סיבוב במרכז התרבות של ירוחם עם קירות האמנות של משה סעידי

בלב ירוחם בתחילת שנות ה-80 הוקם מרכז של תרבות, ספורט ופנאי ולחלק מהמבנים הוזמן האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, לשלב בהם קירות אמנות מקרמיקה בחוץ וגם בפנים. ב-1988 הושלמה עבודתו, אלא שמאוחר יותר כשאדריכלית באה לחדש את המתנ"ס נהרסה אחת העבודות. כל השאר נשמר במצבו המקורי עד היום.

בעבודות אלה ביקש סעידי (יליד איראן, 1937) להציג את תחייתו של עם ישראל בארצו, ובתוך כך את תחיית התרבות והשפה ואת העצמאות הלאומית. נושאים אלה חזרו והופיעו בעבודותיו כשבהם שילב סמלים ממסורת ישראל. בירוחם התרשם סעידי מקיבוץ הגלויות והאחדות שמצא ונתן לה ביטוי מלא תקווה ביצירתו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1988)

.

.

(1) משה סעידי בירוחם

ירוחם עוברת כיום שינויים דרמתיים. לא רק שהיישוב מכפיל את שטחו הבנוי, גם בהיבט החברתי חלים שינויים כשאת עיקר נוכחותם של תושביה הוותיקים תופסת אוכלוסיית הציונות-הדתית. סמוטריץ' ובן גביר קיבלו כאן קרוב ל-20% מהקולות. גם כשמסתובבים במרכז היישוב נוכחותם של חובשי הכיפות הסרוגות מורגשת היטב. בעת הביקור בספרייה למשל כל המבקרים היו ילדים חובשי כיפות.

באמצע שנות ה-80 המציאות בירוחם היתה שונה. ירוחם היתה יישוב נידח ומרוחק ומרבית תושביה היו מהגרים שיושבו בעיירה שלא על פי בחירה. הסרט "לחם" (1985) שאותו ביים רם לוי וצולם בעיירה, הציג עוני מדכא, התפוררות התא המשפחתי-מסורתי וקשיי קליטה. באותה עת סייעה "קרן היסוד" באמצעות המגבית היהודית לישראל בקנדה במימון הקמה של מבני תרבות וספורט בירוחם. יו"ר המגבית אמנון שנער נחשף לעבודותיו של סעידי דרך חיים גולדברג, חבר קיבוץ כפר-מנחם שניהל את מפעל הקרמיקה בקיבוצו והיה יליד קנדה. מהיכרות זו צמחה הזמנת עבודה גדולה מסעידי שנועדה לשלב מקבץ של עבודות חדשות בבניינים להם תרמה המגבית.

סדרת העבודות שסעידי הוזמן ליצור בירוחם בשלבי שנות ה-80, חתמה למעשה שני עשורים פוריים שבמהלכם יצר עשרות רבות של קירות אמנות בכל רחבי הארץ. שילוב אמנות באדריכלות שהיה לתופעה משגשגת בשנות ה-60 וה-70 הלכה והצטמצמה במהלך שנות ה-80 עד שכמעט ופסקה.

.

"הביקור הראשון בירוחם התקיים יחד עם משלחת המגבית", נזכר סעידי בביקור המוקדם שבו השתתף, עוד קודם לבניית המבנים. "הגענו במיניבוס בשעות אחר הצהריים, כאשר האוכלוסייה המקומית המדולדת חזרה מיום עמל. שבילים ודרכי עפר היו מלאים פועלים הנושאים את כלי עבודתם על גבם, אמהות וילדים, כל אחד ומצב רוחו. כולם ממהרים הביתה".

התרשמותו מהמראות הבאים חלחלה מאוחר יותר לעבודותיו: "ראיתי מראה מדברי בדמדומי הערב ושקיעת החמה. ראיתי צעירים וזקנים נאספים אל מקום מבטחים, וזאת רק שנים אחדות אחרי שירוחם נוסדה. פה ושם שמעתי קולות בשפות שונות, מראה מרשים ברובדים שונים. אתה רואה ולא מאמין, כמו שנאמר בספר יחזקאל 'וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם'".

"מרגע זה היה נתק ביני לבין שאר חברי המשלחת של המגבית. מאותו רגע הייתי רחוק מהנוכחים. הייתי ולא הייתי. עוד בהיותי באיראן קראתי, למדתי וציירתי את ארץ-ישראל בצבעים חומים, צהובים, אפורים ושחורים. והנה כאן בירוחם אני מערבב את הצבעים עם נפשות חיות. כמו חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל".

"בחום המדבר, באזור שבו היו זרוקים רק גלגלי אופניים ומכוניות משומשות, בצל של עץ ותיק נפרסו המפות, התכניות והוצגו הסברים היכן יבנו את המבנים. עבורי, כל המבנים שהיו עדיין על הנייר עמדו כבר כקיימים ועליהם כבר דמיינתי את התבליטים".

.

.

.

סעידי ביקש להתעמק בהיכרותו עם ירוחם ואנשיה. בהזמנת יו"ר המגבית וראש המועצה הוא התארח למשך שבוע בירוחם. בתקופה זו נפגש עם ראש המועצה ברוך אלמקייס, מהנדס המועצה (אתו תאם בעיקר את נושא הרכבת העבודות והיבטים הנדסיים). הוא גם נפגש האמן עזרא אוריון, שהתגורר במדרשת שדה בוקר הסמוכה ועסק באותה עת בתכניתו להציב בכניסה לירוחם פסל מונומנטלי (עליו כתבתי כאן. את אוריון, כך מספר סעידי, הכיר היטב מהתקופה שבה אוריון עבד בקיבוצו כפר-מנחם כטרקטוריסט בענף הפלחה, ובערבים היה מגיע אליו לסטודיו ומרתך פסלי מתכת).

בתקופת שהותו בירוחם הסתובב סעידי ברחובות ובבתים, שוחח עם תושבים ולמד להכיר את המרקם החברתי שלתוכו הוא תכנן לשלב את יצירותיו. במיוחד הרשימה אותו העובדה כי רבים מהתושבים הם מהגרים שבאו ממגוון של מקומות, מהארץ ומהעולם: "עברו עלי ששה ימי עושר ואושר במחיצת עולים שהגיעו זה עתה לירוחם על מטלטליהם, אנשים, נשים, ילדים, סמלים, ספרים, כלי עבודה וקרני האור שהאירו אותם מתרדמתם בת אלפי השנים, וכאן הם מחדשים את הרוח, הגוף והחופש".

בעקבות הביקורים צפו ועלו הפתרונות ליצירות וסעידי נזכר בתהליך עבודה נלהב ומהיר: "הרעיון הכולל קפץ ולא יכול היה עוד להמתין. כמעט בעיניים עצומות העליתי מודלים שבהם הופיע הציטוט מספר יחזקאל 'וקבצתים' עד שהדברים התמקמו כמעט מעצמם במקום".

סעידי תכנן במקור לעצב קירות לארבעה מבנים. אלא שבשלב מסוים בוטלה העבודה שתוכננה להשתלב בחזית הקונסרבטוריון. לעומת זאת במבנה הספרייה יצר סדרה של עבודות ששולבה בחזית החיצונית ובדפנות הפנימיות של הבניין. בסך הכל בוצעו שמונה קירות: באולם הספורט, במתנ"ס, שניים בחזית הספרייה וארבעה בפנים הספרייה.

מבני ציבור אלה סוגרים על כיכר משותפת ועורפית. ניתן להניח שאת הכיכר ייעדו מתכנניה לשמש כמקום התכנסות המנותק משאון הרחוב הראשי. אלא שהתוצאה היא שמעטים עוברים בכיכר שנותרה עזובה, ללא טיפת צל ולא נעימה למעבר או שהייה.

.

(2) המתנ"ס

העבודה על חזית המתנ"ס היא יצירה אנכית שמייצגת צמיחה. נושא העבודה הוא השמחה שבקיבוץ הגלויות. סעידי הוא אדם אופטימי וכך גם יצירותיו שבאופן עקבי מדגישות את הצד החיובי שבמציאות החיים. כמו ברבות מיצירותיו בהן שילב פסוקים מהתנ"ך, כאן בחר בפסוק מספר ישעיהו שבו הנביא מתנבא ומתאר את השמחה שתתלווה לשיבתו של עם ישראל לארצו – "ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה". מתחת לפסוק מופיע שמו של היישוב – ירוחם, כל זאת על רקע של מוטיבים צמחיים העולים אל-על.

"אני מאד אוהב לקרוא את ספר הספרים ולשלב בעבודות שלי את הקשר למקורות", מעיד על עצמו סעידי. הוא מוסיף ומספר שאותם פסוקים שנהג לעשות בהם שימוש הופיעו ב"הגדה של פסח" שאותה נהגו לקרוא בסדר פסח בקיבוצו. פסוקים אלה גם חזרו הופיעו בתפאורות למסיבות שנערכו בחגים. "בחברה הקיבוצית קידשנו את הפסוקים האלה מהתנ"ך והם היו שזורים בחיי הקיבוץ", הוא מעיד. על העניין שסעידי מוצא בשילוב של ציטוטים ושמות במכלול יצירתו הוא מוסיף שלגישתו "למילה הכתובה יש עוצמה לא פחות מהעיטור".

.

העבודה על חזית המתנ"ס היא יצירה אנכית שמייצגת צמיחה. נושא העבודה הוא השמחה שבקיבוץ הגלויות

.

1988: משה סעידי בעת התקנת קיר האמנות בחזית המתנ"ס בירוחם (אוסף משה סעידי)

.

.

שכבה של לוחות קרמיקה שאותם תכנן והכין סעידי במיוחד לקיר המתנ"ס משמשים כרקע לעבודה. אריחים אלה אחידים יחסית, הם מתאפיינים במשטח חלק ונבדלים זה מזה הודות למספר גוונים. אלה מהווים רקע שממנו בולטת העבודה שאותה מכנה סעידי "תפרחת". גישה זו של יצירת רקע לעבודה חזרה והופיעה ברבות מיצירותיו, אך בירוחם היתה זו העבודה היחידה שבה עשה שימוש בכיסוי המלא.

לפני כמה שנים שופץ והורחב המתנ"ס ובאותה הזדמנות איזו טמבלית החליטה לצבוע בצבע לבן את קיר הקרמיקה שיצר סעידי. בנוסף, פורקו כל לוחות הקרמיקה שהיוו את הרקע לעבודה והיו חלק בלתי נפרד מהיצירה. כך שכיום מקיף את העבודה קיר חלק מטויח בלבן וגם העבודה עצמה נצבעה בלבן. שאר חלקי הבניין חופו באריחים בצבע ורוד. הגדילה ועשתה המועצה כשהציבה ספסל ישיבה עם הגב צמוד לקיר האמנות ולצדו פח אשפה. בחלקה העליון נקבעו שני פנסי תאורה ללא כל מחשבה.

.

1988: משה סעידי מבצע עבודות גימור לקיר האמנות שבחזית המתנ"ס (אוסף משה סעידי)

.

.

סעידי מתייחס לעבודה הזו כאחת שנהרסה. עם זאת ניתן עדיין לתקן אותה:

(1) להסיר את הצבע המאוחר באופן מקצועי ולצבוע את הרקע באופן מתאים. אם יגדילו לעשות אז ניתן להזמין (עדיין) מסעידי אריחים חדשים להשבת היצירה למצבה המקורי המלא.

(2) את הספסל, הפח וגופי התאורה יש להסיר ולהציב במיקום אחר בכיכר. בכלל הכיכר העלובה הזו נדרשת לעיצוב מחודש, כזה שיתאים לסביבה ויזמין שהייה ושימוש בה.

.

1988: קיר האמנות בחזית המתנ"ס.תמונה זו נבחרה להתנוסס על עטיפת הקטלוג שליווה את התערוכה ב-2021 (אוסף משה סעידי)

.

וכך זה נראה היום לאחר שהאריחים שבמעטפת היצירה הוסרו והיצירה שנותרה נצבעה בלבן.

.

1988: כאן בחר סעידי בפסוק מספר ישעיהו שבו הנביא מתנבא ומתאר את השמחה שתתלווה לשיבתו של עם ישראל לארצו – "ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה". מתחת לפסוק מופיע שמו של היישוב – ירוחם, כל זאת על רקע של מוטיבים צמחיים העולים אל-על (אוסף משה סעידי)

.

וכך זה נראה היום לאחר הצביעה: החומריות נעלמה והטקסטורה הושטחה

.

.

(3) הספרייה – חוץ

הספרייה היא גולת הכותרת לעבודתו של משה סעידי בירוחם. כאן שילב האמן זוג עבודות בחזית הבניין ואלה נקבעו משני צידיו של פתח חלון. באולם הספרייה שילב ארבעה קירות נוספים.

הנושא המרכזי של זוג העבודות שבחזית הוא הכתב – התפתחותו וחשיבותו לאנושות, רעיון שנבע מהשימוש של הבניין – ספרייה. באופן עקרוני בעבודה הימנית ניתן לזהות התייחסות להיבט החומרי של הדפוס, בעוד שבעבודה השמאלית האותיות פורחות באוויר וישנה תנופה קוסמית הפונה למעלה ומרמזת לכוחם של המילים והספרים.

עיקר הייצוג הכתוב ששילב סעידי בזוג העבודות הוא בעברית. עם זאת ניתן לזהות גם כתב מינימליסטי יותר, כזה המורכב מקווים ישרים ומבוסס על צורת הכתב שהתגלה ב"מגילות קומראן" שהיוו השראה לאמן כבר בשלב מוקדם ביצירתו הקרמית, כשגילה שהכתב מתאים לעבודה בקרמיקה. גם צורת הכתב העברי שבו השתמש סעידי, שחוזרת ומופיעה בעבודותיו השונות לאורך השנים, מתבססת על גופן שפיתח ומצא שמתאים לעבודה בקרמיקה.

.

הספרייה היא גולת הכותרת לעבודתו של משה סעידי בירוחם. כאן שילב האמן זוג עבודות בחזית הבניין ואלה נקבעו משני צידי פתח חלון.

.

.

האור הוא מרכיב מרכזי ביצירתו של סעידי. כיוון פגיעת קרניהאור בקיר האמנות הוא אחד מהחישובים המרכזיים שאותם עורך האמן במהלך תכנון היצירה. סעידי הקפיד לתכנן את קירותיו כך שיהיו תלת-ממדיים ופגיעת קרני האור היוצרת משחקי אור וצל תוסיף ותעניק להם דרמה ועומק. לצורך כך חישב את צורת ההצבה של הקירות החיצוניים שיצר בהתאם לכיוון השמש לאורך היום.

לסעידי יש חתימה ייחודית: בכל עבודה הוא מקפיד לחתום בקצה ולציין גם את השנה ואת מקום מושבו – קיבוץ כפר-מנחם. העבודה היחידה שיצר סעידי ובה לא מצאתי חתימה היא זו שמצויה כאן בירוחם על חזית המתנ"ס, אלא שעבודה זו נהרסה בחלקה ובאותה הזדמנות של הרס הוסר כנראה האריח עם חתימת האמן.

.

הנושא המרכזי של זוג העבודות שבחזית הוא הכתב – התפתחותו וחשיבותו לאנושות, רעיון שנבע מהשימוש של הבניין – ספרייה.

.

באופן עקרוני בעבודה הימנית ניתן לזהות התייחסות היבט החומרי של הדפוס, בעוד שבעבודה השמאלית האותיות פורחות באוויר וישנה תנופה קוסמית הפונה אל-על ומרמזת לכוחם של המילים והספרים.

.

1988: קיר האמנות בחזית הספרייה לקראת סיום הרכבתו (אוסף משה סעידי)

.

החלק הקוסמי עם התנופה

.

כתב מינימליסטי שמורכב מקווים ישרים ומבוסס על צורת הכתב שהתגלה ב"מגילות קומראן" שהיוו השראה לאמן כבר בשלב מוקדם ביצירתו הקרמית, כשגילה שהכתב מתאים לעבודה בקרמיקה.

.

קוסמי

.

שמע

.

חתימת האמן: סעידי נהג לחתום את שמו באחד מלוחות הקרמיקה לצד ציון קיבוצו – כפר-מנחם ושנת ביצוע העבודה

.

.

(4) הספרייה – פנים

בדופן הספרייה הנגדית לכניסה קבע סעידי ארבע עבודות העוסקות כולן בקיבוץ גלויות ותקומת האומה בארצה. ניתן לקרוא את העבודה מימין לשמאל (כפי שעשיתי אני) וניתן גם משמאל לימין.

בעת שהציב קירות פנימיים הקפיד סעידי לתכנן גם את גופי התאורה שהותקנו לצד העבודה, לרוב בתקרת האולם. בירוחם חודרות לאורך היום קרני שמש מסוננות מבעד לפתחים שנקבעו בתקרת האולם ונועדו להאיר בין השאר את קירות האמנות. תאורה טבעית זו לא הניבה תוצאה מוצלחת. גם גופי התאורה ששולבו בתקרה במקור וכיום, אינם מאירים את העבודות כנדרש. בתיקיו של סעידי נמצאו תמונות אחדות המעידות כי בתום הצבת קירות האמנות, הוא בחן את חדירת האור הטבעי אל האולם. האור הטבעי לא הספיק ולכן נדרשה תאורה מלאכותית ביום וכמובן בלילה ונראה שסעידי לא הצליח להתערב בעיצוב התאורה.

.

הכניסה לספרייה

.

בדופן הספרייה הנגדית לכניסה קבע סעידי ארבע עבודות העוסקות כולן בתקומת האומה קיבוץ גלויות.

.

כשהציב קירות פנימיים הקפיד סעידי לתכנן גם את גופי התאורה שהותקנו לצד העבודה, לרוב בתקרת האולם.

.

בירוחם חודרות לאורך היום קרני שמש מסוננות מבעד לפתחים שנקבעו בתקרת האולם ונועדו להאיר בין השאר את קירות האמנות. תאורה טבעית זו לא הניבה תוצאה מוצלחת.

.

פנטזיה

.

1988: בתיקיו של סעידי נמצאו כמה תמונות המעידות כי בתום הצבת קירות האמנות, הוא בחן את חדירת האור בטעי אל האולם, אור שלא הספיק להארת האולם כולו ולכן נדרשה תאורה מלאכותית ביום וכמובן בלילה ונראה שסעידי לא הצליח להתערב בעיצוב התאורה (אוסף משה סעידי)

.

1988: דגמים מקרמיקה של שניים מהקירות בקנה מידה של 1:10 (אוסף משה סעידי)

.

1988: עבודות גימור בעת הרכבת היצירה (אוסף משה סעידי)

.

1986: אירוע בספרייה וברקע קירות האמנות, משמאל ראש המועצה ברוך אלמקייס ומימין חברת המועצה אסתר מלכה (ארכיון תעודת זהות ירוחם)

.

1986: אירוע בספרייה וברקע קירות האמנות (ארכיון תעודת זהות ירוחם)

.

.

העבודה הימנית, בשונה משאר השלושה, היא אנכית ומציגה ארבע דמויות עומדות זקופות משפחה ועובד אדמה: שלוש דמויות גבוהות – שני גברים ואשה כשזה השמאלי חובש כובע של עובד אדמה והאמצעי אוחז מה שנראה כמו ספר תורה ולצדו מימין אשה. בחזית הזוג הימני ניצב ילד האוחז את מבנה האטום, אלמנט שאותו מכנה סעידי "גלגל המדע" המייצג מבחינתו המשכיות, התחדשות ותגליות חדשות ואת הדורות החדשים המיישבים את ירוחם.

ניתן לזהות בעבודה זו השראה מאנדרטת המגינים (1953) שאותה יצר נתן רפפורט בסמוך לכניסה לקיבוץ נגבה שבצפון הנגב. "הפסל של רפפורט הוא אמנות בשם הרעיון, אהבתי והושפעתי מהאמנות הריאלסיטית, ואהבתי את העוצמה", מספר סעידי. עד לאמצע שנות ה-80 גישתו של סעידי היתה מופשטת והוא נמנע מריאליזם ביצירותיו כמו גם מאזכור מוטיבים של האמנות הריאליסטית. אלא שבשנות ה-80 אולי עם התרופפות יציבותה של התנועה הקיבוצית והחלשות הזהות הישראלית המדומיינת, פנה סעידי למקורות יותר מפורשים. בעבודה זו, כמו גם בעבודה שיצר בחזית אולם הספורט בירוחם וכן בקירות האמנות שיצר בכפר-סבא, בחדרה ובכפר-טוביה הופיעו דמויות, של חלוצים או של כאלה העוסקים בספורט עממי. סעידי מציין שהחל מאותן השנים בחר להנגיש חלק מעבודותיו החדשות לצופים ולכן זנח מעת לעת את ההפשטה.

בתחתית העבודה מימין מביא סעידי ציטוט מדברי הנביא ירמיהו המתייחס לשיבת ישראל לארצו.

.

ארבע דמויות עומדות זקופות משפחה ועובד אדמה: שלוש דמויות גבוהות – שני גברים ואשה כשזה השמאלי חובש כובע של עובד אדמה והאמצעי אוחז מה שנראה כמו ספר תורה ולצדו מימין אשה.

.

ציטוט מהמקורות המביא את דברי הנביא ירמיה המתנבא על שיבת עם ישראל לארצו

.

בחתימה שבוצעה באופן חריג בצבע, כנראה טוש, מצוינת שנת ביצוע העבודה כ-1985. סעידי טוען כי כל היצירות בוצעו ב-1988, אך יתכן וביצוע אלה הפנימיות קדמו בשלוש שנים לשאר העבודות שיצר בחזיתות המבנים

.

.

העבודה השניה מימין, כמו שאר שלוש העבודות הבאות היא אנכית וסוגרת מלמעלה על תאי עיון אינטמיים שתכנן האדריכל. גם בעבודה זו ציטוטים מאותו פרק בספר ירמיהו, לצד סמלים כמו מגן דוד ומוטיבים צמחיים המרמזים על העמקת השורשים בארץ, על צמיחה ופוריות.

.

העבודה ממשיכה את זו הימנית לה וכוללת ציטוטים מאותו פרק בספר ירמיה לצד סמלים כמו מגן דוד ומוטיבים צמחיים המרמזים על הכאת שורשים בארץ ועל צמיחה ופוריות

.

מגני דוד הם מוטיב חוזר בעבודותיו של סעידי ומופיעים באופנים שונים

.

ציטוט נוסף מפרק לא בספר ירמיהו העוסק בקיבוץ גלויות

.

הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ

.

.

העבודה השלישית מימין מציגה את קיבוץ הגלויות ובו נראית קבוצה צפופה של דמויות מגוונות. יחד הן נושאות משא כבד המופיע בקצה השמאלי של העבודה. פניהן אל ארץ-ישראל ובחלקה הימני של העבודה מופיע מגן דוד ובמרכזו המילה ציון ובהמשך בקצה הימני מופיעה ירוחם – כיעדה הסופי של הקבוצה.

.

קיבוץ הגלויות ובו נראית קבוצה צפופה של דמויות מגוונות ויחד הן נושאות משא כבד המופיע בקצה השמאלי של העבודה

.

בעבודה זו, כמו גם בעבודה שיצר בחזית אולם הספורט בירוחם וכן בקירות אמנות אחרים מאותה עת הופיעו דמויות, של חלוצים או של כאלה העוסקים בספורט עממי. סעידי מציין שהחל מאותן השנים בחר להנגיש את עבודותיו לצופים ולכן זנח במידה מסוימת את ההפשטה.

.

וקבצתים

.

בחלקה הימני של העבודה מופיע מגן דוד ובמרכזו המילה ציון

.

ובהמשך בקצה הימני מופיעה ירוחם – כיעדה הסופי של הקבוצה, מתחת למילה מופיע צמח.

.

.

העבודה הרביעית ממשיכה את הרעיון של "וקבצתים" ובה קבוצה של דמויות שונות (ביניהן אם האוחזת תינוק כמו גם אזכור לשלוש הדמויות שהופיעו בלוח הראשון שמימין) שנעה בכיוון שאותו מכוונת דמות מזוקנת ובעלת סמכות.

בין לבין מופיעות לאורך העבודה יונים הפורשות כנפיים וגלי ים המעניקים תנופה ליצירה ומסמלים את התנועה לארץ. את הדמות המזוקנת מתאר סעידי כ"רוח הקודש, משיח" ולמרגלותיה נגנים האוחזים בקלרינט, כינור ונבל ואלה חותמים את היצירה.

.

את הדמות המזוקנת שמימין, זו שמכוננת את שאר הדמויות, מתאר סעידי כ"רוח הקודש, משיח" ולמרגלותיה נגנים האוחזים בקלרינט, כינור ונבל ואלה חותמים את היצירה

.

בין הדמויות אם האוחזת תינוק (משמאל) כמו גם אזכור לשלוש הדמויות שהופיעו בלוח הראשון

.

זמנים מוזרים

.

.

(5) אולם הספורט

הגדול שבקבוצת המבנים שבהם שילב סעידי את יצירתו הוא אולם הספורט. בחזיתו יצר את העבודה הקרובה ביותר לכזו שאפיינה את קירות האמנות הריאליסטית. אין כאן את הסמליות שחוזרת ומופיעה בעבודותיו, אלא דמויות משחקות בכדור, כשהתנועה והתנופה אלה האלמנטים הבולטים ביצירה – ואלה מתעצמים באמצעות עיצוב העבודה בהתאם לקווי הבניין ובמיוחד הגג המשופע.

לא נבחר כאן תיאור של ספורטאים מקצועיים אלא ספורט עממי, כהתייחסות לסיסמה שטבע יצחק שדה לאיגוד הספורט "הפועל" – ספורט לאלפים ולא לאלופים. נושא זה חזר ונופיע בעבודשה מאוחרת נוספת של סעידי – קיר אמנות בחזית אולם ספורט בחדרה (לו אקדיש מאמר נפרד בהמשך).

הבחירה בטרה-קוטה הוכחה כאן כלא מוצלחת. היה זה הניסיון היחיד של סעידי שבו עשה שימוש בחומר זה שמתאפיין בגוון חום-אדמדם כהה במיוחד. כתוצאה מכך משחקי הצללים והייצוג התלת-ממדי של היצירה הם כמעט בלתי נראים. בחומר הכהה לא ניתן להדגיש אלמנטים באמצעות צללים, אלמנט מרכזי בטכניקה של קירות הקרמיקה של סעידי. כדי הלקשות עוד יותר, נקבעה ערוגה בחזית היצירה ובה נשתלו כמה עצים עלובים שלא הצליחו להכות שורש אך מספיק כדי להסתיר את העבודה.

גוף תאורה בודד נקבע גם הוא בחזית היצירה ומונע מבט חזיתי רציף עליה. מן הראוי להסיר אותו ובמקומו להציב תאורה שתכוון לקיר האמנות ובמיקום שלא יפגע ברציפות המבט, אך תדגיש את היצירה ופרטיה עם רדת החשיכה.

.

1988: חלקי העבודה הממוספרים מונחים לצד חזית הבניין לקראת הרכבתם (אוסף משה סעידי)

.

1988: קיר האמנות שיצר משה סעידי בחזית אולם הספורט (אוסף משה סעידי)

.

1988: דגם (אוסף משה סעידי)

.

אין כאן את הסמליות שחוזרת ומופיעה בעבודותיו האחרות בירוחם, אלא דמויות משחקות בכדור, כשהתנועה והתנופה אלה האלמנטים הבולטים ביצירה – ואלה מתעצמים באמצעות עיצוב העבודה בהתאם לקווי הבניין ובמיוחד הגג המשופע.

.

לא נבחר כאן תיאור של ספורטאים מקצועיים אלא ספורט עממי, כהתייחסות לסיסמה שטבע יצחק שדה לאיגוד הספורט "הפועל" – ספורט לאלפים ולא לאלופים.

.

חתימת האמן

.

.

(6) האמן

משה סעידי נולד בהמדאן שבמערב איראן ב-1937. במסגרת תנועת החלוץ היגר לישראל עם אחיו בהיותו בן 13. הוא נקלט לבדו בקיבוץ כפר-מנחם, סמוך לקרית מלאכי (בני המשפחה האחרים היגרו גם הם והתיישבו במספר מקומות ברחבי הארץ). בכפר-מנחם הפך לימים לחבר, הקים משפחה ובו הוא מתגורר ופועל עד היום.

באמנות עסק סעידי כבר מגיל צעיר. באיראן נחשף לאמנויות שונות והתנשא בהן – פיסול, נגינה, קליגרפיה. את הכשרתו כאמן רכש כנער מאמנים חברי קיבוצו ומאוחר יותר ב"מכון אבני" וב"מדרשה למורים לציור" בתל אביב (כיום מכללת לוינסקי). בהסכמת הקיבוץ המשיך את הכשרתו בחו"ל – בבית-הספר לאמנות סנט מרטין בלונדון, באקדמיה המלכותית לאמנויות וכן כאסיסטנט אצל הפסל הנודע הנרי מור.

החל מסוף שנות ה-50 ובמשך עשור השתתף סעידי בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות שבמסגרתן הציג ציורים ופסלים. ב-1968 החל ליצור קירות אמנותיים מקרמיקה שאותם הוא שילב במבנים שונים – מוסדות חינוך, אקדמיה, תרבות, קהילה, דת, הנצחה, ספורט, תעסוקה, בנקאות, תחבורה, הסעדה ועוד.

שני מקבצי היצירות הגדולים ביותר שיצר סעידי מצויים בקיבוצו (והוא מגוון ונוצר לאורך עשרות רבות של שנים) ובירוחם (שבוצע כולו ב-1988). עוד כתבתי כאן על קירות קרמיקה שיצר בחדר האוכל בקיבוץ יפתח, בחדר האוכל (שהושחת) ובמועדון שבקיבוץ שניר ובחדר האוכל שבקיבוץ דן.

.

משה סעידי, 2020: ברקע קיר אמנות שיצר ב-1968 במועדון לחבר בקיבוץ כפר מנחם ב-1968. גם כאן, כמו בחזית המתנ"ס בירוחם, נקבעה העבודה הזו על רקע "וילון" קרמיקה.

.

לאחרונה הקדשתי מאמרים אחדים שעסקו כל אחד בזוג עבודות אחר שיצר סעידי: מאמר השוואתי בין שתי עבודות, האחת מוקדמת שיצר בקיבוצו והשנייה מאוחרת במושב ערוגות. מאמר נוסף עסק בשתי עבודות בבאר שבע. מאמר על עבודתו בסניף בנק הפועלים בחולון ובמכללת הגליל המערבי שבעכו. מאמר על שתי עבודות בקונסרבטוריון בדימונה ובעבודות המוסתרת בספרייה העירונית שבכפר-סבא. מאמר על שתי עבודותיו בבית-הכנסת הספרדי המרכזי שברמת גן, וכן המחווה למייסדי כפר-סבא שהוצבה בסניף קופת חולים לאומית. העבודה הגדולה ביותר שיצר מצויה ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב בבניין ששימש במקור כבית תנועת הקיבוץ הארצי ועליה כתבתי כאן.

שני פרסומים עיקריים שיצאו לאור התמקדו ביצירתו של משה סעידי. את הראשון והמקיף מבין השניים, "קיר וחומר", פרסם בעצמו ב-2005. לפני שנה אצרתי תערוכה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שהתמקדה בקירות הקרמיקה שיצר ואותה ליווה הקטלוג "משה סעידי: קיר אמן" (2021-22). בעקבות התערוכה, מתכנן סעידי בימים אלה קיר אמנות חדש שיותקן בכניסה למוזיאון באשדות יעקב. לו יהי.

.

עבודותיו של משה סעידי מצויות בכל רחבי הארץ מדימונה שבנגב, דרך תל-אביב וכפר-סבא ועד לקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל

★

שיר לסיום:

.

★