סיבוב בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

בית הקברות הבריטי ברמלה הוא פנינה של שקט, זיכרון וסדר מטופח, על הגבול ההזוי שבין רמלה ולוד. "הזוי" רק לנגד עיניים מערביות, אבל לתושבים כאן זו המציאות: מצד אחד אזור מסחרי שמשרת את כל האזור, בתי סוהר, ומהצד השני שכונת מגורים של בדואים שמצויים במאבק בלתי פוסק עם הממסד. בין לבין הותירו הבריטים את מיטב בניהם, כאן בתוך האדמה של ארץ הקודש.

פתוח למבקרים מאז נטמנו פה חללי מלחמת העולם הראשונה. החללים האחרונים נטמנו כאן בתום מלחמת העולם השנייה ובשנים הבאות נטמנו כמה גופות נוספות. נוצרים, מוסלמים, הינדים וכמובן – גם 28 חיילים יהודים. לבד מבריטים יש כאן בין השאר צרפתים, גרמנים, מצרים, תורכים, הודים, בלגים, יוונים, איטלקים, קנדים, אוסטרלים – קיבוץ גלויות, ממש כמו הרקע הדתי והעדתי שמרכיב את רמלה של תחילת המאה ה-21.

61 דונם שטחו של בית הקברות. הוא עבר שני גלגולים: בהתחלה תכנן אותו האדריכל סר ג'ון ג'י. ברנט (Sir John J. Burnet), שגם תכנן את בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים. לאחר מלחמת העולם השנייה עוצב האתר מחדש על ידי האדריכל אלן סטיוארט (Alan Stewart).

ועל כך ברשימה זו.

.

בתוך הכפר קול פטיש מהדהד

.

הדבר היחיד שמוזנח כאן הוא השלט בכניסה

.

גדר אבן נמוכה עם סורג מקבלת את פני הבאים

.

שלוש מילים

.

שתי מלחמות עולם

.

רחבת דשא מפרידה בין חומת האבן ובין הכניסה הרשמית

.

הכניסה הסימטרית מוגדרת על ידי שתי ערוגות מוגבהות ושני מבנים

.

אחד משני המבנים שנועד לחזק את הכניסה וגם לישיבה, מנוחה וזיכרון

.

אבן ודשא

.

מקום ישיבה

.

אשא עיני אל ההרים

.

ההסבר היחיד

.

מבט על הכניסה

.

זיכרון

.

בכניסה מצבת זיכרון

.

2015: טקס זיכרון (באדיבות שגרירות בריטניה בישראל)

.

2015: טקס זיכרון בבית הקברות (באדיבות שגרירות בריטניה בישראל)

.

מראה כללי: מצבות זהות

.

המסגד של השכונה השכנה בולט

.

בשונה מבתי הקברות המוכרים לנו בארץ, כאן הדשא הוא המרכיב הדומיננטי

.

שדרת עצים צפופה סוגרת על בית הקברות מצפון

.

הדממה שעוטפת בתי קברות נמצאת גם בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אלא שבשונה מבתי הקברות האחרים שאני מכיר, מתאפיין האתר בסדר וארגון מופתי. אם בבתי הקברות הצבאיים הישראלים יש עצים שיוצרים אקראיות ותנועה בתוך הסדר של המצבות הזהות, הרי שכאן נמנע האדריכל מלשלב באתר עצים או כל מרכיב אחר שיפגע בזהותה שווה שיש לכל מצבה ומצבה. בית הקברות מתפרס על פני שטח מישורי, ורק חלקת החללים המוסלמים מוגבהת במדרגה מעל שאר השטח בשולי האתר.

העצים היחידים מצויים בקצות ביתה קברות והם בעיקר נועדו לחצוץ בין הסביבה היומיומית ובין מרחב הזיכרון. את מקומן של המצבות האופקיות, מחליפות כאן מצבות ורטיקליות ונמוכות, מידותיהן זהות, אך ניתן למצוא הבדלים קטנים בין מצבה למצבה – אם בסיומת העליונה (חלקן בקשת רחבה וחלקן בקשת צרה), בכתובות עם הסמלים של היחידה בה שרת החלל ואם בדרישות שונות – כך למשל לחללים הצרפתיים במקום לוח מלבני יש צלב בטון שעדיין שומר על מידות זהות לאלה של הלוחות. כך נוצר מצב שכל המצבות מתנשאות לאותו גובה ורק אותם רואים במרחב. אין הפרעה של צמחייה או בינוי. ההפרדה בין חללי מלחמת העולם הראשונה ובין חללי מלחמת העולםה שנייה כמעט ולא מורגשת, והתחושה של רציפות ואחידות מורגשת היטב.

מצבות גדולות שנועדו להנצחה מופיעות במספר נקודות בשטח בית הקברות. מרביתן בולטות והן מעוצבות כעמודי זיכרון – באחת יש צלב בחלקה העליון ובשניה מופיע סמל תורכיה – חצי סהר וכוכב. המצבה בכניסה לבית הקברות מעוצבת כמזבח, והאנדרטה המרכזית מורכבת ממספר קירות היוצרים חדר פתוח. אין כאן את ההפשטה והיצירתיות שמאפיינת אנדרטאות כמו אלה שהוקמו בשטח הר הרצל לדוגמה (אתר ההנצחה לחללי הרובע היהודי או חללי הצוללת דקר), אלא יש כאן איפוק המופיע לא רק בגישה העיצובית הגושנית, אלא גם בגוונים: כל המצבות והאנדרטאות מתאפיינות בגווני לבן של אבן או אפור של בטון חשוף, כשלעומתן מודגש הגוון הירוק של הדשא הנראה כמו שטיח מקיר אל קיר המכסה את כל קרקע בית הקברות.

יותר משבעים שנה חלפו מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה ועדיין ממשיכה בריטניה לטפח בהקפדה את בית הקברות. בעת הסיבוב פעלו באתר לפחות חמישה אנשים שדאגו לגינון ולטיפול במצבות. מתברר ששיני הזמן פוגעים במצבות, ובעקבות זאת נעקרות המצבות הפגועות ונשתלות מצבות זהות וחדשות. גם האנדרטאות עוברות שינויים, כשהשינוי הגדול ביותר התרחש באנדרטה המרכזית שהוקמה מחדש ב-2014.

האטרקציה המרכזית בבית הקברות היא המצבה הניצבת על קברו של הארי פוטר. 20 לוחמים בצבא הבריטי נהרגו בשתי מלחמות העולם כשהם נושאים את השם שבזמנו כנראה לא היה חריג, אבל כיום נחשב למיוחד. בין מאות המצבות קשה יהיה למצוא אותו ולכן מומלץ לפנות לאחד מהעובדים בגן ולבקש עזרה בדרך.

כבר יותר מ-70 שנה שאין עוד קוברים כאן ורק בודדים מאד נקברו כאן מסיבות שונות לאחר המלחמה. שטח גדול מבית הקברות נותר לא בשימוש. לא נראה שהבריטים ימכרו את השטח, לפחות לא בשנים הקרובות, ולכן סביר להניח שמשבצת הקרקע הייחודית והמטופחת הזו, האוצרת בתוכה תקופה היסטורית דרמטית באזור – תישאר במקומה.

.

גם הארי פוטר קבור כאן

.

בן 19 היה כשנפל בחברון

.

טוראי

.

קבוצה של יהודים קבורה בשורת הקצה של בית הקברות

.

מגן דוד מתנוסס בראש המצבה

.

או בחלקה התחתון בשילוב ראשי התיבות תנצב"ה

.

בין 1941 ל-1943 נהרגו לא פחות מ-4 חיילים בריטים ששם משפחתם היה מזרחי. שניים מהם קבורים כאן בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה.

.

ד.ב.ב. מיזרחי נפל בעת שירותו בחיל ההנדסה המלכותי

.

חללים צרפתים נקברו מתחת לצלבי בטון

.

הגדוד המלכותי

.

נהג

.

שוטר במשטרה הפלסטינית

.

אנדרטה לחללים התורכים שוכנת בקצה בית הקברות

.

עמוד אבן שבקצהו העליון סמל תורכיה

.

שמות החללים

.

לצד האנדרטה טמונים חללים הודים

.

גם בעברית: פלשתינה (א"י)

.

פיל

.

חרבות

.

קרן

.

ספסל

.

גדר אבן בשילוב ערוגה

.

אנדרטת זיכרון עם שמות החללים (חודשה ב-2014)

.

האנדרטה וברקע בתי השכונה

.

דרגות

.

המצבות עוברות חידוש והחלפה מידי פעם ולכן חוסר האחידות בגוונים

.

ערוגות צרות מלוות את שורת המצבות

.

תותחן

.

2015: חיילי הצבא הישראלי בטקס זיכרון בבית הקברות (באדיבות שגרירות בריטניה בישראל)

.

ציור קיר בכניסה לשכונה הסמוכה

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

יד קנדי (דוד רזניק)

בית הקברות בנתיבות

שיח' בוריכ

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

קברי צדיקים בגליל

נבי מוסא

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

אנדרטאות בגטו ורשה

★★★

★★

★

שיר לסיום:

.

★