סיבוב בבית הכנסת בטכניון בתכנון אהרן קשטן

רשימה מספר 333.

אחרי שתמו ההגשות בטכניון, קפצתי לראות בניין מסקרן שטרם הסתובבתי בו: בית הכנסת "אוהל אהרן" השוכן מאז אביב 1969 במרכז קריית הטכניון. את הבניין הכרתי רק מהספרים וכעת עמדה בפני ההזדמנות לבקר בו סופסוף.

את הבניין תכנן האדריכל אהרן קשטן שהקדיש את חייו להוראה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומעט לתכנן מבנים. על קשטן לא מצאתי חומר, אז הרמתי טלפון לבנו, האדריכל אסף קשטן שדווקא בחר להקדיש את חייו לתכנון מבנים ותכניות מתאר וכיום משמש כאדריכל בכיר במשרד א"ב תכנון. באופן זה גם מצאתי חומר על הבניין וגם דאגתי שמעתה יהיה גם ערך לקשטן בויקיפדיה.

בניין בית הכנסת הוא יצירה מופשטת שעומדת בפני עצמה והוא מצטרף לשני בתי כנסת אחרים שהוקמו בקמפוסים אחרים בישראל: בגבעת רם שתכננו היינץ ראוי ודוד רזניק ובתל אביב שתכנן מריו בוטה. שלושתם מבנים עצמאיים שלא קשורים לסביבתם, והם שונים מבית הכנסת בהר הצופים לדוגמה שתכנן רם כרמי והוא חלק בלתי נפרד מהמכלול המבני השלם. תכנון בתי כנסת (כמו העיסוק בתכנון כנסיות) הוא הזדמנות לזכך את השפה האדריכלית המקומית ובשנים עברו ניצלו האדריכלים את ההזדמנות ויצרו יצירות יפות ומרשימות (ראו עבודותיהם של נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, ברלין, מגידוביץ', היט, רטנר, נטל, קומט, אילן, שנברגר ולבסוף גם טולדנו, קאסוטו ונופר. בתום הרשימה שלפניכם ישנו פירוט של בתי הכנסת שכתבתי עליהם.

המצב היום הוא שלמרות שהתקציבים התנפחו, הדרדר התכנון והפך לסתמי וחלול. המצב משקף את מצב האדריכלים ומצב הלקוחות.

.

523381_667250839971168_925226406_n

מראה כללי של בניין ביתה כנסת בטכניון

.

עברו כמעט 45 מעת חנוכתו והבניין נותר כמו שהיה. בנו של האדריכל הוסיף בית מדרש אך הוא אינו פוגע בבניין המקורי. כשמתבוננים בתמונות ההיסטוריות שצולמו כאן ב-1969 מיד לאחר חנוכתו, ניתן לראות שגופי התאורה השחורים הוחלפו בגופים לבנים ומבחינת ההבדלים בין התמונה הישנה לזו החדשה ניתן לראות מה ההשפעה של השינוי בהחלפת צבע הגופים. הבדל נוסף הוא חוסר הסדר שנוצר הודות לריבוי ספרים שנותרו על כל שולחן, אך ככה זה כשאין גבאי שדואג באופן שוטף לשמור על הסדר (בבית הכנסת בקמפוס הר הצופים שתכנן רם כרמי יש גבאי כזה ולכן הוא נראה כמו חדש). בעת הביקור בית הכנסת היה ריק (חופשת סמסטר והשעה כבר היתה מאוחרת), למעט בחור אחד שלמד בצד והסתלק אחרי כמה דקות.

הבניין יוצר חוויה וזו המטרה המרכזית שביקש האדריכל להוכיח בתכנון. פחות עניין אותו להשתלב בסביבה של קריית הטכניון אלא יותר להציג שליטה בכל מיני טכניקות והטיפול בכל פרט בבניין ניכר היטב: החל מיחסי פתוח סגור, אטום שקוף, מאורגן ואקראי, ועד לפרטי בניין כמו מרזבים, ברזיות, ריהוט, מחיצות, שילוט, חומריות וכן התייחסות לתולדות האדריכלות – הנושא בו התמחה האדריכל קשטן.

מצאתי שני טקסטים שמתייחסים למבנה. הראשון של אבא אלחנני והשני כנראה של קשטן עצמו.

אבא אלחנני – האדריכל והיסטוריון האדריכלות הישראלית התייחס לבניין בספרו "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20". ההתייחסות שלו אינה מבקרת את הבניין, מנתחת אותו או מציגה הערכה, אלא רק מתארת אותו במסגרת פרק קצר שעסק באדריכלות בתי כנסת בישראל:

"שונה היא גישתו של האדריכל א. קשטן, בבניין בית הכנסת בקרית הטכניון. הוא משעין גג בטון בעל צורת פירמידה הפוכה, מדורג פנימה על שתי קשתות בטון מצטלבות דיאגונלית, כאשר רגלי הקשתות מהוות ארבעה עמודים מרכזיים. עמודים אלה באים גם לאזכר מסורת עתיקה של בתי כנסת אשר גגם נשען על ארבעה עמודים. התרוממות הגג מעל הקירות יוצרת את מקור האור ומאפשרת לשמור על אטימות הקירות. בנוסף מעמיד האדריכל את המבנה כולו על עמודים נמוכים, וכך נוצר חלל מוצל שיכול לשמש כעין חצר (עזרה) צמודה לבניין. גרם מדרגות פשוט, עשוי בטון חשוף כמו הגג, מוביל לאולם התפילה".

.

plan0

תכנית מפלס הקרקע (מקור: אסף קשטן)

.

plan1

תכנית המבנה (מקור: אסף קשטן)

.

sec1

חתך (מקור: אסף קשטן)

.

למרות שהאדריכל אהרן קשטן לימד דורות רבים של אדריכלים, לא הרבה נשאר ממנו. שאלתי את שמואל אם הוא למד אצלו והאו ענה "ברור", והוסיף שקשטן "היה מרצה מעולה, הוא היה גדול כזה כמו פברוטי. לימד תולדות האדריכלות והיה לוקח את כל העניין מאד ברצינות, כל שקופית אצלו היתה סיפור שלם והוא מאד השקיע".

פרטים נוספים קבלתי מבנו של קשטן, האדריכל אסף קשטן. בהזדמנות זו ברצוני להודות לו על החומרים שהעמיד לרשותי לצורך כתיבת הרשימה.

אהרן קשטן נולד בוורשא ב-1920 ובהיות בן 19 עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה כדי ללמוד אדריכלות בפקולטה היחידה שהיתה אז בארץ. ב-1945 סיים את לימודיו וזמן קצר לאחר מכן הצטרף לסגל ההוראה. ב-1966 זכה בדרגת פרופסור. חוץ מללמד תולדות האדריכלות, חקר קשטן את תולדות בתי הכנסת וכאן בטכניון ניתן כנראה להעביר סמינר שלם על הבניין שיצר וספוג בכל הידע שצבר.

הוא לא תכנן הרבה. ב-1956 זכה בפרס ראשון בתחרות לתכנון האקדמיה ללשון עברית. מבנה שהושלם ב-1959 ושופץ לאחרונה. הוא נגש בשנות ה-50 לתחרויות נוספות וזכה בפרסים אך לא בפרסים ראשונים שהביאו למימוש הפרויקט. בקרית טבעון השתתף בתכנון המרכז העירוני (1967) ובטכניון עצמו עיצב ריהוט לספרייה המרכזית ועיצוב פנים לבניין הסנאט.

ניפטר ב-1996.

.

kashtan

אדריכל אהרן קשטן בתמונה משנות ה-60 (מקור: אסף קשטן)

.

tecnion

מודל גג ועמודי המבנה כפי שהופיע על שער כתב העת של הטכניון בשנת 1967 (מקור: אסף קשטן)

.

model4

מודל הגג והעמודים (מקור: אסף קשטן)

.

model3

מודל (מקור: אסף קשטן)

.

model2

מודל (מקור: אסף קשטן)

.

model1

מודל (מקור: אסף קשטן)

.

Copy of mamar

תמונת המודל והצגת המבנה כנראה מאת קשטן עצמו (מקור: אסף קשטן) – לחץ להגדלה

.

gluya

בול שעיצב אסף ברג ויצא ב-1983 במסגרת סדרת בולים של בתי כנסת בישראל (מקור: אסף קשטן)

.

pic07

המבנה ב-1969 (מקור: אסף קשטן)

.

IMG_9198

2013

.

pic01

1969 (מקור: אסף קשטן)

.

557876_667236346639284_1472179704_n

2013: החצר המפולשת שמתחת לבניין

.

IMG_9199

רשת של קורות יורדות יוצרת קירוי לחצר תחתונה מפולשת. בניגוד לסדר שיוצרת הרשת מרוצפת החצר באבן פראית

.

IMG_9207

מבט על המדרגות העולות לבית הכנסת

.

pic08

1969 (מקור: אסף קשטן)

.

IMG_9209

2013

.

pic10

1969 (מקור: אסף קשטן)

.

IMG_9208

2013

.

IMG_9210

מזכיר את הספריה הלאומית?

.

IMG_9214

חזית הכניסה הראשית לבית הכנסת. כניסה נוספת מובילה מהצד לעזרת הנשים

.

IMG_9211

מעקה המדרגות

.

IMG_9212

ריצוף באבן פראית מאזן את הארגון והסדר שעל פיו מתוכנן הבניין. אולי התוהו ובוהו שעמד בבסיס בריאת העולם.

.

cnisa

1969: מבואה פתוחה ודלתות הכניסה (מקור: אסף קשטן)

.

IMG_9215

ידיות דלתות הכניסה

.

pic03

1969: מבט על ארון הקודש מהצד (מקור: אסף קשטן)

.

pic05

1969 מראה כללי של האולם (מקור: אסף קשטן)

.

pic09

1969: ארון הוקדש פתוח (מקור: אסף קשטן)

.

pic04

1969: ריהוט והמחיצה של עזרת הנשים (מקור: אסף קשטן)

.

IMG_9217

התאורה הטבעית חודרת מבעד לפס חלונות רציף המקיף את האולם ומפריד את הקירות מהגג

.

IMG_9230

שולחנות לימוד בשולי האולם

.

IMG_9257

עמודים שהם קשתות בטון חשוף נושאים פירמידת בטון הפוכה

.

IMG_9273

מראה כללי מכיוון הכניסה: גופי התאורה המקוריים שהיו בצבע שחור הוחלפו בלבנים והחלישו את קווי הבניין

.

IMG_9220

ספסלים

.

IMG_9222

הבמה

.

IMG_9226

ארון הקודש

.

pic02

1969: ארון הקודש פתוח (מקור: אסף קשטן)

.

IMG_9227

עמוד החזן

.

IMG_9236

ארון הקודש במבט מכיוון ארון הקודש

.

IMG_9232

אחת משתי עמדות נטילת ידיים (סמוך לארון הקודש לצורך הכהנים העולים לדוכן)

.

IMG_9249

אחת משתי עמדות נטילת ידיים (סמוך לכניסה)

.

IMG_9253

הקדשה למקימי בית הכנסת על קיר עזרת הנשים

.

IMG_9255

עזרת הנשים

.

IMG_9256

האולם במבט מכיוון קיר ארון הקודש

.

IMG_9264

הריצוף

.

pic11

1969: קטע מתקרת האולם (מקור: אסף קשטן)

.

IMG_9268

פינת גג הבטון

.

IMG_9260

קטע מגג הבטון המדורג

.

IMG_9262

קטע מהגג

.

IMG_9276

מחיצה לעזרת נשים 01

.

IMG_9278

מחיצה לעזרת נשים 02

.

IMG_9247

לוח מודעות 01

.

IMG_9248

לוח מודעות 02

.

IMG_9244

במרכז פירמידת הגג שילוב של תוארה טבעית ומלאכותית

.

1012259_667248319971420_1057798181_n

תאורה טבעית ומלאכותית ממרכז פירמידת הגג (מבט ממרכז הבמה)

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב בתכנון ג'ניה אוורבוך

(32) בעיר הבה"דים בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין

(33) בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

(34) ישיבת קריית ארבע בתכנון דוד קאסוטו

(35) בית חולים בילינסון בתכנון רם כרמי

(36) הרמב"ן ברובע היהודי בתכנון דן טנאי

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים בתכנון ישעיהו אילן

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם בתכנון היינץ ראו ודוד רזניק

(39) נטוש במושב חדיד

קוראים יקרים, לפני שנפרדים רציתי לציין שהתערוכה "עבודת צוות – האדריכלות של משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון" ממשיכה להציג בגלריה בבית האדריכל.

זו ההזדמנות להודות לאיתי כ"ץ (Xnet) על הכתבה "האדריכלים האידיאליסטים שבנו את המדינה זוכים לכבוד שמגיע להם", ולאסתר זנדברג (הארץ) על הכתבה "70 השנים הטובות של הפרויקט הישראלי".

.

av

לחצו להגדלה

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נתנאל  On 07/08/2013 at 0:27

    נכתב ונאמר המון על בית הכנסת של הטכניון . אוסיף מעט משלי.
    א. ארון הקודש אותו תכנן קשטן הוא ייחודי מאוד בהיותו מנותק מהמבנה לחלוטין . לרוב מתכננים את הארון בבתי כנסיות כגומחה בקיר , קשטן לעומת זאת עיצב אותו כרהיט אוטונומי .
    על אף שקשטן לא היה אדם דתי, לטעמי הוא הבין באמת את הרעיון שעומד מאחורי ארון הקודש.
    הארון הוא למעשה ייצוג של ארון הברית שהיו מונחים בו לוחות הברית וספר התורה של משה, והיה נודד עם בני ישראל במדבר.
    גם כאשר הוקם בית המקדש, נשארו בארון הברית שני המוטות ('בדים' בלשון התורה) ששימשו אותו לנסיעה , זאת בכדי להדגיש את ארעיותו של הארון , ובכך לחדד את ההבנה שקיומו של בית המקדש אינו דבר נצחי, אלה תלוי במעשי העם ובכך לשלול תפיסות דטרמיניסטיות.
    השכיל פרופסור קשטן לעמוד על ההבנה העמוקה הזאת ועיצב את הארון כרהיט הניתן להזזה.
    בתמונות לא כל כך שמים לב, אבל כשמתאמצים רואים שבפינות בהם ה"רגליים" של הארון פוגשות את התיבה יש מן בליטות , בשני הכיוונים . לדעתי קשטן רצה לרמז בכל על אותם ה'בדים' ששימשו למסע ארון הברית.
    ב. נכתב ובאמת שניתן להמשיך לכתוב המון על בית הכנסת של קשטן, והוא באמת פנינה אדריכלית עמוסה ברעיונות מרתקים אך בסופו של דבר, בתור מי שפוקד אותו לא מעט, אני מוכרח לומר שהוא מבנה מאוד לא נוח ולא נעים למשתמשים בו . בתור סטודנט לארכיטקטורה, חברים ואורחים באים להתלונן באוזניי על הספסלים הארוכים מדי (מה שמקשה על יציאה במהלך התפילה) , ועל חוסר באור ובאוורור של המקום , דברים שמקשים מאוד על התפקוד שלו בתור בית תפילה.

  • אביבית גולן שוץ  On 07/08/2013 at 7:07

    קשטן לימד אותי בטכניון תולדות האדריכלות, היה אחד המרצים המרתקים בפקולטה. אני זוכרת איך היה עומד מול הכיתה ותמונות השקופיות היו מוקרנות על חולצתו הלבנה. בזכותו הטיול שלנו לאיטליה היה מרתק. בית הכנסת בטכניון הוא אחד מבתי הכנסת היפים בארץ. יכול להוות דוגמא למתכנני בתי כנסת אחרים….

  • amitaisandy  On 07/08/2013 at 15:33

    מבפנים האור נהדר, קשתות הבטון מגעילות. מבחוץ זה אחד הבנינים המכוערים בעולם, מזבח ענקי שנראה שרק חסר שם דם הקורבנות שיזרום מהגג.

  • ע.ש.א  On 07/08/2013 at 16:18

    שם עליתי לתורה. לא ביקרתי במבנה עד עכשיו.
    תודה, תודה.

  • אסתר  On 07/08/2013 at 22:58

    האם נדמה לי או שבאמת רוב בתי הכנסת אינם נגישים? גם בית הכנסת הזה נראה לא נגיש.

    • אריאל  On 09/10/2015 at 13:44

      כשהמבנה תוכנן והוקם לא היתה בכלל מודעות לנגישות
      לפני כשנה בערך נוספה כניסה נוספת לבית הכנסת והיא מונגשת בעזרת גשר כך שגם עגלות וכסאות גלגלים נכנסים כיום לבית הכנסת

  • gerson  On 08/08/2013 at 0:08

    היה מרצה מרתק, מוכן, שעמד היטב בכיתה, קשוב ומגרה, מוכן לדיון ולביקורת. המבנה עצמו תואר על ידו כמזבח, כALTAR, ויש בגג ההפוך התמקדות במרכזו של המבנה, ו"שכנתי בתוככם.
    המבנה עצמו מנותק מהקרקע, מהיום יום, ומחייב עליה לצרכי השימוש בו, אותו ניתוק בין החולין למקודש.

  • יאיר  On 11/08/2013 at 1:19

    הערה קטנה:
    תמונת המבנה (2013) לא צולמה באותה זווית כמו התמונה מ-1969 (התמונה לאחר הבול) של אסף קשטן.
    תמונת 1969 מצלמת את המבנה מדרום, והקיר שבתמונה הוא הקיר שמאחורי ארון הקודש, ולכן העלייה לעזרת נשים נראית בתמונה משמאל למבנה.
    תמונת 2013 צילמה את המבנה מכיוון מזרח, והקיר הנראה הוא הקיר של שולחן הלימוד בו נערכים השיעורים, ולכן העלייה לעזרת נשים היא מאחורי המבנה.

    הערה נוספת:
    מתחת לבניין, ב"קומה המפולשת", יש מעין בריכה (ללא מים) שייתכן ומתקשרת למוטיב ה"מזבח" עליו העירו כאן בתגובות.

  • אילן בר  On 11/08/2013 at 21:27

    זכיתי לעבור כל בוקר בשביל מתחנת האוטובוס של הטכניון, לראות אותו, נגלה לרגעים בין האורנים שהקיפו אותו , עד שפתאום עמדת ברחבה צופה אל בית הכנסת הכי יפה שהיכרנו (כולל אלה מהספרים והחוברות באנגלית בספריה). זכות גדולה היתה ללמוד אצל האיש הענק הזה שתכנן מעט אבל לימד הרבה. בית הכנסת הזה היה כמו תרגיל שבו יישם את כל מה שלימד. אדריכלות טוטאלית, מעיצוב הסביבה ועד הריהוט. איש קשה. איש של פעם. סטודנטים רבים יצאו נעלבים משיעוריו. בעיקר כאלה שהגיעו ללמוד ארכיטקטורה נישאים על גלי האגו שלהם. שנים אחר כך נסעתי, לראשונה בחיי, לצרפת, לשארטר, הלכתי בסמטאות ימי הביניים, ואז היא נגלתה אלי, הקתדרלה שרק פרופסור אהרון קשטן יכל לתאר אותה במילים כך שהמפגש הראשון איתה יהיה כמו עם מכר ותיק. מבנים רבים, כיכרות וערים היו לנו למכרים לפני שראינו אותם (אם בכלל) במציאות. ובית הכנסת שתכנן לא נפל במאומה מהיפים שבהם. יהי זכרו ברוך.

  • Adar Head  On 11/08/2013 at 23:09

    פרופ' קשטן היה אישיות ואושיה, אחד המאורות הבודדים בפקולטה לארכיטקטורה בימיי בטכניון. איש בעל שאר-רוח, והדבר ניכר היטב ביצירת המופת (בעיניי) הזאת, בית הכנסת בטכניון.
    המבנה, מכל זווית ומכל היבט, טעון בסימבוליקה ורוחניות והקשרי-יהדות המתפרשים על פני 3,000 שנה לפחות.
    אם אני זוכר נכון את מה שקשטן עצמו הסביר, "הבריכה" מתחת ל"קופסת" בית הכנסת המרחפת הינה למעשה פינת ישיבה של "בית מדרש". מקום מסוכך שהשכינה שורה מעליו ויכול לשמש לחברותא בלתי פורמלית או, לחילופין, לפירושי משניות לוהטים.

    • Adar Head  On 11/08/2013 at 23:10

      מיכאל, כל הכבוד על היוזמה הכל-כך נכונה וראויה, להנציח את זכרו של האיש המרשים והמשמעותי הזה בויקיפדיה. בעיניי הוא אחד הראויים.

  • אורליה קירמאיר  On 15/08/2013 at 8:56

    תוספת קטנה: בשנות האלפיים,היה צורך לבצע מיזוג של המבנה.
    נעשה מאמץ גדול לא לפגוע בבניין.משרד מנספלד- קהת, תכננו את הפתרוןהאדריכלי, שבהחלט לא היה קל.מדובר ביחידות נפח קרר משתנה מיוחדות עם חזית זכוכית ,לפתיחה לאחזקה(יפניות) כשהמעבים שלהם על גג המדרשה שמימול.
    נ.ב -על גג המדרשה נבנה בעמל רב ע' "הנדלרים" מועדון העובדים(עם כניסה מלמעלה).הבניה הקפודה לא להוסיף קומה מעל אולמות תפילה הקיימים במדרשה

  • shalom76  On 16/08/2013 at 16:48

    שאלה,

    מדוע בונים מבנים מבוטנים מה הרעיון (חסכון בכסף?) גם בקיבוצים, בבתי הספר, במתנסים ובמבני ציבור רבים אנו פוגשים מציאות מבוטנת אשר מתמחה בבידוד האדם מסביבתו, שלא לומר חוויה מנתקת. האם לא הבינו המתכננים שהבסיס לחיים הוא אור (ואויר, שהוא שלוחתו) גם צל כמובן, מי- מעין וצמחיה, למה יש הרגשה שכל אדריכל מנסה, אך לא מצליח להתמודד עם תפיסות מבוצרות של אסטרטגיה צלבנית מן המאה ה-11? באיזו מאה נתקע מתקן השיגור של חבורת האדריכלים שבטנה את ישראל לדעת?

    • נתנאל  On 17/08/2013 at 23:22

      דווקה במקרה של בית הכנסת של קשטן התשובה היא מאוד פשוטה. קשטן ביקש לייצר בבית הכנסת את חווית הניתק. לכן הוא "תלש" אותו מהקרקע , לכן הוא "ביטן" אותו ולכן הוא לא עשה לן חלונות .
      השבת המזגנים חדלו לעבוד בתחילת התפילה בבוקר . חרכי האוויר שבין ה"קוביה" וגג של המבנה נפתחים באמצעות חשמל ולא ניתן היה לפתוח אותם. באמת שהיה סיוט.

  • עמי  On 22/11/2013 at 0:24

    מעניין ויפה. אני עובר שם המון, ומתרשם מהמבנה, אבל אף פעם לא חשבתי להכנס…

    ציינת את שינוי גופי התאורה, אבל לי בלט מהתמונות דווקא השינוי במחיצה של עזרת הנשים. המחיצה המקורית עדינה ויפה מאוד, ואילו בתמונות העדכניות הוסיפו עליה מין מחיצת בד מכוערת.
    ההקצנה הדתית בעכרי הארכיטקטורה…

    • יש  On 22/11/2013 at 14:18

      וכמובן שכל היושר והטוב הם בצידך ולכן "ההקצנה הדתית בעכרי הארכיטקטורה".
      הרי לא יכול להיות שמי שהתקין את המחיצה הוא לא מוכשר בתפקידו? או שטעמו לא מספיק? או לא תואם את הכוונה המקורית של הארכיטקט?
      לא. זה בוודאי לא. ישר ברור לך שזאת "ההקצנה" שמפריעה לארכיטקטורה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: