סיבוב בחצר סרגיי שבמגרש הרוסים

חלפו עשר שנים מאז שנתניהו מסר את חצר סרגיי שבמרכז ירושלים לממשל הרוסי. אלא שמאז זכה המקום למתיחת פנים משמעותית ולעבודות שימור שעליהם ניצח האדריכל אורי פדן. בדומה לייעודו המקורי, נפתחו בו ב-2018 מלון, מסעדה ובהמשך גם מרכז מבקרים צנוע הפתוח לציבור הרחב. הבניין במצבו הנוכחי הוא קפסולת זמן מטופחת ויוצאת דופן בבירתנו המשתנה תדיר.

חצר סרגיי הוקמה בקצה הצפוני של "מגרש הרוסים", מחוץ לחומות העיר העתיקה, והיתה לבניין הגדול והמפואר במתחם. הבנייה הושלמה ב-1893 בתכנונו של האדריכל אלכסיי גיאורגי פרנג'יה והשתלבה בסגנון הבינוי הכללי של "מגרש הרוסים".

במהלך השנים שינה האזור את פניו ונראה שלטובה. חצר סרגיי ממוקמת לצד מפגש רחובות ומציעה למבקרים בה סגנון בנייה שונה מהרגיל בארצנו: בנייה בקו אפס עם חצר פנימית שמתוחזקת היטב ומכוסה בערוגות מלבלבות, בריכת נוי עם מזרקה ושבילים מרוצפים באבן. המגרש הסמוך ממשיך לשמש כבית מעצר של שירות בתי הסוהר, מגרש אחר משמש למלון והמגרש האלכסוני אוכלס לאחרונה במכללת בצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (2017/1893)

.

חצר סרגיי במבט ממפגש הרחובות הלני המלכה ומונבז. משמאל שרידי שרידיו האחרונים של מבנה השער הצפוני שנקבע בחומה שהקיפה במקור את מגרש הרוסים

.

1889: חצר סרגיי עם המגדל שבמקור התנשא לגובה של שתי קומות בלבד

.

למתחם יש שתי כניסות, זו הפשוטה יותר מיועדת גם לכניסת רכבים ובמקור יועדה לכניסת סוסים ועגלות

.

כיום ישנן שתי כניסות למתחם – אחת מהן אפשרית גם לרכב (החניה לאורחי המלון היא חינם בחצר ממש)

.

שלט שהציבה המועצה לשימור אתרים

.

הכניסה השנייה היא להולכי רגל בלבד והיא גם מפוארת יותר

.

הדלת משמאל מובילה למוזיאון הקטן שפועל כאן ופתוח לציבור חינם

.

המבואה מרוצפת באבן מקומית לבנה וורודה

.

הבניין מקיף חצר פנימית גדולה וצפופה

.

שני מגדלונים נבנו בחצר ושימשו במקור כחדרי שירותים

.

בריכת נוי עם מזרקה

.

.

במירוץ בין המעצמות בארץ-ישראל של סוף המאה ה-19 היו הרוסים מובילים. אחריהם פעלו הגרמנים, הצרפתים, האיטלקים, האוסטרים, האנגלים ואפילו האתיופים. כל אלה בנו מבנים בולטים, אלא שהרוסים לא רק הזדרזו ובנו, אלא גם רכשו קרקעות בהיקף רחב יותר מכל מתחרה והקימו מתחם שלם – "מגרש הרוסים".

הבנייה במתחם החלה כבר ב-1860, עם הקמת הכנסייה ובניין "המשלחת הרוסית" (כיום בית משפט השלום). מאוחר יותר, באמצעות "החברה הפלסטינית הפרבוסלבית הקיסרית" שהוקמה ב-1882 גויסו המשאבים לתכנון, לבנייה, להפעלה, לתחזוקה ולארגון מסעות הצליינות, כמו גם הקמת מוסדות חינוך לאוכלוסייה הערבית-אורתודוכסית המקומית. סמל החברה מופיע לכן על כל נכסיה.

לבד מנוכחות רוסים, נועד בעיקרו מגרש הרוסים לשרת את הצליינים שביקרו בעיר והחיו את כל אותם מבנים. במרכז החצר הוקמה כנסייה, סביב לכנסייה הוקמו שאר המבנים ובהם "חצר סרגיי". הבניין שנקרא על שמו של נשיא החברה הפלסטינית הפרבוסלבית הקיסרית (ИППО), הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ', בנו של הצאר אלכסנדר השני ואחיו של הצאר שבא אחריו. אותו האיש בהיותו מושל מוסקבה ב-1891, גירש את 25 אלף יהודי העיר וסופו שנרצח.

בעוד שהאכסניות האחרות במגרש הרוסים התבססו על הפרדה מגדרית ויועדו לפשוטי העם, הקימה ИППО את חצר סרגיי כאכסנייה שיועדה לבני המעמד הגבוה מבין הצליינים שפקדו את ירושלים. אך עד מהרה שרת גם את פשוטי העם. תכנון הבניין נמסר לידי האדריכל אלכסיי גיאורגי פרנג'יה, יליד נצרת שהתחנך בפולין, פעל בארץ והיה מעורב בתכנון המבנים השונים שבמגרש הרוסים, כמו גם נכסים אחרים שקשורים לרוסים.

במתכונת דומה למבנים אחרים שנבנו במתחם הוקמה גם חצר סרגיי – כמבנה אבן המתנשא לגובה של שתי קומות (מעל לקומת מרתף חלקית) וסוגר על חצר פנימית. חזיתות הבניין הפונות למזרח (רחוב מונבז) ולדרום (רחוב הנבאים) עוצבו כייצוגיות, כשלזו המזרחית העניק האדריכל תשומת לב גדולה יותר והיא עוצבה בפאר, עם גמלון בראשה ועיטורים המדגישים את עיצובה הסימטרי.

הבניין תוכנן כמבצר: בעוד שמתחם מגרש הרוסים הוקף בחומה וגדר גבוהה, הוקמה חצר סרגיי מחוץ לחומה ומול השער הצפוני והראשי שנקבע בה (לימים נהרס השער לצורך הרחבת הרחוב, ורק אחד משני חדרי המשמר נותר). רמת הביטחון בשעתו היתה נמוכה יחסית ולכן תוכנן הבניין כמבצר, כשהוא מורכב מארבעה אגפים הסוגרים על חצר פנימית גדולה. שני שערים עיקריים שולבו בקומת הקרקע, וקישרו בין הבניין ובין החוץ. עם סגירת השערים היה הבניין מבוצר.

אלמנט מבצרי נוסף ובולט בבניין הוקם בפינה הפונה אל השער והדרך שקישרה אל מגרש הרוסים (כיום רחוב מונבז) – מגדל מונומנטלי ומעוטר. כיום הוא גבוה בקומה מעל לשאר חלקי מבני החצר ומסתיים בקצהו העליון בעיטור משונן שהעניק לו נוכחות ביטחונית, והודות לכך הפך גם לסמלו של הבניין (במקור התנשא המגדל לגובה של שתי קומות בלבד). בעוד שגגות אגפי חצר סרגיי משופעים גג האגף הצמוד למגדל שטוח ומשמש כמרפסת תצפית. בתוך החצר עצמה הוקמו שני מגדלים נוספים, אך אלה יועדו לחדרי שירותים שנקבעו בשתי הקומות של כל מגדל.

.

סוף המאה ה-19: ארוחה חגיגית בחצר סרגיי כשמימין בולטים מגדלי השירותים הדו-קומתיים

.

עיצוב הבניין נעשה בהתאם לרוח התקופה ברוסיה, ולמעט השימוש באבן המקומית אין בו זכר לאדריכלות המקומית. פתחי החלונות הרבים, המקושתים והגדולים שנקבעו בחזיתות הבניין מעניקים לבניין רושם ועוצמה – שני האלמנטים שכל מעצמה שפעלה אז בירושלים ביקשה להקרין באמצעות המבנים שהקימה.

בליל של סגנונות בנייה מזהה כאן האדריכל והיסטוריון האדריכלות דוד קרויאנקר, בספרו "אדריכלות בירושלים – הבנייה האירופית-נוצרית מחוץ לחומות" (כתר, 1987). קרויאנקר גם מציין שבשונה משאר האכסניות שפעלו במגרש הרוסים והתאפיינו בציפוף וברמת איבזור בסיסית ופשוטה, הרי שבחצר סרגיי נהנו האורחים מרווחה.

בבניין היו 70 מיטות בלבד ורמת האיבזור היתה גבוהה. בחדרי השינה כוסו הקירות בטפטים מעוטרים, התקרות עוטרו בתבליטי גבס, הוצבו מיטות אפיריון ולצדם ספות וכורסאות ושטיחים פרסיים. בחדרי הרחצה הותקנו כיורים מפוארים מחרסינה ולצדם אמבטיות עם דודי חימום צמודים שהופעלו בגז. במטבח פעלה מערכת תנורי בישול מברזל יצוק שהובאה במיוחד מצרפת.

החלק המרשים בחצר סרגיי הוא הקפלה שהוקמה בקומת הקרקע. כדי לא להתחרות עם הכנסייה הרוסית הסמוכה, הוגדרה הקפלה לשימוש ביתי והוגדרה גם כחדר אוכל, שימוש שאכן נעשה בפועל. קירות ותקרת הקפלה כוסו כולם בציורי קיר צבעוניים. ברבות השניים הוזנחו והתפוררו ובמסגרת עבודות החידוש שנערכו כאן לפני עשר שנים, שוקמו והצבעים העזים הושבו להם. בצמוד לקפלה הקימה החברה מרכז מבקרים, המספר את סיפורו של ИППО, באמצעות תצלומים אביזרים והסברים מפורטים גם בעברית.

.

אולם התפילה שימש גם כחדר אוכל וקירותיו עוטרו בציורי קיר צבעוניים

.

.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוחכר מרבית שטח הבניין על-ידי השלטון הבריטי שהסב אותו למשרדים ממשלתיים. עם הקמת המדינה אוכלסה חצר סרגיי בידי משרד החקלאות והחברה להגנת הטבע. ב-2007 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להשיב את הנכס לידי הרוסים (לפי פרסומים בתמורה לביקור ברוסיה אצל פוטין) ו-ИППО זכו לשוב ולהחזיק במקום. לבד מחצר סרגיי, ייסדה ИППО מוזיאון ופארק ביריחו ומרכז רוסי למדע ותרבות וכן בית ספר ציבורי בבית לחם.

בעקבות ההחלטה להשיב את חצר סרגיי לידי הרוסים, הוצאו מהבניין המוסדות הישראלים. המהלך לווה בחשש כי האתר יסגר לציבור, מספר איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים שאף עבד בעבר בבניין במשך עשר שנים. אלא שהחשש התגלה כמיותר והרוסים פעלו לשימור וחידוש חצר סרגיי, פרויקט שעליו ניצח האדריכל אורי פדן ועלותו הגיעה לשמונים מיליון דולר במימון ממשלת רוסיה. כך חזרה חצר סרגיי לשמש כבית הארחה תחת השם Sergei Palace Hotel. שוויקי מדגיש את שביעות רצונו מהתנהלותה של ИППО ומוסיף כי מרכז המבקרים אף הצטרף לקבוצת אתרי המבקרים שבהם תומכת המועצה לשימור אתרים.

המלון שנפתח לציבור ב-2017, כולל 22 חדרים ועוד שתי סויטות. הוא אינו נועד לשרת עוד צליינים רוסים בלבד כבעבר, אלא פתוח לציבור הרחב. באתר בוקינג הוא מקבל ציון מכובד של 8.3.

.

נדרשת תאורה מתאימה יותר

.

כך זה היה נראה לפני 120 שנה כשבאו להתפלל כאן

.

גם אכלו כאן

.

התקרה מעוטרת בציורים שכולם חודשו לאחרונה

.

ההד המיוחד שיש באולם נוצר באמצעות פתחים שנקבעו בתקרה

.

דלת צדדית מובילה אל תחילת המסלול במוזיאון המתפרס על פני כמה אולמות

.

.

האולם הראשון מוקדש בחלקו לתרומה של הארגון בחינוך ובריאות

.

האולם הבא מציג ריהוט מקורי של הסעדה ושל בגדים וחפצי דת

.

קיר אחד מוקדש לרבבות הצליינים שפקדו את חצר סרגיי במסעם מרוסיה לארץ

.

הצליינים היו משלמים ברוסיה עבור הסיור כולו שכלל נסיעות, ארוחות ולינה

.

מוצגים כאן חפצים ומיטה טיפוסית לצליין בחצר סרגיי

.

את עיקר שטח הבניין תופס מלון סרגיי פאלאס

.

הקבלה – עיצוב הפנים כמו ברוסיה

.

הוי אמא רוסיה

.

החדרים במלון דומים למעט כמה סוויטות. זה החדר הסטנדרטי

.

אין הרבה מלונות בירושלים שממקומים במבנים היסטורים וזה אחד הבודדים שבהם

.

חדר הרחצה

.

במסדרון בדרך לחדרים המיוחדים

.

נותרו כמה חדרים ייצוגיים שמעוצבים כמו סלון

.

בובות ותנור חימום

.

האולם הפינתי הוא זה שמוביל לכניסה אל המגדל העגול שבולט בחזית

.

מטפסים במדרגות אל הגג

.

ראש המגדל פונה לחלק היחיד במתחם שכולל גג שטוח לתצפית. כיום בניין בצלאל החדש קצת מסתיר

.

מבט אל החצר הפנימית

.

בניין בצלאל

★