סיבוב בשיכונים שתכננו הנדלרים בשכונת טלביה רגע לפני הריסתם

הקדמתי לביקור במגדל התצפית ולכן הלכתי לחפש את מתחם הבלוקים בשכונת טלביה, אותו תכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון ובנייתו הושלמה ב-1962. האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בשיתוף האדריכל שמואל ביקסון מיעטו לתכנן מגורים לאורך שנות עבודתם (2010-1946). עדיין, הם הצליחו לגעת לאורך השנים בתחום וליצור טיפוסים שונים ומגוונים של מגורים, החל מוילות קטנות, בלוקים, מעונות סטודנטים, הוסטלים לעולים חדשים, שכונה ניסיונית, מגורים למשפחות אמנה, מגורים לחרדים, מגורי יוקרה בצפון תל אביב ועד מתחם של וילות ומגדלים בגאנה שבאפריקה.

הבלוקים בטלביה כוללים 48 יח"ד בשלושה בניינים דומים בעיצובם אך שונים זה מזה במספר הקומות ובאופן פריסתם במגרש. ברשימה זו אתמקד בנושא העיצובי בו מורגשת גישתו של האדריכל שמואל ביקסון שהכניס למשרד את הסגנון הברוטליסטי, הן במישור החומרי והן בזה הצורני. בימים אלה נידונה ברשויות התכנון תכנית להריסת שניים מהבלוקים לטובת הקמת מבנים חדשים בתכנון האדריכל מתי רוזנשיין, והרמתי טלפון לשוחח אתו על הפרויקט החדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

1962

.

הבלוק האמצעי (כל התמונות שחור לבן והתכניות הן מאוסף משרד אדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אדריכל שמואל ביקסון)

.

הבלוק ברחוב קליין: שלוש כניסות ובסך הכל 24 דירות

.

צמד הבלוקים ברחוב המגיד הניצבים זה לזה

.

2017: האבן והבטון נותרו עמידים למרות הזנחת הדיירים

.

מבט ממפגש הרחובות קליין והמגיד

.

בקרוב ייהרס

.

(1) הבלוקים

בלוק אחד, הגדול מבין השלושה שוכן בודד ברחוב קליין בקצה של צומת T. ממש מולו בקרן הרחובות קליין והמגיד, שוכנים שני הבלוקים הנותרים כשהם ניצבים זה לזה וסוגרים על חצר פנימית. בעוד הבלוק הבודד כולל שלוש כניסות המקשרות ל-24 דירות ומתנשא לגובה ארבע קומות מעל קומת מסד, שני הבלוקים הסמוכים כוללים כל אחד שתי כניסות המקשרות ל-12 יח"ד בכל בלוק ומתנשאים לגובה שלוש קומות מעל קומת מסד.

בבסיסו מייצג הבניין את הגישה של הנדלרים שהופיעה גם בבניינים מוקדמים ביותר שאת תכנונם הובילו שולמית ומיכאל נדלר ובמיוחד בעבודות ירושלמיות כמו הספרייה הלאומית, בית אלישבע, הוסטל לעולים ע"ש גיורא יוספטל (בית גיורא) ומרכז תרבות עמים לנוער – כולם מבנים קופסתיים המחופים באבן נסורה מבהיקה בלובנה. עם הצטרפותו של האדריכל שמואל ביקסון כשותף במשרד, החלה תקופה חדשה גם בשפה האדריכלית של המשרד, והתיבה המחופה באבן נסורה קיבלה רובד נוסף ופיסולי שמצא את ביטויו בעיקר בהיבט החזותי של הבניין. ביקסון היה זה שהוביל את הפרויקט, הדבר בולט במבנים וביקסון בעצמו הודה בכך בשיחה שקיימתי אתו השבוע. כך שילב ביקסון את פסי הבטון החשוף המקיפים את הבניין, כשבחזיתות הצרות הן דו-ממדיות (ונחצות באופן גראפי בפס חלונות רציף ואנכי של חדרי השירותים), ולעומתן בחזיתות המוארכות, אלה העיקריות, הבטון החשוף מקבל ביטוי תלת-ממדי ופונקציונאלי היוצר את מפרסות הבניין. קומת המסד חופתה באבן פראית, מהלך עיצובי שהפך לפופולרי בעיקר לאחר שהופיע ככל הנראה לראשונה בבניין כלכלה ע"ש קפלן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, אותו תכננו האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר ב-1953, ומיד לאחר מכן הופיע גם בספרייה הלאומית שבתכנונה שיתפו פעולה הנדלרים עם יסקי-פובזנר.

העקרונות המנחים של האדריכלות מופיעים בשיכונים האלה במלואם: (1) פונקציונליזם (שימושיות) – אלה מכונות מגורים קלסיות. (2) קונטרוקטוביזם – הבניין מבטא את המבנה שלו וניתן לראות בברור כיצד כוחות המסה מתחלקים ומתפצלים. (3) אורגניות עם המקום – הכוללת קשר עם הבתים בסביבה, עם הרחוב, עם השטח הפתוח, עם הגובה הכללי באזור, הבלוק משקף את רוח התקופה ואת שאיפותיה. עיקרים אלה נשמעים מובנים מאליהם, אך כדי לממש אותם נדרש כישרון רב אותו הצליחו האדריכלים לבטא בשיכונים אלה. בעיקר בעשורים האחרונים ניתן בקלות ללמוד כי עקרונות אלה לא באים לידי ביטוי בחלקם ופעמים אף לא אחד מהם מצליח לבוא לידי ביטוי.

כפי שהצגתי בספר שפרסמתי עם צבי אלחייני על עבודת המשרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, אחת מהתכונות הייחודיות לעבודתם של אדריכלים אלה היתה היכולת להתפתח ולעדכן את השפה האדריכלית בין השאר באמצעות הרחבת השותפות וקליטתם של שותפים צעירים יותר, והם עשו את המהלך פעמיים: פעם ראשונה עם ביקסון ופעם שנייה עם משה גיל – מה שהציב אותם בחזית העשייה במשך עשורים רבים. היכרות עם השיכונים בטלביה, מהעבודות הפחות מפורסמות של המשרד, חושפת את מעמדו של הפרויקט כחוליה משמעותית בהתפתחות המשרד, והמעבר מהמודרניזם אל הברוטליזם. כך שלבד ממעמדם כחוליה נוספת בעבודות המצוינות שיצרו אדריכלים מוערכים בסביבת טלביה, הם משתלבים היטב בנוף השכונה וביחס ההרמוני בין המסה הבנויה ובין המרחב הפתוח הציבורי והפרטי שהופך את שכונת טלביה לכל כך מיוחדת ואיכותית. ואת זה אפשר להרוס בקלות.

.

פריסת שלושת הבלוקים ברחובות קליין והמגיד

.

תכנית שתי דירות צמודות: סלון, מטבח ושני חדרי שינה (מאוסף המשרד, באדיבות שמואל ביקסון)

.

.

(2) בקרוב: הריסה

חלפו 55 שנים מאז בנייתם. באופן לא מפתיע מתכננים להרוס שניים מתוך שלושת הבלוקים לטובת בניית שלושה בניינים חדשים עם 45 יח"ד, כמעט הכפלת כמות היח"ד. האדריכל שמתכנן את הפרויקט החדש הוא מתי רוזנשיין שב-xnet כתבתי כבר על שני בתי מגורים שעיצב – אחד במתחם ממילא ושני ברובע היהודי. מהיכרות עם הבתים עליהם כתבתי, סביר להניח שגם כאן הוא מתכנן עבודה מוקפדת. הרמתי אליו טלפון כדי לשמוע ממנו מה דעתו על השיכונים שיהרסו ומה הוא מתכנן במקומם:

מ"י: מה הסטטוס של התכנית?

מ"ר: אני לא בדיוק יודע. אנחנו עדיין בתהליך מול רשויות התכנון והעבודות אולי יתחילו עוד 8 חודשים או שנה.

מ"י: מה אתה יודע על הבלוקים שניצבים שם היום?

מ"ר: יש שם שני מבנים ישנים שלא יעמדו ברעידת אדמה והכוונה היא לבנות שלושה בניינים במקומם בני חמש או שש קומות עם חנייה תת-קרקעית תוך שמירה על לפחות 20% חילחול.

מ"י: הבניינים שיש שם עכשיו יש להם לפי דעתך ערך?

מ"ר: לדעתי לא. אני יודע שהיום כל בניין שהוא ישן ודמוי שיכון מצמידים לו ערכים וסנטימנטים. אני לא חושב שזה המקרה. אני לא חושב שאלה בניינים שיש להם ערכים שימוריים.

מ"י: מי תכנן אותם?

מ"ר: אני לא יודע.

.

(3) אדריכלות בטלביה

בנייני המגורים והציבור המצויים בטלביה מתאפיינים באיכות גבוהה עוד מהעת בה היתה שכונה ערבית. עם הקמת המדינה המשיכה האוכלוסייה העברית החדשה במסורת הבנייה האיכותית ובאופן מפתיע ממשיכה גם כיום. בגזרת הבניינים החדשים ניתן למצוא כאן בין השאר בנייני מגורים משותפים מעולים שתכננו משרד קולקר-קולקר-אפשטיין ואדריכל יעקב מולכו וכן מבני ציבור כמו קמפוס מכון הרטמן של לו גלרטר ובניין האקדמיה למדעים ע"ש פולנסקי שתכננו ברכה ומיכאל חיוטין.

אך גם בשנות ה-50 הצנועות לתכנון בנייני השיכונים הוזמנו טובי האדריכלים הצעירים כמו הנדלרים עם ביקסון וגם יצחק ישר ודן איתן. בגזרת מבני הציבור ניתן למנות את משכן נשיאי ישראל שתכנן אבא אלחנני, מכון ון ליר של שמעון פובזנר ודוד רזניק, מוזיאון לאמנות האסלם שתכנן אלכסנדר פרידמן, תיאטרון ירושלים של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אמנות שיצר יחיאל שמי וכן מלון ענבל שתכנן יעקב רכטר ושכיום הורס אותו אדריכל מיקל שוורץ עם תוספת בנייה חסרת פרופורציות, כשבצמוד לו מצוי גן הפעמון שתכנן אולריק פלסנר. זו רק רשימה חלקית של אדריכלים מוערכים שפעלו בשכונה לאורך 60 השנים האחרונות.

.

חזית צד: פסי הבטון החשוף האופקיים נצבעו ללא סיבה בצבע שהתקלף. פס אנכי של פתחי חלונות נועד לאוורר את חדרי הרחצה

.

את המגרש מקיפה חומה נמוכה מחופה באבן בעיבוד עדין

.

קומת מסד של אבן פראית, שלד בניין חשוף בבטון גלוי (שנבצע ברבות השנים) ואבן נסורה המונחת בקווים אופקיים

.

במהלך השנים הוסיפו ממ"דים

.

כניסה לדוגמה: בשונה מהשיכון הטיפוסי כאן הכניסה לבניין היא דרך מבואה שחוצה את הבניין לכל אורכו

.

משמאל כניסה לחדר מדרגות

.

הכל פתוח. מינימום הוצאות תחזוקה, ובכל זאת הדיירים מזניחים את הבניין

.

אחת הכניסות היותר מטופחות יחסית

.

הוראות בכניסה המטופחת

.

מעל הכניסה בולטות מרפסות הבניין

.

המרפסות מורכבות משלד בטון חשוף (שנצבע ברבות השנים) ומעקות דקיקים עם רשתות מתכת

.

המשכתי אל בית תרבות עמים לנוער ברחוב עמק רפאים. הוא שוכן כמה מאות מטרים בודדים מהבניין, ומייצג את עבודתם המוקדמת יותר של הנדלרים בירושלים. כמו הספרייה הלאומית שבתכנונה הם השתתפו, גם בית התרבות מורכב מתיבות לבנות הנראות כמרחפות מעל הקרקע, אך ללא הבטון הגלוי המופיע בבלוקים. את הבניין הזה תרמו אותם הגורמים שהקימו את "קולנוע תל אביב" ברחוב פינסקר שנהרס

.

המשכתי לחצר בית הנסן, למגדל התצפית שתכנן האדריכל הצ'כי מרטין ריינץ

★

רשימות נוספות על עבודות נדלר-נדלר-ביקסון-גיל:

(1) הספרייה האקדמית במכללת ספיר

(2) בנק החקלאות וגם כאן

(3) קולנוע רחל באשקלון שנהרס

(4) בית העם הנטוש בבית-חנן

(5) ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

(6) הצעה למוזיאון תל אביב

(7) עיריית באר שבע

(8) קולנוע קרן בבאר שבע שנהרס

(9) מכללת רופין

(10) ספריות באוניברסיטת תל אביב

(11) זוג מתחמי מגורים בשכונת גונן בירושלים

(12) מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד

(13) הספד על שולמית נדלר

★