סיבוב שני במוזיאון רמת גן לאמנות רגע לפני סיום הבנייה

רגע לפני שמשלימים את בנייתו של המוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, כשהוא עדיין נקי וריק, חזרתי לבקר בו עם האדריכלית מאירה קובלסקי. אם בסיבוב הקודם הבניין היה בשלב גמר שלד, אז מהר מאד יחסית הצליחו להשלים את הבנייה וכעת ניתן להתרשם מהמקומות המיוחדים שיש בו, ובראשם חדרי המדרגות ואולם התערוכות עם שפיץ הזכוכית.

הקמתו מחדש של המוזיאון בתכנון אפרת-קובלסקי אדריכלים, הוא חלק מפיתוח ציבורי שמקדמת העירייה בשנים האחרונות בסביבה הזו. הפיתוח כלל בשלב ראשון את גן אהרון כהנא ושביל יונתן שעל גדת הירקון ועליהם כתבתי כאן. המוזיאון לאמנות ישראלית הוא השלב השני בפיתוח, והשלב השלישי והעתידי הוא חידוש מוזיאון בית כהנא.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור

.

חזית דרום היא הדופן הפחות נצפית של המוזיאון ופונה לרחוב צדדי, רחוב הצלע, ועדיין שווה להציץ בה. כי בשונה מהחזית הצפונית שמורכבת מלוחות זכוכית, זו מורכבת מלוחות בטון אטומים עם חור עגול קטן אולי להצצה

.

המגרש שעליו שוכן בניין המוזיאון דומה לצורת משולש, ובקצה שלו לוחות הבטון שבחזית נפרדים זה מזה ומצטרפים לדופן זכוכית נוספת

.

כאן יפתח בית הקפה של המוזיאון.

.

מבט מבפנים

.

רחוב אבא הלל סילבר הסואן נושק לחזית הצפונית

.

חזית כפולה של לוחות בטון ולוחות זכוכית

.

האולם בקומה הראשונה הוא המיוחד מבין אולמות התצוגה בבניין. האורות כבר דולקים

.

חזית אטומה לרחוב סוגרת על אולם תצוגה פנימי

.

הכניסה הראשית למוזיאון

.

אולם המבואה. האדריכלים עיצבו גם את דלפק הכניסה בעבודת נגרות שטרם הותקן. מאחורי הקיר שמימין נמצא האודיטוריום

.

הכניסה פונה לרחוב אבא הלל סילבר ולרחוב רוקח העולה משיכון ותיקים

.

.

(1) תולדות:

בניין המוזיאון שוכן במבנה תעשייתי שהוקם כמבנה חד-קומתי בקצה רמת גן בשנות ה-30. התעשיינים העניקו למבנה חזות ייצוגית, כשהאדריכל שתכנן את הבניין עיצב אותו בסגנון הבינלאומי: קווים מעוגלים במפגשי חזיתות, מדפי הצללה ושימוש בטיח לבן. תחילה שימש הבניין כבית חרושת למוצרי בטון, לאחר מכן הוסב לבית חרושת "עסיס" לתרכיזי מיצים ומאוחר יותר הוסב לבית חרושת "ראן" לבטריות (כיום חלק מחברת תדיראן). היו כאן גם מטווויה, נגריה ומוסכים.

ב-1986 הוסב המבנה למוזיאון עירוני, תוך שהוא שומר על אופיו החזותי המקורי. את המוזיאון שהוקם כאן והתמקד בהצגת אמנות ישראלית, ניהל ואצר מאיר אהרנסון שהחזיק בתפקידו עד לפני שנתיים והיה לדמות הדומיננטית במוסד. כבר ב-1994 הוזמנו האדריכלים צבי אפרת ומאירה קובסלקי בשיתוף שרון רוטברד לערוך תכנית לפיתוח בניין המוזיאון. אלא שהתכנית בוטלה והמוזיאון המשיך לפעול בבניין במתכונתו המקורית עד 2018. אפרת-קולבסקי שבו וקיבלו את תכנון הפרויקט ב-2016, לאחר שצברו ניסיון בחידוש והרחבה של כמה מוזיאונים ותיקים – מוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון בית לוחמי הגטאות ומוזיאון בית העיר בתל אביב.

התקציב לפרויקט הגיע באמצעות מכירת ציור שהיה באוסף המוזיאון לאמנות רוסית שמחזיקה העירייה. הציור נמכר ב-48 מיליון שקלים, כש-28 מהם הופנו לפרויקט המוזיאון ו-9 מהם הושקעו בפיתוח גן כהנא שמעברו השני של הרחוב. היתה גם תכנית להשקיע בהקמת חניון תת-קרקעי מתחת לגן כהנא, אך התכנית נגנזה ואין פתרון חנייה מיידי למוזיאון, אלא רק חניון אצטדיון רמת גן המרוחק כ-750 מטרים.

.

(2) בקומת הקרקע:

האתגר המרכזי בתכנון היה ההתמודדות עם מבנה קיים לשימור במגרש בצורת משולש. קצהו הצר של הבניין הוא ברוחב של 2.5 מטרים בלבד, בעוד שקצהו הרחב מגיע ל-20 מטרים, ואורך הבניין המגיע ל-150 מטרים. "לכן בחרנו להעצים את הצורה ולהמשיך את המשולש", סיפרה לי האדריכלית מאירה קובלסקי שהתלוותה אלי בסיבוב הראשון וגם בנוכחי. "הרעיון הוא להפוך את הבעיה של המגרש ליתרון וליצור אולמות תצוגה שבהם יש פרספקטיבה שמייצרת עניין חדש".

לא נחפר מרתף אבל הפנים נהרס כולו והבניין צמח ונוספו לו שתי קומות, אחת מלאה ושנייה חלקית. בסך הכל כולל כעת הבניין 2,290 מ"ר שטח בנוי, יותר מפי 4 מהשטח הבנוי המקורי שהיה פה. בבניין ישנם ארבעה אולמות תצוגה: האחד בקומת הקרקע כשאולם דומה מצוי ממש מעליו. שניהם בצורת טרפז המקבל את נפחו בהתאם לצורת המגרש המשולש. הקירות לבנים, בעוד הרצפה, העמודים והתקרה הם מבטון חשוף. "היה כאן מפעל ולכן כדי שהבניין יזוהה עם אדריכלות של מפעלים בחרנו בחומריות של בטון חשוף ולא בבטון אדריכלי", הסבירה קובלסקי.

בית קפה מתוכנן לקום בהמשך קומת הקרקע, בחלק המעוגל שבקצה הצר. לעומתו בחלק המזרחי תמצאו אודיטוריום עם 150 מושבים. המושבים טרם הותקנו וגם הבמה חסרה, אבל כבר אפשר לחוש את האווירה האינטימית שנוצרת בעיקר בזכות תקרה המורכבת מלוחות עץ אנכיים. קובלסקי מסבירה שהודות לפרויקט "קמפוס מנורה" שתכנן משרדם במרכז ירושלים וכולל קבוצה של שבעה אולמות קולנוע, תיאטרון ומופעים, היא הצליחה לגבש לכלא ולם שתכננה לרבות האודיטוריום גישה שונה בהתאם לאופי המקום והצרכים.

חדרי המדרגות הם יצירה בפני עצמה. בתוך חדר צר יחסית שנמתח לגובה של 14 מטרים (בחדר המערבי) או 17 מטרים (במזרחי) וכל כולו בטון חשוף, הותקנו מדרגות פלדה דקיקה. כל מהלך יוצר על פי שניים או שלושה טיפוסים שיוצרו במסגריות בטירה ובקיבוץ שעלבים. המדרגות בפיר המזרחי מורכבות מ-20 יחידות ואלה שבפיר המערבי מ-18 יחידות. הן הובאו לכאן כל אחד כיחידה נפרדת ובמשקל של כ-750 ק"ג. בעזרת מנוף הם הושחלו בזה אחר זה דרך התקרה והתוקנו ביום אחד בדיוק רב. בתום אותו יום נדרשו עוד יומיים לגימורים ובתום המלאכה נוצקה התקרה שסגרה על הפיר. עכשיו המדרגות השחורות בתוך החלל האפור משתלבות בתוך ההד המהדהד שמתגלגל לכל גובה החדר. התאורה הקבועה טרם הותקנה וקובלסקי מספרת שנבחרו גופי תוארה צינוריים שכמוהם היא מצאה במטרו בפריס.

.

.

(3) בשתי הקומות העליונות:

לראשונה נפגש המבקר עם מסכי הזכוכית החלבית שמופיעים בחזית הצפונית באולם מבואה שמצוי בקומה האמצעית. מסכים אנכיים אלה פונים בעיקר לכיוון צפון ומחדירים אור נעים ואופטימי אל האולמות, ומצד שני מאפשרים מבט מופשט אל הסביבה. הטשטוש שיוצרת הזכוכית החלבית מחלק את הנוף לרצועות – שמיים כחולים, צמרות עצים, בתי מגורים ולבסוף הכביש עם התנועה הסואנת שיוצרת תנועה בנוף המטושטש. מאחורי אותו מסך זכוכית שבאולם הזה מסתתרת מרפסת רחבה שמשקיפה אל הסביבה. כאן נחשפת גם הדופן הכפולה שממנה מורכבת החזית הצפונית בקומה הזו: מסכי זכוכית כשכבה פנימית ואחריה שכבה נוספת שמורכבת מלוחות בטון אנכיים לאלה הראשונים.

בחדרי אגף ילדים ונוער, הממוקם בהמשך הקומה, תמצאו את אותם מסכי זכוכית חלבית המחדירים את אותו אור נעים. לצד האגף מצוי אולם שנועד לאחסנת אוספי המוזיאון. קובלסקי מציינת שניתן יהיה להציץ אליו ולהיחשף לאותן רשתות גבוהות שעליהם יתלו התמונות. בינתיים אותה מערכת של רשתות עומדת נקייה וריקה מיצירות. עוד בקומה תמצאו אולם תערוכות דומה לזה שבקומת הקרקע, אך גבוה ממנו. חלון פנימי שמשקיף אליו מרמז על קיומה של קומה שלישית.

.

.

אבל האולם היפה ביותר וגם הקטן ביותר בבניין, מצוי בקצה המערבי של הקומה. המאפיין המרכזי שלו הוא צורתו המשולשת, אך לעומת הדופן הדרומית האטומה שלו, הדופן הצפונית מורכבת כולה מאותם לוחות זכוכית. לוחות אלה ממשיכים וגם מלווים את אותו שפיץ מעוגל שבקצה הבניין, עד שנוצרת מעיין מרפסת סגורה, כזו שבה ניתן למצוא הד למרפסות שחזר ושילב בעבודותיו האדריכל אריך מנדלסון (כזו למשל תמצאו בספריית שוקן בירושלים). בסיבוב הקודם מצאתי בחלק זה דמיון למהלך דומה שתכנן האדריכל פיטר קוק במרכז האמנות בגראץ שעליו כתבתי כאן. אלא שכאן הזכוכית חלבית ולא מאפשרת התבוננות ישירה אל החוץ.

בקומה השלישית מצוי אולם תערוכות רביעי שהוא האולם הקרוב ביותר במוזיאון רמת גן להיות קופסה לבנה סטנדרטית.

.

.

.

(4) תכלס:

בקיץ האחרון נבחרה סבטלנה ריינגולד לתפקיד אוצרת ראשית למוזיאון שעתיד להפתח לציבור בהמשך השנה כחלק מאירועי שנת ה-100 לרמת גן.

.

האודיטוריום עדיין ריק ממושבים ובמה ועדיין ניתן להתרשם מתקרת העץ. באולם יותקנו 150 מושבים והמדרגות נמוכות יחסית כדי ליצור אווירה יותר אינטימית

.

החשמלאי כבר הספיק לסיים את התקנת התאורה

.

לוחות עץ מדפנים גם את הקירות

.

החשמלאים

.

אולם התערוכות הצמוד למבואת הכניסה הוא קופסה לבנה אך חוצה אותו שורת עמודי בטון חשופים כמו התקרה. באולם אפשר לחוש את צורת המגרש המשולש

.

גופי התאורה כבר הותקנו באולם כמו גם בעוד אולמות אחרים בבניין

.

העמודים והקורות מזכירים שדרה של דג

.

שני חדרי מדרגות יש בבניין (מדרגות חירום חיצוניות יש גם בצמוד לחזית המזרחית) ולמרות ששניהם מאד דומים, הם מקום ייחודי של חוויה בבניין

.

המדרגות מותקנות באולם מלבני שכולו בטון חשוף ופתח בתקרה מחדיר אל העומק קרני אור

.

המדרגות מורכבות מלוחות פלדה והאלמנט השלישי אלה גופי התאורה שטרם הותקנו

.

חדר המדרגות המזרחי נמתח לגובה של 14 מטרים והמערבי לגובה של 20 מטרים. בכל אחד מהם יש הד מטורף ומעניין כיצד הוא ישפיע על ההתנהלות של המוזיאון

.

2020: חדר המדרגות לפני שנכנסו המדרגות

.

ביצוע המדרגות נערך אצל רתכים בטירה ובקיבוץ שעלבים וכל חלק מ-28 האלמנטים שמרכיבים את המדרגות (20 במזרחי ו-18 במערבי), הונף בידי מנוף והוחדר אל הבניין דרך התקרה. עם גמר התקנת המדרגות נוצק גג הבטון של כל אחד מחדרי המדרגות

.

קובלסקי מספרת שגופי התאורה שנבחרו לחדרי המדרגות דומים לאלה שהותקנו במטרו של פריס ונראים כמו מקלות אור מינימליסטים

.

מאחז יד

.

העוסקים במלאכה ובהם מימין אבנר גפני ושני משמאל אדריכל אבינועם שרון המשמש אדריכל אחראי על הפרויקט במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. הקבלן הוא חברת יעז יזמות ובנייה. דבלמן פרצלינה מנהלים את הפרויקט כשיוני אלקובי הוא מנהל האתר

.

בקצה העליון של המדרגות יש יציאה לגג ובדיוק מתקינים בו את דק העץ

.

מעל לקומת הקרקע ואולם המבואה מצוי אולם מואר היטב הפונה לקיר זכוכית שמאחוריו מרפסת

.

הזכוכית חלבית והנוף הרמת גני הנשקף ממנה מטושטש

.

המרפסת מצויה בין דופן הזכוכית ובין דופן לוחות הבטון של גדר ההפרדה

.

במרפסת

.

שיכון ותיקים

.

מבואת הכניסה אל אגף הילדים והנוער

.

באחד מחדרי אגף הילדים והנוער התמקד משרדו של מנהל האתר. זה החדר היפה באגף כי הוא פינתי ומוקף משני עבריו במסכי זכוכית חלבית

.

תכניות

.

בהמשך הקומה אולם תערוכות גדול, שחלון שממוקם מעל לכניסה אליו מרמז על קיומה של קומה נוספת

.

כמו באולם התחתון גם כאן מזכיר שלד הבניין החשוף שדרה של דג, אלא שכאן הקורות יורדות ובולטות

.

ופתחים קטנים בתקרה מחדירים קרני אור

.

גם באולם הזה מרגישים את צורתו המשולשת של המגרש

.

האולם המרגש ביותר בבניין נמצא ממש מעל לבית הקפה המתוכנן שבשפיץ. גם כאן עשו שפיץ ובכלל זה אולם יוצא דופן ומאתגר לתערוכות

.

2020

.

אולם משולש עם קיר אחד אטום ולבן וקיר שני מזכוכית

.

כשבקצה השפיץ מעוגל

.

מבט מלמטה בשפיץ

.

התקרה מבטון חשוף (מבט אל הכניסה לאולם שטרם הושלמה)

.

פסי התאורה מדגישים את צורת האולם

.

נוף

.

 

בכל קומה חדרי שירותים בצבע אחר: האפור

.

הירוק

.

אןלם תערוכות נוסף מצוי בקומה העליונה. הדלת מימין מקשרת אל מדרגות החירום החיצוניות. בכניסה לאולם הזה יש חלון גדול הפונה אל אולם התערוכות הגדול המצוי בקומה שמתחת

.

אולם אוספי המוזיאון נקבע בקומה הראשונה (כי אין מרתף ולא היה מקום בקומת הקרקע)

.

ממתינים לאמנות

מוזיאונים נוספים שכתבתי עליהם:

היהודי בברלין (דניאל ליבסקינד)

קונפלואנס בליון (קופ הימלבלאו)

לאמנות בונדר בכור (barozzi veiga)

לעתיקות גאלו-רומי בליון (ברנרד צפרוס)

ספרייה ברייקסמוזאום באמסטרדם (פייר קפרס)

לאמנות ישראלית רמת גן בבנייה (אפרת-קובלסקי)

ביתן הזכוכית במוזיאון ארץ ישראל (ויטקובר-באומן)

ביתן הקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל (ויטקובר-אדיב)

לתולדות יהודי פולין בוורשה (יינר מהלמקי ואילמרי להדלמה)

אוספי הטבע באוניברסיטת תל אביב בבנייה (קימל-אשכולות)

אוספי הטבע באוניברסיטת תל אביב לקראת פתיחה (קימל-אשכולות)

בית ספר שהפך לתערוכה ומוןזיאון לאמנות בחנות רהיטים לשעבר בורשה

חידוש מכלול הכניסה מוזיאון תל אביב (רעות עירון ואדר אופנהיים)

מחנה העובדים במפעל האשלג בסדום בבנייה (קימל אשכולות)

האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות (פרסטון סקוט כהן)

למורשת החשמונאים במודיעין בבנייה (צביקה תמרי)

הסובלנות בירושלים (המקרה היחיד שאיימו עלי)

הוילה הנסתרת במוזיאון ישראל (מנספלד-קהת)

יד מרדכי משואה לתקומה (אריה ואלדר שרון)

מונק באוסלו (אינאר מיקלבוסט וגונאר פונגר)

ספינת הויקינגים באוסלו (ארנסטיין ארנברג)

בית אוסישקין בקיבוץ דן (לאופולד קרקואר)

בית לוי אשכול בירושלים (בנימין חייקין)

מוזיאון ישראל (אל מנספלד ודורה גד)

וילה ויצמן ברחובות (אריך מנדלסון)

לתולדות העיר ורשה (Studio PL)

באוהאוס ויימאר (הייקה הנדה)

מוזיאון הסינרמה (שרדר)

רשימות נוספות על רמת גן:

.

מרפאות (זאב ויעקב רכטר)

בית אהרון כהנא (יעקב רכטר)

מזרקה בגן המלך דוד (רודא ריילינגר)

בניין פסיכולוגיה (לואיס קרול דוד נופר)

מוזיאון לאמנות בבנייה (אפרת-קובלסקי)

תערוכה של אריה אל-חנני במוזיאון שתכנן נחום זולוטוב

בניין המנהלה באוניברסיטת בר אילן (אריה אל-חנני וניסן כנען)

מגדל מים ותפית באוניברסיטה (בלהה ואתור שרגנהיים)

הספרייה המרכזית בר אילן (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בניין אשפוז במרכז רפואי שיבא (משה זרחי)

בניין כלכלה ומינהל עסקים (משה ספדיה)

דירת פליטים אריתראים במתחם הבורסה

הוספיס בתל השומר (עדה כרמי-מלמד)

מרכז וואהל בבנייה (דניאל ליבסקינד)

גן כהנא ושביל יונתן (ברוידא-מעוז)

הספרייה העירונית (שלמה גלעד)

מגדל אטריום בבנייה (משה צור)

יד לבנים (לייטרסדורף-בלזיצמן)

כיכר הרב פרדס (נחלת הכלל)

חדר שנאים בקריניצי החדשה

בית שגריר שווייץ (דב כרמי)

מעונות 1 (משה ספדיה)

מעונות 2 (משה ספדיה)

תחנת משטרת רמת גן

מגדל הגן (אילן פיבקו)

גן אברהם וציור הקיר

בניין בגין (דוד נופר)

בית שגריר בריטניה

תמ"א 38 וגן שאול

בית קריניצי

שיר לסיום:

.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: