סיבוב באנדרטה לחללי חטיבה 679 בגולן

40 שנה חלפו מאז מלחמת יום כפור ו-45 מאז ששת הימים וזיכרון המלחמות האלו נותר גלוי בגולן. זו אולי אחת הסיבות שאני אוהב לבקר כאן. ביקור ברמה יכול להיות צלילה במנהרת הזמן אלא שבמקום מערה חשוכה תמצאו נוף יפה, מעיינות ואתרי תיירות חדשים ומוצלחים. בכל אלה לא אעסוק ברשימה אלא דווקא ביצירת אמנות שהיא גם אנדרטה.

בדרך העולה לגולן (כביש 91) נתקלתי באנדרטה ל-98 חללי מלחמת יום כיפור מחטיבה 679. כשטסים היום בדרכים, נוכחות האנדרטאות מהסוג הזה נחלשת. גם ריבוי אתרי הזיכרון וההנצחה בישראל הפכו את הישראלי הממוצע לקצת אדיש לכל הנושא הזה. לכן, אני מעוניין לעצור, לבקר ואולי גם להיזכר. במקרה של אנדרטת חללי חטיבה 679, הביקור לא היה מקרי היות וידעתי מי עיצבה את האנדרטה – הפסלת נעמי הנריק שעבודתה העסיקה אותי בעת האחרונה, ולכן כיוונתי את דרכי הישר אליה.

הרשימה הזו היא המשך של רשימה אחרת שעדיין לא פרסמתי כאן בבלוג. מדובר ברשימה על האנדרטה הכי נצפית בישראל – האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים שעיצבה הנריק בעקבות זכייה בתחרות ונחנכה ב-1967. את הרשימה אפרסם בהמשך. כמו שם, גם כאן, השתמשה הנריק במוטיב כף היד המכוונת את המבט.

הרמתי טלפון להנריק בת ה-93, המתגוררת בירושלים כדי לשוחח עימה על האנדרטה. ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

האנדרטה בשעת שקיעה

.

גם אם אתם חובבי אמנות משכילים, סביר להניח ששמה של נעמי הנריק לא יאמר לכם כלום. הנריק, האשה הצעירה והירושלמית, הצליחה פעמיים לגבור בתחרויות יוקרתיות על קבוצת אמנים שהורכבה מגברים, מבוגרים ותל אביבים ובכך למעשה היא פתחה פתח לכך שאותה קבוצה גם דאגה למחוק אותה מזירה הצרה של האמנות המקומית. הלך להם מצוין 50 שנה, אלא שאחרי שהסתקרנתי לדעת מי עיצב את האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים והתחלתי לאסוף פרטים ולנתח את היצירה, קיבלה הנריק ערך מפורט בויקיפדיה וכן מאמר בכתב עת נחשב. עכשיו רק נותר לערוך לה תערוכה מקיפה.

כביש 91 שלצידו ניצבת האנדרטה, יוצא מכביש 90 בצומת מחניים ועולה מערבה אל הרמה (במקור המשיך לקונטרה אך היום הוא מסתיים בעין זיוון ומתפצל לשני כבישים). האנדרטה שוכנת מימין לעולה. ביקור בשעת שקיעה נראה לי אידיאלי. מזרחית לאתר מתנשא הר שיפון (שהוא הר געש כבוי). דרך עפר מובילה לאנדרטה המזדקרת אל על ונצפת היטב מהכביש. במרחק של 30 מטר מהאנדרטה ניצב לו טנק גדול שנראה כאילו עצר פה רק לרגע. התחזוקה של האתר מצוינת. נראה שלאחרונה השתכללו העניינים וחוץ משלטי הסבר יש גם מערכת קול מביאה את סיפורה של החטיבה במלחמה וכוללת הקלטות ממערכת הקשר בעת הקרבות.

כמה אנשים עוצרים כאן מידי יום? לא יודע. אבל כל שנה באוקטובר מתקיים מפגש למרגלות האנדרטה המכנס לרגע אחד את משפחות החללים, מפקדים וחיילים. בעקבות חוויות המלחמה ההיא, פרסם הרב חיים סבתו שהיה חייל בחטיבה, את הספר "תיאום כוונות" שזיכה אותו בפרס ספיר בשנת 2000 וגם הפך לסרט. לא קראתי ולא ראיתי.

.

.

שיחה קצרה עם נעמי הנריק 

מיכאל יעקובסון: מתי פעם אחרונה בקרת באנדרטה?

נעמי הנריק: לפני הרבה מאד זמן. אני מאד אוהבת אותה.

מ"י: ממה היא מורכבת?

נ"ה: היא עשויה מחלקים של טנקים סורים.

מ"י: איך הגיעה אליך ההזמנה לעצב את האנדרטה?

נ"ה: אחרי המלחמה פנו אלי מהחטיבה. הם הגיעו אלי דרך קרובה שלי ואמרו לי שאין להם בכלל כסף, אבל הם מאד רוצים לעשות אנדרטה ואם אני מוכנה להתנדב לעשות את העבודה ואמרתי כן. לא היה להם כסף אפילו לחומרים, אבל היו להם חיילים והם אספו מהשטח טנקים סורים. חתכנו אותם בבסיס של החטיבה. המפקד של כל העניין היה בחור מאד נחמד שאני מתנצלת על חוסר הזיכרון שלי אבל אני לא זוכרת את שמו. הוא ארגן את כל הנושא וביליתי שם בבסיס די הרבה זמן והוא סיפק לנו מנות קרב לאכילה.

מ"י: איך יצרת את הפסל?

נ"ה: רציתי שיהיה קנה ארוך במרכז. הקנה שמצאנו לא היה מספיק ארוך בשביל מה שרציתי לעשות, אז לקחנו שניים. כשבאו חיילים וראו את מה שנוצר, הם לא הבינו מאיפה הביאו קנה כזה ארוך… העמדנו אותו וכשסיימנו בא אחד מהאבות השכולים וגייס המון כסף כך שאפשר היה לגמור את כל הסביבה בצורה יפה מאד. בחנוכת האתר הגיע גם דדו.

מ"י: כמו באנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, גם כאן מופיע מוטיב של יד.

נ"ה: כן, זה חוזר בעבודות שלי. כאן רציתי שזה יהיה צעיר. הם הרי היו כל כך צעירים החיילים. היא הרבה פחות עצובה מהאנדרטה של פורצי הדרך.

מ"י: האנדרטה נחנכה ב-1974, איך היה המפגש של המשפחות עם האתר?

נ"ה: בפתיחה באו ההורים השכולים והם ישבו שם והיו כל כך עצובים. היה כל כך קשה לראות אותם. באותו רגע עבר לי החשק לעשות אנדרטאות, כי באיזה מקום זה מפאר את המלחמה ואני לא מפארת מלחמות. זו היתה האנדרטה האחרונה שעשיתי.

(16.6.13)

.

כמה תמונות מארכיונה הפרטי של נעמי הנריק (תודה לנעמי וגם ליובל שטייניץ):

.

1974 (מקור: נעמי הנריק)

.

נעמי הנריק והאנדרטה, 1974 (מקור: נעמי הנריק)

.

נעמי הנריק עם לוי מן שסייע לה בהקמת האנדרטה במהלך טקס חנוכת האנדרטה, 1974 (מקור: נעמי הנריק)

.

דוד אלעזר מדבר בשעת חנוכת האנדרטה, 1974 (מקור: נעמי הנריק)

. . . 

את הסרט על חטיבה 679 שערך ב-2001 שלמה אבידן, פותחת וחותמת האנדרטה. לאחר מכן, מופיע הדובר הראשון, סגן מפקד פלוגה דב ריימן שאומר:

"אל תתנו לנוף היפה והפסטורלי של רמת הגולן להטעות אותנו. העשב הצהוב הזה והרוח והתלים הדוממים האלה שהמטיילים נהנים מהם הם עדים דוממים למלחמה הקשה שהיתה פה ושחיילי חטיבה 679 עברו אותה באוקטובר 1973":

. . .

. . .

וכעת לתמונות שצלמתי עכשיו:

.

שלט לצד הכביש

.

מראה האנדרטה

.

האצבעות הן כנפיים

.

שמות הנופלים

.

משטח ברזל עוטף צריח טנק

.

שריד מיום הזכרון

.

צוהר מפקד סורי

.

הסבר

.

ההקלטה משלבת קטעים מרשת הקשר של החטיבה בשעת הקרב

.

שקיעה

.

ויש גם טנק

.

גדר קטנה מלווה את הנכנס, מבעדה נשקף הטנק. הנריק לא זכרה אם גם אותה עיצבה. אני משער שכן.

. . .

אנדרטאות והיכלות זיכרון נוספים עליהם כתבתי:

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

. . .

.