ארכיון קטגוריה: באר שבע

סיבוב במרכז המסחרי בשכונה לדוגמה בבאר שבע

"השכונה לדוגמה" הצליחה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציבו לה המתכננים בראשית דרכה. מרבית הבנייה הורכבה מבתי דירות צנועים, כאלה שלרוב אדריכלים בלבד משכילים להעריך אך הם פרצו דרך מקומית בתחום הבנייה המרקמית-מתחמית, בחזות ובתכנון הדירתי. אבל לא כל השכונה נבנתה בגל הבנייה הראשון, וחלקים ממנה תוכננו בשלבים מאוחרים יותר. לאדריכלים שבאו בשלבים המאוחרים השאיפה לחדש כבר לא היתה רלוונטית.

המרכז המסחרי שהוקם בשכונה הוא דוגמה לבינוי המאוחר. בנייתו הושלמה ב-1973, והוא לא עבר שינויים משמעותיים מאז. בשיחה עם האדריכל מנחם כהן שתכנן את המרכז ולאחרונה חגג את יום הולדתו ה-90, הוא מסביר שגישתו לתכנון המרכז היתה מודעת לבחירה לא לחדש ולא לבלוט. לדבריו, הוא העדיף שלא להתחרות עם "שיכון הרבע קילומטר" שהמרכז הוקם למרגלותיו ולכן בחר בפתרון מינורי וצנוע.

ועל כך ברשימה זו.

.

237108306_4777987915564086_473323508499647263_n

1973

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם הדרומי בשכונה לדוגמה בבאר שבע

בדופן הדרומית של השכונה לדוגמה (שכונה ה') שהוקמה בבאר שבע תוכנן במקור שיכון טורי באורך של קרוב ל-300 מטרים. אלא שחילוקי דעות בין האדריכלים הובילו לדחייתו. רק לאחר שנבנו שאר המבנים במתחם, הוקמו בשטח הזה שיכונים סטנדרטיים יחסית של משרד השיכון, אלא שהאדריכלים אלה שרשבסקי ואנטון פרנקל, שעבדו כאדריכלים במחוז הדרום במשרד השיכון, דאגו לפרוס את המבנים באופן שונה מהמקובל, תוך ניסיון ליצירת סביבת מגורים נעימה יותר.

התוצאה היא תשעה תתי-מתחמים המקיפים כל אחד חצר משותפת. אלה נבנו לאורך השנים והמוקדם שבהם הוקם במחצית השנייה של שנות ה-60 והכיל שלושה כאלה. מיותר לציין שהחצרות לגמרי מוזנחות ועלובות, אבל הפוטנציאל הוא אדיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏DSC09593 - עותק

בקווים ישרים

. להמשיך לקרוא

סיבוב בבית רוטשטיין ברחוב סוקולוב בבאר שבע

פרויקט נשכח בבאר שבע שתכנן האדריכל נחום זולוטוב (2014-1926), מהאדריכלים המוערכים ביותר שפעלו כאן כשהברוטליזם שלט, התגלה בעת בדיקה של אוסף השקופיות שצילם. מדובר ב"בית רוטשטיין" – בית דירות מ-1960, ברחוב סוקולוב בשכונה א', והאדריכל המוכשר נתן לו בשעתו את אופיו הייחודי.

סיבוב בפרויקט מגלה שכמעט ולא נותר זכר לאיכויות שהעניק לו האדריכל. שינויים והזנחה, טיפוסיים לגורל המרחב שבו אנחנו חיים, שינו את צורתו לחלוטין. לפני כמה שנים עוד הספקתי להחליף עם זולוטוב כמה מילים על הפרויקט.

ועל כך ברשימה זו.

.

180515214_446405

היה כאן חלום נהדר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק המזרחי בשכונה לדוגמה בבאר-שבע

הבלוק שסוגר ממזרח על מרכז "שכונה לדוגמה" בבאר-שבע הוא אחד מהאהובים עלי. גם בגלל חלקו המשמעותי בפריסת הבינוי בשכונה, החזית המדמה רשת מבטון, הגגונים שמעטרים את חלקו העליון, המדרגות שלא נוגעות בקרקע, העמודים הפיסוליים, וגם בגלל האורך שלו – 170 מטר. לתכנון הפרויקט הזה מ-1959 אחראים האדריכלים תאודור קיסלוב ואהרון ברעלי ממשרד "תכנון", שפעל בעיקר באילת אך תכנן גם כמה בנייני מגורים בבאר-שבע.

"אף שמעולם לא הושלם", כך מתאר שרון רוטברד את חשיבותו של המקום במונוגרפיה שחיבר על אברהם יסקי ("אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית", בבל, 2007, עמ' 559), "השיכון לדוגמה בבאר-שבע היה ונותר הפרויקט הניסיוני ביותר, החדשני ביותר והשאפתני ביותר בתולדות האדריכלות הישראלית".

כיום הוא הבניין המוזנח ביותר בשכונה לדוגמה. תוצאה של שילוב בין עוני ובין חוסר מודעות לסביבה של הדיירים. רצועת הגינון הרחבה שעיטרה את חזיתו בתכנון אדריכלי הנוף דוד זסלבסקי, צבי מילר ומשה בלום, הוזנחה אף היא, אבל הודות לבחירה נכונה של זני העצים, גם בלי הטיפוח הם עדיין מחזיקים מעמד, 60 שנה לאחר שנשתלו, באקלים המדברי הקשה של באר-שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

167444702_4377709108925304_2042514185702489263_n

גלוי ונעלם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפסל הסביבתי של ישראל הדני בכניסה לבאר שבע

פארק הדסה הוא מהגנים השכונתיים המושקעים שהוקמו בבאר שבע, והוא גם כולל פסל סביבתי גדול ויוצא דופן, "אואזיס" שמו, שכמוהו לא נבנה בערים בישראל. היסטוריון האמנות גדעון עפרת כינה את העבודה הזו שנחנכה ב-1995 "גן פיסולי, מעין 'פטה מורגנה' המתגלה בכניסה לבאר-שבע".

אלא שלעומת הגן עיצב אדריכל הנוף צבי דקל שעוטף את הפסל הסביבתי ונותר יחסית מטופח, הפסל עצמו שאותו יצר ישראל הדני, נבזז, הוחרב והעירייה הוסיפה והזניחה וממשיכה להזניח. לדעתי לא היה סיכוי לגן הפיסולי הזה בעיר ענייה ועלובה כמו באר שבע, אבל גם ברמת גן ובהרצליה הוא לא היה שורד.

ועל כך ברשימה זו.

.

יש אור שזורח מעל העיר הזו הלילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון

בדרך לפגישה החלטתי לעצור ולראות חלק משכונה ב', אחת משכונות המגורים שלא הכרתי בעיר. לפגישה אחרתי בעשר דקות אבל היה שווה את זה.

לאורך 15 שנים היה מעורב האדריכל אריה שרון בתכנון שכונת מגורים במרכז באר שבע. לאורך התקופה תכנן ובנה משרדו של שרון מבני מגורים בשכונה, תחילה בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון.

ניתן לזהות טיפוסי מבנים שונים שנבנו כל אחד בתקופה אחרת ומייצגים את השינויים שחלו בגישת התכנון של המשרד. אך מבין הטיפוסים מרתק במיוחד הוא טיפוס מבנה עם חצר פנימית שניתן למצוא בו הד לדגם של "מעונות עובדים" שבתכנונו השתתף שרון 25 שנה קודם לכן בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מזגנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר באר אברהם החדש בבאר שבע

עד לפני כמה שנים היה אתר באר אברהם בבאר שבע אתר קטן וצנוע, שאפשר היה להציץ פנימה ולראות את שתי הבארות העתיקות שבלטו במרכז החצר. עכשיו אחרי שהשקיעו פה מיליונים' העסק עבר שינויים ונראה מכיוון הרחוב כמו מרכזיית בזק.

חלק מפעולות התחדשות העיר העתיקה הביאו את העירייה לפתח גם מוסדות תיירות, תרבות כמו פארק קרסו למדע, תחנת הרכבת הטורקית וכן באר אברהם. המשותף לשלושת האתרים החדשים הוא השימוש בתשתיות היסטוריות ויציקת תוכן חדש ועדכני. גם בעיר העתיקה עצמה יש התחדשות במרחב הציבורי וגם העסקי וטעים לסיים ביקור ב"בית התימני". אבל קודם אני רוצה להתעכב בבאר אברהם שתכנן האדריכל אלי ארמון.

ועל כך ברשימה זו.

.

14206198_1377050588991186_5922857950272854972_o

באר בשדה חפרוה רועים ועדרי זרים יעטרוה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגן גדולי ישראל בשכונה ה' בבאר שבע

מבין השכונות בבאר שבע שכונה ה' זוכה לרוב הפרסום בזירה האדריכלית. הסיבה לפרסום היא "השכונה לדוגמה" שנבנתה בתחומה וכוללת מבני מגורים מיוחדים, אותם תכננו אדריכלים כמו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני (שיכון באורך רבע קילומטר וקוטג'ים טוריים), או נחום זולוטוב ודני חבקין ("שטיח" של בתים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה). בהמשך הרחוב החוצה את השכונה, מאחורי המגרש עליו תוכנן לקום על פי התכנית המקורית שיכון מוארך בתכנון רם כרמי ובמקומו נבנו בשנות ה-80 שני מגדלים, ניטע גן שנראה כאילו הושתל כאן מרמת אביב או כפר סבא.

מרבדי דשא עצומים, עצי דקל, שיטה, טקומית, לנטנה, קריסה, הרדוף, מיכנף נאה. רק האשלים מרמזים שכאן זו באר שבע ולא שום מקום אחר. למרות שבאוסף משרד אדריכלי הנוף של ליפא יהלום ודן צור לא נותרו תכניות ותצלומים של הגן, סביר להניח שהגן, הוא המשך לעבודתם של השניים שתכננו את הנוף בשכונה ה' כמו גם בשכונות א', ב', ו-ד'.

ועל כך ברשימה זו.

.

12779234_1221394881223425_5289478967266287602_o

פורח, שטוף זהב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן גוריון

לבניין הזה שהושלם ב-1998 יש תחרות קשה, הוא עוטף את הכיכר שתכנן שלמה אהרונסון לפני עשרים שנה ולצידה שלושה מבנים שהותירו את חותמם על תולדות האדריכלות הישראלית ונבנו לפני ארבעים שנה: בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים נדלר נדלר ביקסון גיל, בניין האודיטוריום ע"ש קרייטמן שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ויעקב גיל ובניין הפקולטה למדעי הרוח שתכננו האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן.

עם השכנים המאתגרים נדרשו להתמודד האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. הפתרון: חזרה לצורות בסיסיות (הצבת קונוס קטום וחצר פנימית המרומזת בחזית הראשית הפונה לכיכר) ושחרור מהבטון החשוף ופנייה לחיפוי באבן חול ומסכי זכוכית. כל זה מקבל את פני הבאים לקמפוס ומשמש את הנהלת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

12244563_1164313356931578_4944092349268872641_o

גשר צר מאד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון

כמות הבטון ששפכו בבאר שבע גדולה, אך הכמות ששפכו באוניברסיטת בן גוריון מוגזמת אבל היא שנותנת לקמפוס את אופיו הייחודי. ביקור בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ממבני הבטון החשוף הגדולים בארץ, הוא ביקור שמותיר רושם עז על המבקר.

השאלה הגדולה שעלתה במהלך הסיבוב היא האם האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן אכן האמינו שכך צריכה להראות סביבת הלימוד והמפגש הטובה ביותר? הרי אחרי שהאדריכלים הצליחו להוכיח לכולם שהם בנו חתיכת גוש בטון מרהיב וחזרו לתל אביב (חוץ ממגן שנותר בבאר שבע), נאלצו הסטודנטים להתמודד עם מסדרונות אפורים ואפלים, העומדים בניגוד גמור למרחב הפתוח והמואר שיש בחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12307970_1168251419871105_3042648784126123666_o

אדום, כחול, אפור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע

בתוך כל ים הבטון שמאפיין את אוניברסיטת בן גוריון, בולט בניין מדעי ההתנהגות בצפון הקמפוס. הבטון בו הוא רק חלק ולא עיקר. מאז הושלמה בנייתו של הבניין ב-2008, נבנו כבר עוד כמה בניינים שהזכוכית היא חומר עיקרי, אבל כנראה שהבכורה הולכת לבניין הזה.

הוא בולט לא רק מהסיבה החומרית, אלא גם בגלל ובעיקר מהסיבה העיצובית: הבניין ממוקם לצד כביש הגישה הצפוני של הקמפוס, ולצד המפגש עם כביש נוסף החוצה אותו. הודות לכך בחרו האדריכלים לעצב לו את החזיתות הדרומית והמזרחית באופן הפתוח אל הצומת והקמפוס ומדגיש באופן מוצלח את מעמדו בסביבה. מה שפחות מוצלח היא החזית המערבית החד-גונית והאטומה הפונה לשיכון המגורים המצוי כמה מטרים בודדים מהבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_PS179Y

00000

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין עיריית באר שבע

דימוי האוהל חזר והבליח באדריכלות הישראלית לאורך השנים. בניין עיריית באר שבע הוא אחד מהדוגמאות המובהקות לפרשנות המודרניסטית שהעניקו האדריכלים המקומיים לאוהל המדברי. "אברהם אבינו נטע אוהלו בבאר שבע כשדלתות האוהל פתוחות לכל דכפין", אוהבים לספר בספרי ההיסטוריה, אלא שכאן לקחו האדריכלים את הקופסה המודרניסטית והשימוש בסגנון הברוטליסטי שהיו בשיא האופנה באותן שנים ויצרו איתם אוהל ענק.

בני הזוג שולמית נדלר ומיכאל נדלר עם שותפם שמואל ביקסון הם צוות האדריכלים שתכננו את הבניין, לאחר שזכו בתחרות בשנת 1961. היה זה הפרויקט השני מבין שלושה פרויקטים שתכנן המשרד בבירת הנגב: הראשון היה קולנוע קרן (1953, נהרס). השלישי היה בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן גוריון שתוכנן ב-1969 והושלם ב-1972, במקביל להשלמת בניין העירייה שנחנך באותה שנה. כל אחד משלושת המבנים שתכננו בבאר שבע, מייצג תקופה אחרת בהתפתחות המשרד שפעל יותר מ-60 שנה וליווה את צמיחתה של מדינת ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

bbss7

וילון בטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

אחרי הסיבוב בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה המשכתי לראות מה חדש בבניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. ממש לאחרונה סיימתי לכתוב עם צבי אלחייני את הספר על עבודות המשרד שיצא בעוד כמה חודשים, ובאותה הזדמנות חזרתי ובקרתי בכמה מהעבודות שלהם.

הבניין אוכלס ב-1972 במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר, ונקרא על שם שר החינוך זלמן ארן, שנפטר במהלך הבנייה והיה מתומכי הרעיון להקמת האוניברסיטה.

המאפיין המרכזי בחזות הבניין הוא רשת הפתחים הפונה לכיוון צפון במטרה להחדיר קרני אור לא ישירות ולהאיר באופן טבעי את אולמות העיון. הפעם ריצתי לראות אם העסק עובד ואכן אין צורך בהפעלת תאורה מלאכותית מלאה. אז כפי שתראו בתמונות התאורה הטבעית שוטפת את האולמות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11145901_1078601285502786_2281885850753392827_n

כוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בתכנון חיוטין

האם נכון לתכנן בניין זכוכית במדבר? היכן רצוי למקם את אזורי המפגש בבניין אקדמי? כיצד מעצבים בניין פינתי ובולט באוניברסיטה הפונה לעיר? האם אוניברסיטת בן גוריון משתחררת מהבטון האפור שמלווה אותה כבר 45 שנה? בכל אותן שאלות עוסק בניין מעבדות ביוטכנולוגיה החדש שתכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. מדובר בבניין מרשים במיוחד, לא רק ביחס לבנייה המקיפה אותו בקמפוס הדרומי, אלא גם ביחס לכלל הבניינים שבונים כיום בישראל. הבניין אוכלס ממש לאחרונה וטרם נחנך באופן רשמי.

על האדריכלות המאופקת מקפידים בקמפוס האוניברסיטה בחומרה אולי קצת מוגזמת, כך שאין לצפות לבניין צעקני. אך לתשומת לב מיוחדת הוא זוכה הודות לכמה יתרונות המדגישים אותו על שאר המבנים המקיפים אותו: עיצוב נקי ואלגנטי, צורה תיבתית פשוטה וכך גם מערך התנועה, חומריות יוצאת דופן שיוצרת אשליית שקיפות שמגנטה אותי הישר אליו ברגע שירדתי מתחנת הרכבת הסמוכה (במקור רציתי לראות את הבניין שתכנן דני לזר שזכה עליו לאחרונה בפרס רכטר). ומעל הכל: הוא מיד הזכיר לי בניין אחר בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

10360957_1077294942300087_8990225234955211346_n

דברים במדבר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית רפואה בבאר שבע בתכנון אריה ואלדר שרון

הספרייה לרפואה ולמדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון שוכנת במרכז הרפואי סורוקה ונראית כמו אוריגמי מבטון, בעיקר מאז שצבעו אותה בלבן. במקור הבטון היה חשוף. מבנה אפור שעל חזיתו בולטים סימני תבניות הקרשים, שלתוכם יצקו את הבטון. בחוץ ובפנים מפתיע לגלות כמה דאגו כאן לשמור על הבניין המקורי לאורך כל השנים (חוץ מהצביעה כמובן וגם הריהוט המיושן).

אפשר לציין השנה 40 שנה להקמתה של הספרייה, בנייתה הושלמה ב-1974. תכננו אותה האדריכלים אריה שרון (1984-1900) ואלדר שרון (1994-1933), אבא ובן. אריה שרון (זכה ב-62' בפרס ישראל על תכנון בית חולים סורוקה) התמחה בין השאר בתכנון בתי חולים ותכנן החל משנות החמישים את סורוקה, איכילוב ובילינסון. בשנות השישים הצטרף הבן ויחד המשיכו לפתח את אותם בתי חולים ואף לבנות שניים חדשים – וולפסון וגהה. כמו כן הרחיבו את אסף הרופא ואת רמב"ם (שאריך מנדלסון תכנן במקור). הנכד, האדריכל ארד שרון, ממשיך במסורת המשפחתית ורק לאחרונה חנך את בית החולים לילדים החדש ברמב"ם. גם את בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (עליו כתבתי כאן) תכננו השניים. בשנות ה-90 הרחיב המשרד את הספרייה עצמה ובנה אגף חדש בסמוך לו, מבנה בצורת תיבה שלא מנסה אפילו להתחרות עם המבנה ההיסטורי.

מדובר ביצירה מורפולוגית מקורית. אף קיר או חלון לא עומדים בזוית ישרה. הכל מוטה ומתקפל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10689809_942283602467889_7369326346358092372_n

אוריגמי מבטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפארק קרסו למדע בבאר שבע

רשימה מס' 401

האם מישהו ממשפחת זגורי יבקר בפארק המדע? בעונה הראשונה אפשר היה למצוא את הזגורים בעירייה (שתכננו הנדלרים), בתאטרון (שתכנן סלו הרשמן), באנדרטת הנגב (דני קרוון) במלון לאונרדו, במרכז מסחרי טיפוסי (שגם יכול להיות בקרית גת או לוד), בברכת השחייה ובנאפיס. אבל למרות שויוי ציינה לא פעם שהיא עורכת קניות בעיר העתיקה, לפארק המדע הם לא הגיעו. אולי בגלל שהוא רק נפתח לפני פחות משנה, ואולי הוא פשוט לא מעניין אותם.

מרבית המוזיאונים הפועלים בישראל הם במרכז הארץ ובעיקר בתל אביב ובירושלים. יש גם קצת בצפון, אך בדרום כמעט ואין. פארק קרסו למדע שעדיין לא חוגג אפילו שנה, הוא המוזיאון הגדול והמיוחד ביותר שיש עכשיו בדרום. למעשה, הוא טרם הוכרז כמוזיאון ולכן נקרא "פארק". יש קריטריונים ברורים של משרד התרבות למוסד המוכרז כמוזיאון (ונהנה מתמיכה ממשלתית) והפארק נמצא בהליך להפוך למוזיאון. אבל באופן עקרוני, זה שהוא עדיין לא מוזיאון, לא כל כך משפיע על המבקר הממוצע.

את פארק המדע תכנן האדריכל אילן פיבקו. על עיצוב הפארק ועל מחשבות בעקבות הבחירה בהקמתו בבאר שבע – ברשימה זו.

 .

IMG_20140220_100047

בית הספר לילדי הבדואים שהוקם ב-1914 משמש היום כאגף במוזיאון

. להמשיך לקרוא

שנה טובה אליסיום

.

שנה טובה לכל הקוראות והקוראים.

.

TriStar PIctures'' ELYSIUM.

אליסיום וברקע כדור הארץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקולנוע אורות בבאר שבע בתכנון יעקב רכטר

יומני היקר, ככל הידוע לי האדריכל יעקב רכטר תכנן בית קולנוע אחד: קולנוע אורות בבאר שבע (דרך השלום 52). אמנם בככר אתרים בתל אביב תכנן רכטר את קולנוע שחף, אך לא כבניין ייעודי אלא סתם אולם ריק בתוך מכלול שלם ללא ייחודיות חזותית. היום קולנוע אורות (כמו גם קולנוע שחף) נטוש ולכן לא פלא שגם הוא נכלל בעבודה המקיפה שערך שרון רז בעקבות כל אותם בתי קולנוע נטושים. הקרקע נמכרה ליזם שרצה להרוס ולבנות והיו התנגדויות. שבוע שעבר בדרך מכאן לשם, החלטתי לסטות מדרך המלך ולבקר בקולנוע או יותר מה שנותר ממנו.

קולנוע בשם "אורות" היה גם בקרית מוצקין וברעננה, אך זה בבאר שבע נקרא היה במקור "אורות הנגב" והיה מיוחד הודות לעיצוב החזיתות שלו שבהם כמו תמיד, רכטר בחר להשקיע ולשחק בצורות בסיסיות. אמנם על תחילת העבודה חתום האדריכל זאב רכטר (1960-1899), אביו של יעקב שנפטר חודשים ספורים לאחר חנוכת הקולנוע, אך נראה כי חתימת ידו של יעקב רכטר בולטת בעבודה וככל הנראה זו עבודה שלו.

יעקב רכטר החל לעבוד במשרד של אביו בשנת 1949. שלוש שנים לאחר מכן הפך לשותף. ב-1960 הצטרף לשותפות גם המהנדס מיכה פרי, שעבד כבר שלוש שנים במשרד. פרי היה מהנדס הבניין (כפי שמאשרת לי בתו, תמי פורת), ותרומתו לעבודות המשרד ניכרת החל מאותה עת. גם בעבודה זו הוא שאיפשר כנראה את הפתרון של חזית המתפקדת כעמודים הנושאים את גג הבניין בעל המפתח הגדול.

חזית קולנוע אורות מצטרפת לעבודות נוספות של רכטר שבאו בהמשך אותו עשור ובהם ניתן טיפול משמעותי בחזית. מלון הילטון תל אביב ובית הבראה מבטחים בזכרון יעקב הם הבולטים שבהם. באורות השתמש רכטר במשחק של מעוינים תלת-ממדיים שהעניקו למבנה נוכחות בסביבה, ובאופן זה הדגישו את מעמדו כמרכז תרבות ופנאי בבאר שבע בכלל ובשכונה ג' בפרט. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_9791

אורות

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: