סיבוב בשיכונים שתכננו הנדלרים בשכונת טלביה רגע לפני הריסתם

הקדמתי לביקור במגדל התצפית ולכן הלכתי לחפש את מתחם הבלוקים בשכונת טלביה, אותו תכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון ובנייתו הושלמה ב-1962. האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בשיתוף האדריכל שמואל ביקסון מיעטו לתכנן מגורים לאורך שנות עבודתם (2010-1946). עדיין, הם הצליחו לגעת לאורך השנים בתחום וליצור טיפוסים שונים ומגוונים של מגורים, החל מוילות קטנות, בלוקים, מעונות סטודנטים, הוסטלים לעולים חדשים, שכונה ניסיונית, מגורים למשפחות אמנה, מגורים לחרדים, מגורי יוקרה בצפון תל אביב ועד מתחם של וילות ומגדלים בגאנה שבאפריקה.

הבלוקים בטלביה כוללים 48 יח"ד בשלושה בניינים דומים בעיצובם אך שונים זה מזה במספר הקומות ובאופן פריסתם במגרש. ברשימה זו אתמקד בנושא העיצובי בו מורגשת גישתו של האדריכל שמואל ביקסון שהכניס למשרד את הסגנון הברוטליסטי, הן במישור החומרי והן בזה הצורני. בימים אלה נידונה ברשויות התכנון תכנית להריסת שניים מהבלוקים לטובת הקמת מבנים חדשים בתכנון האדריכל מתי רוזנשיין, והרמתי טלפון לשוחח אתו על הפרויקט החדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

1962

.

הבלוק האמצעי (כל התמונות שחור לבן והתכניות הן מאוסף משרד אדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אדריכל שמואל ביקסון)

.

הבלוק ברחוב קליין: שלוש כניסות ובסך הכל 24 דירות

.

צמד הבלוקים ברחוב המגיד הניצבים זה לזה

.

2017: האבן והבטון נותרו עמידים למרות הזנחת הדיירים

.

מבט ממפגש הרחובות קליין והמגיד

.

בקרוב ייהרס

.

(1) הבלוקים

בלוק אחד, הגדול מבין השלושה שוכן בודד ברחוב קליין בקצה של צומת T. ממש מולו בקרן הרחובות קליין והמגיד, שוכנים שני הבלוקים הנותרים כשהם ניצבים זה לזה וסוגרים על חצר פנימית. בעוד הבלוק הבודד כולל שלוש כניסות המקשרות ל-24 דירות ומתנשא לגובה ארבע קומות מעל קומת מסד, שני הבלוקים הסמוכים כוללים כל אחד שתי כניסות המקשרות ל-12 יח"ד בכל בלוק ומתנשאים לגובה שלוש קומות מעל קומת מסד.

בבסיסו מייצג הבניין את הגישה של הנדלרים שהופיעה גם בבניינים מוקדמים ביותר שאת תכנונם הובילו שולמית ומיכאל נדלר ובמיוחד בעבודות ירושלמיות כמו הספרייה הלאומית, בית אלישבע, הוסטל לעולים ע"ש גיורא יוספטל (בית גיורא) ומרכז תרבות עמים לנוער – כולם מבנים קופסתיים המחופים באבן נסורה מבהיקה בלובנה. עם הצטרפותו של האדריכל שמואל ביקסון כשותף במשרד, החלה תקופה חדשה גם בשפה האדריכלית של המשרד, והתיבה המחופה באבן נסורה קיבלה רובד נוסף ופיסולי שמצא את ביטויו בעיקר בהיבט החזותי של הבניין. ביקסון היה זה שהוביל את הפרויקט, הדבר בולט במבנים וביקסון בעצמו הודה בכך בשיחה שקיימתי אתו השבוע. כך שילב ביקסון את פסי הבטון החשוף המקיפים את הבניין, כשבחזיתות הצרות הן דו-ממדיות (ונחצות באופן גראפי בפס חלונות רציף ואנכי של חדרי השירותים), ולעומתן בחזיתות המוארכות, אלה העיקריות, הבטון החשוף מקבל ביטוי תלת-ממדי ופונקציונאלי היוצר את מפרסות הבניין. קומת המסד חופתה באבן פראית, מהלך עיצובי שהפך לפופולרי בעיקר לאחר שהופיע ככל הנראה לראשונה בבניין כלכלה ע"ש קפלן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, אותו תכננו האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר ב-1953, ומיד לאחר מכן הופיע גם בספרייה הלאומית שבתכנונה שיתפו פעולה הנדלרים עם יסקי-פובזנר.

העקרונות המנחים של האדריכלות מופיעים בשיכונים האלה במלואם: (1) פונקציונליזם (שימושיות) – אלה מכונות מגורים קלסיות. (2) קונטרוקטוביזם – הבניין מבטא את המבנה שלו וניתן לראות בברור כיצד כוחות המסה מתחלקים ומתפצלים. (3) אורגניות עם המקום – הכוללת קשר עם הבתים בסביבה, עם הרחוב, עם השטח הפתוח, עם הגובה הכללי באזור, הבלוק משקף את רוח התקופה ואת שאיפותיה. עיקרים אלה נשמעים מובנים מאליהם, אך כדי לממש אותם נדרש כישרון רב אותו הצליחו האדריכלים לבטא בשיכונים אלה. בעיקר בעשורים האחרונים ניתן בקלות ללמוד כי עקרונות אלה לא באים לידי ביטוי בחלקם ופעמים אף לא אחד מהם מצליח לבוא לידי ביטוי.

כפי שהצגתי בספר שפרסמתי עם צבי אלחייני על עבודת המשרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, אחת מהתכונות הייחודיות לעבודתם של אדריכלים אלה היתה היכולת להתפתח ולעדכן את השפה האדריכלית בין השאר באמצעות הרחבת השותפות וקליטתם של שותפים צעירים יותר, והם עשו את המהלך פעמיים: פעם ראשונה עם ביקסון ופעם שנייה עם משה גיל – מה שהציב אותם בחזית העשייה במשך עשורים רבים. היכרות עם השיכונים בטלביה, מהעבודות הפחות מפורסמות של המשרד, חושפת את מעמדו של הפרויקט כחוליה משמעותית בהתפתחות המשרד, והמעבר מהמודרניזם אל הברוטליזם. כך שלבד ממעמדם כחוליה נוספת בעבודות המצוינות שיצרו אדריכלים מוערכים בסביבת טלביה, הם משתלבים היטב בנוף השכונה וביחס ההרמוני בין המסה הבנויה ובין המרחב הפתוח הציבורי והפרטי שהופך את שכונת טלביה לכל כך מיוחדת ואיכותית. ואת זה אפשר להרוס בקלות.

.

פריסת שלושת הבלוקים ברחובות קליין והמגיד

.

תכנית שתי דירות צמודות: סלון, מטבח ושני חדרי שינה (מאוסף המשרד, באדיבות שמואל ביקסון)

.

.

(2) בקרוב: הריסה

חלפו 55 שנים מאז בנייתם. באופן לא מפתיע מתכננים להרוס שניים מתוך שלושת הבלוקים לטובת בניית שלושה בניינים חדשים עם 45 יח"ד, כמעט הכפלת כמות היח"ד. האדריכל שמתכנן את הפרויקט החדש הוא מתי רוזנשיין שב-xnet כתבתי כבר על שני בתי מגורים שעיצב – אחד במתחם ממילא ושני ברובע היהודי. מהיכרות עם הבתים עליהם כתבתי, סביר להניח שגם כאן הוא מתכנן עבודה מוקפדת. הרמתי אליו טלפון כדי לשמוע ממנו מה דעתו על השיכונים שיהרסו ומה הוא מתכנן במקומם:

מ"י: מה הסטטוס של התכנית?

מ"ר: אני לא בדיוק יודע. אנחנו עדיין בתהליך מול רשויות התכנון והעבודות אולי יתחילו עוד 8 חודשים או שנה.

מ"י: מה אתה יודע על הבלוקים שניצבים שם היום?

מ"ר: יש שם שני מבנים ישנים שלא יעמדו ברעידת אדמה והכוונה היא לבנות שלושה בניינים במקומם בני חמש או שש קומות עם חנייה תת-קרקעית תוך שמירה על לפחות 20% חילחול.

מ"י: הבניינים שיש שם עכשיו יש להם לפי דעתך ערך?

מ"ר: לדעתי לא. אני יודע שהיום כל בניין שהוא ישן ודמוי שיכון מצמידים לו ערכים וסנטימנטים. אני לא חושב שזה המקרה. אני לא חושב שאלה בניינים שיש להם ערכים שימוריים.

מ"י: מי תכנן אותם?

מ"ר: אני לא יודע.

.

(3) אדריכלות בטלביה

בנייני המגורים והציבור המצויים בטלביה מתאפיינים באיכות גבוהה עוד מהעת בה היתה שכונה ערבית. עם הקמת המדינה המשיכה האוכלוסייה העברית החדשה במסורת הבנייה האיכותית ובאופן מפתיע ממשיכה גם כיום. בגזרת הבניינים החדשים ניתן למצוא כאן בין השאר בנייני מגורים משותפים מעולים שתכננו משרד קולקר-קולקר-אפשטיין ואדריכל יעקב מולכו וכן מבני ציבור כמו קמפוס מכון הרטמן של לו גלרטר ובניין האקדמיה למדעים ע"ש פולנסקי שתכננו ברכה ומיכאל חיוטין.

אך גם בשנות ה-50 הצנועות לתכנון בנייני השיכונים הוזמנו טובי האדריכלים הצעירים כמו הנדלרים עם ביקסון וגם יצחק ישר ודן איתן. בגזרת מבני הציבור ניתן למנות את משכן נשיאי ישראל שתכנן אבא אלחנני, מכון ון ליר של שמעון פובזנר ודוד רזניק, מוזיאון לאמנות האסלם שתכנן אלכסנדר פרידמן, תיאטרון ירושלים של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אמנות שיצר יחיאל שמי וכן מלון ענבל שתכנן יעקב רכטר ושכיום הורס אותו אדריכל מיקל שוורץ עם תוספת בנייה חסרת פרופורציות, כשבצמוד לו מצוי גן הפעמון שתכנן אולריק פלסנר. זו רק רשימה חלקית של אדריכלים מוערכים שפעלו בשכונה לאורך 60 השנים האחרונות.

.

חזית צד: פסי הבטון החשוף האופקיים נצבעו ללא סיבה בצבע שהתקלף. פס אנכי של פתחי חלונות נועד לאוורר את חדרי הרחצה

.

את המגרש מקיפה חומה נמוכה מחופה באבן בעיבוד עדין

.

קומת מסד של אבן פראית, שלד בניין חשוף בבטון גלוי (שנבצע ברבות השנים) ואבן נסורה המונחת בקווים אופקיים

.

במהלך השנים הוסיפו ממ"דים

.

כניסה לדוגמה: בשונה מהשיכון הטיפוסי כאן הכניסה לבניין היא דרך מבואה שחוצה את הבניין לכל אורכו

.

משמאל כניסה לחדר מדרגות

.

הכל פתוח. מינימום הוצאות תחזוקה, ובכל זאת הדיירים מזניחים את הבניין

.

אחת הכניסות היותר מטופחות יחסית

.

הוראות בכניסה המטופחת

.

מעל הכניסה בולטות מרפסות הבניין

.

המרפסות מורכבות משלד בטון חשוף (שנצבע ברבות השנים) ומעקות דקיקים עם רשתות מתכת

.

המשכתי אל בית תרבות עמים לנוער ברחוב עמק רפאים. הוא שוכן כמה מאות מטרים בודדים מהבניין, ומייצג את עבודתם המוקדמת יותר של הנדלרים בירושלים. כמו הספרייה הלאומית שבתכנונה הם השתתפו, גם בית התרבות מורכב מתיבות לבנות הנראות כמרחפות מעל הקרקע, אך ללא הבטון הגלוי המופיע בבלוקים. את הבניין הזה תרמו אותם הגורמים שהקימו את "קולנוע תל אביב" ברחוב פינסקר שנהרס

.

המשכתי לחצר בית הנסן, למגדל התצפית שתכנן האדריכל הצ'כי מרטין ריינץ

רשימות נוספות על עבודות נדלר-נדלר-ביקסון-גיל:

(1) הספרייה האקדמית במכללת ספיר

(2) בנק החקלאות וגם כאן

(3) קולנוע רחל באשקלון שנהרס

(4) בית העם הנטוש בבית-חנן

(5) ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

(6) הצעה למוזיאון תל אביב

(7) עיריית באר שבע

(8) קולנוע קרן בבאר שבע שנהרס

(9) מכללת רופין

(10) ספריות באוניברסיטת תל אביב

(11) זוג מתחמי מגורים בשכונת גונן בירושלים

(12) מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד

(13) הספד על שולמית נדלר

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אליעזר  ביום 02/12/2017 בשעה 18:51

    חבל! אני חוזר עתה מניו יורק בפעם הראשונה בחיי, היו שם גורדי שחקים רבים שמצאו מאוד חן בעיני, למשל המגדל החדש בטרייבקה, חבל שגוש דן רוב המגדלים מאוד מכוערים בעיני

    • Benny Yacobi  ביום 03/12/2017 בשעה 18:07

      איך אתה משווה את ניו יורק עם המושבה הגרמנית או טלביה? מה שמצא חן בעיניך במקום אחד, אולי לא מתאים לגמרי למקום אחר? ברר בבקשה על המונח אחידות סגנונית / עיצובית / אדריכלית . וגם אם מכניסים סגנון שונה, צריך שזה יתכתב עם משהו בסביבה. זה אולי מתכתב עם המגדל המכוער שטדי קולק הספיק להכניס לא הרחק, במיתחם עומריה, לפני שהועדה המחוזית והציבור עצרו את הקריזה הבולדוזרית הידועה שלו…

      • אליעזר  ביום 03/12/2017 בשעה 20:00

        אני חושש שלא הובנתי כראוי. התחלתי במילה חבל על הרס השיכון, מכיוון שהבלוג עוסק באדריכלות דיברתי בהמשך על כך שלמעשה אין שום מגדל שמוצא חן בעיני מבחינה אדריכלית למעט המגדל של פיבקו ברמת גן וציינתי כי הניו יורק ראיתי המון מגדלים יפים. בשום מקרה לא המלצתי על מגדל במושבה הגרמנית.

        • Benny Yacobi  ביום 04/12/2017 בשעה 0:56

          טוב, עדיין לא הבנתי איך מגדל מתקשר למושבה הגרמנית. שום מגדל, ולא משנה כמה יפה הוא – אינו מתאים למושבה הגרמנית… בניגוד לתגובתך השניה, מתגובתך הראשונה לא משתמע שאתה שולל הקמת מגדל במושה הגרמנית. לא רק זאת, אלא שהפלת עליי את אי-ההבנה…אני מוכן ללכת לבדיקת הבנת הנקרא, אם תרצה. תהיה לי בריא.

  • דוד  ביום 02/12/2017 בשעה 18:54

    ממש המום
    שכוני נדלר במושבה הגרמנית דוגמא יחודית לשיכוני שנות הששים
    זה זלזול בערכים הן של דגמי ההבניה הן של טכנולגית הבניה והן של הבינוי עצמו עם החצר שבין הבנינים
    מתי טועה כשהוא אומר "אני לא חושב שאלה בניינים שיש להם ערכים שימוריים." השימור שלהם חשוב לא בגלל שהם ישנים אלא כי הם דגם יחודי – חבל ועצוב שיהרסו – הבאתי פעמים רבות סטודנטים לראות וללמוד משיכונים אלו.
    הכל כסף וכסף וכסף

    • Benny Yacobi  ביום 03/12/2017 בשעה 18:13

      אתה צודק. מבחינת התכנון, הן החיצוני והן הפנימי, יש בהם שלמות מסוימת ומאוד פונקציונלית. הבעיה היא שהבנינים מלכתחילה, לא מתאימים לסביבתם, מבחינה סגנונית. על זה אני חושב שאין ויכוח. מה שמדאיג אותי שהבנינים שיכניסו במקומם – יתאימו עוד פחות לסביבה הכפרית-למחצה של המושבה. אז בהחלט יש לשמור על הקיים, עד שיגיע ראש עיר שערכי אדריכלות כן חשובים לו, לא רק הכסף (ראה תוכניותיו ההרסניות לעין-כרם).

  • שרון רז  ביום 02/12/2017 בשעה 20:08

    "מ"י: מי תכנן אותם?"

    "מ"ר: אני לא יודע."

    פחות או יותר אומר הכל. אין מילים.

  • Benny Yacobi  ביום 02/12/2017 בשעה 21:31

    מיכאל, שלום וברכה.

    אני מכיר היטב את הבלוקים ואת הסביבה.

    ראשית, מדוע אתה מתעקש לכנות את האזור "טלביה"? למיטב הבנתי, זו כבר המושבה הגרמנית. טלביה מתחילה, לדעתי, רק בבי"ח הנסן ומעלה.

    שנית, אני מוכרח להעיר על סגנון הכתיבה. אני אמנם בא מתחום קרוב, עיצוב פנים, אך גם עליי הסגנון לא קל: אתה מכניס המון, אבל המון פרטים, כמו מספרים, שאיש לא יזכור – ורק מרחיק ממך קוראים פוטנציאלים.

    כמי שעסק בכתיבה עיתונאית, יש לי עצה עבורך: לעולם אל תתחיל כתבה או פוסט במבול של פרטים, אלא תנסה לנתח אותם ולתת לקורא מידע כללי. זה בדרך כלל מתחיל בכותרת אטרקטיבית (בסגנון לפי בחירתך), ממשיך בפתיח מאוד כללי (מעין נקודת יציאה עבור מי שכבר לא ממש מעניין אותו) ורק אחר-כך, רצוי עם כותרות ביניים, נכנס לפרטים.

    כמו באדריכלות, או בכל תחום בחיים, אתה צריך למשוך את הקורא פנימה, לגרות אותו, ויתכן מאוד שהוא יישאר, למרות שלא חשב לעשות זאת.

    זאת עצתי לך, דווקא מכיוון שאני מעריך את הבלוג ואת מאמציך הרבים לתעד אדריכלות.

    הרבה הצלחה.
    בני

    • מיכאל יעקובסון  ביום 02/12/2017 בשעה 22:57

      שלום בני ותודה רבה על העצות. בתיקייה שהיתה שמורה במשרד הפרויקט הזה היה קרוי "גוש 30100 – טלביה", ולכן נראה לי שמדובר בשכונת טלביה. בכל מקרה אתה בהחלט צודק שהמתחם הזה מצוי סמוך מאד למושבה הגרמנית ויתכן והגבול בין השכונות לא בולט, אולי לא ידוע ואולי גם לא משנה. שיהיה שבוע טוב, מיכאל

  • Benny Yacobi  ביום 03/12/2017 בשעה 18:03

    באמת לא משנה. העיקר שישמרו על אופי השכונה.

  • נעמי  ביום 16/08/2018 בשעה 17:36

    ראשית, תודה על הכתבה המפורטת והמעניינת. גרתי כמה שנים בשיכון בקליין, וכחובבת שיכונים מושבעת, אני יכולה להעיד שהמגורים בבניין רק חיזקו את אהבתי, ודאי לא המעיטו. ועכשיו לעניין עצמו: אפשר לומר שהבניינים עומדים לפני הרס ואפשר לבכות ולקטר — אבל מוטב לעשות מעשה וללחוץ באופן מפורש ולגמרי לא מתון על העירייה, הועדה מחוזית, ומנהל גינות העיר לשמר את המבנים ולאשר רק את התוספת המינימלית שתאפשר את חיזוק התמ"א. גם בשימור/תוספת כזו בעלי הדירות ירוויחו יפה מאוד, והעיר כולה תרוויח פי כמה. אז נכון שהיזמים לא ירוויחו מיליונים רבים אבל היי… ממתי עיר היא פרה? בקיצור, כל מי שכואב את הרס הבניינים האלה, מוטב שיפנה עכשיו ומיד לכתוב מיילים ומכתבים לכל מי שיכול להשפיע כדי לעצור את ההרס הנורא והמיותר כל כך.
    תודה רבה על הכתבה שוב, נעמי

  • bennyyacobi  ביום 19/08/2018 בשעה 7:43

    ההרס כאן עוד נסבל. נגיד. אבל במרחק מאה מטר משם עומדים להקים במגרש הריק ליד מוזיאון הטבע מפלצת של איקאה ולשנות לגמרי את אופיו הכפרי של האיזור. מישהו בעירייה ירד מהפסים או קיבל הרבה שוחד!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: