סיבוב בבית אבות נטוש ועוד כמה מבנים בשוהם

שנה שעברה הסתובבתי עם יונתן דרומית לפתח תקוה ועברנו על כל אתר ואתר: תחנת רכבת בריטית נטושה, שרידי כפרים פלסטינים, אדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב.

ביום ששי האחרון המשכנו בסיבוב בין טיפות הגשם, ועצרנו בעשר תחנות ששווה לבקר בהן. עשר תחנות הן יותר מידי לרשימה אחת, אז החלטתי לפצל את האתרים לשתי רשימות. הפעם אתמקד בביקור בשוהם, שלמרות התדמית הפרברית המשעממת, מתגלה כמקום ששווה לבקר בו:

(1) בית אבות נטוש

(2) מגדל מים וגן ארכאולוגי

(3) ספרייה עירונית (בתכנון רם כרמי)

(4) מרכז עירוני

(5) מרכז אמנויות הבמה (בתכנון פוגל-שהם)

(6) מעגל תנועה ע"ש אדמונד ספרא (בתכנון ברוס לוין)

(7) בית כנסת (בתכנון ג'ו אבקסיס)

ועל כך ברשימה זו.

.

10710995_937999069563009_9040163644720442573_n

קירות שבורים בבתי האבות הנטושים בשוהם

.

שוהם וגמזו

מפת התמצאות (ברשימה הבאה אציג את כפר דניאל, גמזו ובריכת החורף בפארק התעשייה חבל מודיעין)

.

(1) מבנים נטושים בשוהם

מדובר באתר בנייה שהעבודה בו הופסקה. תוכננו כאן ארבעה מבנים המתנשאים לגובה 7 קומות ורק שניים נבנו, כשהגדול שבהם נמצא בשלב מתקדם יותר וכולל חיפוי ועוד כל מיני. בוידאו שבהמשך יש צילום של תכנית המבנים. היות ומדובר בשוהם ולא בתל אביב, אין כאן חרא, גרפיטי, מזרקים, מזרנים והומלסים. המקום נקי.

בכתבת תחקיר שפורסמה בגלובס ב-1997 מסופר על הפרויקט הזה תחת הכותרת: "הטריק של עמותת החבר הותיק". מתברר שגודל המגרש כאן הוא 10.5 דונם והוא נמסר ללא מיכרז במחיר נמוך יחסית (1.2 מיליון שקלים), לעמותה שטענה שהיא מתכוננת לבנות בו פרויקט של דיור מוגן. העמותה קבלה אישור לבנות 11 אלף מ"ר. לפי הכתבה, העמותה התחברה כבר ב-1995 לחברת רסקו ותכננה לבנות 38 אלף מ"ר שכללו מגורים, מסחר ומלון דירות + חריגה מהשטח שהקצה המינהל לבנייה.

אבן הפינה הונחה ב-1993, בהשתתפות שר הבריאות ושר השיכון. אך שמחת הבנייה החלה להיסדק אחרי שהשכנים בבתים הסמוכים לפרויקט, ניסו לראות תכניות ולגלות מה בונים ליד הבית שלהם. כשלא הצליחו לגלות את התכניות נפל להם האסימון, והוקם וועד פעולה של תושבים והבלגן התחיל. הוועד שחיפש תכניות פנה לוועדת התכנון המקומית וגילה שהתכניות פשוט לא נמצאות שם, אפילו לא היתר הבנייה.

.

סרטון שצלמתי כאן:

.

.

ששה בניינים בני חמש קומות אושרו במקור ליזמים. התכניות עברו שינויים ומששה בניינים המספר השתנה לארבעה. עכשיו אפשר לראות כאן שני מבנים אחד בן שבע והשני בן שש קומות. לפי פריסת המבנים יש מקום לעוד כמה. רק ב-1997 הצליחו השכנים להוציא צו הפסקת עבודה לאתר, אך כאן בחרו להתעלם והבנייה המשיכה. לפי מסמכים שמצאתי בערימה בקומה השנייה של הבניין, המשיכו היזמים לקדם את הפרויקט ולדאוג לקבל אישורים. חלק מהתכניות חתומות עם חותמת משנת 2000. לפי כמות התכניות השונות שמצאתי כאן, נראה שאת הפרויקט הזה תכננו יותר מפעם אחת.

אכלוס הפרויקט תוכנן ל-1999, אך כידוע מאז הוא עומד תקוע ונטוש. כשסיפרתי לתושבת שוהם שבקרתי באתר הזה, היא מיד ענתה שלפני 15 שנה היא רשמה את אמא שלה לבית האבות שתוכנן לקום כאן. בינתיים, אין כאן לא קשישים וכנראה הדבר היחיד שצמח חוץ משני השלדים האלה זה חור גדול בכיס של היזמים רווח נאה לעורכי הדין.

עתידו של הפרויקט עדיין תלוי בדיונים בלתי נגמרים בבתי משפט, אך עד שהשופט יפסוק, אפשר לבקר כאן. אפשר לטפס ולטייל בין הקומות שכל אחת מהם נראית אחרת. אך תזהרו, הבנייה הופסקה לפני שהספיקו להתקין מדרגות אז במקום מדרגות יש קרשים.

.

האדריכלים: על תכניות הבניין שמצאתי וגם בכל התביעות המתועדות ברשת שבהם היה מעורב הפרויקט, מצוין כי האדריכלים הם: "ארט קיו אדריכלים". לא מצאתי להם זכר אחר מחוץ לפרויקט הזה. לא טלפון ולא כלום. היות ולא מדובר ביצירת מופת אדריכלית אז אולי לא כל כך משנה מי תכנן את הפרויקט.

.

DSC06524

אני לא זר

.

DSC06453

מבט מהרחוב על אחד משני המבנים

.

DSC06460

מתוך 4 נבנו רק 2 וגם הם לא הושלמו עד היום

.

DSC06462

הבניין הגדול מתנשא לגובה של 7 קומות ומורכב משני אגפים

.

DSC06456

באוהאוס?

.

DSC06520

מבט מלמטה

.

DSC06474

הבניין השני מתנשא לגובה 6 קומות ובנייתו הופסקה בשלב מוקדם. יתכן והיה אמורה להיות לו קומה נוספת

.

DSC06467

בשני המבנים הקומה התחתונה היא קומת עמודים המתנשאת לגובה כפול

.

DSC06469

פירים למעליות

.

DSC06471

משום מה פרצו כאן פתח ברצפה/תקרה לכל גובה הבניין

.

DSC06478

יער עמודים

.

DSC06479

עמוד ותקרה

.

DSC06483

מסך מחשב

.

DSC06482

מעבר בין פיר המעליות ופיר המדרגות

.

DSC06487

קומה 4

.

DSC06499

קיר 01

.

DSC_0447

קיר 2

.

DSC06492

קיר 03

.

DSC06505

קומה 2

.

DSC06495

קומה 2

.

DSC06494

קומה 2

.

DSC06497

נוף 1

.

DSC06486

נוף 2

.

DSC06498

נוף 3

.

DSC06485

נוף 4

.

DSC06511

כל התכניות והתכתובות של הפרויקט זרוקים בערימה גדולה בקומה 2

.

DSC06509

התכנית

.

DSC06508

התכנית הזו נראית הכי עדכנית וכוללת ארבעה מבנים, מהם נבנו המבנה ימני העליון והמבנה השמאלי

.

DSC06515

בדקתי: משרד האדריכלים הזה לא קיים היום

.

DSC06514

היתה גם פרוגרמה

.

(2) מגדל מים וגן ארכיאולוגי וזיכרון

במרכז שוהם יש גבעה בה נחשפו עתיקות מתקופות שונות. גת חצובה בסלע, מערות קבורה גדולות. בגלל שמדובר בנקודה הגבוהה ביישוב, נבנה בה גם מגדל מים. המגדל בנוי בטון חשוף.

הגן הזה מנותק מהעיר, יש לו רק כניסה ויציאה אחת, וגם היא לא בולטת אלא מתקשרת לרחוב באיזו דרך צרה ומגודרת. לכן, אין פלא שאף אחד לא מסתובב פה. הפלוס היחיד הוא שהגן שוכן צמוד לקן של שבט הצופים, מה שבטח נותן לו חיים פעמיים בשבוע למשך שעתיים.

.

DSC06530

מגדל המים

.

DSC06536

בטון חשוף

.

DSC06544

עתיקות 1

.

DSC06540

עתיקות 2

.

DSC06542

עתיקות 3

.

DSC06549

צמוד לעתיקות יש פינת זיכרון עם רחבה ואנדרטה

.

DSC06548

שלט

.

DSC06546

אנדרטה

.

DSC06547

לזכרם

.

(3) ספרייה עירונית

האדריכל רם כרמי תכנן מודל של ספרייה למפעל פיס ששוכפל בכל מיני יישובים (יבנה, חדרה, קרית אונו ועוד). בשוהם שינו קצת את המדול המקורי והרחיבו אותו לשתי קומות. חזית הבניין הראשית סימטרית ומזכירה לי משפט שפעם שמעתי מאחד מתלמידיו של כרמי ש"הסימטריה היא ההרמוניה של הטיפשים".

בקומה התחתונה יש חדרי חוגים ומשרדים ובקומה העליונה נמצאת הספרייה. המבנה כולה עוטף חצר פנימית שחלונות זכוכית (שלא ניתנים לפתיחה) סוגרים עליה מכל הכיוונים.

בשעת בוקר מאוחרת היו אנשים שבעיקר בחרו ספרים לילדיהם, וחוץ מהם היתה קבוצה של חמישה ספרנים שהתרכזה מוך לשולחן מרכזי בכניסה לספרייה. הם שמחו לספר לי, כל אחד בתורו, את הבעיות שיש בבניין:

  • החלונות הם קירות מסך ולכן לא ניתן לפתוח אותם, אז כשאין מזגן אפשר למות. אוויר טבעי אין פה.
  • יש פתחים עם זכוכית בתקרה שלא ניתן לנקות אותם, ולכן האור חודר דרכם בצורה עכורה והם גם נראים לא יפה והלכלוך בהם בולט.
  • הגישה לעגלות וכיסאות גלגלים קשה. הותקנה אמנם מעלית ויש רמפה, אבל הסידורים האלה לא נוחים ולא באמת מתפקדים (כי לדלת הרמפה ולמעלית יש צורך במפתח שיש לעובד עירייה וצריך לקרוא לו…).
  • הספרייה מתוכננת לספרים, אך הזמנים השתנו והיום ספריות עובדות אחרת. הספרייה הזו למרות שנבנתה כבר בעידן האינטרנט, היא מתוכננת רק לספרים.
  • עמדת הספרנים מתוכננת באופן לא נוח כך שאינו נותן מענה לצורכי העבודה של הספרן. זה דווקא מפתיע כי כרמי תכנן גם את הריהוט ולא מדובר בסתם ריהוט סטנדרטי.
  • החצר הפנימית מסנוורת את החדרים שמסביב ובמיוחד את עמדת הספרנים שנאלצו להתמודד עם שמש ישירה רוב שעות היום. לכן, הוסיפו הצללה על החצר שנראית תלושה מהבניין ולא שייכת. אבל רק כך יכלו להתמודד עם הבעיה באופן מהיר וזול.

יש עוד, אבל זה מספיק לבינתיים, כי ביחס למבנים האחרים בעיר, רואים (ומרגישים) שאת בניין הספרייה תכנן אדריכל עם ידע תכנוני רחב ושליטה בחומרים ובצורות, גם אם הוא פישל בלי סוף.

.

DSC06552

בניין הספרייה הדו-קומתי שתכנן האדריכל רם כרמי. הספרייה למעלה ולמטה יש חדרי חוגים

.

DSC06553

סימטריה

.

DSC06588

חדר צר

.

DSC06586

יורדת

.

DSC06584

הכניסה לספרייה בקומה העליונה

.

DSC06581

מפגש

.

DSC06582

שפיץ

.

DSC06583

כניסה לכיסאות גלגלים ועגלות

.

DSC06587

שלט

.

DSC06589

חזית צפונית נותרה בטון חשוף ומזכירה את השפה עיצובית של האדריכלית עדה כרמי, אחותו של רם כרמי

.

DSC06555

מבט החוצה. ברקע מציץ המרכז המסחרי של שוהם

.

DSC06554

שלט אבן בכניסה מציין את המממן אך לא את האדריכל חתן פרס ישראל שתכנן את הבניין

.

DSC06557

התקרה האקוסטית באולם המבואה לספרייה דרכה חודר אור יום

.

DSC06559

בהמשך יש חלונות נוספים בתקרה כמו זה

.

DSC06560

אותו חלון מקרוב

.

DSC06561

גם בחדרים הממוקמים בפינות הבניין חודר אור מבעד לחלון קטן וגבוה בתקרה, כשהתקרה המשופעת מכוונת אליו

.

DSC06562

החלון בתקרה

.

DSC06563

שדרת עמודים מרכזית. כרמי ראה כל בניין שתכנן כמו עיר קטנה (ראו את בניין התחנה המרכזית החדשה ובית ספר ליידי דיוויס)

.

DSC06565

שדרת העמודים עוטפת חצר פנימית

.

DSC06558

כותרת עמוד

.

DSC06579

חדר פינתי נוסף בספרייה, עם חדירת אור יום בקצה העליון שלו

.

DSC06569

אולם קריאה והרצאות מרכזי עם קשת גדולה ותקרה גבוהה (גם כאן חודר אור יום מבעד לפתחים צרים בתקרה)

.

DSC06572

ביום ששי בבוקר האולם ריק אבל לפי הספרנים בשעות אחרה"צ הוא מתמלא

.

DSC06574

פתח צר מחדיר אור יום

.

DSC06568

שלוש מדרגות מעוגלות היו אחד מסימני ההיכר בעבודותיו המאוחרות של כרמי. תוכלו לראות אותם גם בשכונה שתכנן בגילה ועליה כתבתי כאן רשימה

.

DSC06577

ארונות הספרים מלווים את דופן אולם הקריאה המרכזי

.

DSC06578

כמו בכל שאר הספריות, גם כאן מתקשים לנקות את תקרת הזכוכית

.

(4) המרכז המסחרי של שוהם

בתוך האנונימיות של שוהם, צץ לו המרכז המסחרי שמועצב כמו… מרכז של עיירה באיטליה? מה עבר לאדריכל שתכנן את הדבר הזה??? לא מדובר פה ביצירה יוצאת דופן, כי השפה העיצובית שמורכבת מכל מיני ייצוגים מתולדות האדריכלות היא אחת מהשפות השולטות באדריכלות הישראלית.

מי האדריכל שתכנן את מרכז שוהם? בעירייה לא ידעו לומר לי והפנו אותי להנהלת המרכז. גם שם לא ידעו והפנו אותי לחברת אשטרום שבנתה את הפרויקט. התעייפתי ולא התקשרתי לאשטרום. עברו עשרים שנה מי שם יזכור.

.

DSC06602

הכניסה הראשית למרכז המסחרי של שוהם: בנק הפועלים, ארומה ורימקס

.

DSC06603

במרכז

.

DSC06599

יריעות שנמתחו מצד לצד מצלות על הרחבה

.

DSC06598

רשתות לצד חנויות פרטיות

.

DSC06594

ויש גם קולנוע לב

.

DSC06593

הקיר המוביל לכניסה לאולם קולנוע לב

.

DSC06604

שופרסל שוהם שלי

.

DSC06606

עיצוב לא אופייני לשוהם: המרכז המסחרי מפנה למעגל התנועה הראשי ביישוב מדרגות רחבות בנויות באבן בעיבוד ידני. כמו פעם.

.

(5) כיכר ספרא

בעירייה דווקא ידעו להגיד לי שאת כיכר ספרא בעירייה תכנן אדריכל הנוף ברוס לוין (שתכנן חלק מגני הסיפור המוצלחים בחולון וגם את הגינון במלון אגמים באילת (עליו אכתוב בהמשך). יונתן סיפר שאת הכיכר הזו שינו והפכו כמה וכמה פעמים במהלך השנים ובכלל לא בטוח שמה שיש עכשיו יהיה פה גם עוד שנה.

בינתיים יש כאן מעגל תנועה שקרוי על שמו של נדבן יהודי לבנוני שמת אחרי שאח סיעודי שרף אותו בביתו במונקו. במרכז המעגל ברכת מים רדודה עם 12 מזרקות. כמה פסלים מברזל מייצגים ציפורים שכאילו עצרו לנוח ולשתות מים מהבריכה.

זה המרכז של שוהם: ביפה אחת מציץ המרכז המסחרי, בפינה אחרת אולם המופעים, בפינה שלישית אולם שני ובפינה הרביעית בניין המועצה המקומית.

.

DSC06609

המרכז של שוהם הוא מעגל תנועה ובמרכזו מזרקה. את מעגל התנועה עיצב אדריכל הנוף ברוס לוין

.

DSC06611

שפת בריכת המים במרכז מעגל התנועה

.

DSC06614

אזהרה

.

DSC06615

פסל על שפת הבריכה

.

DSC06619

בטעות חושבים כאן שמעגל תנועה הוא כיכר: כיכר אדמונד י. ספרא

.

(6) מרכז אמנויות הבמה של שוהם

הבניין החדש ביותר הצמוד למעגל התנועה הוא "מרכז אמנויות הבמה" שתכנן משרד האדריכלים פוגל-שהם, שתכנן גם את מרכז התרבות של שוהם שנמצא ממש ממול. קיר גבוה וארוך, מטויח בחום מלווה את המבקר ישר מהכיכר ועד עמוד אל תוך הבניין. הנוכחות הברורה והנקייה של המבנה, מייחדת אותו מכל הרעש הויזאולי שמתרחש סביב המעגל הזה. זו גם היתה הסיבה שרציתי להיכנס אליו פנימה.

קצת מאכזב ונראה לי שעדיף היה להישאר בחוץ ולהמשיך להתלהב, כי "לכל שבת יש מוצאי שבת". קיר הזכוכית הגדול שבחזית הבניין, שבזכותו בין השאר מודגש אותו קיר חום, הופך את אולם המבואה שמאחוריו לחממה. ברגע שמיזוג האוויר אינו פועל אפשר לקחת מחבת, לזלוף עליה כמה טיפות שמן, לשבור שתי ביצים, להניח במרכז האולם ולקבל ביצת עין.

אבל אם תרצו לאכול את הביצה, לא תאכלו אותה בצורה מסודרת עם שולחן וכיסא בקפיטריה שבאולם, כי מסיבות שונות (אותם אפרט בהמשך) החליטו כאן להקים מחיצה אטומה עם סורגים וגלגלים ומכוערת במיוחד שחוצצת בשליש הצפוני של האולם, בין המבואה ובין הקפיטריה. למה המחיצה? האולם משמש בשעות היום את בתי הספר בעיר ובסביבה, ומתוך רצון שהתלמידים לא יבזבזו את כספי ההורים בקפיטריה על שטויות, החליטו על המחיצה.

גם המשרדים המשמשים את הנהלת הבניין, לא תוכננו כראוי וחלק מהם שוכנים באולם מחול. האולם הגדול עבר חלוקה ורק המראה הרחבה שתופסת את כל חזית החדר נותרה במקומה. מזכירת ההנהלה יושבת בתוך חדר מהגיהנום שסגור מכל עבריו והוא ללא חלונות אל החוץ. מי רוצה לעבוד בכזה מקום?? גם עמדת הקופות תקועה באיזה חור בתוך הבניין עם חלון קטן שפונה למבואה, ובגלל המיקום הגרוע הקימו שולחן קטן במבואה עצמה, אבל שם המוכרת משתפדת בחום מהחלון הגדול… בקיצור היה כאן תכנון לקוי.

האולם עצמו כולל 359 מושבים המאורגנים ב-15 שורות. מה יש כאן החודש? חוץ מהצגות בית ספר וילדים, הוצג כאן שבוע שעבר טרטיף של בית ליסין. המופע של מארינה מקסימיליאן. וקונצרט קל "ממוצארט עד ארגוב" – רביעיית מיתרים עם מקהלה. בחודש הבא משום מה אפילו פחות.

האם שווה להחזיק במרכז שוהם בניין שמתפקד רק כמה שעות בחודש? מה זה משנה, בזכותו אפשר להגיד שתושבי שוהם הם אנשים תרבותיים. השאלה הגדולה היא, מה יהיה כשיפתח האולם החדש באיירפורט סיטי השוכן חמש דקות נסיעה מכאן. אולם משוכלל ומעוצב שימשוך אליו נתח מתושבי האזור.

.

DSC06624

צמוד למעגל התנועה נמצאת הכניסה למרכז אמנויות הבמה של שוהם בתכנון האדריכלים אריק שהם ואורי פוגל

.

DSC06622

חזית דרומית של אולם המופעים

.

DSC06623

מארינה ופוליאנה

.

DSC06629

באולם המבואה אפשר להכין ביצת עין בלי גז בשעת צהריים חמה (כי רק בערב מדליקים מזגן)

.

DSC06630

כך נראית הקפיטריה בבניין. מבט מאולם המבואה. אלתור.

.

DSC06631

לוגו

.

DSC06625

משרדי ההיכל נמצאים בחלקם בשטח שיועד במקור לחדר מחול. המראה נותרה

.

DSC06628

הכניסה לאולם

.

DSC06626

האולם

.

DSC06633

פסל ("דמות", ניר שרף) וברקע קצה בניין המועצה המקומית שוהם. יצירה גאונית?

.

(7) קריית בתי הכנסת אדמון ספרא

ההידרדרות של תכנון בתי כנסת בישראל היא נושא בפני עצמו. בית תפילה הוא ההזדמנות הגדולה ביותר שיכולה ליפול לידיים של אדריכל כדי ליצור מבנה ניסיוני. הניסיון לא חייב לשאת גם עול כלכלי ויכול להתבצע במחיר נמוך. עובדה: בתי הכנסת שבנו אדריכלים ישראלים עד לפני כמה עשרות שנים וחלקם הם מבנים קטנים ופשוטים – הם הוכחה שגם בתקציב נמוך מאד אפשר ליצור מבנה מרשים שמרומם את הנפש.

תחת קורת גג אחת נבנו מספר בתי כנסת לכמה עדות. המאמץ ליצור חזית מעוגלת לא מוצדקת כי גם לבניין עצמו אין נוכחות היות והכישרון והיצירתיות שמציג כאן האדריכל מוגבלים ובנוסף לכך מוקף הבניין במגרש חניה. כמו קניון. כשנכנסים פנימה האכזבה רק מתעצמת, למרות שאחרי שראיתי את החזית, הבנתי שלא צריך לבוא עם ציפיות. אוסף של חדרים קופסתיים. דלתות מחופות במשטחי מתכת אמנותיים זה לא מספיק.

אגב, המצב התכנוני הירוד הוא נחלת בתי הכנסת בלבד. בתחום של מסגדים, כנסיות ומקדשים בישראל ובשאר חלקי העולם ממשיכים ליצור מבנים שמתאימים למקום בו האדם ניפגש עם הרוח.

.

DSC06634

בתי כנסת לכל העדות תחת קורת גג אחת (תכנון: אדריכל ג'ו אבקסיס)

.

DSC06635

תיבת גניזה בכניסה לבית הכנסת עם ציור של הכותל המערבי

.

DSC06636

המדרגות במרכז הבניין

.

DSC06637

הכניסה לאחד מבתי הכנסת בבניין

.

DSC06639

אחד מאולמות התפילה

.

שיר סיום:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  On 16/11/2014 at 21:58

    חלק מהמבנים שמתוארים כאן מרמזים בלי הרבה צורך לנחש, שאוכלוסיית הישוב ( שוהם) ומנהיגיו (בהיסטוריה הקצרה והלא משמעותית שלו – כולו בסך הכל עיירת שינה יקרה להחריד ) היו סנובים, אליטיסטים ומגלומנים.
    ברור שאולם התרבות היפה ( מבחוץ לפחות) ייראה כמו כל אולמות התרבות של מרבית הקיבוצים של ישראל כיום -נטושים, ריקים ומוזנחים.רק שאת אלה בקיבוצים בנו לפני הרבה שנים באהבה ומחומרים טובים ובעיצובוים יחודיים . זה של שוהם בטח יתפרק מעצמו.

    • מיכאל יעקובסון  On 16/11/2014 at 22:14

      שביט שלום, איך הגעת למסקנות האלה? גם היכל התרבות בתל אביב פועל רק כמה שעות בשבוע ובמשך עשרות שנים היה מוזנח ובחזית שלו היה אחד ממגרשי החניה המכוערים בארץ. לא נראה לי שאפשר להסיק מסדרת הצילומים שהצגתי כאן, שתושבי שוהם סנובים.

  • קרן  On 05/02/2015 at 1:11

    שלום מיכאל,
    דע לך שיש עוד מקומות עם עתיקות בשוהם. כמו כן ישנם אזורים שנחפרו והעתיקות שבהם הועברו (לא ידוע לי לאן), כדי לאפשר בניה במקום. הבנתי שהם העידו על קיום ישוב יהודי במקום.
    ומדוע אני מזכירה זאת? בשל ההתייחסות שלך בחלק השני העוסק בכפר דניאל.
    במקומות רבים בארץ, שבשלב כלשהו נתפסו על ידי נודדים ערבים (אז כשעלו על אדמות אלו הם עצמם לא ראו עצמם פלשתינאים), היה שנים רבות קודם ישוב יהודי עד אשר הוגלו מהארץ. גם אם למישהו היה סוג של קושאן כתוב על האדמות מאותם ימים, בנסיבות של הגליה , נדודים והרג, הסיכוי שישרוד קטן עד מאד.
    רק בתקופת השלטון העותומני התחילו לנהל רישום מטעם הרשויות.
    אז יתכן שהאנשים שציטטת ממה שכתבו באמת יש להם רישום מהתקופה העותומנית על בעלות על אותן קרקעות (הם לא צרפו צילום, אני מניחה וגם לא פנו לרשויות בארץ), אבל הם גם לא קנו את האדמות מהבעלים שקדמו ולא שילמו עבורן.
    קראת פעם את הספר של מרק טווין על סיורו בארץ ישראל במאה התשע עשרה?

    אם זה מעניין אותך, אספר לך, כי עברתי לגור בשוהם, ביום שביקשתי שלא להתאמץ יותר לראות שמיים בינות לבתים גבוהים וצפופים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: