סיבוב בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן עם קירות קרמיקה שיצר משה סעידי

שני קירות האמנות מקרמיקה ששילב האמן משה סעידי בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן ב-1970 הם עדות למעורבותו המשמעותית של האמן חבר קיבוץ כפר מנחם במבני דת והעניין הער שלו ביהדות. שתי עבודות יצר סעידי למבנה – האחת בחזית והשנייה באולם התכנסות שבעורף אולם התפילה. זו שבחזית לא אופיינית ליצירתו וישירה למדי, בעוד שזו שבפנים המבנה מייצגת את יצירתו לאורך השנים.

את בית הכנסת שממוקם ברחוב הנגיד 3, מטרים ספורים מרחוב ביאליק, תכנן ב-1959 ללא מאפיינים ייחודיים האדריכל גיאורג קויגן שהתפרסם כמתכנן "קולנוע תל אביב" (שנהרס), והוא נשמר בייעודו ובמתכונתו המקוריים עד היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1970/1959)

.

רחוב הנגיד הוא רחוב צדדי וקטן שמקושר לרחוב ביאליק (שמציץ משמאל)

.

.

(1) בית הכנסת המרכזי

בית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח הוא מהוותיקים בעיר, אך בשונה מבית הכנסת האשכנזי שנבנה בנקודת מפרק מרכזית בעיר והיה למבנה הציבור הבולט בסביבתו ויותר מכל מבנה ציבור אחר בעיר, נבנה בית הכנסת הספרדי ברחוב צדדי, אך עדיין סמוך לרחוב ביאליק. הוא גם נבנה בשלבים. תחילה נבנה אולם תפילה חד-קומתי, וב-1959 הוזמן האדריכל גיאורג קויגן לתכנן אולם תפילה מפואר בקומתו העליונה, כשהאולם הותיק הוסב לאולם אירועים לקהילה.

המבנה שתכנן קויגן היה טיפוסי לבתי הכנסת שנבנו אז ולא היה יוצא דופן או בעל שאר רוח. חזית הבניין תוכננה כמשטח ריק ששני פסי חלונות אנכיים משני צידיה. בתכנית שהכין לבניין ישנה רמיזה לכך שניתן לשלב במשטח החזית הגדול תבליט. לכן, כשהאחים אלברט וחי משיח החליטו לתרום לבית הכנסת, הם בחרו להוסיף לו קיר אמנות בחזית. משה סעידי היה האמן שבחרו השניים, יתכן שהקשר נוצר מהשורשים המשותפים – ילידי איראן.

.

1959: חזית בית הכנסת הפונה לרחוב הנגיד – על המשטח הגדול רמז האדריכל לשילוב של תבליט (מתוך ההיתר)

.

1959: תכנית הקומה העליונה ובה אולם התפילה עם אולם בעורפו, שבו שילב משה סעידי קיר אמנותי נוסף על זה ששילב בחזית (מתוך ההיתר)

.

.

(2) היהדות ביצירתו של משה סעידי

"קודם כל, חייב האמן להיות נאמן לעצמו, ובזאת הוא עושה את השירות החשוב ביותר מבחינה תרבותית", ניסח סעידי במשפט אחד את תפיסת עולמו במהלך סימפוזיון אמנים שנערך ב-1965. אכן, כבר מילדותו עמד על דעתו שלא להסתיר או לשנות את מסורת אבותיו. אמנם ממולדתו איראן הוא היגר לישראל ארץ אבותיו וקבע את ביתו בקיבוץ כפר מנחם, בסביבת חיים שונה במהותה מזו שעליה גדל, אך הוא לא שינה את שפתו, את שמו ואת רוח הדברים שעליה ביסס בהמשך את יצירתו לאורך שבעה עשורים.

אל מול ערכי העבודה והחיבור אל הקרקע וגאולת הארץ, חזר סעידי והנכיח ביצירתו את היהדות – אם באמצעות סמלים מסורתיים שהתקבעו היטב בזיכרון הקולקטיבי, כמו מנורה, מגן דוד ותשמישי קדושה שונים, ואם באמצעות הכתב העברי על פיתוחיו והתפתחויותיו מאז ימי קדם וציטוטים מהמקורות. הודות לכך הוזמן פעם אחר פעם לשלב את אמנותו, שהחל מסוף שנות ה-60 התמקדה ביצירת קירות קרמיקה אמנותיים ששולבו במבנים שונים – לא רק במבני חול יומיומיים, אלא גם במבני דת, ולמעשה היה לאמן הפורה ביותר מבין אמני הקיבוץ, שהותיר את חותמו במבני דת.

לאורך השנים שילב סעידי קירות קרמיקה בבתי כנסת ובמוסדות יהודיים, בישראל וגם בארה"ב. הבולטים שבהם הם אלה ששולבו בבתי הכנסת הבאים: בית הכנסת הגדול בתל אביב (בשיתוף האמן שרגא ווייל, 1969), עקיבא היברו אקדמי, פילדלפיה, ארה"ב (1977), בית הכנסת אחינו בני ישראל, ניו ג'רסי, ארה"ב (1977), בית הכנסת גבורות מרדכי, גבעתיים (1986) וכן בית הכנסת שלפנינו. לבד מאלה יצר סעידי קירות קרמיקה בחדרי אוכל בשני קיבוצים דתיים, עלומים (1978) וחפץ חיים (1983, נהרס), בהם הדגיש אלמנטים יהודיים, כמו סמלים וציטוטים מספרי קודש לרבות פרקים שלימים מספר תהילים.

.

את זחית בית הכנסת תכנן האדריכל ג'ורג' קויגן כופן חלקה וריקה ורק שנים לאחר השלמת הבנייה נוסף לה קיר האמנות שיצר משה סעידי

.

עבודה זו חריגה בגלריית העבודות שיצר משה סעידי והוא מתאר אותה כ"פלקט" – "מסר מהיר וחד-גוני". תורם היצירה, אלברט משיח, היה יהלומן שחקר את תחומו וכן את אבני החושן שנשא הכהן הגדול וכיוון את סעידי בחירת הדימוי.

.

.

(3) קיר האמנות בחזית – "החושן"

אלברט משיח, תורם קירות האמנות בבית הכנסת, יקיר העיר פתח תקווה ויקיר תעשיית היהלומים, היה יהלומן בכיר בבורסה ברמת גן וממניחי התשתית לתעשיית היהלומים בישראל. בין לבין חקר משיח את תחום עיסוקו, כמו גם את האבנים היקרות ששובצו בחושן שנשא הכהן הגדול כמתואר בתנ"ך. במשותף עם עמיתו למקצוע מנחם סבדרמיש, פרסם את ממצאי מחקרו בספר "יהלומים" שבשערו מתנוסס החושן. משיח הוא שכיוון את סעידי לעסוק בחושן ביצירה שהוזמנה לחזית בית הכנסת, וכך סעידי שרגיל היה ליצור עבודות מופשטות יצר כאן עבודה שונה מהרגיל.

"העבודה הזו היא כמו פלקט קרמי, לא חדרתי כאן לשורשי הנושא אלא הצגתי אותו באופן הכי שטוח. זהו סוג של עבודה שנועדה לקליטה מהירה של הצופה בה ולא מעוררת מחשבה מיוחדת. מסר מהיר, חד-גוני ולא מסקרן. אפשר להסתכל ולהמשיך ללכת", מתאר סעידי את העבודה. הוא מוסיף ומספר שבילדותו באיראן הותיר בו רושם ציור שהיה תלוי בבית הכנסת ותאר את משה ואהרן שנשא את החושן עם שרשרת ואלה מצאו את ביטויים בתיאור שהציג בחזית בית הכנסת ברמת גן.

את החושן שמתייחד באלמנטים צבועים בהתאם להנחיותיו של משיח שחקר את הנושא, קבע סעידי במרכז הקיר. הרקע מעוצב כולו מאריחים מקרמיקה המייצגים מעין וילון. אלמנטים אלה נוצרו באמצעות תבנית ומחבש, מהלך שחסך אמנם בהוצאות, אך הגודל של העבודה דרש השקעה בהרכבתה על החזית והצריך את העסקתם של חמישה פועלים.

.

קיר האמנות שבחזית בית הכנסת: במרכזה של כל אחת מ-12 אבני החושן מצוין שם השבט

.

אולם המבואה לבית הכנסת מקשר לאולם תפילה בקומת הקרקע ולחדר מדרגות המוביל אל אולם התפילה המרווח והגבוה המצוי בקומה העליונה ושם גם נמצאת עבודתו השנייה שיצר משה סעידי

.

אולם התפילה בקומה העליונה תוכנן ב-1959 וכמעט ולא שינה פניו מאז

.

בעורף האולם מצוי חדר להתכנסויות שונות שבדופן המערבית שלו נקבע קיר אמנות שיצר סעידי

.

.

.

(4) קיר האמנות הפנימי – "קול חתן וקול כלה"

הקיר הפנימי לא תוכנן במקור לבית הכנסת. בעת הביקור של האחים משיח בסטודיו של סעידי בקיבוץ כפר מנחם, כשבאו להתרשם מיצירתו לקראת ביצוע העבודה בחזית בית הכנסת, הם נחשפו לדגם הקיר שיועד למבנה אחר וביקשו לרכוש ולבצע אותו בפנים בית הכנסת. בשונה מהעבודה שבחזית, הקיר הפנימי שהותקן באולם התכנסות שבעורף אולם התפילה בקומה העליונה, דומה לגישתו האמנותית של סעידי. אין כאן מסר ישיר אלא הפשטה ועיסוק בקומפוזיציה. גם בהיבט החומרי הם שונים וזה הפנימי עשוי מטרקוטה בגוון חום-אדמדם. השימוש בחומר הכהה שמדגיש את נוכחותה של העבודה, חרג מהחומר שבו היה רגיל לעבוד והיה בהיר יותר. "אני מאד אוהב את הקיר הזה כי יש בו עוצמה שנוצרה הודות לשימוש בטרקוטה בגוון חום-אדמדם", מסביר סעידי.

בעבודה זו שילב סעידי תריסר סמלים יהודים המשתלבים זה בזה. ניתן לזהות כאן את גביע אליהו הנביא, כסא אליהו הנביא, תפילין, תלית ומנורת שבעת הקנים כזו שחזרה והופיעה ברבות מעבודותיו והעניקה ליצירה כולה את התנופה. מעל לכל אלה מתנוסס ציטוט מספר ירמיהו, "קול חתן וקול כלה", המסוכך על הסצנה כולה וסוגר עליה מלמעלה.

באופן חריג בשתי העבודות לא שילב סעידי את חתימתו, כפי שנהג לעשות בקירות הקרמיקה שיצר. מסיבה זו, נשכחה העבודה ולא קושרה לסעידי, ואני מקווה שכעת יעריכו את העבודות בבית הכנסת. כשהגעתי לצלם מצאתי שהוצמדה לקיר האמנות שורה של כסאות שפגעו בו וחבל. בנוסף, נדרשות שתי העבודות לטיפול, לאחר שחלפו קרוב לחמישים שנה מאז בוצעו. יש לחדש להן את הציפוי האקרילי בכדי להמשיך ולהגן עליהן ולהעניק את אותו ברק שהיה במקור. הציפוי, כך מסביר סעידי, מגן מפני הידבקות של אבק שנצמד לאריחים, מצטבר לשכבות ומכהה את היצירה. לדבריו, מלאכת ציפוי הלכה לא יארך יותר מכמה שעות ונדרש לחדש אותה מידי כמה שנים.

.

משה סעידי, 2020 – ברקע קיר אמנות שיצר במועדון לחבר בקיבוץ כפר מנחם ב-1968. גם כאן, כמו בחזית בית הכנסת, נקבעה העבודה על רקע "וילון" קרמיקה

.

.

(5) האמן משה סעידי

משה סעידי נולד בהמדאן שבאיראן ב-1937. בגיל 13 היגר עם אחיו לישראל ונקלט בקיבוץ כפר מנחם שבו הפך לימים לחבר, הקים משפחה ובו הוא מתגורר ופועל עד היום.

באמנות עסק סעידי כבר מגיל צעיר. את הכשרתו כאמן רכש כנער מאמנים חברי קיבוצו ומאוחר יותר ב"מכון אבני" וב"מדרשה למורים לציור" בתל אביב (כיום מכללת לוינסקי). בהסכמת הקיבוץ המשיך סעידי את הכשרתו בחו"ל – בבית הספר לאמנות סנט מרטין בלונדון, באקדמיה המלכותית לאמנויות וכן כאסיסטנט אצל הפסל הנודע הנרי מור.

החל מסוף שנות ה-50 ובמשך עשור השתתף בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות שבהן הציג ציורים ופסלים. ב-1968 החל ליצור קירות אמנותיים מקרמיקה שאותם הוא שילב במבנים שונים – מוסדות חינוך, תרבות, קהילה, דת, הנצחה, ספורט, תעסוקה, תחבורה, הסעדה ועוד.

שני מקבצי היצירות הגדולים ביותר שיצר מצויים בקיבוצו וזהו מקבץ מגוון שנוצר לאורך עשרות רבות של שנים. עוד כתבתי כאן על קירות קרמיקה שיצר סעידי בחדר האוכל בקיבוץ יפתח, בחדר האוכל (שהושחתה) ובמועדון שבקיבוץ שניר, בחדר האוכל שבקיבוץ דן.

על עבודתו הבולטת שיצר בחזית "בית הבנים" שבקיבוצו כתבתי כאן. מקבץ נוסף שנוצר תוך פרק זמן קצר ב-1988 שולב במבני תרבות וספורט במרכז ירוחם ועליו כתבתי כאן. פרסמתי מאמר השוואתי בין שתי עבודות, האחת מוקדמת שיצר בקיבוצו והשנייה מאוחרת במושב ערוגות. העבודה הגדולה ביותר שיצר מצויה ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב בבניין ששימש במקור כבית תנועת הקיבוץ הארצי ועליה כתבתי כאן.

שני פרסומים עיקריים התמקדו ביצירתו של משה סעידי. את הראשון "קיר וחומר" פרסם בעצמו ב-2005. לפני חודשים אחדים אצרתי תערוכה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שהתמקדה בקירות הקרמיקה שיצר סעידי ואותה ליווה הקטלוג "משה סעידי: קיר אמן" (2021-22). בימים אלה מתכנן סעידי קיר אמנות חדש שיותקן בכניסה למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן.

.

"אני מאד אוהב את הקיר הזה כי יש בו עוצמה שנוצרה הודות לשימוש בטרקוטה בגוון חום-אדמדם", מסביר סעידי

.

לקיר הוצמדו מושבים שפגעו בו ושחקו אותו

.

לצורך הצילומים הזזתי את הכסאות

.

היצירה מציגה תריסר סמלים יהודיים כשעל כולם מסוכך הציטוט מספר ירמיהו "קול חתן וקול כלה"

.

12 סמלים יהודיים שילב משה סעידי בקיר האמנות

.

גביע אליהו הנביא

.

תפילין

.

מנורה עם שבעה קנים ומעליה הציטוט מספר ירמיהו "קול חתן וקול כלה"

.

העבודה יועדה במקור למקום אחר, אך התורמים ראו במקרה את הדגם בסטודיו של משה סעידי וביקשו אותו לבית הכנסת ברמת גן

.

באופן חריג לא חתם סעידי על היצירות שבבית הכנסת, כפי שנהג לעשות חתימת האמן. גם התאורה המתאימה והמיוחדת שחזר ודאג להתקין לצד עבודותיו כדי להדגיש אותן ואת איכותן לא נמצאת כאן. יתכן והתאורה המקורית הוסרה ועדיין לא מאוחר להתקין כזו עכשיו.

★

בתי כנסת ומדרש נוספים שכתבתי עליהם:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

קיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

קיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

כפר הנוער עיינות (יוסף שנברגר)

קיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

קיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

היכל יהודה בתל אביב (יצחק טולדנו, יחזקאל קמחי)

חב"ד, צפת (משה אמריו ואלי מאיוס)

רובע א' באשדוד (יצחק פרלשטיין)

הגדול בחדרה (יהודית שטולצר)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

ישיבת שילה (ישעיהו אילן)

קול יהודה (יהודה מגידוביץ)

שכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

שכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

כפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד)

בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

קריית הטכניון (אהרן קשטן)

מושב ניר עציון (חנוך אחימן)

מחנה רעים (סטיו אדריכלים)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

שיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים (ישראל קומט)

מרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

עיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

כפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

קיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

בית המדרש במדרשית נעם (ג'ניה אוורבוך)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם ומאמר נוסף כאן (היינץ ראו ודוד רזניק)

היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

הראשון והיחיד בהר עיבל

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בית הכנסת ברודוס

קיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

★

★

רשימות נוספות על רמת גן:

.

הורסים ברמת גן

בית אהרן כהנא הנטוש (יעקב רכטר)

המתמיד 32-30 (רפאל מגידו-מגידוביץ)

ספריית תיכון אוהל שם (נילי פורטוגלי)

מוזיאון רמת גן בבנייה (אפרת-קובלסקי)

פסל-מזרקה בגן המלך דוד (רודא ריילינגר)

מעונות באוניברסיטת בר אילן (משה ספדיה)

יד לבנים (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית (אפרת-קובלסקי)

מוזיאון רמת גן לקראת סוף הבנייה (אפרת-קובלסקי)

מעונות בשיפוץ באוניברסיטת בר אילן (משה ספדיה)

בניין לחקר הסרטן באוניברסיטת בר אילן (דוד קאסוטו)

הספרייה המרכזית באוניברסיטת בר אילן (אל-חנני, כנען)

מרפאות קופת חולים (זאב רכטר, משה זרחי, יעקב רכטר)

בניין כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן (משה ספדיה)

אתר הבנייה של מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן (דניאל ליבסקינד)

בניין מנהלה באוניברסיטת בר אילן (אריה אל-חנני, יגאל אל-חנני, ניסן כנען)

בניין פסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן (לואיס קרול ודוד נופר)

הוספיס לחולים סופניים במרכז רפואי שיבא (עדה כרמי-מלמד)

שימור תחנת המשטרה הבריטית (אמנון בר אור וטל גזית)

חידוש ציור הקיר בגן אברהם (שמואל כץ, סטודיו תכלת)

בית דובינר (אלדר שרון, צבי הקר, אלפרד נוימן)

בניין בגין באוניברסיטת בר אילן (דוד נופר)

בית החייל "בית קלימיאן" (אלרואי-חזק)

חידוש כיכר הרב פרדס (נחלת הכלל)

שביל יונתן (רות מעוז ועליזה ברוידא)

חדר שנאים בקריית קריניצי החדשה

הספרייה העירונית (שלמה גלעד)

מגדל אטריום בבנייה (משה צור)

חידוש בית קריניצי (נאור מימר)

בית שגריר בריטניה

מה חדש

★