סיבוב בשני קירות אמנות נשכחים שיצר משה סעידי בבאר שבע

רשימה מספר 1,111

ארבעה קירות קרמיקה אמנותיים שילב האמן משה סעידי במבני ציבור ושירות בבאר שבע. מרבית עבודות אלה בוצעו במהלך שנות ה-70 וה-80, השנים שבהן שגשג מפעלו האמנותי הייחודי של סעידי שהקדיש את זמנו ומרצו לשילוב אמנות באדריכלות.

אחת מבין העבודות נהרסה, את השנייה טרם הצלחתי לגלות. שתי עבודות אחרות שנותרו במקומן הצלחתי לאתר במהלך סיבוב שערכתי לאחרונה עם עומר שוורצפוקס, תושב העיר שפועל לשימור המורשת המקומית. שתי עבודות אלה נוצרו בדמדומיה של תופעת שילוב האמנות באדריכלות. עבודה אחת היא מ-1986 ומצויה במבואת הכניסה לבית-ספר שיועד במקור לתלמידים מחוננים, אך כיום משרת נערים ונערות שנפלטו ממוסדות חינוך וכאן מתאפשרת להם הזדמנות נוספת להשלים את לימודיהם. העבודה השנייה היא מ-1991 והותקנה בבניין פנימיות בכפר הילדים והנוער "אשלים", שכיום הוא עזוב ועומד כמו כל תשתיות המוסד למיכרז לצורך איכלוסו מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

316047395_6221975027832027_23240524728946906_n

2022 (1986)

.

(1) פנימיית "בית הבוגרים" בכפר הילדים והנוער "אשלים", 1991, כיום נטוש

.

20221030_125137

"בית הבוגרים" בכפר אשלים הוא מבנה פנימייה שהוקם ב-1991 בתכנונם של האדריכלים ו. יואלי ומ. דביר

.

.

(א) הבניין

לפני כעשר שנים נסגר כפר הילדים והנוער אשלים שבשכונת נווה-נוי בדרום באר שבע, לאחר שנקלע למשבר כלכלי. המוסד פעל קרוב ל-30 והיה לבית לילדים ולנוער חוסה שאותו ייסדה עמותת "תיארי סלמה", נשקראה כך על שם בן משפחה של תורמים מרכזיים מיהדות צרפת. המוסד היה ייחודי בכך שפעל כחלק בלתי נפרד משכונת מגורים שקטה בבאר שבע. מיקום המוסד נבחר בצמוד לבית-ספר יסודי קיים ועם התבגרות ילדי השכונה, הוחלט על איחודם של כפר הילדים עם בית-הספר ויחד הם הפכו ליחידה אחת.

תחילה, מאז נוסד ב-1981, שרת המוסד ילדים בגיל בית-ספר יסודי, אך עם התבגרותם התברר הצורך בהרחבת המוסד ומתן שירות גם לילדי בית-ספר תיכון, עד לגיוסם לצה"ל. לצורך הקמת בניין מעונות לבוגרים, גויס כסף מהאפוטרופוס הכללי שאיפשר את מימון התכנון ותחילת ההקמה. השלמת הבנייה התאפשרה הודות לתרומות שנאספו, בין השאר באמצעות יו"ר העמותה, עו"ד יעקב מרש, אביו של אדריכל רמי מרש.

תכנון המבנה נמסר לאדריכלים ו. יואלי ומ. דביר, שלא הצלחתי להשיג מידע אודותם. אלה תכננו מבנההמורכב משני אגפים – אגף מרכזי למגורי הנערות והנערים ואגף למגורי צוות המחנכים ומשפחותיהם. במרכז האגף הראשון נקבעה חצר פנימית מקורה בגג קל ושקוף. "החצר הפנימית ידועה כאמצעי יעיל לוויסות האקלים בהיותה פתוחה לאוויר ושטות אור", נכתב בחוברת שפרסמה הנהלת הכפר לצורך גיוס כספים הלשלמת הבנייה. "החצר מאפשרת להפנות אליה את עיקר הפתחים באזור הציבורי של הבית וקיומה מאפשר הפרדת פעילויות והגדרת חללים ברורה לכל אחת מן הפונקציות הנחוצות, תוך שמירה על קשר ביניהן וזרימת חללים רציפה".

השלמת הבנייה התרחשה ככל הנראה ב-1989 ורק שנתיים לאחר מכן שולבה עבודת האמנות שיצר משה סעידי. "המודל של הקיר ניתן לאבא שלי כמתנה עם הקדשה", נזכר האדריכל רמי מרש, "אבל לאחר פטירתו כל מה שהיה בבית כבר לא קיים ואני לא יודע לאן זה הלך".

.

.

.

(ב) האמנות

הקשר בין הנהלת הכפר ובין משה סעידי נוצר הודות לאלי אלאלוף, לימים ח"כ מטעם מפלגת "כולנו" וחתן פרס ישראל למפעל חיים, שפעל בשעתו באזור הדרום במסגרת "הסוכנות היהודית". לדברי סעידי, אלאלוף התחנך בילדותו במוסד החינוכי שבקיבוץ משמר העמק, בהמשך היה קרוב לאיגוד אמני הקיבוץ הארצי והוא זה שהמליץ לשלב את יצירתו במבני חינוך ייחודיים בבאר שבע, כשהעבודה הראשונה שביצע סעידי הודות להמלצתו היתה ב"בית אריאל".

קיר האמנות שניצב על דופן מפלס הקרקע בחצר הפנימית של בניין מעונות הבוגרים, בולט רק מעט על רקע הצבע הלבן השולט בחצר. האור המסונן החודר אל עומק החצר לא מיטיב עם קיר האמנות שיצר סעידי היות והוא משטיח אותו ומנוע מיצירת צלליות שמדגישות את תלת-ממדיותו ומאפשרת להבחין בין חלקי העבודה. לרוב מקפיד סעידי להציב את יצירותיו במיקומים הנהנים לאורך היום מקרני שמש המדגישים את איכויות העבודה, ובאין אור ישיר הוא דואג להתקין גופי תאורה הזורקים קרני אור ישירות. כאן אין קרני שמש ישירות ולא תאורה מלאכותית מתאימה ולכן קשה לזהות את המתרחש ביצירה.

בנוסף, מספר סעידי כי אדריכל הבניין, יואלי, ביקש כי סעידי יצור עבודה בהירה ככל הניתן, כנראה כדי שלא תתחרה עם הבניין שבו ראה האדריכל יצירה אישית שאינה זקוקה לחיזוקים כמו יצירת אמנות שנכפתה עליו באין ברירה. "הגוון של חומר הבסיס הוא לבן או אוקר שמגיע מהולנד", מספר סעידי, "אבל אני זוכר שיואלי רצה שהגימור יהיה מאד בהיר, אז ציפיתי את העבודה בגלזורה לבנה ולא מבריקה ששיטחה את העבודה".

"עשיתי אולי חמש עבודות עם מסר דומה שעוסק בחשיבות הלמידה", ממשיך סעידי בתיאור העבודה. ביצירה נראית קבוצה של דמויות בחלק השמאלי שפונה אל מעגל שבמרכז. המעגל שאותו מתאר סעידי כ"מרכז מושך, מאתגר וכמעט מאגי", מייצג את תהליך הלימוד ותקופת החניכה בבית-הספר. בכך ביקש באופן פדגוגי לרמוז לדיירי הבית על חשיבות התהליך שבו הם מצויים ורצוי שישכילו לנצל ולהעריך אותו. "ככל שאתה לומד ומשכיל כך אתה נהיה יותר חזק", מסיים סעידי.

.

.

20221030_125057

המבנה מורכב מחצר פנימית המוקפת במסדרונות המקשרים אל חדרי הפנימייה

.

20221030_124738

קיר הקרמיקה שיצר משה סעידי מוצב באחת מדפנות החצר הפנימית

.

20221030_124927

מבט מהמסדרון שבקומה העליונה. כיום המבנה נטוש

.

20221030_124656

התאורה אינה ישירה ולכן לא מתאימה להצגת קיר אמנות תלת-ממדי כזה שמאבד את איכויותיו ונראה שטוח

.

20221030_124440

קיר האמנות מורכב מכמה עשרות אריחי קרמיקה שעוצבו ויוצרו בסדנה של סעידי שבקיבוץ כפר מנחם

.

20221030_124424

עומר שוורצפוקס סייע לי במסע לאיתור קירות האמנות בבאר שבע

.

20221030_124445

"עשיתי אולי חמש עבודות עם מסר דומה שעוסק בחשיבות הלמידה"

.

20221030_124627

קבוצה של דמויות בחלק השמאלי פונה אל מעגל שבמרכז היצירה

.

20221030_124535

המעגל שאותו מתאר סעידי כ"מרכז מושך, מאתגר וכמעט מאגי", מייצג את תהליך הלימוד ותקופת החניכה בבית-הספר. בכך ביקש באופן פדגוגי לרמוז לדיירי הבית על חשיבות התהליך שבו הם מצויים ורצוי שישכילו לנצל ולהעריך אותו. "ככל שאתה לומד ומשכיל כך אתה נהיה יותר חזק", מסיים סעידי.

.

20221030_124450

חתימת האמן ושנת היצירה: 1991. 

.

.

(2) בית אריאל, במקור מרכז למדעים וכיום מרכז לקידום וטיפוח נוער וביקור סדיר

.

20221030_141605

הקמתו של "בית אריאל" כמרכז למדעים לתלמידי באר שבע התאפשרה הודות לתרומה שהתקבלה מבני משפחת רובנזדה להנצחתו של אריאל שנפטר בגיל צעיר. 

.

20221030_135630

שתי עבודות קרמיקה יצר כאן סעידי – אחת לצד שער הכניסה המציינת את שמו של המוסד בעברית ובאנגלית ושנייה אמנותית במבואת הכניסה לבניין.

.

20221030_135625

המרכז שנחנך ברחוב וינגייט ב-1986, פעל במשך עשרות שנים במתכונתו המקורית להעשרה לילדים מחוננים, עד שהוסב ב-2017 למרכז לקידום וטיפוח נוער וביקור סדיר

.

.

הקמתו של "בית אריאל" כמרכז למדעים לתלמידי באר שבע התאפשרה הודות לתרומה שהתקבלה ממשפחת רובנזדה, להנצחתו של בן המשפחה, אריאל, שנפטר בגיל צעיר. המרכז שנחנך ברחוב וינגייט ב-1986 בתכנונו של האדריכל דן וקסלר, פעל במשך עשרות שנים במתכונתו המקורית ללימודי העשרה לילדים מחוננים, עד שהוסב ב-2017 למרכז לקידום וטיפוח נוער וביקור סדיר.

שתי עבודות קרמיקה יצר כאן סעידי – אחת לצד שער הכניסה המציינת את שמו של המוסד בעברית ובאנגלית. עבודה שנייה אמנותית נקבעה במבואת הכניסה לבניין.

.

.

.

קיר האמנות שבמבואת הכניסה מתייחס כמו בעבודה שהציב מאוחר יותר בכפר הילדים והנוער אשלים, לחשיבות החינוך וההשכלה. כמו בעבודות רבות שבהן ביקש האמן לכסות את הקיר כולו, הרקע ליצירה מורכב מאריחי קרמיקה המעוצבים כמו וילון עדין שבחזיתו מופיעה היצירה. סעידי מספר שהוילון במקרה הזה מעוצב באופן עדין ובקוים דקיקים ומורכבים יותר, לעומת הוילון, למשל, שעיצב ברקע של קיר האמנות שהציב בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן, שבו הצופה עומד במרחק מהיצירה ולכן נדרשים קווים בולטים יותר לעומת העבודה בבית אריאל שבה הצופה ניצב בקירבת היצירה.

סעידי לא זוכר שלאדריכל היתה דרישה מיוחדת, אך המשפחה דרשה שציור של אותו אריאל שעל שמו נקרא הבניין, ישולב בקיר האמנות. מדובר היה בפורטרט צבעוני, הטכניקה והנושא הכי רחוקים מגישתו של סעידי. "הציור צורם ולא משתלב, אבל לא היתה לי ברירה", הוא נזכר, "ועל מנת לבצע את העבודה הבנתי שאני נדרש להתכופף". לצורך כך קבע סעידי כי הציור יוצב במסגרת עץ דקיקה בסמוך לקצה העבודה המרוחק מהכניסה ("הם רצו מסגרת זהב ואמרתי לא"). בנוסף קבע סעידי כי הציור יופרד מקיר האמנות ויתלה על שני עמודים דקים שהוצבו בריחוק של כמה ס"מ בודדים מהקיר.

במרכז היצירה שנקבע בחלק השמאלי, נראה אלמנט הנראה כמו להבה או דמות אנכית המלאה בתנופה כלפי מעלה. אלמנט זה מסמל את תהליך הלמידה והאתגר שברכישת השכלה. ממנו פורצים לימין מעין ערוצים עשירים בצורות וסמלים. ניתן לזהות נוסחאות מתמטיות, גיאומטריה וגם ספרות ומילים כמו "דעת". סעידי מספר שדפי פלט של מחשב הם אלה שהיוו את ההשראה לעיצוב ערוצי הידע שתופסים את עיקר היצירה.

להדגשת איכויותיה התלת-ממדיות של היצירה, קבע סעידי כפי שנהג ברבות מעבודותיו, שורה של גופי תאורה בתקרה. אלה זרקו אור ישיר שהדגישו באמצעות אור וצל את האלמנטים השונים. כיום שורת המנורות חסרה, למעט גוף אחד בודד שנותר ומאיר את הפורטרט, והיצירה איבדה מעט מאיכויותיה. בנוסף, היתה מי שהחליטה להציב שני עציצים בחזית. למעט אריחים אחדים בקצוות היצירה, ופגיעות נקודתיות, נותרה העבודה במצבה המקורי.

.

.

20221030_141451

קיר האמנות שבמבואת הכניסה

.

20221030_135904

המשפחה דרשה שציור של אותו אריאל שעל שמו נקרא הבניין, ישולב בקיר האמנות. מדובר היה בפורטרט צבעוני, הטכניקה והנושא הכי רחוקים מגישתו של סעידי. "הציור צורם ולא משתלב, אבל לא היתה לי ברירה", הוא נזכר, "ועל מנת לבצע את העבודה הבנתי שאני נדרש להתכופף".

.

20221030_135909

האלמנט המרכזי שנקבע בחלק השמאלי נראה כמו להבה או דמות אנכית המלאה בתנופה כלפי מעלה. אלמנט זה מסמל את תהליך הלמידה והאתגר שברכישת השכלה. ממנו פורצים לימין מעין ערוצים עשירים בצורות וסמלים. 

.

20221030_141344

עציץ

.

.

האמן משה סעידי

משה סעידי נולד בהמדאן שבמערב איראן ב-1937. בגיל 13 היגר עם אחיו לישראל ונקלט בקיבוץ כפר מנחם, סמוך לקרית מלאכי. בכפר מנחם הפך לימים לחבר, הקים משפחה ובו הוא מתגורר ופועל עד היום.

באמנות עסק סעידי כבר מגיל צעיר. את הכשרתו כאמן רכש כנער מאמנים חברי קיבוצו ומאוחר יותר ב"מכון אבני" וב"מדרשה למורים לציור" בתל אביב (כיום מכללת לוינסקי). בהסכמת הקיבוץ המשיך את הכשרתו בחו"ל – בבית-הספר לאמנות סנט מרטין בלונדון, באקדמיה המלכותית לאמנויות וכן כאסיסטנט אצל הפסל הנודע הנרי מור.

החל מסוף שנות ה-50 ובמשך עשור השתתף בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות שבמסגרתן הציג ציורים ופסלים. ב-1968 החל ליצור קירות אמנותיים מקרמיקה שאותם הוא שילב במבנים שונים – מוסדות חינוך, תרבות, קהילה, דת, הנצחה, ספורט, תעסוקה, תחבורההסעדה ועוד.

.

DSC02123

משה סעידי, 2020: ברקע קיר אמנות שיצר במועדון לחבר בקיבוץ כפר מנחם ב-1968. גם כאן, כמו במבואת הכניסה שב"בית אריאל", נקבעה העבודה על רקע "וילון" קרמיקה. גם בקומפוזיציה יש מן המשותף לשתי העבודות שמוצגות כאן

.

.

שני מקבצי היצירות הגדולים ביותר שיצר סעידי מצויים בקיבוצו (והוא מגוון ונוצר לאורך עשרות רבות של שנים) ובירוחם (שבוצע כולו ב-1988, ועליו כתבתי כאן). עוד כתבתי כאן על קירות קרמיקה שיצר בחדר האוכל בקיבוץ יפתח, בחדר האוכל (שהושחת) ובמועדון שבקיבוץ שניר ובחדר האוכל שבקיבוץ דן.

פרסמתי מאמר השוואתי בין שתי עבודות, האחת מוקדמת שיצר בקיבוצו והשנייה מאוחרת במושב ערוגות. העבודה הגדולה ביותר שיצר מצויה ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב בבניין ששימש במקור כבית תנועת הקיבוץ הארצי ועליה כתבתי כאן. כמו כן פרסמתי את שתי עבודותיו בבית-הכנסת הספרדי המרכזי שברמת גן.

שני פרסומים עיקריים שיצאו לאור התמקדו ביצירתו של משה סעידי. את הראשון "קיר וחומר" פרסם בעצמו ב-2005. לפני חודשים אחדים אצרתי תערוכה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שהתמקדה בקירות הקרמיקה שיצר סעידי ואותה ליווה הקטלוג "משה סעידי: קיר אמן" (2021-22). בימים אלה מתכנן סעידי קיר אמנות חדש שיותקן בכניסה למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן.

.

20221030_141110

הרקע ליצירה מורכב מאריחי קרמיקה המעוצבים כמו וילון עדין שבחזיתו מופיעה היצירה

.

20221030_141005

משחקי אותיות, ספרות וגיאומטריה

.

20221030_141022

דעת

.

20221030_141100

קיר האמנות מתייחס כמו בעבודה שהציב מאוחר יותר בכפר הילדים והנוער אשלים, לחשיבות החינוך וההשכלה.

.

20221030_141331

סעידי מספר שדפי פלט של מחשב הם אלה שהיוו את ההשראה לעיצוב ערוצי הידע התופסים את עיקר היצירה

.

20221030_141439

אריאל

.

20221030_141358

חתימת האמן: סעידי הקפיד לאורך השנים לשלב בחתימתו את שנת היצירה וגם את כפר מנחם – הקיבוץ שבו נקלט כנער וחבר ובו הוא פועל כבר שבעה עשורים

רשימות נוספות על באר-שבע:

.

אואזיס (ישראל הדני)

בית רוטשטיין (נחום זולוטוב)

קולנוע אורות (רכטר-זרחי-רכטר)

גן גדולי ישראל (ליפא יהלום ודן צור)

מרכז מסחרי בשכונה לדוגמה (מנחם כהן)

בניין המרכז האוניברסיטאי (ברכה ומיכאל חיוטין)

דרום השכונה לדוגמה (אלה שרשבסקי ואנטון פרנקל)

הפקולטה למדעיה רוח והחברה (אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן)

בניין מדעי ההתנהגות (אלכס מייטליס וגרינברג-נוביצקי בן חורין)

עיריית באר-שבע (שולמית נדלר, מיכאל נלדר, שמואל ביקסון)

הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן (נדלר-נדלר-ביקסון-גיל)

הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש טוביהו

בניין ביוטכנולוגיה (ברכה ומיכאל חיוטין)

ספריית רפואה (אריה ואלדר שרון)

פארק קרסו למדע (אילן פיבקו)

אנדרטת חטיבת הנגב (דני קרוון)

בית הכנסת הבבלי (נחום זולוטוב)

בית יד לבנים (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

בניין הפירמידה (משה לפונפלד וגיורא גמרמן)

הפקולטה למדעים מדויקים (אברהם יסקי ויעקב גיל)

מעונות הסטודנטים החדשים (בר אוריין, שוורץ-בסנוסוף)

בתי חצר בשכונה ב' (אריה שרון, בנימין אידלסון, אלדר שרון)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דליה בר-אמוץ  ביום 02/01/2023 בשעה 9:28

    תודה לך על הסיור המדהים, בעקבות היצירות של סעידי וקירותיו ההסטוריים.

  • ilansapir  ביום 02/01/2023 בשעה 9:59

    יופי! כתבה מעניינת מאוד. תודה

  • רוני  ביום 02/01/2023 בשעה 16:08

    תודה רבה, שוב פינה נעלמת… מעניין מאוד.

  • adidn001  ביום 02/01/2023 בשעה 22:36

    נפלא!

  • hanna shental  ביום 03/01/2023 בשעה 21:00

    היי מיכאל,

    תודה על העבודה המדהימה שאתה עושה. לפני כמה שנים בעלי ואני השתתפנו בסדרת סיורים שערכת במבנים ומרחבים בתל אביב- יפו. אם אני לא טועה, זה היה במסגרת מפגשים של מוזיאון תא. אשמח מאוד לשמוע אם אתה עדיין עורך סיורים בעיר, בכל מסגרת.

    בברכה, חנה שנטל

    • מיכאל יעקובסון  ביום 03/01/2023 בשעה 22:03

      שלום חנה, בתקופה הקרובה לא מתוכנן סיור. במידה ויתקיים אז אעדכן כאן בבלוג (יתכן ויתקיים במרץ סיור חד-פעמי בירושלים).

      • חנה שנטל  ביום 03/01/2023 בשעה 22:38

        נשמח מאוד לסייר אתך, בירושלים או לכל מקום אחר 🙂
        בדיוק חזרנו כעת מירושלים היפה.

  • shafirkamer  ביום 04/01/2023 בשעה 13:58

    כתבה מעולה ותודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: