סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

.

golan

מפת התמצאות

.

MENACHEMBEER2015

אדריכל מנחם באר, 2015

.

SONY DSC

1976: חדר האוכל מימין והמועדון משמאל. דקל הוושינגטוניה עדיין נמוך כשבתמונה למטה מהיום הוא כבר בגובה של יותר מ-20 מטרים (צילום: אפרים קנר)

.

DSC04011

מבט מהמדשאה: מימין חדר האוכל ומשמאל מועדון לחבר

.

DSC04008

חזית חדר האוכל מכיוון המדשאה המרכזית

.

SONY DSC

1976: חזית חדר האוכל. אריחי הקרמיקה שעיצב משה סעידי בולטים מעל ומתחת לחלונות וגם משמאל לצד הכניסה (צילום: אפרים קנר)

.

SONY DSC

1973: חזית חדר האוכל לפני הפיתוח וחיפוי הקרמיקה שיצר משה סעידי (צילום: אפרים קנר)

.

SONY DSC

תחילת שנות ה-80: מסיבת התחלת לימודים של כתה א' (צילום: אפרים קנר)

.

SONY DSC

שנות ה-80: הכניסה לחדר האוכל (צילום: אפרים קנר)

.

DSC03996

רחבה מרוצפת מקשרת בין חדר האוכל והמועדון לחבר

.

DSC03998

בניין חדר האוכל שהורכב מבטון חשוף, נבצע כולו לבן כולל תבליט הבטון בחזית הכניסה

.

DSC04000

פרט

.

DSC03999

חתימת האמן בתחתית תבליט הבטון מסתתרת מאחורי עציץ שהוצב בכניסה

.

DSC04003

דק העץ הוא תוספת מאוחרת

.

DSC04005

אריחי קרמיקה מתועשים מעטרים את חזית חדר האוכל מעל ומתחת לפס החלונות העמוק

.

DSC04002

אריחי הקרמיקה

.

(1) אדריכלות

מלחמת ששת הימים הרחיבה משמעותית את שטח המדינה ולכן כמה חודשים לאחר סיום הלחימה הוקם קיבוץ שניר בשטח שעד אותה עת לא ניתן היה ליישב. הוא הוקם לצד כביש 99 (כביש קרית שמונה – הר חרמון), שטח שהיה מפורז עד פרוץ המלחמה בין ישראל ובין סוריה. תחילה היתה כאן היאחזות נח"ל ולאחר מכן היא אוזרחה (1972). אוכלוסיית שניר התבססה במקור על בני קיבוצי השומר הצעיר ובהם שער העמקים, בית אלפא, כפר מנחם, שריד, רמות, עין השופט ושער הגולן. עם האזרוח הוחל בתכנון מבני ציבור קבועים לקיבוץ, ששכן עד אז בצריפים. באר נדרש לתכנן את המבנים באופן שיותאם לאיום מצד סוריה ולכן החזיתות הפונות לצפון ולמזרח הן אטומות כמעט לגמרי. גם הפתחים שבשאר החזיתות צרים וקטנים יחסית, זאת בשונה מפתחי החלונות המרווחים בהם נהוג לעשות שימוש בחדרי אוכל ומועדונים בקיבוצים בשאר חלקי הארץ. כבר ב-1975 הושלמה בנייתו של חדר האוכל ושנה לאחר מכן הושלמה בסמוך לו בניית המועדון.

האדריכל מנחם באר הברוטליסט המובהק נותר מאופק בשתי העבודות האלה, זאת יחסית לעבודות אקספרסיביות אחרות שתכנן באותן שנים כמו בית הבנים בכפר מנחם או חדר האוכל בהעוגן. בשתיהן ניתן דגש ומובלטות לאמנות ששולבה בקטעים בחזיתות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי וכן באמצעות שימוש באריחי קרמיקה אמנותיים מתועשים שגם אותם עיצב סעידי. רחבה מרוצפת מקשרת בין שני המבנים המאונכים זה לזה וסוגרים פינה של המדשאה המרכזית.

מרכיב בולט בבניין המועדון הוא אולם המדרגות המוביל אל המועדון שבקומה העליונה. באר לא יצר מדרגות אלכסוניות כנהוג, אלא ביקש להדגיש את חשיבות המקום וחגיגיותו באמצעות מדרגות היוצרות מהלך מעוגל. איכות התכנון לא מגיעה לאיכות וההקפדה על פרטים שהעניק באר עשור קודם לכן למדרגות במועדון לחבר בקיבוץ המעפיל, ויתכן שהדבר נבע מאילוצים תכנוניים. בכלל, אולם המדרגות בקיבוץ המעפיל הוא אולי העבודה היצירתית והמקורית ביותר שהגיע אליו באר לאורך כמעט 70 שנות עבודה ובהמשך אקדיש לו רשימה נפרדת. באר ממשיך לתכנן גם בעשור העשירי לחייו וכיום הוא עובד במקביל על כמה בתים חדשים בקיבוץ געתון.

כאן בבלוג כתבתי על קני השומר הצעיר שתכנן בכל רחבי הארץ, על חדרי האוכל בבית זרע, עמיר, יחיעם ובזיקים וכן על התערוכה שאצרתי לו במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן.

.

(2) שינויים

מה היה כאן? "המבנה היה מאד מרכזי", נזכרת פועה מרר חברת שניר ששימשה בין השאר בתפקיד אחראית חדר האוכל בימים בהם היה פעיל. "היינו קיבוץ קטן של 80 חברים ובסך הכל 300 איש, היינו מעט וזה הספיק לנו. חגגנו בו את ליל הסדר ומסיבה גדולה בפורים ומידי שבוע התקיימו בו קבלות שבת שבמהלכן היה מישהו מקריא מה קרה כל השבוע. צוות המטבח כלל שלוש בחורות ואקונומית ובערב היתה תורנות כשכל אחד היה עושה שבוע".

כמו רבים ממבני הציבור שתכנן באר, גם שני המבנים בשניר עומדים היטב במבחן הזמן ולא נערכו בהם שינויים משמעותיים אם בכלל. המועדון נותר כמו שהיה למעט הספרייה והמרכולית ששכנו בקומת הקרקע והועתקו לבניין אחר ופתיחת חדר כושר בשטח הספרייה. שניר היה קיבוץ צעיר שהוביל שינוי מרחיק לכת בתנועה הקיבוצית: הוא היה הראשון שעבר ללינה משותפת בשנת 1981. המעבר ללינה משותפת היה בניגוד להחלטת הועד הפועל הקיבוץ הארצי, ובעקבות זאת התפצל הקיבוץ בצעד חריג מהתנועה והיה לקיבוץ הראשון שפרש מהתנועה שלא על רקע פוליטי.

בחדר האוכל נערכו שינויים לאורך השנים, בעיקר לאחר שענף המזון הופרט. חדר האוכל הפסיק את פעילותו כמוקד שיתופי ב-1998 אז ביצע הקיבוץ כמה מהלכים לשינוי מעמדו כיישוב שיתופי וחדר האוכל שספג הפסדים נסגר ונותר נטוש במשך שנים ארוכות. בשלב מסוים הושכרו שטחים מהמבנה לעסקים שונים שבאו והלכו כמו קייטרינג או עסק לעישון דגים.

ב-2010 השכירו את חדר האוכל שתי חברות קיבוץ שהפכו אותו לאולם אירועים שנקרא "אדמה". הן ערכו שיפוצים שבמסגרתם נצבע הבניין בלבן, כולל תבליט הבטון שיצר סעידי, נבנה דק עץ בחזית הבניין והוצבו עציצים. אולם האירועים לא החזיק מעמד זמן רב והשותפות התפרקה. כיום הקיבוץ חזר ומפעיל את חדר האוכל שמשרת את אורחי חדרי האירוח בקיבוץ. מוגשות בו ארוחות בוקר ובמידה ויש צורך מיוחד הוא נפתח גם בערב שבת. עובדי המטבח הם כבר לא החברים, אלא מכפר ע'ג'ר או סטודנטים שגרים באזור.

מתחת לשטח חדר האוכל יש מקלט גדול ותת-קרקעי. בעבר ניצב במרכז המקלט מכשיר הטלוויזיה היחיד בקיבוץ, לאחר שנרכשו טלוויזיות לכל החברים, איבד המקלט את מעמדו. לפני כחצי שנה שופץ המקלט והפך למקלט המשרת בעת הצורך את המפקדה האזורית.

איך מסתדרים בלי חדר אוכל אחרי כל כך הרבה שנים בהם הגישו לך את האוכל שלוש פעמים ביום לצלחת? "לא היתה לי ברירה ופשוט למדתי", עונה פועה מרר, ילידת קיבוץ בית אלפא שהיתה רגילה מילדותה לחדר אוכל. "מהיום שנולדתי הכל היה לנו ופתאום כשהוא נסגר כולם התחילו לקנות מטבחים, תנורים ולהגדיל את המטבחים הקיימים בדירות. היו בנות שידעו לבשל אבל אני התחלתי ללמוד איך לעשות חביתה, איך להכין סלט או בשר".

מועדון לחבר:

.

DSC04007

המועדון לחבר במבט מהמדשאה המרכזית

.

DSC03966

הבניין מורכב משני גושים עיקריים: אחד דו-קומתי ובו חדר מדרגות מרווח ומועדון בקומה העליונה, ואגף נמוך הנסוג מעט מקו החזית וכולל חדר ששימש ספרייה ומרכולית וכיום חדר כושר ובראשו מרפסת

.

DSC03969

חזית הכניסה מעוטרת בקיר קרמיקה שיצר משה סעידי בהשראת ספר ישעיהו

.

DSC03971

פרט

.

DSC03994

חדר הכושר במפלס הקרקע שבמקור שימש אולם ספרייה

.

DSC03974

מדרגות מעוגלות מקשרות למועדון שבקומה העליונה

.

DSC03993

בראש המדרגות פתח בתקרה להחדרת אור טבעי וממנו משתלשלת מנורה

.

DSC03977

עיגולים

.

DSC03988

סופרנובה

.

DSC03987

מבט מראש המדרגות

.

DSC04017

במועדון מתקיים באותה עת אירוע כנס משתכנים לבני קיבוץ חוזרים. ברקע היציאה למרפסת

.

DSC04018

המועדון לחבר שימש לא רק את החיים היומיומיים אלא גם לאירועים ושמחות כמו ברית מילה או בר מצווה. עד היום מתקיימות בו שיחות הקיבוץ וכן אירועים קטנים כמו מכירת בגדי, תמונות או תכשיטים.

.

DSC03984

עסקה טובה

.

DSC03981

במרפסת

.

DSC03982

אריחי קרמיקה שעיצב משה סעידי

.

DSC03983

אמנות שימושית

.

DSC03980

חדר האוכל והרחבה המרוצפת במבט ממרפסת המועדון

.

DSC04019

בניין המועדון מקושר בחלקו האחורי למדשאה אחורית באמצעות גשרון קטן ובמה מעוגלת מחופה אבני בזלת

.

DSC04020

חזית אחורית

.

DSC03991

חזיתו האחורית של אגף המועדון מעוטר בקיר דקורטיבי נוסף שעיצב משה סעידי

.

DSC03992

סעידי דאג לגוון ולהציג כל אחד מהקירות שיצר כאן בטכניקה שונה

.

DSC03990

פרט

★★

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי:

.

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 13/04/2016 at 21:21

    זה מתחיל לחזור על עצמו אבל חייבים לעשות שימור למבנים האלה. הם יצירות אומנות. . האריחים והתבליטים הם הרבה יותר יפים בעייני מויטראז'ים אמנותיים. יש את הויטראז' הזה בספריה הלאומית וזה שבבית חולים הדסה, ממש עושים לי כאב ראש.

    • מיכאל יעקובסון  On 13/04/2016 at 21:54

      מזמן חוזר על עצמו והמרכיב הזה הוא מה שמושך אותי לאותם מבנים. אבל גם כשהם חוזרים על עצמם באופן עקרוני, תמיד יש בכל אחד מהם פרשנות שונה שהופכת את כל התמונה. השונות יכולה להופיע רק באולם המבואה, בקומה המפולשת, בחזית, בקיר האמנות, או אפילו רק בפרטים הקטנים כמו מדרגות, מרפסת או ריצוף. הבניינים האלה מאד רזים בתקציב ובעיצוב, אבל יש בהם הרבה מאד רוחות רפאים של אידיאולוגיה אוטופית שכל כך חסרה לנו היום.

      • שלגיה  On 13/04/2016 at 22:30

        התכוונתי שזה שצריך לעשות להם שימור,זה מה שחוזר על עצמו. לא המבנים עצמם. המבנים יפיפים ולא נגמר מהם. וגם אם יש כאלה שחושבים שהם נבדלים זה מזה בניואנסים,אני מתה על ניואנסים.

        היום הייתי בשכונת רמת אשכול בלוד. זה הביקור הרביעי שלי בעיר הזאת:
        ביקור ראשון: בניין בנק לאומי בלוד. נרדמתי במונית מת"א וכשהתעוררתי בכביש גישה הייתי בטוחה שהנהג מונית חטף אותי והעביר אותי את הגבול .
        ביקור שני: שכונת הרכבת. אני זוכרת הרבה צעירים הולכים על הכבישים. והמבטים שלהם. כאילו שכתוב לי על המצח שאני יהודייה. ברחתי משם ואני בד"כ לא מפחדת מכלום.
        ביקור שלישי: כנסיית סנט ג'ורג'. אני מאוהבת בקדוש הזה. הכנסיות על שמו יפיפיות. זה כנסיה ,בית כנסת ומסגד. צמודים אחד לשני. הייתי מוכנה לגור ליד.
        ביקור רביעי,היום: שכונת רמת אשכול. 99% ערבים ואיזה כמה יהודים עם כיפות ,שאלוהים יודע מה מחפשים שם. שיכוני טרומיים מכוערים. אני אוהבת שיכונים. אבל צריך להרוג את מי שעשה את השיכונים האלה.

        ידעתי שאני נוסעת ללוד שעה לפני אז נכנסתי לראות מה כתבת על לוד רק אחרי ומסתבר שכתבת על לוד פוסט אחד. 26 פוסטים על אוניברסיטת ת"א ופוסט אחד על לוד? סירסלי? כולם פה לאבי דאבי ואני יוצאת ממורמרת,אבל מה אכפת לי. לוד פי אלף יותר מעניינת מאוניברסיטת ת"א. את מי מעניינת אוניברסיטת ת"א? מזל לא נרשמתי אליה,בזמנו. המדינה לא מתחילה ונגמרת באוניברסיטת ת"א.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: