סיבוב בספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

אחרי הסיבוב בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה המשכתי לראות מה חדש בבניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. ממש לאחרונה סיימתי לכתוב עם צבי אלחייני את הספר על עבודות המשרד שיצא בעוד כמה חודשים, ובאותה הזדמנות חזרתי ובקרתי בכמה מהעבודות שלהם.

הבניין אוכלס ב-1972 במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר, ונקרא על שם שר החינוך זלמן ארן, שנפטר במהלך הבנייה והיה מתומכי הרעיון להקמת האוניברסיטה.

המאפיין המרכזי בחזות הבניין הוא רשת הפתחים הפונה לכיוון צפון במטרה להחדיר קרני אור לא ישירות ולהאיר באופן טבעי את אולמות העיון. הפעם ריצתי לראות אם העסק עובד ואכן אין צורך בהפעלת תאורה מלאכותית מלאה. אז כפי שתראו בתמונות התאורה הטבעית שוטפת את האולמות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11145901_1078601285502786_2281885850753392827_n

כוורת

.

(1) ביקור

החזית של ספריית ארן היא אירוע חד פעמי באדריכלות הישראלית. יצירת מבנה שנתפס בזמנו כמבנה שרצוי כי יהיה אטום לסביבתו, קיבל כאן טיפול חזותי, שהתבסס על הרעיון של ניצול תאורה טבעית וכן על הרצון להפוך את הבניין למוקד מרכזי, גם מבלי להציג באופן ישיר את מהותו. יחד עם הרצון לחזק את מעמדו בקמפוס, נמנעו האדריכלים מלהפנות את חזית הבניין המרשימה אל הרחבה המרכזית, אלא דווקא לככן אותה לבניין סמוך. החזית המרשימה היא לא החזית הראשית, אין בה כניסות או יציאות והיא גם לא פונה לרחבה מרכזית, מדובר בחזית משנית שזכתה בבכורה.

האם הצניעות הזו להקדיש את החזית הייחודית דווקא לכיוון פחות בולט לעוברים ושבים היא רעיון טוב? ברור שהרצון להחדיר אור לא ישיר לבניין הוא שקבע את כיוון החזית, אך עדיין האם זה תירוץ מספיק טוב לעצב את חזית הכניסה הראשית הפונה לכיכר המרכזית ולשער הכניסה הראשי לקמפוס כחזית עורפית? יצא לי להסתובב באוניברסיטה ומעמדה של ספריית ארן כמוקד לימוד, עיון וחברה לא נתון לתחרות. המקום מלא סטודנטים ושוקק חיים. לאחרונה אפילו פתחו כאן קפטריה עם קירות המוקדשים לתערוכות קטנות. עכשיו מוצגת בה סדרת כרזות שאצר יובל סער, כרזות שעוצבו כולן לכבוד 40 שנה לבית בן גוריון בתל אביב.

הקשר בין שלושת הקומות העליונות בבניין, בהם מצוי אוסף הספרים העיקרי ואולמות הקריאה, הוא מרכיב נוסף המעניק לבניין את ייחודו באדריכלות הישראלית. למעשה, עיצוב החזית ועיצוב פנים הבניין הם שני מרכיבים השלובים זה בזה. לעומת שתי הקומות התחתונות של הבניין (המרתף וקומת הקרקע), עוצבו שלושת הקומות העליונות כך שיחלקו אולם אחד גדול. למעשה, מי שעומד בקומה החמישית של הבניין, יכול להשקיף על החברה שלו בקומה השלישית בזמן ששניהם יושבים כל אחד לצד שולחן ומעיינים בספר. חלל אחד רציף מקשר בין הקומות הודות לכך ששתי העליונות אינן מגיעות עד לחזית הצפונית, אלא מסתיימות במרפסות המשקיפות לקומה או הקומות שלמטה מהן.

בניין הספרייה נמצא בתהליך של התחדשות, בתכנון אחרים, וכעת מצאתי את הקומה הראשונה ואת קומת המרתף ריקות כמעט לגמרי מספרים. מחליפים שטיח וריהוט. אפשר לטעות ולחשוב לרגע שהבניין חדש ורק עכשיו מאכלסים אותו. מבניין הספרייה המשכתי לבניין העירייה, שגם אותו תכננו אותם אדריכלים, אבל על כך אספר ברשימה אחרת.

.

פנחס ספיר נואם בטקס הנחת אבן הפינה (מקור: ארכיון טוביהו, אוניברסיטת בן גוריון)

שר האוצר פנחס ספיר נואם בטקס הנחת אבן הפינה (מקור: ארכיון טוביהו, אוניברסיטת בן גוריון)

.

(2) האדריכלים

לראשונה הוקמה הספרייה באחד הבתים הוותיקים בעיר עוד ב-1965. כשהוחלט להקים קמפוס אוניברסיטאי בצפון העיר, היה בניין הספרייה הבניין הראשון שהוחל בתכנונו. לתכנון ניגש המשרד ב-1969, זמן לא רב אחרי שכבר הספיקו לצבור ניסיון בתחום תכנון ספריות מרכזיות בישראל ובזכותן הוזמנו לתכנן את הספרייה באוניברסיטה החדשה בבאר שבע. שתי הספריות שהספיק המשרד לתכנן קודם לכן הם הספרייה הלאומית בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית והספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב. מאוחר יותר המשיכו האדריכלים ותכננו עוד חמש ספריות באוניברסיטת תל אביב (רפואה, הנדסה ומדעים מדויקים, חינוך וניהול, משפטים, וינר) וכן את הספרייה במכללת ספיר.

ההתפתחות שעבר משרד האדריכלים שתכנן את בניין הספרייה קיבל משנה תוקף עם הצטרפותו של האדריכל משה גיל באמצע שנות ה-60. גיל הביא לשינוי תפיסה מהותי בעבודת המשרד שהוקם ב-1946 על ידי בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, ממש כמו השינוי שהביא אתו האדריכל שמואל ביקסון עשור וחצי קודם לכן. הספרייה הלאומית עוצבה ברוח המודרניזם המאוחר והציג בירושלים קופסאות כמעט אטומות. הוסטל בית גיורא, בית תרבות העמים ובית אלישבע – הם חלק מעבודות המשרד שהתאפיינו באותה קופסתיות. ביקסון הכניס את ההיבט הפיסולי בחזית הבניין, והודות לכך נראית ספריית סוראסקי כמו פסל, כמו גם מבנים אחרים בהם ניתן לחוש כי ביקסון הוביל את תכנונם (תאטרון ירושלים הוא דוגמה לאותם מבנים. את גיל העסיק החתך של הבניין, קשרי מבט, חדירת אור טבעי – היבטים שמצאו את ביטויים בתכנון בניין ספריית ארן. המשותף לכל עבודות המשרד היא התכנית הפשוטה, גם אם מדובר במבנים מורכבים, עדיין נשמרה הפשטות ובהירות המחשבה שמשפיעה על ההתמצאות בבניין.

למרות שחלפו כבר יותר מ-40 שנה מאז נחנך הבניין, ושינויים מפליגים חלו במעמד הספרים וכתבי העת המודפסים, מפתיע לגלות עד כמה נותרה הספרייה רלוונטית בקמפוס. עכשיו כשמסיימים לחדש את פנים הבניין, נותר רק לקוות שיחדשו גם את אבני הפסיפס הלבנות המחפות את פתחי התאורה וכפי שתראו בתמונות הן מתפרקות ונעלמות.

.

DSC09819

מבט על בניין הספרייה מבעד לבניין מדעי הטבע

.

DSC09820

הערב יחלקו כאן תארים

.

DSC09822

חזית מזרחית

.

DSC09821

אפור-כתום-לבן

.

DSC09830

חזית צפונית

.

DSC09832

חדירת קרני שמש לא ישירות אל אולם הספרייה. האם זה באמת עובד?

.

DSC09835

מגדל המעליות בולט

.

DSC09827

פתחי התאורה מחופים בפסיפס לבן

.

DSC09838

פתח

.

DSC09839

כתום

.

DSC09837

מדרגות לולייניות

.

DSC09921

גג

.

DSC09912

מבט מלמטה 01

.

DSC09916

מבט מלמטה 02

.

DSC09910

מבט מלמטה 03

.

DSC09913

כניסה משנית. הכל בטון חשוף

.

DSC09914

בטון

.

DSC09917

אפור

.

DSC09915

קורדרוי

.

DSC09909

חצר פנימית תחתונה עם מעקה בטון

.

DSC09919

מעקה

.

DSC09911

החצר מלאה בחומרי בניין כי מחדשים את אולמות הספרייה

.

DSC09920

קצה מגדל המדרגות עם פתחים עגולים בחזית הדרומית

.

DSC09922

מכאן נראה הבניין כמו ינשוף

.

DSC09840

מעל פתח הכניסה הראשי

.

DSC09907

עמדת השומרים בכניסה לבניין

.

DSC09902

שעות פתיחת הספרייה

.

DSC09898

על הקיר הניצב לכניסה תלויים תמונות היסטוריות, ניתוח אדריכלי ודברי הערכה על הבניין

.

DSC09901

נקודות התפתחות

.

DSC09905

סקירה וניתוח אדריכלי עם תכניות, חתכים וחזיתות

.

DSC09906

תכניות וחזיתות.

.

DSC09900

לוח תורמים

.

DSC09895

בקפטריה שבמכניסה תלויה תערוכת כרזות צנועה לכבוד 40 שנה לבית בן גוריון בתל אביב, אותה אצר יובל סער

.

DSC09894

הסבר לתערוכה

.

DSC09896

עיצוב: רון נדל

.

DSC09897

כרזות

.

DSC09890

את הציור הגדול שמעטר את אולם הכניסה שילבו כאן רק באמצע שנות ה-80

.

DSC09892

שתי מדרגות לולייניות מקשרות בין קומת הכניסה ובין קומת הספרייה התחתונה

.

DSC09848

חדר המדרגות הרחב המקשר בין קומות הבניין

.

DSC09852

זוג דלתות עץ גדולות מקשרות בין המדרגות ואולמות הספרייה בקומות השונות

.

DSC09849

במדרגות הבטון נותר חשוך

.

DSC09850

מעקה עץ

.

DSC09851

ריצוף טראצו

.

DSC09875

מעליות

.

DSC09853

באולם המבואה לקומה

.

DSC09847

אולם המבואה בכל קומה כולל מקומות ישיבה, מעליות ותערוכות מתחלפות

.

DSC09857

הברוטליזם הוא אפור אבל לא תמיד. אצל הנדלרים נכנס צבע באופן זהיר בחזית וגם בפנים, כמו כאן באמצעות התקרה האקוסטית

.

DSC09889

תקרה אקוסטית מורכבת מלוחות פח מחורר שנועד לספוג רעשים

.

DSC09858

בין המדפים

.

DSC09846

בין הספרים

.

DSC09854

ספרים

.

DSC09856

שלט

.

DSC09871

שלט שקט

.

DSC09873

במרכז הקומה מדפים עליהם מוצגים הספרים וכתבי העת החדשים

.

DSC09874

בטון חשוף

.

אולם קריאה 03, תחילת שנות השבעים (מקור: ארכיון טוביהו)

תחילת שנות ה-70 (מקור: ארכיון טוביהו)

.

DSC09844

בניין הספרייה עובר חידוש ובמסגרתו הוחלף הריהוט והשטיח וגם נוספו חדרי לימוד ודיון בקצות האולמות (כאן ברקע התמונה)

.

DSC09860

אחד מחדרי העבודה והדיון החדשים

.

DSC09861

בחדר

.

DSC09845

מבט מלמטה על אחד מפתחי התאורה בתקרה

.

DSC09841

הבניין מחולק לקומות אך האדריכלים דאגו לקשר בין הקומות השונות באמצעות יצירת נסיגה בכל קומה מהחזית הצפונית

.

DSC09843

מבט מאחת הקומות אל הקומה שמתחתיה

.

DSC09859

מימין שורה של מרפסות מסיימת את חלקה הצפונית של הקומה ופונות אל הקומות שמתחתיה

.

DSC09862

בכל מרפסת שולחן לעיון או מחשבים

.

DSC09863

מבט אל אחת המרפסות

.

DSC09869

מבט אל כמה מרפסות

.

DSC09864

מבט מאחת המרפסות אל הקומה שמתחתיה

.

DSC09865

הקומה התחתונה עוברת עכשיו חידוש

.

DSC09866

8-

.

DSC09876

בקומה 1 משפצים וגם בקומת המרתף. קודם בקרתי בקומה 1

.

DSC09878

מדרגות לולייניות מקשרות לקומת הקרקע

.

DSC09879

פסל

.

DSC09877

מדפים חדשים

.

DSC09880

האולם ריק ואפשר באופן נדיר לראות אותו נקי

.

DSC09881

מבט למעלה

.

DSC09882

לצ"ד

.

DSC09883

חלק מהספרים עדיין כאן

.

DSC09884

ריקים

.

DSC09887

מדרגות

.

DSC09888

אלליקה

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 27/06/2015 at 22:21

    מחזור מסיים את לימודיו מבלי שהכיר את הספרייה בגלל השיפוצים המתמשכים עד אין קץ.

  • מיכאל המגניב  On 02/07/2015 at 0:13

    כבר הרבה זמן אני עוקב אחרי כל הרשימות שלך. זוכר עוד את הימים לצידך בלימודים בבצלאל. בקרוב נפגש לזכר הימים ההם איתך בסטודיו….

  • מירי  On 02/07/2015 at 14:42

    תוחזר לאלתר דלת הכניסה האדומה !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: