצא 100 מטר מהים כי כאן הכל סגור. הקפטריה הסמוכה משקיפה לים

.

DSC04724

אולם המבואה

.

(6) מרכז רפואי רמב"ם

האדריכלות המקומית הגיעה באמצע המאה הקודמת לשיאים אליהם לא הצליחו לחזור האדריכלים המקומיים. אחת הדוגמאות לאותם שיאים, אפשר למצוא בעבודותיו של אריך מנדלסון שעבד בארץ בין השנים 1941-1934. מרביתן נפגעו קשות במהלך השנים ומיעוטן זכו להערכה ושמירה. בית חיים ויצמן ברחובות וספריית שוקן בירושלים הן שתיים מהיצירות שנשמרו היטב. בית חולים הדסה הר הצופים עבר שינויים משמעותיים על ידי האדריכל יעקב רכטר, ובית חולים רמב"ם שהושלם ב-1938 גם הוא עבר שינויים בעיקר על ידי האדריכלים אריה ואלדר שרון, אך שינויים אלה לא פגעו בבניין המקורי אלא נערכו לצידו. לאחרונה שילב במתחם גם האדריכל ארד שרון בניין משלו – בית חולים לילדים, וגם הוא לא נגע בבנייה הוותיקה והמוערכת שיצרו כאן מנדלסון, סבו ואביו. אגב, מנדלסון בעצמו לא היה הראשון לבנות כאן וקדם לו מנזר שנבנה ב-1892 מאבן ובולט היטב בכניסה לבית החולים ברחוב העלייה השנייה.

מנדלסון יצר בניין המורכב ממספר גופים שונים זה מזה היוצרים יחד קומפלקס שלם, בדומה לבניין בית הספר באוהאוס בדסאו שתכנן האדריכל וולטר גרופיוס ובנייתו הושלמה ב-1926. הבניין הצנוע חסר אולמות מרשימים במיוחד, והשיא בו הוא דומה לבית רוזנפלד: חדר המדרגות.

בשנות ה-60 הגיעו האדריכלים אריה ואלדר שרון והרחיבו את הבינוי במתחם. על עבודה זו ניתן לקרוא בהרחבה בספרו של אריה שרון "Hospitals in Israel and the Developing Countries" (הוצאה עצמית, ללא ציון תאריך). הם לא נגעו בבניין ההיסטורי שהעריכו, אלא הוסיפו גוש חדש בסגנון ששלט אז, כך שבשונה מהסגנון הבינלאומי שאפיין את הבניין שיצר מנדלסון, ניצב היה בניין בטון חשוף, גוש קובייתי אך עם חזית אוורירית הנובעת ממשחק צורני שנועד להצל על פתחי החלונות ולהגן על החדרים מחדירת קרני שמש ישירות. על בניין מקביל שתכננו בטבריה עם משחק צורני אחר כתבתי כאן. לאחרונה המשיך האדריכל ארד שרון את מלאכת הבנייה במתחם והוסיף בית חולים לילדים. צריך הרבה אומץ להתמודד עם שכנים כאלה.

.

DSC04725

בית החולים החדש לילדים בתכנון אדריכל ארד שרון

.

DSC04728

קצת צבע

.

DSC04731

מאחור הבניין הוותיק שתכננו האדריכלים אריה ואלדר שרון מימין הבניין החדש שתכנן הנכד

.

DSC04774

חזית הכניסה לבניין מ-1970 שתכננו אריה ואלדר שרון: דוגמה לברוטליזם בשיאו

.

DSC04769

צבוע לבן

.

DSC04759

|||

.

DSC04753

בפנים יש תצוגה על תולדות בית החולים

.

DSC04754

בבנייה

.

DSC04763

מודל של המרכז הרפואי בו בולט הבניין המקורי שתכנן בשנות ה-30 האדריכל אריך מנדלסון

.

DSC04736

את הכניסה לבניין שתכנן אריך מנדלסון בקושי אפשר לזהות היות ותוספות מאוחרות מסתירות אותה

.

DSC04752

גוש מרכזי קופסתי וגוש משני מעוגל

.

DSC04734

חזית האגף הראשי

.

DSC04733

המרפסות המאפיינות את יצירתו של מנדלסון מופיעות גם כאן

.

DSC04740

חזית האגף הראשי: חלונות סרט לכל אורך החזית עם הצללה

.

DSC04741

מבט על האגף הדרומי בבניין שתכנן מנדלסון מרמז על חדר מדרגות מיוחד

.

DSC04742

קיר לבני זכוכית ענק מאיר באור טבעי ומיוחד את המדרגות

.

DSC04744

ם

.

DSC04750

זה חדר המדרגות השני להיום שיש בו לבני זכוכית אלא שכאן בשונה מהקודם הלבנים מקוריות

.

DSC04747

ולכן חלקן סדוקות

DSC04779 (2)

ברחוב חיל הים – אחד משתי הדרכים היחידות לרכב שמקשרות בין העיר ובין שכונת בת גלים. כאן אפשר לחצות את המסילה ולהשקיף על המתחם הנטוש של תחנת האוטובוסים המרכזית

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Shaul Rind  On 27/08/2016 at 20:46

    ההפך מנמל ת"א ונמל יפו…בת גלים שקועה בניוון עמוק כמו ספינה טרופה נמל קיסריה…כתושב חוץ נראה שחוף בת גלים הוא היחיד שנגיש ממרכז העיר בהליכה רגלית, במיוחד מתחנת הרכבת ואגד ( מיכאל מציין שכבר נסגר?!) מעניין מה מדינות הערייה לפיתוח ציבורי לרצועת החוף ומה הרצונות והצרכים של התושבים עצמם .

  • אלי צור  On 27/08/2016 at 23:22

    הכתבה מעניינת. היה ראוי לציין ולתאר את ״מלון בת גלים״, הבנוי בסגנון ״מנדטורי״, שחזיתו סותתה בידי סתת אבן שמאלי, שיכולותיו ניכרות בסיתות העדין באבני החזית הסימטרית.

    יודגש כי רבים מתושבי השכונה בעבר, מקושרים בבלוגים ובאתרים שונים, סביב השכונה ומורשתה.

  • דוד  On 28/08/2016 at 9:20

    יש עוד כמה בתים עם ערך היסטורי…
    חבל שלא צוינה בכתבה (בנוסף) גם טחנת הרוח (ללא הכנפיים) וכמובן מנזר הכרמליטיות .

    באחד הרחובות היוצאים משדרות בת גלי, נמצא גם בית הוריו של יהושפט הרכבי (יש שלט שמציין).

    בכל אופן גם על מה שיש תודה.

  • מוטי טל  On 28/08/2016 at 9:50

    שלום שמי מוטי טל ואני לא תושב בת גלים אך חבר במועצה לשימור אתרים
    חבל לי שבכתבה הנוכחית לא הוזכרו אתרים חשובים:
    1. תחנת הקמח העתיקה שבנו הטמפלרים
    2. מבנה מדהים ביופיו שבעברו היה מנזר לפני מלחמת העולם הראשונה והעותומנים גירשו מהמקום את הנזירות ולאחר המלחמה חזרו למקום לזמן קצר ולאחריו עברו לכרמל ושם הקימו מנזר חלופי
    כבר צולמו המונומנטים המודרניים בביה"ח ושום התייחסות למנזר
    לציין שבשכונת בת גלים מוסתרים מבנים ישנים מאד ומאוד מענייניים הנותנים לשכונה צביון שונה
    בברכה
    מוטי טל
    tal171@bezeqint.net

  • Dahlia Treibich  On 28/08/2016 at 10:24

    כתבה מאד מעניינת. בחיפה תושבים משלמים ארנונה הכי גבוהה בישראל מה שמשקף את התנהלותה הכספית המזעזעת של עירית חיפה. הון עתק לשכר סגני ראש עיר רבים מדי
    , יועצים, מנכ"ל חדש איש פירסום, חברים…קבלנים כמו קבלן דשא באיצטדיון שמניח ושוב מניח ושוב מניח דשא והדשא תמיד גרוע. גם חברת בת לבניה – יפה נוף, חור ענקי בתקציב המטרונית כסף שנעלם עפ"י מבקר המדינה. פשע ההזנחה בעיריה עם חוסר מסוגלות להקים צוותי תכנון ועשיה ראויים. חיפה חייבת ראש עיר אחר, ללא חיבור לצנרת חברים. #עינתקלישרותם מאד ראויה. מומחית בשידרוג ערי תעשיה, פוליטיקאית שעושה היום מספסלי האופוזיציה. אמן !

    • מיכאל יעקובסון  On 28/08/2016 at 10:37

      נראה לי שלא הכל בתחום הקבלנות והבנייה. יש בעיה גם בתחום החינוך, חינוך לטיפוח הסביבה, ברשימות הבאות אתעכב על הנושא.

  • amitaisandy  On 28/08/2016 at 16:58

    לשם שינוי ובאופן נדיר אנחנו מסכימים על מבנה בטון(!) – הקשתות בטיילת באמת מוצלחות.
    עוד מבנה מעניין שפספסת, וגיליתי כשטיילתי שם לפני שבועיים: העירייה ניצלה באופן נדיר במקומותינו את החלל שנוצר מתחת למחלף במערב השכונה כדי לבנות בו מבנה ציבור: בניין שישמש בית ספר לספורט ימי. כרגע הבניין בשלב שלד בטון ולא יודע מתי יוגמר ויושמש, אבל הרעיון חיובי.

    בערב שבת קיצי לפני שבועיים הטיילת שמשה מקום מפגש קהילתי רב עדתי נחמד – משפחות, זוגות וקשישים ערבים ויהודים נהנו כולם מהטיילת בצוותא. לא נצפו חיכוכים.

    • מיכאל יעקובסון  On 28/08/2016 at 17:06

      אין סיבה לחיכוכים על רקע עדתי או דתי. הפוליטיקאים ומערכת הביטחון הם אלה שמלבים את השנאה.

    • אייל  On 07/01/2017 at 17:04

      עוד לא ירדת לברלין<? לך תטיף שם לפלורליזם שחונק את היהודים במולדתם

  • גילה  On 29/08/2016 at 8:05

    ראוי להזכיר את הקיוסק העזוב בשדרות בת גלים שיכול היה להיות קיוסק שוקק ומקסים דוגמת הקיוסקים בשדרות רוטשילד ובן גוריון בתל אביב, אבל כאן החליטה עיריית חיפה בראשו המעצב האדריכלי החובב יונה יהב להכתיב עיצוב סתמי ולא מעורר חשק של הקיוסק, עם הגבלות ותכתיבים כל כך חמורים אז אף אחד לא רוצה לקחת אותו תחת אחריותו.
    ככה מחמיצים הזדמנות לפנינה מדהימה של נקודת מפגש ובילוי שיכולה היתה למנף את השדרה היפה והנטושה.

  • בני א.  On 29/08/2016 at 11:41

    תודה מיכאל על הסיקור, לא ציפתי לסיקור מלא של השכונה בביקור אחד, גם אני בתור חיפאי עוד מגלה מדי פעם נקודות חדשות בטיולי החוזרים ונישנים בשכונות ותיקות – אבל כן ציפיתי לדיוק בכתיבה. בהמשך הערותי.
    אני מצפה לכתיבה הבלוגים שלך על שכונות החוף: נווה דוד (כולל דיון בהפרדה של נווה דוד עליון וגן המשחקים שלו שהתפרסמה לאחרונה), שערי עליה ושפרינצק, עין הים (לדעתי, גם שם קסום) וקרית אליעזר.
    1) "השדרה נחסמת בשלד האפור והמת של בניין הקזינו. בשכונת אחוזת בית, שהוקמה עשור קודם לכן (ולימים שינתה את שמה לתל אביב) החליטו התושבים להציב בניין בית ספר בקצה הרחוב הראשי, כאן בחרו התושבים באולם ריקודים". לדעתי, המשפט ממש לא הוגן למקמי השכונה ואני גם מעריך שאתה יודע יותר טוב מזה: א) אחוזת בית מתחילתה נחזתה כמקום שיהפוך לעיר (בנגוד לשכונות לידה שקדמו לה שהוקמו כשכונות של יפו, ובנגוד לבת גלים שגם היא נבתנה כשכונה). ב) בין 1909 ו 1938 יש קצת יותר מעשור… ג) כאן אני סובייקטבי: מרכז אחוזת בית עם היומרה של גמנסיה שתהווה מרכז לכל הישוב (הרבה יותר מרק מרכז לעיר העתיד) הוקם הרחק מהים, הקזינו בבת גלים יושב על הים – ללא היומרה של אחוזת בית ומראש במקום שמיועד לבילוי ושחרור הנפש.
    2) "מצפון לקזינו נמצאת הטיילת ומדרום מתחם מוקף לוחות פח שבעבר פעלה בו בריכת בת גלים" כמובן שהאורנטציה שגויה, הכוונה ממערב וממזרח.
    3) ההערה הבאה בקשר לאתר הקזינו, היא סובייקטבית: "באתר ניצב שלד בטון וכך הוא תקוע עד היום. יש תכניות של אדריכל חסר כשרון לסיים את הבניין ולהוסיף לו עוד קומות ושטחי בנייה, אבל נראה שעדיף שיעבור עוד דור ולא יגעו בו". אני וכך גם לא מעט חיפאים שדיברתי איתם בנושא, ישמחו שמשהו יעשה כבר באתר. למשל, אם התוכניות, שכלולה בתכנון החדש, לחידוש הבריכה שתוזן ממי ים (נקיים בסגנון בריכת גורדון בת"א) אכן יתגשמו (ודמי הכניסה/מנוי יהיו סבירים) אני אהיה אחד השוחים שם :-).
    בני

  • יורם קדמן  On 30/08/2016 at 13:17

    שלום מיכאל
    תיארת את טיילת רציף מרגולין שממערב לקזינו וכמעט לא התיחסת לרציף רוזנפלד הנמצא בין הקזינו לביו בסיס חיל הים.
    טיילת – רציף זה מהווה דוגמא חיה למרבית החוליים והליקויים מהם סובלת השכונה.
    במקום שהוא פנינת טבע וחוף מדהים שלחה העיריה את ידה הגסה ובמקום לפתח ולשפר מילאה את המתחם בקירות בטון מגעילים ומוזנחים, כלובי גדרות תיל, שוברי גלים מיותרים ומכוערים ועוד ועוד.
    מצב זה משקף את הטיפול הכושל והשערורייתי של עירית חיפה והעומד בראשה, טיפול שבדומה לטיפול ברב העיר הפך את חיפה למקום כה עלוב ומוזנח.
    ראוי לציין (ואתה בתור אדריכל חייב לדעת ולהתייחס לנושא) את התייחסות גורמי מחלקת מהנדס העיר ואת הקשיים וההכבדות שהם מערימים על יזמים ושאר מבקשי היתרי בניה שאני לצערי גם נמנה עליהם . דוגמאות ופירוט אוכל לתת במקרה הצורך
    יורם

    • מיכאל יעקובסון  On 30/08/2016 at 13:41

      יורם שלום, אפשר לכתוב ספר על בת גלים ובמסגרת שעמדה לרשותי לא יכול הייתי להתייחס לכל המקומות בשכונה אלא רק לחלקים שלפי דעתי מייצגים את כוונתי. כפי שציינתי בתחילת הטקסט, נתוני הפתיחה ומצבה הקיים של בת גלים הם שניהם טובים בהרבה משאר השכונות בתחתית העיר ולכן אם אתלונן כאן על ההתנהלות העירונית אז מה יהיה לי להגיד כשאגיע לשכונה כמו קריית אליהו?

  • זיוה  On 01/09/2016 at 12:30

    לנושא מיקום המתנ"ס – קאופמן קבע לבת גלים שלד תכנוני שבמרכזו שדרה ובקצוותיה שני מוקדים בעלי אופי ציבורי, בממשק עם הים הוקם בניין הקזינו ובשני תוכנן שוק – עליו הוקם בהמשך המתנ"ס (ראה מיפוי בסקר שימור לשכונה משנת 1994). בתכנון העירוני ישנו המשך לכך בשכונת קרית אליעזר.

    • מיכאל יעקובסון  On 01/09/2016 at 15:50

      תודה זיוה. אכן בקריית אליעזר ישנם שני כתמים חומים בהמשך אך בין לבין יש גם שטח למגורים בו ניצבים שני בנייני מגורים (שככל הידוע לי תכננו מנספלד-וינראוב בשנות ה-50), כך שהרצף כבר נגדע גם שם.

  • Aviva Richman  On 01/09/2016 at 16:53

    אני ילידת בת גלים ואבי ז״ל היה מנהל הקזינו בזמן המנדט. מאד נהנתי לבקר ולראות את הכתבה.
    תודה רבה. בבקור האחרון שלי בבת גלים לפני חדשים מספר ראתי את הקזינו ועלוב והנטוש
    ממש עמדו דמעות בעיני והלב כואב. מקום ככ יפה וככ עלוב ועזוב. אולי בכל זאת ביום מן הימים משהו יעשה משהו.
    בברכה. אביבה
    ף

  • zehava Blackman  On 01/09/2016 at 17:48

    Toda Menachem v

  • בתשבע רוזנטל רייס  On 01/09/2016 at 22:17

    מנחם בן דודי האהוב, תודה על הסקירה המרגשת והזיכרונות הנעימים

  • דיצה ברט  On 04/09/2016 at 14:11

    תודה על הסקירה המעניינת והחשובה.
    הלוואי שהיא תביא לשיפוץ המבנים ההיסטוריים החשובים, ושיפור פני השכונה.
    אמנם חיפה היא לא תל-אביב, אך כדאי לאחראים בחיפה ללמוד מהעיר הגדולה על שימור מבנים היסטוריים, שמביא לשיקום שכונות ותיקות.
    בברכה,
    דיצה

  • מלכי אלון( זוסמן)  On 17/09/2016 at 10:35

    וואו איזו נוסטלגיה. מסע בעבר למחוזות ילדותי.
    כל פינה מזכירה תקוה מאושרת תקופת התמימות….
    שכונת הולדתי.

  • חיים רז  On 27/09/2016 at 17:38

    למיכאל שלום. שמחתי לראות את התייחסותך האוהדת לשכונה שלדעתך עולה על השכונות האחרות בתחתית העיר.
    אני חי בשכונה רק מ ינואר 1967, ולדעתי זו השכונה היפה ביותר בארץ ואני חי בה מבחירה.רוב התושבים הותיקים שהיו מבוססים יותר עברו לכרמל שבעיני החיפאים מסמל סטטוס כלכלי גם אם הם גרים בבניין שכוח אל ותקוע באמצע שום מקום. העירייה לא מטפחת את השכונה וזה כל כך בולט לעין שכל המבקרים בה שואלים אותנו למה מקום מדהים שכזה אינו מטופח. לך תסביר שלעירייה אין עניין בבת גלים בגלל מספר קטן של תושבים שלא מהווים כח אלקטורלי בבחירות ואפשר לזלזל במקום מגוריהם…
    בכל מקרה הכתבה שלך חיובית וטובה ונשמח להשלמות… בכתבות נוספות
    מאוד מצא חן בעיני שלרחוב פינת גן נתת את השם פנינת גן (בכתבה "מצפון לקזינו") רעיון להחליף ל"פנינת ים"…
    לידיעת המעוניינים בסוכות 22-20 אוקטובר ייערכו לא רק סיורים אלא הפנינג שלם בו אמנים פותחים את בתיהם לביקורים, הרצאות, מופעים ועוד ועוד.
    לממי תודה ששיטפת
    חיים רז

    • מיכאל יעקובסון  On 27/09/2016 at 17:57

      חיים שלום, תודה. בינתיים פרסמתי רשימה על שכונה נוספת – על קריית אליעזר: http://wp.me/pS9cH-r0i
      לפי דעתי הבעיה הבעיה היא לא רק בבת גלים, אלא בחיפה כולה. איך יתכן שעיר עם שתי אוניברסיטאות, נמל, רכבת, שדה תעופה, מרכזים רפואיים, ריבוי דתות, אתרי טבע שחודרים עמוק לעיר, חוף ים, תעשייה מגוונת, נוף מרהיב שנשקף ממרבית הבתים בעיר – כיצד עיר כזו לא מצליחה למשוך תושבים או תיירים? סיבוב מעמיק בחיפה חשף עיר במצב עגום. אני מסתובב הרבה ובכל רחבי הארץ, ולא נתקלתי בעיר במצב כל כך רע. לא צפת, לא אופקים, לא נצרת עילית, לא באר שבע – אף אחת לא מצליחה להתקרב למצב הקשה בו נמצאת חיפה.
      הפנינה נשארה עמוק בים, על החוף יש רק פינה.

      • שלגיה  On 27/09/2016 at 20:59

        אולי הבעיה שהיא עיר מעורבת?

        • מיכאל יעקובסון  On 27/09/2016 at 21:21

          יש בזה יתרון

          • שלגיה  On 27/09/2016 at 21:59

            אני מסכימה שזה היה יכול להיות יתרון אבל זה כנראה לא. תראה את לוד, עיר מעורבת ובמצב גרוע מחיפה. תראה את נצרת עילית שהפכה מעורבת. חברה ואני הסתובבנו בירושלים (באיזור שבין מאה השערים והרכבת הקלה) ונערים ערבים קיללו אותנו והחרדים תקעו בנו מבטים- דו קיום זה אולי משהו שפשט רגל,כמו אינטגרציה וכל אלה

            • מיכאל יעקובסון  On 27/09/2016 at 22:12

              לוד היא אוסף הפספוסים הכי גדול גוש דן (רק בגלל הקרבה לתל אביב היא מצליחה לשמור על ראש מעל המים). חיפה מבחינת האוכלוסייה זו לא לוד שהפכה כבר מאז סוף שנות ה-50 ליעד מועדף על משת"פים וגם האוכלוסייה היהודית שם לא מבוססת על שכבה בורגנית, אין את האוניברסיטאות, אין את בתי החולים, אין שם כלום. ישראל החריבה את לוד ב-48 ומעולם לא ניסתה לשקם אותה.
              נצרת עילית היא כבר בדרך להיות עיר של ערבים וגם קצת חרדים, זו לא עיר מעורבת. חיפה אפילו יותר מירושלים מצליחה לשלב מרקם רציף של חיים. לפי דעתי יש פה בעיה ממשלתית בתחום התעשייה, התעסוקה והתיירות ובעיה חברתית שמתמקדת בעיקר בתחום החינוך.

              • אלי צור  On 28/09/2016 at 7:13

                מיכאל שלום.
                כבן השכונה וכמורה דרך(במקצועי), אני נוהג לסייר, עם תיירים(ישראלים וזרים)בסמטאות וברחובות ולגלות , בכל פעם מחדש את ״גן העדן של ילדות״ ואת ההיסטוריה והרכילות הפיקנטית הזועקות מכל פינה.
                להווה ידוע לך אודות קבוצות ה״ווטסאפ״, הבלוגים והמפגשים בין ותיקי השכונה המתרפקים על חוויות עברה.
                לפי הערכתי, הקשרים הבלתי מתנתקים בין הילידים(שאינם מתגוררים עוד בשכונה) ובינם לבין השכונה, על מכמניה החומריים והמנטליים, נובע מכך שאין תהליך שיקום ״דורסני״ ונותרים, במקור יותם, האובייקטים החומריים – הבלים – באיטיות רומנטית…כאספקלריה של האנשים.
                ניתן להניח כי קסמה של השכונה אינו פג בשל התכלותה – ביחד עם הבנים

                נשלח מה-iPhone של אלי צור

        • חיים רז  On 28/09/2016 at 7:45

          הבעיה של חיפה אינה העירוב אלא לדברי רבים… תל אביב, הערים במרכז הארץ ומספר ערים בפריפריה של חיפה (כמו יוקנעם) שם מצוייה המסה הקריטית שממגנטת את צעירי העיר. מי שלא מהגר לחו"ל מהגר לערים במרכז הארץ ולפריפריה.
          אבל הבעיה האמיתית של העיר הייתה שנים רבות ועדיין שראשי העיר לא מצאו את הדרך לשתף את דור הצעירים בנושאי חינוך פרנסה ודיור הולם, ולכן דור אחר דור של צעירים נטש את העיר.
          העיר הזדקנה ולא פלא שכאשר הוחלט על קישוט העיר בפסלי סביבה (כמו כל עיר בארץ, דגים, פינגווינים, פרות ועוד) חיפה בחרה בדינוזאורים שנכחדו לפני מיליוני שנים…
          סך הכל אנו אוהבים את העיר והצלנו את ייחודה כאשר נאבקנו נגד ייבוש הים לצורכי נדל"ן (תכנית המרינה ז"ל) דבר שהיה מוחק את בת גלים ולא היה תורם דבר ליופיה של חיפה ("מראה הגגות" מסטלה מאריס נאמר ב"דו"ח הבציעות" של תכנית המרינה יהיה הנוף היפה שיחליף את נוף הכרמל היורד לים…כתוב שחור על גבי לבן).
          עדיין מבקרים את השכונה אלפי אנשים וחבל שפרנסי העיר לא השכילו לטפח אותה (כל הזמן מדברים על פיתוח ולא טיפוח, יחי ההבדל).

  • נאוה כרמל  On 28/09/2016 at 9:50

    מיכאל שלום,

    תודה רבה על הכתבה.
    ראשית אתקן טעות מידע: בית ספר לרפואה – בניין רפפורט הושלם בשנת 1982 ולא בשנת 1969 כפי שצויין בכתבה. הבניין אוכלס תוך כדי מלחמת לבנון הראשונה. ממנו צפינו על הכמויות הבלתי נתפסות של הפצועים שפונו לבית החולים דרך מנחת ההליקופטרים הסמוך. בשנת 1969 נפתח בית הספר לרפואה כשמתחילתו ועד 1982 שכן בבניין מנזר סנט-ג'וזף ברחוב העליה השניה 12, שהיה שייך למסדר הכרמליתים. מאחורי חומת האבן היה הגן היפהפה של המנזר ובמקום להרוס את החומה ולפתוח את הגן לעיני הציבור החליט מי שהחליט להפוך אותו לחנייה למספר מנהלתנים ופונקציונרים ולאחסן בו מכולות שמשמשות כמשרדים (של מי בדיוק???). כל טעות שרק אפשר לעשות נעשית בעיר חיפה ובבת-גלים בפרט.
    במנזר סנט ג'וזף עד 1969 שכן בית ספר בחסות הנזירות של הילדים הערבים משכונת תחנת הכרמל הסמוכה לבת גלים. כל בוקר היו הילדים מגיעים ברגל בשיירה עם סדר מופתי משכונת תחנת הכרמל דרך שביל עפר שהיה בין מועדון סולוף והשטח המגודר שהיום משמש כחנייה בתחומי הנמל. גם שביל עפר זה שחיבר את שכונת בת-גלים לתחנת הכרמל נהרס ונחסם בפני הציבור. איזה "עוד" יופי בעיר חיפה….
    הכתבה שלך היא עוד כתבה נוסטלגית (ומוצלחת) על מה שהיה בבת גלים והאתרים המוזנחים שציינת הם רק סמן מייצג וברומטר למצבה העגום של השכונה והעיר חיפה כשכיום השכונה היא כבר סוס מת והופכת להיות גטו של בניינים גבוהים, צפופים, זרים לסביבה ומאיימים כך שכבר לא נעים להלך בשכונה וכל תושב שני חושב על עזיבה. זאת היא מדיניות הבאושים של ראש העירייה יונה יהב עם מדיניות חסרת מעוף בכל חיפה, עם סדרי עדיפויות מוזרים ושונים מסדרי העדיפויות של כל ראש עיר אחרת במדינת ישראל שידע להצעיד את עירו קדימה. ראש עיר שבוחר לרמוס את התושבים שגרים בעיר, דואג להבריחם ובמקומם נכנסת אוכלוסיות של משקיעים שעושים סיבוב על השכונה, אבל בפועל לא באים להתגורר בה (כמובן, כי מי רוצה לבוא לשכונה שהיתה פעם פנינה והיום היא מכוערת ובתהליך התכערות מואץ). בבניינים החדשים עם הדירות של קופסת גפרורים באים אוכלוסיות חולפות של סטודנטים, חיילים בתקופת שירות הקבע שלהם, פנסיונרים שאוהבים את הים ובאים לגור כאן בשכירות לזמן קצוב וממשיכים הלאה למקום אחר. אף אחד מהם לא נשאר בשכונה או בחיפה בכלל בכוונה להיקלט ולגדל בה את ילדיו. זאת היא עוד שכונה של ציפורים נודדות כשאת הקינון כבר יעשו במקום אחר…. כי נוצר כאן סטנדרט שאנשים סטנדרטים אינם משתלבים….

    • מיכאל יעקובסון  On 28/09/2016 at 13:30

      הרשימה שפרסמתי כאן היא לא נוסטלגית (למרות שאפשר בקלות לאטעות ולחשוב כך). ולגבי בית הספר לרפואה: מאז פרסום הרשימה ובמסגרת עבודה על טקסט אחר גיליתי פרטים אחרים על הבניין. אכתוב עליו בהזדמנות רשימה נפרדת.

  • מירי כהן  On 11/07/2017 at 1:00

    הבית הנטוש ברחוב התכלת 45 (פנחס מרגולין) שייך היום למשה דף. אחי ואני, בני דודי – כולנו נולדנו בבית הזה וחיינו בו עד שנת 1963.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: