סיבוב במוזיאון הסינרמה על שם אהרן דורון

בתחילת חודש שעבר נחנך מוזיאון הסינרמה על שם אהרן דורון במגרש החנייה עליו עמד האולם המיתולוגי ביותר שידעה תל אביב. הבניין שהוקם בתכנונו של אדריכל אהרן דורון במטרה לפעול כקרקס בנוי, נפתח ב-1966 כאולם קולנוע מיוחד שהתאפיין בכיפה עצומה. הקולנוע לא הצליח והאולם הפך לאולם מופעים, מסיבות וכנסים, אך לבסוף חוסל ונהרס, לא על ידי יזם תאב בצע, אלא דווקא בידיה של עיריית תל אביב שנהנית כבר שנים מעודף תקציבי של מליארדי שקלים. אז למה להרוס? התשובה היא 'ככה' עם כל מיני תירוצים כלכליים, או שלא 'ככה' ופשוט צריך לחפש מי המרוויח של העסק מבין חברי המועצה או עובדי העירייה. הריסת הבניין לפני שנה לטובת מגדלים חדשים, היא מהלך שמאיים על רבים מהמבנים בעיר, בעיקר כאלה שאיבדו את מעמדם התפקודי. פעם ניגנו, שרו, שחקו, רקדו וצפו פה בסרטים והיום יש פה רק אספלט ומכוניות.

בשונה ממוזיאונים אחרים, מייסד ואוצר המוזיאון שרדר לא לקח אנשי יחסי ציבור ולא הפך את הפתיחה לאירוע מתוקשר, ולכן סביר להניח שלא שמעתם עליו. בנוסף, המוזיאון עצמו הוא רק בחלקו פיסי וברובו הוא מצוי ברשת באתר מושקע. מדובר במוזיאון שהוקם ביוזמה פרטית והוענק לציבור בחינם.

ועל כך ברשימה זו.

.

דרמה בחניון

.

המוזיאון

.

אהרן דורון שעל שמו המוזיאון ותמונתו מתנוססת במרכז היה האדריכל שתכנן את הסינרמה

.

מוזיאון הסינרמה על שם אהרן דורון

.

.

(1) המוזיאון

כך מתאר שרדר את המוזיאון שהקים: "המוזיאון מורכב משני חלקים: החלק הראשון מורכב מ-13 ׳אבני זכרון׳ החוגגות ומוקדשות ל-13 הופעות שהתקיימו באולם הסינרמה במהלך שנות ה-90 ותחילת ה-2000. כל אבן מורכבת מארבע פאות: פאה אחת עם עותק של כרטיס מקורי מההופעה בקנה מידה של 1:10. פאה שניה עם שם האמן, פאה שלישית עם תאריך ושעת המופע ופאה הרביעית עם הלוגו של המוזיאון. העיצוב של כל ׳אבן זכרון׳ מתבסס על הטקסטורה של כרטיס הכניסה המקורי, הטיפוגרפיה נבחרה על סמך חקר של הפונט המזוהה ביותר עם כל אמן. החלק השני הינו מבנה מלבני וגבוה, עליו הודבקו שני שלטים גדולים עם לוגו המוזיאון, תמונה של אדריכל מבנה הסינרמה, אהרן דורון, מידע קצר אודות אהרן דורון, מידע קצר אודות המוזיאון ובנוסף עותקים של התכניות האדריכליות המקוריות ואישורי בניה שהונפקו לאורך השנים לסינרמה". לשרדר יש חשבון אינסטגרם פעיל ומצחיק.

.

.

.

(2) ראיון עם יוזם, אוצר ומנהל המוזיאון

מ"י: איך נולד הרעיון למוזיאון שעוסק בבניין המיתולוגי שנהרס ומדוע?

ש: אני מניח שזרעי הרעיון נשתלו כבר ביום ההריסה של המבנה. אבל הרעיון עצמו התחיל להתגבש לפני קצת פחות משנה. רכבתי על האופניים עם חבר ליד המקום (שבו עמדה הסינרמה) ובפעם הראשונה מאז שהיא נהרסה, ראינו את מה שנשאר: חניון עירוני. היה נראה לי חבל שהרסו בניין כל כך מיוחד. אמנם בשנותיו האחרונות סבל מהזנחה קשה והפך למפגע סביבתי אבל, לי בכל אופן, ברור שזה חלק ממדיניות מסוימת ולא משהו מקרי. החבר שהיה איתי שאל מה אני הייתי עושה עם הבניין הזה ואמרתי לו שמוזיאון מוזיקה יכל להיות משהו מעניין ושאם היו משלבים את זה עם סוג של מתנ"ס שמתמקד במוזיקה ובמה – אז בכלל זה היה יכול להיות אחלה. כשחזרתי הביתה התחלתי לחקור את ההסטוריה של המבנה (התחלתי פה) ושל אהרן דורון. ובעצם כבר התחלתי לגבש את הקונספט של מה שאני רוצה לעשות.

מ"י: מתי היתה הפעם הראשונה שביקרת בסינרמה? מה ראית שם לאורך השנים?

ש: האמת המרה היא שמעולם לא התמזל מזלי להיות בהופעה בסינרמה. זכורות לי מספר הזדמנויות שזה כמעט קרה, אבל איכשהוא זה תמיד התפספס… החברים שלי שכן היו בהופעות תמיד טענו שהיה משהו מיוחד בהופעות שם, משהו שחזר בדברי הרבה אנשים שתחקרתי בהכנה לפרויקט.

מ"י: מה כל כך מיוחד בסינרמה שגרם לך להתמקד בו?

ש: בראש ובראשונה זה מבנה מאוד מיוחד מבחינה ארכיטקטונית. בארץ לא נבנה עוד מבנה דומה (שאני יודע עליו בכל אופן) וגם בעולם, בין השאר כיוון ששיטת ההקרנה הזו נכשלה, לא נבנו הרבה מבנים ומעטים מאלה שנבנו – שרדו. מעבר לזה, אני חושב שאולי העובדה שלא הייתי בהופעה שם, אבל כן שמעתי המון סיפורים חיוביים של חברים שכן היו; יצרו אולי חסך קטן שגרם לי להימשך לפרויקט.

מ"י: איך היה תהליך העבודה? איך הגעת למצוא חומרים?

ש: את המידע אודות המבנה ואהרן דורון השגתי בעיקר מעידו ששון (שכתב את הערך הנ"ל) ומצבי אלחייני, מייסד ומנהל ארכיון אדריכלות ישראל. בשביל להשיג כרטיסים, הסתייעתי בטיים אאוט תל אביב, שפרסמו סוג של קול קורא. פנו אליי כמה וכמה אנשים, כאשר בסופו של דבר ארבעה הפכו למקור הסריקות של הכרטיסים שנסרקו באיכות טובה מספיק כדי שיהיה אפשר להגדיל אותם בקנה מידה של 1:10.

מ"י: כמה זמן השקעת בעבודה וכמה כסף היא עלתה לך?

ש: וואו, קשה לי לכמת את זמן העבודה אבל הייתי אומר שאם אני כולל הכל (חקר, קריאייטיב, עיצוב, טסטים, הפקה בפועל) אז כמה מאות שעות עבודה, אולי יותר. כסף נטו הוצאתי משהו כמו 3,500-4,500 ש"ח על הכל, כולל ערב ההשקה.

מ"י: אילו תגובות קבלת על העבודה? היה מישהו מיוחד שהגיב? היה משהו מפתיע באחת התגובות?

ש: קיבלתי המון תגובות חיוביות, גם מעוקבים שלא מכירים אותי, גם מהחברים והמשפחה שעקבו אחרי העבודה בהתהוותה. תגובות מרגשות במיוחד הן כמובן של האנשים ש"תרמו" את הכרטיסים, שניים מהם הגיעו לערב ההשקה ואחד מהם (עדי מרוז) אפילו הגיע עם בני משפחתו וזה היה מרגש במיוחד. כשבוע אחרי שסיימתי את העבודה על המוזיאון, טסתי לבואנוס איירס ואני ממשיך לקבל מדי פעם תגובות\תמונות של אנשים שביקרו\מבקרים במוזיאון וזה כמובן ממש עושה טוב.

מ"י: בעבודות שלך אתה לרוב ביקורתי. איזו ביקורת יש בעבודה הזו אם בכלל?

ש: בעבודה הזו התמקדתי כהזדמנות לעשות משהו יותר אמנותי, שלם וגם קצת יותר מורכב. זו גם הסיבה שזה לקח גם הרבה זמן יחסית. הביקורת כאן היא כלפי הרשויות שהפכו את התהליך של לקיחת מבנה היסטורי (או לא), הריסתו ובניית מגדל עליו – למשהו שאנחנו אדישים אליו. כנראה כי זה קורה כל כך הרבה. המהלך של מרחבים הוא תמיד חד כיווני, לכיוון ידיים פרטיות ועשירות. אין הרבה דוגמאות של מרחבים שהיו בידיים פרטיות והרשות המקומית (או הממשלה) הפכה לציבורי. במילים אחרות אם יעבור מספיק זמן לא יישארו מרחבים ציבוריים. במקרה הזה ספציפית, לקחו מבנה בעל ייחוד ארכיטקטוני מרשים, הזניחו אותו עד שהוא היה מספיק בלתי נסבל כדי שכל דבר שיחליטו לעשות איתו – יהיה עדיף על הקיום הנוכחי שלו (עוד בנישה הזו כיכר אתרים, דולפינריום) ובדרך צ'יפרו בעלי הון שיבנו עוד מגדל לבעלי הון אחרים… בינתיים עשו ממנו חניון.

מ"י: אילו בניינים אתה אוהב במיוחד בעיר ותשמח לעשות להם מוזיאון?

ש: אני משתעשע ברעיון של לעשות מוזיאון לאולם אוסישקין הי"ד ולמשחקים ההיסטוריים שהתקיימו בו. גם חוף גאולה, שבו אני תושב של קבע כבר כמה שנים, מושך אותי כנושא\מרחב לעבודה אודותיו, המבקרים והוייב המיוחד של החוף.

מ"י: מה זה שרדר?

ש: שרדר זה כינוי שהודבק לי מזמן על ידי חברים ושמתישהוא החלטתי לאמץ.

מ"י: אז איך להציג אותך?

ש: שרדר, אמן הרחוב שפעל בשנה האחרונה בתל אביב ופועל בימים אלה בבואנוס איירס, ארגנטינה. או משהו כזה. אגב, שלחו לי הבוקר תמונה עדכנית. העירייה צבעה את הקוביות של מוזיאון הסינרמה ובעצם מחקה את העבודה. : (

מ"י: צבעו רק את הקוביות שממילא פספסתי אותן, אבל עדיין נותר המבנה המרכזי וגם האתר ברשת.

.

ברקע המגדלים שבקרוב מאד יבנו גם פה

ברקע המגדלים שבקרוב מאד יבנו גם פה

.

.

(3) האדריכל

האדריכל אהרן דורון (2012-1917) היה מבכירי האדריכלים שהתמחה בבתי מגורים משותפים בעיקר בתל אביב אך גם ברמת גן, גבעתיים, הרצליה והסביבה ורבים מבנייני המגורים שתכנן היו עבור חברת "נווה" ששגשגה בשנות ה-50 המאוחרות ועד לשנות השמונים. גם אני גרתי בדירה בבניין שתכנן דורון ויכול להעיד שבשנים האחרונות אני מעריך את רגישותו התכנונית הגבוהה, ולימוד דירת המגורים שתכנן חייבת לדעתי להילמד על ידי כל מתכנני הדירות המפגרים שפועלים כיום ורק חוזרים ומעתיקים את אותה דירה שוב ושוב עם כל הפגמים. דורון מיעט לתכנן מבני ציבור וגם אלה שתכנן נעדרים מונומנטליות, הם צנועים והחשיבה היא בעיקרה פונקציונלית. בין השאר תכנן את בית הארחה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית סמוך לשיכון ל' שנהרס, מעון לחולי סרטן ברמת גן ובנייני משרדים כמו זה של משרד התחבורה ברחוב המלאכה בתל אביב.

לקראת כתבה שפרסמתי על הבניינים שתכנן ברמת אביב (אותה אפשר לקרוא כאן), נפגשתי עם נכדו, אדם יקר ונחמד בפני עצמו, שחשף את מאות התכניות ששמר ממשרדו של סביו. דאגתי לקשר אותו לארכיון אדריכלות ישראל ומאז האוסף שלו מצוי בארכיון ורק מחכה ליום שיקוטלג וייחקר.

.

לצד תמונתו של אדריכל אהרן דורון יש גם הסברים

.

אהרן דורון היה בעלה של חברת מועצת העיר תל אביב וחברת הכנסת שרה דורון (הציונים הכלליים, גח"ל, הליכוד)

.

על המוזיאון

.

אוסף עצום של תכניות המשרד שנשמרו במשך עשרות רבות של שנים הועבר בתחילת העשור לארכיון אדריכלות ישראל. התכניות של הסינרמה מ-1966 נסרקו, הודפסו והודבקו במוזיאון

.

חזית לכיוון רחוב יצחק שדה (דרום)

.

חזית לכיוון יגאל אלון (מזרח)

.

חתכים

.

חתך

.

רישיון

.

בקשה להיתר מ-1966

שיר לסיום מהסינרמה:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  ביום 15/11/2017 בשעה 12:47

    איזה רעיון יפה! כל הכבוד לשרדר.

  • שביט  ביום 15/11/2017 בשעה 13:02

    מאכזב לראות שאין כמעט התייחסות של ממש לבית הקולנוע שקם שם מאוחר מדי ונגמר מהר מדי בגלל שידורי הטלוויזיה שחיסלו בתחילת שנות ה 70 את מרבית בתי הקולנוע בישראל. זה היה אולם הקולנוע הכי גדול והכי מרשים בישראל עם חווית צפיה חסרת תקדים לאותן שנים.
    בעולם נותר רק אולם אחד ויחיד של סינרמה משקרין סרטים בפורמט זה באופן קבוע (בארצות הברית).
    מדי פעם מקדישים בפסטיבלים בינלאומיים לסרטים כמה שעות הקרנה לסינרמה

  • amitaisandy  ביום 15/11/2017 בשעה 13:42

    הוא מעולה, השרדר הזה.

  • lil rom  ביום 14/12/2017 בשעה 14:46

    התאכזבתי לגלות שלא התייחסו לרמפה הקטנה שהוצמדה למבנה ע״י קהילת הסקייטרים והבייקרים המקומית. עוד דרך להנציח את האתר!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: