סיבוב בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

בית הקברות הבריטי ברמלה הוא פנינה של שקט, זיכרון וסדר מטופח, על הגבול ההזוי שבין רמלה ולוד. "הזוי" רק לנגד עיניים מערביות, אבל לתושבים כאן זו המציאות: מצד אחד אזור מסחרי שמשרת את כל האזור, בתי סוהר, ומהצד השני שכונת מגורים של בדואים שמצויים במאבק בלתי פוסק עם הממסד. בין לבין הותירו הבריטים את מיטב בניהם, כאן בתוך האדמה של ארץ הקודש.

פתוח למבקרים מאז נטמנו פה חללי מלחמת העולם הראשונה. החללים האחרונים נטמנו כאן בתום מלחמת העולם השנייה ובשנים הבאות נטמנו כמה גופות נוספות. נוצרים, מוסלמים, הינדים וכמובן – גם 28 חיילים יהודים. לבד מבריטים יש כאן בין השאר צרפתים, גרמנים, מצרים, תורכים, הודים, בלגים, יוונים, איטלקים, קנדים, אוסטרלים – קיבוץ גלויות, ממש כמו הרקע הדתי והעדתי שמרכיב את רמלה של תחילת המאה ה-21.

61 דונם שטחו של בית הקברות. הוא עבר שני גלגולים: בהתחלה תכנן אותו האדריכל סר ג'ון ג'י. ברנט (Sir John J. Burnet), שגם תכנן את בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים. לאחר מלחמת העולם השנייה עוצב האתר מחדש על ידי האדריכל אלן סטיוארט (Alan Stewart).

ועל כך ברשימה זו.

.

16299846_1536829883013255_7035669578334284131_o

בתוך הכפר קול פטיש מהדהד

.

dsc04158

הדבר היחיד שמוזנח כאן הוא השלט בכניסה

.

dsc04159

גדר אבן נמוכה עם סורג מקבלת את פני הבאים

.

dsc04161

שלוש מילים

.

dsc04160

שתי מלחמות עולם

.

dsc04163

רחבת דשא מפרידה בין חומת האבן ובין הכניסה הרשמית

.

dsc04164

הכניסה הסימטרית מוגדרת על ידי שתי ערוגות מוגבהות ושני מבנים

.

dsc04165

אחד משני המבנים שנועד לחזק את הכניסה וגם לישיבה, מנוחה וזיכרון

.

dsc04172

אבן ודשא

.

dsc04167

מקום ישיבה

.

dsc04173

אשא עיני אל ההרים

.

dsc04169

ההסבר היחיד

.

dsc04182

מבט על הכניסה

.

dsc04184

זיכרון

.

dsc04190

בכניסה מצבת זיכרון

.

img_1780

2015: טקס זיכרון (באדיבות שגרירות בריטניה בישראל)

.

img_1755

2015: טקס זיכרון בבית הקברות (באדיבות שגרירות בריטניה בישראל)

.

dsc04186

מראה כללי: מצבות זהות

.

dsc04187

המסגד של השכונה השכנה בולט

.

dsc04193

בשונה מבתי הקברות המוכרים לנו בארץ, כאן הדשא הוא המרכיב הדומיננטי

.

dsc04200

שדרת עצים צפופה סוגרת על בית הקברות מצפון

.

הדממה שעוטפת בתי קברות נמצאת גם בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אלא שבשונה מבתי הקברות האחרים שאני מכיר, מתאפיין האתר בסדר וארגון מופתי. אם בבתי הקברות הצבאיים הישראלים יש עצים שיוצרים אקראיות ותנועה בתוך הסדר של המצבות הזהות, הרי שכאן נמנע האדריכל מלשלב באתר עצים או כל מרכיב אחר שיפגע בזהותה שווה שיש לכל מצבה ומצבה. בית הקברות מתפרס על פני שטח מישורי, ורק חלקת החללים המוסלמים מוגבהת במדרגה מעל שאר השטח בשולי האתר.

העצים היחידים מצויים בקצות ביתה קברות והם בעיקר נועדו לחצוץ בין הסביבה היומיומית ובין מרחב הזיכרון. את מקומן של המצבות האופקיות, מחליפות כאן מצבות ורטיקליות ונמוכות, מידותיהן זהות, אך ניתן למצוא הבדלים קטנים בין מצבה למצבה – אם בסיומת העליונה (חלקן בקשת רחבה וחלקן בקשת צרה), בכתובות עם הסמלים של היחידה בה שרת החלל ואם בדרישות שונות – כך למשל לחללים הצרפתיים במקום לוח מלבני יש צלב בטון שעדיין שומר על מידות זהות לאלה של הלוחות. כך נוצר מצב שכל המצבות מתנשאות לאותו גובה ורק אותם רואים במרחב. אין הפרעה של צמחייה או בינוי. ההפרדה בין חללי מלחמת העולם הראשונה ובין חללי מלחמת העולםה שנייה כמעט ולא מורגשת, והתחושה של רציפות ואחידות מורגשת היטב.

מצבות גדולות שנועדו להנצחה מופיעות במספר נקודות בשטח בית הקברות. מרביתן בולטות והן מעוצבות כעמודי זיכרון – באחת יש צלב בחלקה העליון ובשניה מופיע סמל תורכיה – חצי סהר וכוכב. המצבה בכניסה לבית הקברות מעוצבת כמזבח, והאנדרטה המרכזית מורכבת ממספר קירות היוצרים חדר פתוח. אין כאן את ההפשטה והיצירתיות שמאפיינת אנדרטאות כמו אלה שהוקמו בשטח הר הרצל לדוגמה (אתר ההנצחה לחללי הרובע היהודי או חללי הצוללת דקר), אלא יש כאן איפוק המופיע לא רק בגישה העיצובית הגושנית, אלא גם בגוונים: כל המצבות והאנדרטאות מתאפיינות בגווני לבן של אבן או אפור של בטון חשוף, כשלעומתן מודגש הגוון הירוק של הדשא הנראה כמו שטיח מקיר אל קיר המכסה את כל קרקע בית הקברות.

יותר משבעים שנה חלפו מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה ועדיין ממשיכה בריטניה לטפח בהקפדה את בית הקברות. בעת הסיבוב פעלו באתר לפחות חמישה אנשים שדאגו לגינון ולטיפול במצבות. מתברר ששיני הזמן פוגעים במצבות, ובעקבות זאת נעקרות המצבות הפגועות ונשתלות מצבות זהות וחדשות. גם האנדרטאות עוברות שינויים, כשהשינוי הגדול ביותר התרחש באנדרטה המרכזית שהוקמה מחדש ב-2014.

האטרקציה המרכזית בבית הקברות היא המצבה הניצבת על קברו של הארי פוטר. 20 לוחמים בצבא הבריטי נהרגו בשתי מלחמות העולם כשהם נושאים את השם שבזמנו כנראה לא היה חריג, אבל כיום נחשב למיוחד. בין מאות המצבות קשה יהיה למצוא אותו ולכן מומלץ לפנות לאחד מהעובדים בגן ולבקש עזרה בדרך.

כבר יותר מ-70 שנה שאין עוד קוברים כאן ורק בודדים מאד נקברו כאן מסיבות שונות לאחר המלחמה. שטח גדול מבית הקברות נותר לא בשימוש. לא נראה שהבריטים ימכרו את השטח, לפחות לא בשנים הקרובות, ולכן סביר להניח שמשבצת הקרקע הייחודית והמטופחת הזו, האוצרת בתוכה תקופה היסטורית דרמטית באזור – תישאר במקומה.

.

dsc04201

גם הארי פוטר קבור כאן

.

dsc04203

בן 19 היה כשנפל בחברון

.

dsc04204

טוראי

.

dsc04209

קבוצה של יהודים קבורה בשורת הקצה של בית הקברות

.

dsc04212

מגן דוד מתנוסס בראש המצבה

.

dsc04208

או בחלקה התחתון בשילוב ראשי התיבות תנצב"ה

.

בין 1941 ל-1943 נהרגו לא פחות מ-4 חיילים בריטים ששם משפחתם היה מזרחי. שניים מהם קבורים כאן בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה.

.

dsc04219

ד.ב.ב. מיזרחי נפל בעת שירותו בחיל ההנדסה המלכותי

.

dsc04215

חללים צרפתים נקברו מתחת לצלבי בטון

.

dsc04220

הגדוד המלכותי

.

dsc04221

נהג

.

dsc04180

שוטר במשטרה הפלסטינית

.

dsc04223

אנדרטה לחללים התורכים שוכנת בקצה בית הקברות

.

dsc04227

עמוד אבן שבקצהו העליון סמל תורכיה

.

dsc04224

שמות החללים

.

dsc04229

לצד האנדרטה טמונים חללים הודים

.

dsc04231

גם בעברית: פלשתינה (א"י)

.

dsc04233

פיל

.

dsc04234

חרבות

.

dsc04235

קרן

.

dsc04236

ספסל

.

dsc04243

גדר אבן בשילוב ערוגה

.

dsc04241

אנדרטת זיכרון עם שמות החללים (חודשה ב-2014)

.

dsc04240

האנדרטה וברקע בתי השכונה

.

dsc04238

דרגות

.

dsc04255

המצבות עוברות חידוש והחלפה מידי פעם ולכן חוסר האחידות בגוונים

.

dsc04246

ערוגות צרות מלוות את שורת המצבות

.

dsc04250

תותחן

.

img_1787

2015: חיילי הצבא הישראלי בטקס זיכרון בבית הקברות (באדיבות שגרירות בריטניה בישראל)

.

dsc04256

ציור קיר בכניסה לשכונה הסמוכה

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

יד קנדי (דוד רזניק)

בית הקברות בנתיבות

שיח' בוריכ

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

קברי צדיקים בגליל

נבי מוסא

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

אנדרטאות בגטו ורשה

★★★

★★

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משה פרנק מורה דרך וחוקר א"י  On 28/01/2017 at 20:38

    חבל שלא קראת חומרים שהתפרסמו על בית הקברות הזה. הכתבה היפה שלך לוקה בטעויות רבות. כמו ציון הלאומים הרבים שנקברו שם, כמו העובדה שהועברו לשם קברים מאתרים רבים בארץ, כמו העובדה שהחלל האחרון נטמן פה בינואר 1949 ועוד. כשאתה כותב מתחת לתמונה של הנשר הפולני שזה סמל יחידה, זה לא מדויק.

    • מיכאל יעקובסון  On 28/01/2017 at 20:40

      נטמנו פה גם אחרי 1949 אבל באופן רשמי בית הקברות הפסיק לקלוט גופות לאחר המלחמה

      • משה פרנק מורה דרך וחוקר א"י  On 28/01/2017 at 21:39

        ממש לא נכון. באופן רישמי נקברו פה רוב חללי המנדט הבריטי (שוטרים, חיילים וכו') עד קום המדינה וגם אחרי קום המדינה. טטרספילד, טייס RAF, אחד מ 6 טייסים בריטים שהופלו, בקרב אויר נגד מטוסי צה"ל ב 7 בינואר 1949, ונקבר כאן. קיבל לוויה צבאית מסודרת, ואת ארונו נשאו קציני צה"ל

  • משה פרנק מורה דרך וחוקר א"י  On 28/01/2017 at 20:40

    מה שמופיע אצל כאנדרטת זכרון בכניסה, היא קבר של החייל שמקום קבורתו לא נודע. הקבר של וורה וחיים ויצמן זהה בפרופורציות ובצורה לקבר הזה.

  • משה פרנק מורה דרך וחוקר א"י  On 28/01/2017 at 20:44

    לכתוב שכבר 70 שנה לא קוברים כאן זאת טעות. לכאן הועברו קברים משרונה בשנות החמישים, לדוגמא, וכאן נקבר טטרספילד בינואר 49 (הוא בשורה של הארי פוטר, אם תרצה אשלח לך את הסיפור של הנער)

  • דני גרשוני  On 28/01/2017 at 21:45

    מאמר יפה על מקום מרגש.
    המצבות המוסלמיות הן של חיילים הודים (כתוב עליהן "הצבא ההודי" או "הרג'ימנט של פונג'אב")

  • דודי  On 28/01/2017 at 23:35

    'וגם בעברית 'פלשתינא' אתה כותב מתחת לאחת התמונות.

    תסתכל בה שוב. כתוב 'פלשתינה (אי)' שמה העברי הרשמי של הארץ בימי המנדט. א"י – ארץ ישראל.

  • efielian  On 29/01/2017 at 0:00

    כתבה מעניינת , זה שנים רבות אני מתעד לגשת למקום ולתעד אותו ממבט עיניי , עשית לי את החשק.

    כתבה יפה.

  • נמרוד חפץ  On 29/01/2017 at 7:07

    כמי שביקר לא מעט בבתי קברות בריטים בבאר שבע, הר הצופים , חיפה ועזה, היה מקום להסביר את הכתוב על המצבות, סמל הדת, שם היחידה, מקום הקרב/אירוע, שם הנופל ומשפט שהמשפחה בחרה כמו: בן נאמן למולדתו, היה אהוב על יקיריו ועוד ועוד, בוויכוח הישראלי בנושא שהגיע לבית המשפט העליון הובאו דוגמאות דומות בתור בקשה לאישור משפט של המשפחה על הכרית.

  • שלגיה  On 29/01/2017 at 9:47

    אפילו המוות אצלנו מבולגן ולא פוטוגני. אני אסע לראות את המקום. פתוח בשבת?

  • אסתר  On 29/01/2017 at 10:25

    מוזמן לבקר גם בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, אף הוא מדושא ומטופח, אולם אצלנו בד"כ השער נעול. לא נורא, הגדר נמוכה ויש כניסה אחורית. בצמוד לבית העלמין הצבאי נמצא בית עלמין נוצרי אזרחי וותיק ומוזנח. בקיץ האחרון באו מתנדבים לנכש את העשבים. עכשיו בונים שם ממערב לבית העלמין האזרחי את מוזיאון האנז"ק שאמור להיפתח באוקטובר 2017 במלאת 100 שנים לכיבוש באר שבע, אולי הוא יגרום לטיפוח החלקה האזרחית. בקרוב יהיו לך לפחות 3 סיבות לבקר בדרום.

  • מעין  On 29/01/2017 at 20:13

    תודה על הסקירה המעניינת. אם הכותב או הקוראים רוצים לדעת יותר על הרקע ההיסטורי של הקמת בתי הקברות הצבאיים הבריטיים, העקרונות המנחים לעיצוב ולתחזוקה שלהם, והיחס לקבורת חיילי צבאות זרים, מומלץ לקרוא את הכתבה הזאת: http://cafe.themarker.com/post/2420215/
    שמתייחסת בעיקר לבית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים, אבל הרבה משותף לבתי הקברות האלה. אין לי קשר אל הכותב, מצאתי את הכתבה הזאת כשעבדתי בהר הצופים וחיפשתי מידע על בית הקברות.

  • יואב  On 26/02/2017 at 13:04

    למיכאל – מה שקראת "קבר החייל האלמוני" הוא "מצבת הזיכרון" (Stone of Remembrance) – מרכיב סטנדרטי בבתי קברות צבאיים של האימפריה הבריטית. אין תחתיה שום קבר. ראה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: