סיבוב בספריית הרייקסמוזיאום המחודשת

ספריית הרייקסמוזיאום באמסטרדם היא אחד המקומות היפים בעיר. זה המוזאון הלאומי של הולנד ושמורים בו האוספים החשובים של התרבות ההולנדית, ובהתאם לכך הספרייה כוללת את אוסף ספרי האמנות החשוב במדינה. במשך השנים (בדומה למקרה של מוזיאון ישראל) נערכו בניין שינויים ונוספו לו אגפים וחדרים שהוקמו כטלאים בלי כל יד מכוונת. בעקבות המצב נדרש שיפוץ מקיף למוזיאון ולמוצגיו. כעת חזרתי לבקר במוזיאון שהיה סגור למבקרים במשך 12 שנה בהן נערך בבניין תהליך שיפוץ יסודי.

ב-1885 נפתחה הספרייה לראשונה לציבור, וכמו כל שאר אגפי המוזיאון גם היא עברה תהליך חידוש ששמר באופן קיצוני על דמות הספרייה המקורית שעוצבה בסגנון המשלב מאפיינים גוטיים ורנסאנסים.

הבלוג כמעט ולא עוסק במקומות שאינם קשורים לכאן, אבל מידי פעם יש חריגות. הספרייה ברייקסמוזיאום עברה אצלי את וועדת החריגים. הספרייה פתוחה למבקרים ובשונה מהספריות במוזאון תל אביב או ישראל שמסתתרות מאחורי פתחים ועיקולים, כאן הספרייה היא חלק בלתי נפרד ממסלול הביקור במוזאון. אך יש משהו שהפריע לי דבר ראשון בספרייה הזו: חוסר האינטימיות. ספריות הן לרוב מקומות בהם אתה יכול להתבודד עם ספר או חברה ולקרוע אותם לגזרים. ועל כך ברשימה זו.

.

1932395_79996n

חזית בניין המוזיאון

.

(1) ביקור בספרייה:

כמו בכל המוזיאונים גם ברייקסמוזיאום הספרייה היא לא במרכז העניינים. אבל האדריכל דאג שהספרייה תהיה חלק ברור ממסלול הביקור של המבקר הממוצע. האדריכל דאג שהמבקר לא יפספס אותה, גם אם הביקור יהיה למשך לא יותר מעשרים שניות. חשוב היה לו אולי לרמז למבקר, שכל מה שהוא רואה במוזיאון לא היה מתקיים ללא התאוריה וללא כל אותם הרים של טקסט.

במהלך הביקור הרגיל במוזיאון יש דלת המעוצבת באופן מזמין, דרכה נכנסים לקומת הגלריה השנייה באולם הספרייה. כאן מותר לצלם, מותר לדבר, מותר לשלוף ספר ולקרוא מבלי שיש ספרן בסביבה. כדי להגיע למפלס העיון שנמצא בתחתית האולם, כבר צריך להיות מומחה, כי הדרך לשם קצת מסובכת. בכל מקרה, למטה בכניסה למפלס העיון יש שלט גדול שמודיע שאסור לצלם בו והדממה היא כזו שרק רציתי לברוח משם. מדובר בספרייה המאפשרת למבקרים בה לעיין בספרים, קטלוגים וכתבי עת וכן באוספים גרפיים כמו הדפסים, ציורים ותצלומים מאוסף המוזיאון.

אין למוזיאון ישראל בירושלים במה להתבייש כי לדעתי הספרייה שלו, עליה כתבתי כאן לא מזמן, לא נופלת מהספרייה הזו. בירושלים יש גם קישור טוב לנוף באמצעות חלון פנרומי – משהו שאין בספרייה הזו באמסטרדם. אך לעומת הספרייה בירושלים שלמרות השיפוץ היא נראית כמו בלאגן אדיר, דחוסה וצפופה, הרי שהספרייה בהולנד רגועה, נקייה ומסודרת. בנוסף, יש שילוט למבקרים שמעניק הסבר ברור על מרכיבי הספרייה, תכולתה וגם קצת על העיצוב שלה.

(2) האדריכל פייר קפרס 

את המבנה כמו גם את הספרייה תכנן האדריכל פייר קפרס (Pierre Cuypers, 1921-1827) – אדריכל הולנדי שפעל במאה ה-19 והתמחה בתכנון מבני ציבור גדולים במיוחד. בין השאר תכנן את בניין תחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם, כמאה כנסיות וכן עסק בשימור וחידוש מבנים שונים וחשובים ברחבי הולנד. הוא היה מושפע מהסגנון הגוטי וגם מכתביו של חברו האדריכל הצרפתי אז'ן עמנואל ויולה לה-דוק שדגל בניאו-גוטיקה.

.

Cuypers

אדריכל פייר קפרס – Pierre Cuypers (מקור: מחלקת שימור מבנים ואתרים בעיריית אמסטרדם)

.

(3) תכנון בניין המוזיאון והספרייה:

קפרס זכה ב-1876 במקום הראשון בתחרות לתכנון המוזיאון. בהצעה המקורית הציג קפרס מבנה המושפע בעיקר מאדריכלות המאה ה-17 – תקופת השיא של הולנד, אך לבסוף כשבא לבנות את הבניין עצמו, שילב בו מגוון סגנונות. תקופה קצרה לאחר שהבניין הושלם, פרצה בו שריפה וקפרס נדרש לעצב את המבנה כמעט מחדש, הפעם הוא בחר להתמקד בסגנון עיצובי אחיד ולאמץ את הסגנון הגוטי. במהלך השנים מרבית המרכיבים העיצוביים ששילב קפרס בבניין הוסרו או הוסתרו ובמהלך השיפוץ הארוך שעבר הבניין עד לפני שנה, נחשפו והוחזרו מרביתם למקומם.

את אולם הספרייה תכנן קפרס כגרסה מיניאטורית של בניין המוזיאון כולו, המציגה באופן מרוכז את החזון של המוזיאון. הוא רצה שהספרייה תהיה יצירת אמנות כוללת (gesamtkunstwerk), יצירת אמנות שלימה המעניקה למבקר חוויה טוטאלית. הספרייה לא רק תוכננה לשמש ללימוד, אלא אלא גם לספר סיפור.

שני עקרונות הנחו את האדריכל בתכנון המוזיאון ובולטים היטב באולם הספרייה: (1) שילוב חומרים וטכנולוגיות בנייה מסורתיות ומתקדמות. כך לדוגמה בוצעו כל עיטורי הקיר במוזיאון בכלל ובספרייה בפרט – בעבודת יד. לאורך השנים כל אותם עיטורים כוסו בצבע, ובמהלך השיפוץ שוחזרו העיטורים והעבודה כולה בוצעה גם עתה בעבודת יד תוך שימוש בשבלונות. (2) חשיפת שלד הבניין. באולם הספרייה בולטים עמודי הברזל וכן מעקות הברזל שנותרו כולם חשופים וכמעט ללא צבע.  לעמודי הברזל הדקים יחסית יש חשיבות גדולה במערך הקונסטרוקטיבי: הם נושאים את הקשתות שמשני צידי האולם והקשתות עצמן נושאות את גג הבניין. גם את המסמרים הקבועים בקורות ובעמודים, הותיר האדריכל חשופים.

תקרת האולם מורכבת במרבית שטחה מסקיילייט – לוחות זכוכית שנועדו להחדיר אור יום אל תוך האולם, מה שהפך אותה לאחת הספריות הראשונות בהן התבסס האדריכל על אור טבעי ולא על מנורות גז, כפי שהיה נהוג בשעתו. רצפת האולם מורכבת מפסיפס במספר גוונים. הרצפה נטולת עיטורים, אך בפינות האולם משולב עיגול ובו עיטור המזכיר מגן דוד. רצפת האולם ניזוקה במהלך השנים ובשיפוץ האחרון הוחלפה מרביתה ברצפה חדשה, וחלקים מהרצפה ההיסטורית נותרו משולבים בחדשה והם נבדלים בצבעם. בחלקו העליון של האולם מצוירים מדליונים ובהם מצוינים שמות של היסטוריונים שהתמחו בתולדות האמנות. על העמודים ישנן טבלאות המציינות שמות של דמויות ידועות המופיעות בספרות העולמית וכן דמויות בולטות בעולם הספרות ההולנדי כמו מו"לים, דפסים ומאיירים.

הספרייה כמו כל שאר חלקי הבניין, נבנתה מלבני סיליקט (לבנים שרופות), כשעל קירותיה המטויחים צוירה דוגמה של לבנים. האדריכל היה חסכני בעיטור הספרייה וכדי לקלוט באופן מיטיב את קרני האור הבאות מהחלון בגג, נצבעו הקירות בצבע רקע בהיר ועליהם אוירו מוטיבים צמחיים קטנים שלא תפסו את עיקר שטח הקיר. למרות זאת, בעת ביקור המלך ויליאם השלישי במוזיאון מייד לאחר חנוכתו, הוא ביקר את עודף הקישוטיות שהופיעה בכל מרכיב בבניין – וגם היום בולטת הקישוטיות הרבה, בין השאר בעמודי הפלדה הנושאים את קומות הגלריה והמעקות.

בארבעת מפלסי אולם הספרייה יש מדפי ספרים, שאורכם יחד מגיע לקילומטר אחד. במחסן הספרייה שמורים חמישה קילומטרים נוספים של ספרים, קטלוגים וכתבי עת. ספריית המוזיאון מחזיקה היום באוסף של 400,000 פריטים שמריבתם שמורים במרתף, והמדפים באולם הספרייה עצמו מסוגלים להכיל עד 70,000 ספרים.

.

(4) שאלות:

(א) נראה שבשיפוץ הספרייה השקיעו יותר בשאלה איך זה תוכנן במקור? באיזה צבע השתמשו ב-1885?, ועד כמה נצליח להחזיר את הבניין למראה המקורי שלו?

(ב) פחות חשבו על השאלה איפה הגבול עובר בין מקוריות לזיוף? גם בארץ יש כל מיני זקנים שבמקום ללכת למנתח פלסטי ולהוריד לעצמם קמטים, הם הופכים כל מיני חורבות לארמונות מושקעים בטרוף, שהתוצאה המעוותת זוכה לתואר "שימור".

(ג) היו צריכים לשאול כאן מהי ספרייה בפתח המאה ה-21? איזה סוג של שירות או חוויה מעניקים למבקרים? הספרייה במתכונת הנוכחית נותרה מוגדרת כספרייה מהמאה ה-19. מעמד הספרים נחלש, אבל כנראה שבמוזיאון הזה אף אחד לא שמע על כך, ולא העמיד כאן שירות רחב יותר למבקרים האקראיים ולמבקרים הקבועים. 12 שנים שיפצו את המוזיאון והתוצאה מאכזבת.

.

IMG_8808

I amstardam

.

IMG_8738

אולם המבואה

.

IMG_8796

דלת הכניסה לאולם הספרייה

.

IMG_8795

במפלס התחתון של הספרייה בו מאורגנים עמדות העיון אסור לצלם. לכן עליתי למעלה כי שם מותר

.

am14

מראה כללי של הספרייה (מקור: Rijksmuseum, Amsterdam, 2013)

.

IMG_8767

אולם הספרייה: 4 מפלסים של ארונות גדושים בספרים

.

IMG_8762

תאורת האולם מתבססת בעיקרה על תאורה טבעית

.

IMG_8760

מעברים זיזיים מקיפים את האולם בשלושת המפלסים העליונים

.

IMG_8766

תקרת האולם: תאורה טבעית או מלאכותית?

.

IMG_8763

על לוחות ששולבו בגלריות מצוינים שמות של דמויות מרכזיות בעולם הספרות: מו"לים, סופרים, דפסים, מאיירים

.

IMG_8783

בסיס עמוד באחת הגלריות באולם הספרייה

.

IMG_8756

הדופן התחתונה של המעבר הזיזי מעוטרת בדימויים מעולם הצומח

.

IMG_8777

העיטורים בדפנות האולם גם הם מעוטרים בדימויים מעולם הצומח

.

IMG_8758

רק קטע קטן מקירות האולם חשופים ואינם מוסתרים בארונות ספרים. קירות אלו מטויחים ועליהם עיטור של לבנים

.

IMG_8761

יש גם מעלית

.

IMG_8764

ארון 102

.

IMG_8775

מדרגות פנימיות

.

IMG_8780

פרט במעקה

.

IMG_8779

הריצוף

.

והנה כמה תמונות משאר חלקי המוזיאון:

.

IMG_8784

אולם הספנות ובמרכזו מודל ספינת מלחמה הולנדית מהמאה ה-17

.

IMG_8790

עיטור על עמוד באולם המרכזי במוזיאון

.

וסרטון קצר שצלמתי כאן:

.

.

IMG_20140116_173428

משמר הלילה – המוקד המרכזי במוזיאון (אחרי בית הקפה)

.

IMG_20140113_161819

נוף חורפי, 1608 – הנדריק אברקמפ (Hendrick Avercamp)

.

IMG_20140113_105814

נוף חורפי בחזית המוזיאון: ברכת הנוי הופכת למגרש החלקה על הקרח

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: