ארכיון קטגוריה: באר שבע

סיבוב בתי ספר בישובי הבדואים בנגב

ראשית כל, אני ממליץ לקרוא את הכתבה שפורסמה הבוקר מאת נועם דביר ב"הארץ" על המעבדה באוניברסיטת תל אביב, שבמסגרתה אני עורך מחקר.

* * *

לפני מספר שבועות נסעתי עם רוני לעשות סיבוב על מספר בתי ספר בתחומי המועצה האזורית הבדואית אבו בסמה. זוהי מעוצה שכל תושביה הם בדואים, והיא עוטפת את העיר באר שבע ממזרח ומדרום. בסיבוב הזה כבר הייתי: לפני שנה וחצי בעת שאותם בתי ספר היו בשלבי בניה מתקדמים, הכנתי עליהם כתבה שפורסמה ב"הד החינוך" ואחר כך גם כאן.

כעת, לאחר שאוכלסו בתלמידים, בחרתי להמשיך ולעקוב אחר הנעשה בהם. רציתי לנסוך וללמוד על כוחו של בית הספר בכפר הבדואי, של מה שהיה עד לפני תקופה לא ארוכה פזורה לא מוכרת.

הכתבה שלפניכם פורסמה בכתב העת לחינוך "הד החינוך" (דצמבר 2010, עמ' 16-14) ובהזמדנות זו אני רוצה להודות לעורך ד"ר יורם הרפז ולעורכת המשנה ציפה קמפינסקי שנתנו לי את ההזדמנות לפרסם באופן חופשי על במה מכובדת זו, ובמיוחד לציפה על העריכה המעולה (הטקסט שכאן הוא המקורי וקדם לעריכה). כמו כן, אני מבקש להודות לנועם תמרי על העריכה הגרפית שכל פעם מצליחה להפתיע מחדש ביעילות והיצירתיות שבה. בכתבה הזו השתתפו ראש מינהל חינוך של המועצה האזורית אבו בסמה חנן אפוטה, מנהל בית הספר היסודי אלביאן סייד אל-סייד, מנהל תיכון אורט אום בטין עומר אבו-עסא ודובר המועצה נדב שטראוכלר ממשרד "תקשורת משולבת טל רבינא" שהצטרף לרוני ואלי גם לארוחת הצהריים ב"הודו הקטנה".

הכתבה בנויה מטקסט מבוא, ולאחר מכן בחרתי להעניק את הבמה לאנשי החינוך שדבריהם הובאו מתוך שיחות שערכתי עימם באותו יום. בכתבה פורסמו רק תריסר תמונות, אך כאן בחרתי להרחיב את היריעה ולהביא גם תמונות מארוחת הצהריים באחת מהמסעדות האהובות עלי בישראל בכלל ובבאר שבע בפרט – "הודו הקטנה".

 

בתי אום בטין הנשקפים מחלון תיכון אורט אום בטין

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית יד לבנים באר שבע

הציר המרכזי החוצה את בירת הנגב מצפון לדרום הוא אחד מהצירים הכי פחות עירוניים בהם נתקלתי בחיי, איתי צודק כשהוא אומר שזר שיגיע לבאר שבע יהיה בטוח שזו לא עיר, אלא אוסף של שכונות ומתחמים. אולי, רק כשיגיע לעיר העתיקה ירגיש המבקר הזר תחושה עירונית אמתית, אם כי גם העיר העתיקה סובלת משלל בעיות בעקבות הזנחה עקבית במשך עשרות רבות של שנים.

מבחינה עירונית אם כן באר שבע נמצאת בבעיה, אך מבחינה אדריכלית העיר הזאת מוצפת במבנים בעלי חשיבות גדולה למורשת האדריכלות הישראלית – לטוב ולרע. אחד משרשרת המבנים האלו הוא בית יד לבנים שתוכנן בכלל כבית כנסת ומתפקד היום יותר כמתנ"ס עירוני מאשר בית הנצחה. ועל כך ברשימה זו.

.

מבט כללי על בית יד לבנים

להמשיך לקרוא

סיבוב בפירמידה של באר שבע

כבר שישים שנה ששכונה ד' בבאר שבע נחשבת לאחת מהשכונות המאתגרות ביותר בעיר. מצבה העגום של השכונה לא נראה שמעסיק איש ממקבלי ההחלטות כבר עשורים רבים. האדריכלות המודרניסטית כפי שבאה לידי ביטוי בשכונה הזו היא מהמובהקות ביותר ואולי בגלל זה התגייסו התושבים ומקבלי ההחלטות להרוג את השכונה יחד עם בתיה.

ביום שלישי הייתה לי פגישה בשמונה וחצי במשרד השיכון אך מחשש שאאחר, יצא שכבר בשבע בבוקר נחתתי בבאר שבע. בעצתו של צבי, ביקרתי בבית הפירמידה שברחוב אברהם אבינו – רחובה הראשי של השכונה.

בניין ייחודי זה הוקם באמצע שנות ה-60, בעקבות תחרות בה זכתה הצעתם של האדריכלים משה לופנפלד (שניפטר לפני חודשיים ב-17.10.10) וגיורא גמרמן – לתכנון בניין ייחודי למגורים.

.

חזית מערבית: שתי שורות של יחידות מגורים כשבתווך שטח משותף בעל היבט אקלימי אך נעדר היבט חברתי

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרית ארן / אוניברסיטת בן גוריון

אחד מנושאי השיחה שהעסיקו הכי הרבה את האדריכלית המנוחה זיוה ארמוני היה הקרדיט שניתן לקבוצת אדריכלים גדולה על תכנון בניין הספרייה הלאומית בקמפוס גבעת רם. ארמוני הייתה דוגמה מובהקת וכואבת למצבן של האדריכליות הישראליות: אדריכלית מחוננת שהיתה כמו רבים אחרים לדורה – במקום ובזמן הנכון ועם כמות כישרון ברמה בינלאומית. למרות זאת, היא נדחקה לשוליים, נשכחה והחל משלב מוקדם יחסית פסקה מלפעול כאדריכלית. את ארמוני הטריד שיותר מידי אנשים זכו בקרדיט על הבניין מבלי שהם באמת תרמו משהו משמעותי לתכנית (לטענתה שלושת האדריכלים שבאמת עמלו על פיתוח התכנית היו שמעון פובזנר, חנן הברון והיא עצמה). פגיעה קשה היא ספגה באוטוביוגרפיה של אברהם יסקי (עמ' 171), שגם הוא קיבל קרדיט על הספרייה הלאומית, ובספר נדחקה ארמוני מראש רשימת המתכננים שסודרה על פי הא"ב ו"בטעות" קיבלה את השם ערמוני. זה מאד הציק לה.

בין מקבלי הקרדיט על הספרייה הלאומית היו גם בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. אפשר לומר שהם היו המרוויחים הגדולים של הפרויקט ובאמצעותו קנו לעצמם נישה מקצועית שסללה את דרכם לתכנן את נתח מרכזי בתחום הספריות האקדמיות בישראל. בעשורים הבאים תכננו הזוג באוניברסיטת תל אביב את הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, את ספרית משפטים, ספריה למדעים מדויקים ע"ש וינר, ספרית מדעי החברה ומינהל ובאוניברסיטת בן גוריון את בניין הספריה המרכזית ע"ש זלמן ארן .

ועל כך ברשימה זו. 

.

גג הבניין המורכב מפתחים המחדירים קרני שמש לא ישירות אל פנים אולמות הקריאה

להמשיך לקרוא

סיבוב בארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו

היות ואני מצוי בימים אלה בליבו של מחקר המתמקד בעיירות הפיתוח, אחת מהתחנות שלי במסע נימצאת בארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו. ארכיון זה, שוכן בבניין הספריה המרכזית המפורסם (בתכנון משרד האדריכלים נדלר, נדלר, ביקסון) שהיה הבניין הראשון שהוקם בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע.

רוני לא הבינה איך הגעתי למקום הזה, אבל אם אני רוצה לאתר את המאגר הגדול ביותר לחומרים היסטוריים ומחקרים על אתרים בנגב – אז זה המקום. חוץ מזה שמעבר לכביש את את "הודו הקטנה" שלטעמי היא המסעדה ההודית הטובה ביותר בישראל (אך על כך ברשימה נפרדת).

 

מראה כללי של אולם העיון בארכיון

  להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת של הקהילה העירקית בבאר שבע / אדריכל נחום זולוטוב

אחד מהפרויקטים הבולטים באיכותם בבאר שבע הוא בניין בית הכנסת המרכזי ע"ש אליהו חלאסצ'י, לבני העדה העירקית בעיר. הבניין שתוכנן בראשית שנות השבעים על ידי אחד מבכירי האדריכלים בישראל נחום זולוטוב, זכה עם חנוכתו לפרסום רב, אך עם השנים נשכח מהתודעה וברשימה זו ברצוני לתקן את המעוות.

.

zolo13

מראה כללי של בית הכנסת והרחבה שבחזיתו

להמשיך לקרוא

סיבוב בכיכר דייכמן / אוניברסיטת בן גוריון

שלשום יצא לי להעביר יום באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע – אחד מהמקפוסים שזכו לתנופה אדריה בשנים האחרונות, כך שלמעשה על כל בניין ניתן להעלות רשימה בפני עצמה. בהפסקה שנטלתי לעצמי בחרתי לפנות לכיכר דייכמן אותה ביקרתי לראשונה בשלבי הקמתה לפני פחות משלוש שנים. זו כיכר שמאז ניתקלתי בה לראשונה נראית לי כמו השטיח הפרוס בחלל הכניסה לבית, המקבל את פני התלמידים והעובדים מידי יום אל ביתם השני ובאופן מוצלח למדי

היות ועדיין מדובר באחד מהמרחבים הפתוחים בעלי האמירה העיצובית העדכניים ביותר בישראל, בחרתי להציג אותו ברשימה שלפניכם. 

  

מראה כללי של כיכר דייכמן

 

  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: