סיבוב על הצעה שלא נבנתה לבניין מוזיאון תל אביב

התחרות לתכנון בניין מוזיאון תל אביב לאמנות שהתקיימה ב-1964 היתה מהיוקרתיות ביותר שהתקיימו כאן באותו עשור. 49 הצעות הוגשו במסגרת התחרות, אחת מהן הגישו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון.

הצעתם של הנדלרים זכתה בפרס קנייה. במקום השני זכתה הצעתו של האדריכל רם כרמי ובפרס הראשון זכתה הצעתם המשותפת של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר (בשיתוף דן רז), שלפני כמה ימים הצגתי את שכונת הניצחון שתכננו ממש במקביל בדימונה. למרות שהשותפות של איתן וישר החזיקה בסך הכל חמש שנים, ההישגים שלהם באותה תקופה היו חסרי תקדים. לא רק שהשותפות הצליחה להניב סדרת עבודות משמעותיות בנוף הבנייה הישראלי, אלא הן גם זכו להערכה שבאה לידי ביטוי בפרס רוקח (על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב) ופרס רכטר (על בניין המוזיאון).

לקח עוד עשור עד שבניית המוזיאון על פי תכניתם של איתן וישר הושלמה. אלא שכאן אני רוצה להתעכב בהצעתם של הנדלרים שהוגשה לתחרות. זו הצעה שכמובן לא נבנתה, אבל עיון חוזר בתיעוד הדל שנותר ממנה מאפשר למצוא בה הד לעבודות אחרות שתכנן המשרד וכן נבנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

13043358_1270863616276551_8409799233256935799_n

פרט מדגם ההצעה (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

.

41

1970: האדריכלים במשרדם, מימין: מיכאל נדלר, שמואל ביקסון, שולמית נדלר, משה גיל (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

Scan

דגם המוזיאון 01 (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

‏‏עותק של Scan 1

דגם המוזיאון 02 (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

Scan 2

דגם המוזיאון 03 (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

בעוד כחודש יצא מהדפוס ספר חדש ומקיף המוקדש ליצירתם של האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. הספר עליו עבדתי כמעט שנתיים בשיתוף צבי אלחייני (מנהל ומייסד ארכיון אדריכלות ישראל) יושק באירוע חגיגי בסוף החודש הבא, ועל כך אכתוב בנפרד. אך עד שהספר יצא לאור, אתעכב כאן על פרויקט נשכח שזכה להתייחסות שולית בספר: הצעה שהוגשה לתחרות תכנון מוזיאון תל אביב לאמנות.

היות ומדובר בפרויקט שלא נבנה והתיעוד שלו מוגבל, בחרנו להציג אותו בספר רק בחטף והעדפנו להתמקד בכמעט 500 עמודי הספר בעשרות פרויקטים אחרים שכן נבנו. הדימויים היחידים ששרדו מהפרויקט, הם תצלומי דגם שהגישו האדריכלים לתחרות, דגם שניתן למצוא בו כאמור הד לפרויקטים אחרים שתכנן המשרד באותה תקופה. אפרט:

ההשפעה הבולטת כאן ביותר היא של בניין הספרייה הלאומית (1960-1955), בעיקר בתכנית. הפרופורציות דומות וכך גם מערך החצרות הפנימיות, אחת גדולה שנייה קטנה. שימוש בקווים ישרים ונקיים, גוש תיבתי שמרחף על קומה מפולשת בחלקה. בגג בניין הספרייה הלאומית שולבה רשת פתחים לחדירת אור טבעי (skylight), כשבדגם המוזיאון מקבלים הפתחים דגש והופכים לשטיח של פירמידות קטנות, כזה שאפשר למצוא על גג אגף המעבדות בבית הספר לטכנאי בזק בירושלים אותו תכנן המשרד בעקבות זכייה בתחרות (1968-1965, על הריסתו כתבתי לאחרונה כאן).

בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב (1968-1964) הוא בניין נוסף שתכנן המשרד באותה עת וניתן למצוא לו דמיון. בסוראסקי השתלב בתכנון באופן בולט האדריכל שמואל ביקסון, שהחדיר את הפלסטיות הפיסולית לשפה העיצובית של המשרד והד לה, גם אם בוסרי מעט, ניתן למצוא בהצעה למוזיאון. קווי הדמיון בין הספרייה ובין המוזיאון מצויים בטיפול בחזית, הכוללת בשתי העבודות חריצי חלונות המקיפים את המבנה כולו, כך שנוצרת תחושת קלילות או ריחוף בגוש הבניין הגדול והמסיבי.

הפרויקט לא נבנה בסופו של דבר על פי הצעת האדריכלים, וקשה לדעת אם ההצעה היתה זוכה במקום הראשון אכן היתה נבנית על פי המתכונת הזו. בהצעת המשרד לבניין תאטרון ירושלים למשל, הוגשה הצעה שדומה לפרויקטים אחרים שתכנן המשרד אך בפועל נבנה בניין מקורי שונה לחלוטין. אחד העקרונות הבולטים בעבודות המשרד היה חוסר החזרתיות והניסיון להמציא פתרונות שונים כל פעם מחדש. עיקרון החדשנות הוא שהפך את מרבית עבודות המשרד לכל כך מרתקות. לכן, בולט ומפתיע דגם המוזיאון הכולל חזרתיות על מרכיבים שהופיעו בבניינים אחרים שתכננו, ואולי יש כאן איזה סוג של "אלבום אוסף" שהאדריכלים ביקשו ליצור במהירות. ואולי לא.

.

Scan 6

הספרייה הלאומית: תיבה מרחפת על עמודים עם חצרות פנימיות ורשת פתחים בגג לתאורה טבעית (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

Scan 4

בית הספר לטכנאי בזק: פירמדיות זכוכית (צילום: פאול גרוס, מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

151

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב: התיבה מקבלת אופי פיסולי באמצעות שיפועים אנכיים וחריצי חלונות אופקיים המקיפים את הבניין כולו (צילום: פאול גרוס, מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 27/04/2016 at 19:06

    האם אני מוזמנת לאירוע החגיגי? אם כן,אפשר שזה לא יהיה בעמק הירדן אלא איפשהו באזור חיוג 03? זה גם רחוק שם וגם חם שם וגם מה איבדנו שם

    • שלגיה  On 27/04/2016 at 19:13

      אגב,אני ממש לא אוהבת את בניין מוזיאון ת"א,ההצעה של הנדלרים פי אלף יותר טובה.
      מה שכן,התוספת לבניין המוזיאון יפיפיה, אני אוהבת להגיע לתוספת של הבניין מכל מיני כיוונים. הייתי שמה בסלון של הבית שלי דגם מוקטן של התוספת וגם מוכנה לגור שם.גאוני

  • מיכאל יעקובסון  On 27/04/2016 at 21:03

    ברור שאת מוזמנת. עוד שבועיים אדע קצת יותר ואז אפרסם את האירוע

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: