סיבוב בבית הכנסת בטכניון בתכנון אהרן קשטן

רשימה מספר 333.

אחרי שתמו ההגשות בטכניון, קפצתי לראות בניין מסקרן שטרם הסתובבתי בו: בית הכנסת "אוהל אהרן" השוכן מאז אביב 1969 במרכז קריית הטכניון. את הבניין הכרתי רק מהספרים וכעת עמדה בפני ההזדמנות לבקר בו סופסוף.

את הבניין תכנן האדריכל אהרן קשטן שהקדיש את חייו להוראה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומעט לתכנן מבנים. על קשטן לא מצאתי חומר, אז הרמתי טלפון לבנו, האדריכל אסף קשטן שדווקא בחר להקדיש את חייו לתכנון מבנים ותכניות מתאר וכיום משמש כאדריכל בכיר במשרד א"ב תכנון. באופן זה גם מצאתי חומר על הבניין וגם דאגתי שמעתה יהיה גם ערך לקשטן בויקיפדיה.

בניין בית הכנסת הוא יצירה מופשטת שעומדת בפני עצמה והוא מצטרף לשני בתי כנסת אחרים שהוקמו בקמפוסים אחרים בישראל: בגבעת רם שתכננו היינץ ראוי ודוד רזניק ובתל אביב שתכנן מריו בוטה. שלושתם מבנים עצמאיים שלא קשורים לסביבתם, והם שונים מבית הכנסת בהר הצופים לדוגמה שתכנן רם כרמי והוא חלק בלתי נפרד מהמכלול המבני השלם. תכנון בתי כנסת (כמו העיסוק בתכנון כנסיות) הוא הזדמנות לזכך את השפה האדריכלית המקומית ובשנים עברו ניצלו האדריכלים את ההזדמנות ויצרו יצירות יפות ומרשימות (ראו עבודותיהם של נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, ברלין, מגידוביץ', היט, רטנר, נטל, קומט, אילן, שנברגר ולבסוף גם טולדנו, קאסוטו ונופר. בתום הרשימה שלפניכם ישנו פירוט של בתי הכנסת שכתבתי עליהם.

המצב היום הוא שלמרות שהתקציבים התנפחו, הדרדר התכנון והפך לסתמי וחלול. המצב משקף את מצב האדריכלים ומצב הלקוחות.

.

מראה כללי של בניין ביתה כנסת בטכניון

.

עברו כמעט 45 מעת חנוכתו והבניין נותר כמו שהיה. בנו של האדריכל הוסיף בית מדרש אך הוא אינו פוגע בבניין המקורי. כשמתבוננים בתמונות ההיסטוריות שצולמו כאן ב-1969 מיד לאחר חנוכתו, ניתן לראות שגופי התאורה השחורים הוחלפו בגופים לבנים ומבחינת ההבדלים בין התמונה הישנה לזו החדשה ניתן לראות מה ההשפעה של השינוי בהחלפת צבע הגופים. הבדל נוסף הוא חוסר הסדר שנוצר הודות לריבוי ספרים שנותרו על כל שולחן, אך ככה זה כשאין גבאי שדואג באופן שוטף לשמור על הסדר (בבית הכנסת בקמפוס הר הצופים שתכנן רם כרמי יש גבאי כזה ולכן הוא נראה כמו חדש). בעת הביקור בית הכנסת היה ריק (חופשת סמסטר והשעה כבר היתה מאוחרת), למעט בחור אחד שלמד בצד והסתלק אחרי כמה דקות.

הבניין יוצר חוויה וזו המטרה המרכזית שביקש האדריכל להוכיח בתכנון. פחות עניין אותו להשתלב בסביבה של קריית הטכניון אלא יותר להציג שליטה בכל מיני טכניקות והטיפול בכל פרט בבניין ניכר היטב: החל מיחסי פתוח סגור, אטום שקוף, מאורגן ואקראי, ועד לפרטי בניין כמו מרזבים, ברזיות, ריהוט, מחיצות, שילוט, חומריות וכן התייחסות לתולדות האדריכלות – הנושא בו התמחה האדריכל קשטן.

מצאתי שני טקסטים שמתייחסים למבנה. הראשון של אבא אלחנני והשני כנראה של קשטן עצמו.

אבא אלחנני – האדריכל והיסטוריון האדריכלות הישראלית התייחס לבניין בספרו "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20". ההתייחסות שלו אינה מבקרת את הבניין, מנתחת אותו או מציגה הערכה, אלא רק מתארת אותו במסגרת פרק קצר שעסק באדריכלות בתי כנסת בישראל:

"שונה היא גישתו של האדריכל א. קשטן, בבניין בית הכנסת בקרית הטכניון. הוא משעין גג בטון בעל צורת פירמידה הפוכה, מדורג פנימה על שתי קשתות בטון מצטלבות דיאגונלית, כאשר רגלי הקשתות מהוות ארבעה עמודים מרכזיים. עמודים אלה באים גם לאזכר מסורת עתיקה של בתי כנסת אשר גגם נשען על ארבעה עמודים. התרוממות הגג מעל הקירות יוצרת את מקור האור ומאפשרת לשמור על אטימות הקירות. בנוסף מעמיד האדריכל את המבנה כולו על עמודים נמוכים, וכך נוצר חלל מוצל שיכול לשמש כעין חצר (עזרה) צמודה לבניין. גרם מדרגות פשוט, עשוי בטון חשוף כמו הגג, מוביל לאולם התפילה".

.

תכנית מפלס הקרקע (מקור: אסף קשטן)

.

תכנית המבנה (מקור: אסף קשטן)

.

חתך (מקור: אסף קשטן)

.

למרות שהאדריכל אהרן קשטן לימד דורות רבים של אדריכלים, לא הרבה נשאר ממנו. שאלתי את שמואל אם הוא למד אצלו והאו ענה "ברור", והוסיף שקשטן "היה מרצה מעולה, הוא היה גדול כזה כמו פברוטי. לימד תולדות האדריכלות והיה לוקח את כל העניין מאד ברצינות, כל שקופית אצלו היתה סיפור שלם והוא מאד השקיע".

פרטים נוספים קבלתי מבנו של קשטן, האדריכל אסף קשטן. בהזדמנות זו ברצוני להודות לו על החומרים שהעמיד לרשותי לצורך כתיבת הרשימה.

אהרן קשטן נולד בוורשא ב-1920 ובהיות בן 19 עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה כדי ללמוד אדריכלות בפקולטה היחידה שהיתה אז בארץ. ב-1945 סיים את לימודיו וזמן קצר לאחר מכן הצטרף לסגל ההוראה. ב-1966 זכה בדרגת פרופסור. חוץ מללמד תולדות האדריכלות, חקר קשטן את תולדות בתי הכנסת וכאן בטכניון ניתן כנראה להעביר סמינר שלם על הבניין שיצר וספוג בכל הידע שצבר.

הוא לא תכנן הרבה. ב-1956 זכה בפרס ראשון בתחרות לתכנון האקדמיה ללשון עברית. מבנה שהושלם ב-1959 ושופץ לאחרונה. הוא נגש בשנות ה-50 לתחרויות נוספות וזכה בפרסים אך לא בפרסים ראשונים שהביאו למימוש הפרויקט. בקרית טבעון השתתף בתכנון המרכז העירוני (1967) ובטכניון עצמו עיצב ריהוט לספרייה המרכזית ועיצוב פנים לבניין הסנאט.

ניפטר ב-1996.

.

אדריכל אהרן קשטן בתמונה משנות ה-60 (מקור: אסף קשטן)

.

מודל גג ועמודי המבנה כפי שהופיע על שער כתב העת של הטכניון בשנת 1967 (מקור: אסף קשטן)

.

מודל הגג והעמודים (מקור: אסף קשטן)

.

מודל (מקור: אסף קשטן)

.

מודל (מקור: אסף קשטן)

.

מודל (מקור: אסף קשטן)

.

תמונת המודל והצגת המבנה כנראה מאת קשטן עצמו (מקור: אסף קשטן) – לחץ להגדלה

.

בול שעיצב אסף ברג ויצא ב-1983 במסגרת סדרת בולים של בתי כנסת בישראל (מקור: אסף קשטן)

.

המבנה ב-1969 (מקור: אסף קשטן)

.

2013

.

1969 (מקור: אסף קשטן)

.

2013: החצר המפולשת שמתחת לבניין

.

רשת של קורות יורדות יוצרת קירוי לחצר תחתונה מפולשת. בניגוד לסדר שיוצרת הרשת מרוצפת החצר באבן פראית

.

מבט על המדרגות העולות לבית הכנסת

.

1969 (מקור: אסף קשטן)

.

2013

.

1969 (מקור: אסף קשטן)

.

2013

.

מזכיר את הספריה הלאומית?

.

חזית הכניסה הראשית לבית הכנסת. כניסה נוספת מובילה מהצד לעזרת הנשים

.

מעקה המדרגות

.

ריצוף באבן פראית מאזן את הארגון והסדר שעל פיו מתוכנן הבניין. אולי התוהו ובוהו שעמד בבסיס בריאת העולם.

.

1969: מבואה פתוחה ודלתות הכניסה (מקור: אסף קשטן)

.

ידיות דלתות הכניסה

.

1969: מבט על ארון הקודש מהצד (מקור: אסף קשטן)

.

1969 מראה כללי של האולם (מקור: אסף קשטן)

.

1969: ארון הוקדש פתוח (מקור: אסף קשטן)

.

1969: ריהוט והמחיצה של עזרת הנשים (מקור: אסף קשטן)

.

התאורה הטבעית חודרת מבעד לפס חלונות רציף המקיף את האולם ומפריד את הקירות מהגג

.

שולחנות לימוד בשולי האולם

.

עמודים שהם קשתות בטון חשוף נושאים פירמידת בטון הפוכה

.

מראה כללי מכיוון הכניסה: גופי התאורה המקוריים שהיו בצבע שחור הוחלפו בלבנים והחלישו את קווי הבניין

.

ספסלים

.

הבמה

.

ארון הקודש

.

1969: ארון הקודש פתוח (מקור: אסף קשטן)

.

עמוד החזן

.

ארון הקודש במבט מכיוון ארון הקודש

.

אחת משתי עמדות נטילת ידיים (סמוך לארון הקודש לצורך הכהנים העולים לדוכן)

.

אחת משתי עמדות נטילת ידיים (סמוך לכניסה)

.

הקדשה למקימי בית הכנסת על קיר עזרת הנשים

.

עזרת הנשים

.

האולם במבט מכיוון קיר ארון הקודש

.

הריצוף

.

1969: קטע מתקרת האולם (מקור: אסף קשטן)

.

פינת גג הבטון

.

קטע מגג הבטון המדורג

.

קטע מהגג

.

מחיצה לעזרת נשים 01

.

מחיצה לעזרת נשים 02

.

לוח מודעות 01

.

לוח מודעות 02

.

במרכז פירמידת הגג שילוב של תוארה טבעית ומלאכותית

.

תאורה טבעית ומלאכותית ממרכז פירמידת הגג (מבט ממרכז הבמה)

★

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

הראשון והיחיד בהר עיבל

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

★

שיר לסיום:

קוראים יקרים, לפני שנפרדים רציתי לציין שהתערוכה "עבודת צוות – האדריכלות של משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון" ממשיכה להציג בגלריה בבית האדריכל.

זו ההזדמנות להודות לאיתי כ"ץ (Xnet) על הכתבה "האדריכלים האידיאליסטים שבנו את המדינה זוכים לכבוד שמגיע להם", ולאסתר זנדברג (הארץ) על הכתבה "70 השנים הטובות של הפרויקט הישראלי".

.

לחצו להגדלה

.