סיבוב בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון

כמות הבטון ששפכו בבאר שבע גדולה, אך הכמות ששפכו באוניברסיטת בן גוריון מוגזמת אבל היא שנותנת לקמפוס את אופיו הייחודי. ביקור בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ממבני הבטון החשוף הגדולים בארץ, הוא ביקור שמותיר רושם עז על המבקר.

השאלה הגדולה שעלתה במהלך הסיבוב היא האם האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן אכן האמינו שכך צריכה להראות סביבת הלימוד והמפגש הטובה ביותר? הרי אחרי שהאדריכלים הצליחו להוכיח לכולם שהם בנו חתיכת גוש בטון מרהיב וחזרו לתל אביב (חוץ ממגן שנותר בבאר שבע), נאלצו הסטודנטים להתמודד עם מסדרונות אפורים ואפלים, העומדים בניגוד גמור למרחב הפתוח והמואר שיש בחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12307970_1168251419871105_3042648784126123666_o

אדום, כחול, אפור

.

במשך שנים ארוכות אוניברסיטת בן גוריון היתה בסך הכל בניין ספרייה, בניין מדעים מדויקים ובניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה. בעשור הקודם התפתחה האוניברסיטה באופן משמעותי ואם עד אז כל מי שנסע בשדרות רגר ראה את הספרייה ואת בניין הפקולטה, הרי שהיום הם מוסתרים מאחורי בניינים חדשים שנבנו בקמפוס. מה שייחד את בניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה הוא עיצובו כמו עיר קטנה. זהו בניין אחד שמשרת אלפי סטודנטים בו זמנית. ביקור בבניין מגלה שיש בבניין הרבה מסדרונות, מדרגות, כיתות ומשרדים, אבל מעט מאד מקומות מפגש מזמינות ונעימות.

זו אחת היצירות המורכבות שנבנו בשנות ה-70, תקופה בה תוכננו מבנים רבים שעוצבו כמגה-סטרוקטורות. על רגל אחת אפשר להזכיר את מוסדות החינוך שתוכננו על פי אותו עיקרון: תיכון עמל ע"ש ליידי דיוויס (בתכנון אדריכל רם כרמי ושות', שתכנן גם את מרכז הנגב בבאר שבע ואת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, שתיהן על אותו עיקרון של עיר תחת קורת גג), תיכון אורט שומרון בבנימינה (בתכנון אדריכל סלו הרשמן), תיכון ליאו בק בחיפה (בתכנון האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל שגם תכננו את הספרייה המרכזית באוניברסיטת בן גוריון שמציצה בהמשך בשתיים מהתמונות), וכמובן – אוניברסיטת חיפה (בתכנון אדריכל אוסקר נימאייר שהצליח לבצע רק חלק מתכניתו המקורית) וקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים (בו היו מעורבת קבוצת אדריכלים כמו רם כרמיף דוד רזניק, יעקב רכטר ועוד).

הרצון לבנות בניין אחד ענק שמאכלס פקולטה שלימה בקמפוס הבאר שבעי, שילב את רוח התקופה אבל אולי גם קיבל תירוץ אקלימי. אין כאן מרחבים פתוחים, אלא שבתוך מבצר בטון כולם מוגנים מפני האקלים המדברי הכולל "רוחות קשות" ו"שמש רצחנית" .

יש כאן את כל המרכיבים של עיר קטנה, כפי שהגדירו זאת לעצמם האדריכלים: ארכדה מרכזית, רחובות, סמטאות, כיכרות, מרפסות וחדרים בנפחים וצורות שונות. הכל תחת קורת גג אחת אבל הכל בתוך כל האפור הזה. יש גם קצת צבע, בעיקר צבעי בסיס (אדום, צהוב וכחול), אותם אפשר למצוא בתקרות אקוסטיות, במרצפות הטראצו, בוילונות, בדלתות ובמעליות. המבנה כולו נבנה על בסיס מודול קבוע של 3.12 מטרים, שבולט היטב בעיקר בתקרת הארכדה.

לא פחות משמונה קומות כולל הבניין, מתוכן אחת וחצי מתחת לפני הקרקע. תכניות הבניין מורכבות כפי שרק בשנות ה-70 ידעו ליצור תכניות כל כך מורכבות שאפשר ללכת בהן לאיבוד. זה לא רק שכל קומה שונה משאר הקומות בבניין, אלא גם המסדרונות הארוכים והדמיון בין אזורים שונים הם שיוצרים בלבול וחוסר התמצאות בבניין הגדול. הבניין מורכב משני גופים כששלושה מגדלי מדרגות ומעליות ממוקמים כל אחד בשני קצות הבניין ובמרכזו. כל אחד משני אגפי הבניין נחצה על ידי אחד עד שלושה מסדרונות מקבילים המקשרים לכיתות, חדרי מרצים, חוקרים ומנהלה. מסדרון לכל מחלקה. קומת הקרקע ייחודית הודות לארכדה שחוצה אותה. באגף המערבי הארכדה נמוכה יחסית ופונה בשני צידיה לאולמות וחדרים. באגף המזרחי היא פתוחה ומהווה המשך לרחבה גדולה שמצידה השני נמצא בניין הספרייה המרכזית. אודיטוריום גדול המקושר לארכדה, בולט מחזית הבניין הדרומית וחודר אל הרחבה.

האדריכלים השתעשעו לא רק בחלוקה הגושנית של הבניין אלא בעיקר בחומר עמו עבדו: הבטון. באמצעותו יצרו כאן יצירה פיסולית חד פעמית, רבת פנים ומורכבת. כל צעד נחשפים לשונות של חלקי הבניין, שונות המופיעה בעיקר בחזיתות ובאזורי המעברים האנכיים (מדרגות ומעליות). לעומתם, השאר יחסית דומה אחד לשני והשינויים דקים עד שקשה לזהות את ההבדלים. מכאן הדרך קצרה לאבד את הצפון בכל ים הבטון הזה.

.

D483-042

1981: בניין הפקולטה במרכז, משמאל בניין הספרייה (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

אמנון ניב ורפי רייפר ידועים הודות לפרויקט מנשייה אותו הובילו בשנות ה-70. סמוך לפרויקט מנשייה השתתף ניב בצוות תכנון מוזיאון האצ"ל בתש"ח ("בית גידי"), המורכב בחציו התחתון ממבנה אבן ישן ובחציו העליון מגוף זכוכית ועליו זכה עם שותפיו בפרס רוקח לאדריכלות. ניב שימש גם בתפקיד מהנדס עיריית ירושלים. בין השאר כתבתי כאן על שכונת השטיח שתכנן בדימונה. רייפר נפטר ב-1979. ניב נפטר ב-2011 ועם מותו כתבתי עליו כאן. נתן מגן היה מראשוני המתכננים בבאר שבע ואף שימש בתפקיד מהנדס העיר בשנותיה הראשונות. הוא תכנן בין השאר את בית קולנוע מרחבים שעמד נטוש שנים ארוכות בכניסה לאופקים, עד שנהרס לאחרונה (כתבתי עליו כאן). הוא ניפטר ב-2012.

את בניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה החלו לתכנן בסוף שנות ה-60 אך רק באמצע שנות ה-70 הוחל במלאכת הבנייה. תחילה נבנה האגף המזרחי עם הארכדה הפתוחה. עד לסוף שנות ה-80 הושלם גם חציו המערבי של הבניין וגם האודיטוריום.

.

20151129080524882_0001

תצלום הבניין של רן ארדה כפי שהתנוסס על שער כתב העת "ארכיטקטורה" שיצא ב-1980 (עורך: לוני גרשוני)

.

20151129080730512_0001

תכניות הבניין מתוך כתב העת "ארכיטקטורה", 1980

.

20151129080748991_0001

חזית דרומית ותכניות הבניין מתוך כתב העת "ארכיטקטורה", 1980

.

20151129080644592_0001

חתך מתוך כתב העת "ארכיטקטורה", 1980

.

D470-066

1986: בניין הפקולטה בנוי רק בחציו, עדיין ללא החלק המערבי וללא האודיטוריום (צילום: הרמן חנניה, לע"מ)

.

D483-041

1981: האגף המזרחי (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

D1029-117

2008: בניין הפקולטה השלם, מימין לו בניין הספרייה המרכזית שתכננו נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, ומשמאל בניין הסנאט והמנהלה שתכננו ברכה ומיכאל חיוטין (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

DSC08967

קטע מחזית דרומית הפונה לכיכר המרכזית של הקמפוס

.

DSC08961

אולם הכנסים וההרצאות המרכזי

.

DSC08965

פינת ישיבה

.

DSC08958

הארכדה כמקום מפגש (מבט מהקצה המזרחי)

.

DSC08950

מבט על הספרייה המרכזית מהארכדה

.

DSC08959

כוורת של ידע

.

DSC08901

מבט מאמצע הארכדה

.

DSC08902

קטע מהתקרה בה נחשף שלד הבניין

.

DSC08905

חלקה המערבי של הארכדה

.

DSC08904

כחול, ריבוע, אפור, עיגול

.

DSC08909

קטע מהחזית המערבית שפנה בעבר לשדרת רגר קודם שהוסתר בבניין אחר

.

DSC08906

המדרגות המערביות בבניין

.

DSC08608

חזית צפון פונה לחניוני הרכב

.

DSC08870

קטע מחזית צפונית

.

DSC08871

גלי בטון

.

DSC08872

חלונות עמוקים וצרים למניעת חדירת קרני שמש ישירות ורוחות אבק

.

DSC08864

מגדל המדרגות המזרחי

.

DSC08865

פסלים דבילים של עפרה צימבליסטה

.

DSC08869

עדיף שיפלו

.

DSC08866

הקצה המזרחי של הבניין

.

DSC08868

עם רחבת תפעול

.

DSC08867

בטון קורדרוי

.

DSC08875

אחת מהכניסות הרבות לבניין

.

DSC08876

בכניסה (משמאל הקיר הוא תוספת מאוחרת ובמקור היה כאן אולם מבואה)

.

DSC08882

מסדרון של אחת המחלקות: כיתות, חדרי חוקרים ומרצים, מנהלה

.

DSC08878

כתה 01

.

DSC08880

כתה 02

.

DSC08881

בהישמע אזעקה

.

DSC08883

כיתה 03 עם סטודנטית

.

DSC08886

מדרגות

.

DSC08884

מעקה

.

DSC08898

ברזל ובטון

.

DSC08895

בטון

.

DSC08891

טראצו

.

DSC08890

קפטריה

.

DSC08948

פתחי אוורור עגולים

.

DSC08935

מדרגות ומעליות

.

DSC08897

מעליות 01

.

DSC08896

מעליות 02

.

DSC08889

תכנית הבניין בכניסה למחלקה לגאוגרפיה

.

DSC08888

קטע מדלתות הכניסה למסדרון מחלקתי

.

DSC08892

מסדרון מחלקתי

 

DSC08899

חלון

.

DSC08910

המדרגות המערביות בבניין 01

.

DSC08912

המדרגות המערביות בבניין 02

.

DSC08925

המדרגות המערביות בבניין 03

.

DSC08917

המדרגות המערביות בבניין 04

.

DSC08929

המדרגות המערביות בבניין 05

.

DSC08930

המדרגות המערביות בבניין 06

.

DSC08931

המדרגות המערביות בבניין 07

 

.

DSC08918

אפור

.

DSC08919

מסדרון קצר מקשר לשני המסדרונות שחוצים את המבנה לאורכו

.

DSC08936

הכניסה למסדרון המחלקה לפוליטיקה וממשל

.

DSC08933

המסדרון המחלקתי

.

DSC08934

פרופ' חיים יעקובי

.

DSC08937

מהחלון אפשר לגלות שיש גם כיפות

.

DSC08939

מנקה

.

DSC08949

יורד לראות את כיפות הזכוכית מלמטה

.

DSC08951

המסדרון ומשמאל הכיפות

.

DSC08953

כיפות

.

DSC08955

מבט מאחד המשרדים

.

DSC08954

מבואה קומתית בסמוך למחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

.

DSC08956

המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

.

DSC08957

במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

.

.

.

ולסיום שיר:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רות להב  On 01/12/2015 at 10:41

    בקר טוב מיכאל. ישר כח על כתבתך. להערכתי, הבנין הוא החשוב ביותר שתוכנן בתקופת הברוטליזם בארץ.
    עבודת הבטון בפקולטה היא המרשימה ביותר שבוצעה בארצנו. יש בעבודה זו את כל מרכיבי האדריכלות הגוטית, והגוטיקה של הברוטליזם לאותה תקופה בוצעה בכל הדרה. ספר לי מי שהיה מנהל הפרויקט כי רפי רייפר שיגע אותם בביצוע, רבץ בבנין ודאג לעיבודי הבטון בכל פינה ופינה.

    הערה (הארה?) לנושא האור בבניין: לעומת תקופתנו העכשווית בה אנו מאמינים בטשטוש יחסי חוץ ופנים בבניין, ברחובות פנימיים מוארים המדמים את החוץ בבניינים, מחדירים אור ככל שניתן גם לקיימות הבניין וגם ל"אור לעיניים" ורווחת המשתמש, משתמשים בחמרים שקופים אך מבודדים, בבדוד משופר ומערכות מ"א משוכללות ומתוחכמות החוסכות אנרגיה, האמינו בשנות השבעים בבניין כ"מקום מפלט" מהאור החזק הבוהק והמכאיב שבחוץ. מחוץ למבנה, בהעדר צמחיה מרובה ועצים , הארץ סנוורה והשמש קפחה, מזוג האוויר היה בחיתוליו, וקירות הבטון היו אמורים לבודד ולהצל. האור שימש לפיסול החללים הציבוריים, יותר מאשר להארתם. האור הוחדר לחדרים במשורה ובכוונה, והשימוש בתאורה מלאכותית לא הפריעה לאיש. האדריכלות שאפה למבנה מאקלם והחסכון באנרגיה לא היה על סדר היום באדריכלות.

  • אדר' ענת מור-אבי  On 01/12/2015 at 20:10

    הכל היה נהדר מכובד ומעניין עד שהיגעתי להערה בתמונה של הפסלים המטפסים של עפרה צ'מבליסטה…. דבילים? מיותר ולא מכבד.
    ואם כבר מתייחסים אליהם, הפסלים הכחולים הללו הינם נקודות האור (הצבע) היחידות בים הבטון הברוטאליסטי.

    • מיכאל יעקובסון  On 01/12/2015 at 20:32

      אם הכוונה היתה להכניס צבע אז אפשר היה לבצע את העבודה באופן המתאים גם לאופי הבניין. עומק המחשבה והיצירתיות ניכרים בכל פינה, מה שאין כן בפסלים האלה שמשתלבים היטב עם האמנות שמופיעה לרוב במעגלי תנועה או בקניונים.

  • אריק  On 19/09/2016 at 21:34

    איך יצקו את כל הבטון הזה? מי עשה את עבודת התבניות של העץ? מאיפה הביאו את כל הקרשים? זה נראה שלכל קרש של התבנית יש חיי נצח ביציקה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: