סיבוב בבניין עיריית באר שבע

דימוי האוהל חזר והבליח באדריכלות הישראלית לאורך השנים. בניין עיריית באר שבע הוא אחד מהדוגמאות המובהקות לפרשנות המודרניסטית שהעניקו האדריכלים המקומיים לאוהל המדברי. "אברהם אבינו נטע אוהלו בבאר שבע כשדלתות האוהל פתוחות לכל דכפין", אוהבים לספר בספרי ההיסטוריה, אלא שכאן לקחו האדריכלים את הקופסה המודרניסטית והשימוש בסגנון הברוטליסטי שהיו בשיא האופנה באותן שנים ויצרו איתם אוהל ענק.

בני הזוג שולמית נדלר ומיכאל נדלר עם שותפם שמואל ביקסון הם צוות האדריכלים שתכננו את הבניין, לאחר שזכו בתחרות בשנת 1961. היה זה הפרויקט השני מבין שלושה פרויקטים שתכנן המשרד בבירת הנגב: הראשון היה קולנוע קרן (1953, נהרס). השלישי היה בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן גוריון שתוכנן ב-1969 והושלם ב-1972, במקביל להשלמת בניין העירייה שנחנך באותה שנה. כל אחד משלושת המבנים שתכננו בבאר שבע, מייצג תקופה אחרת בהתפתחות המשרד שפעל יותר מ-60 שנה וליווה את צמיחתה של מדינת ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

bbss7

וילון בטון

.

אז אחרי שירדתי מהרכבת ועצרתי בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה (שתכננו ברכה ומיכאל חיוטין) באוניברסיטת בן גוריון, המשכתי לספרייה המרכזית בקמפוס, ספריית ארן (שגם אותה תכננו אדריכלי בניין העירייה). אחר כך הלכתי ברגל דרך שדרות רגר עד לקריית הממשלה. בדרך עצרתי גם בבניין העירייה. שדרות רגר שינו את פניהם, ומכביש סרגל הפכו לנחש ארוך שכמה מגדלים צמחו לידו.

.

DSC09927

שדרות רגר 2015

.

מיקום בעיר: האתר שנבחר להקים בו את בניין העירייה נמצא בליבה הגאוגרפי של באר שבע, ובקצה הצפוני של רצועת המרכז האזרחי של העיר. המגרש עליו תוכנן בניין העירייה מצוי בנסיגה משדרות רגר – השדרה המרכזית החוצה את העיר מצפון לדרום. רחבה גדולה חצצה בין השדרה ובין הבניין, כשבניין בית הכנסת המרכזי תוכנן לקום בשטח הרחבה הפתוחה, בתכנון האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני (פרויקט בו הם זכו בתחרות בשנת 1954). בניין בית הכנסת שכתבתי עליו כאן, לא הושלם וניצב במצב של שלד במשך שנים ארוכות, ולבסוף הוסב לבית יד לבנים. הצבת בית כנסת במסגרת של מרכז אזרחי ועוד לצד מבנה שלטוני, היא מקרה יחידני בתכנון העירוני בישראל שהתרחש רק כאן בבאר שבע.

נוכחות: השוואת בניין עיריית באר שבע לבנייני עיריות אחרות כמו תל אביב וחיפה, מגלה שקשה שלא לשים לב לנוכחות הצנועה והכמעט בלתי נראית שלו בנוף ובטח שביחס לרחבה שבחזיתו. הבניין לא סוגר על הרחבה, ולמעשה הרחבה איבדה את צורתה בגלל הפרופרציות החלשות בינה ובין גובה חזית הבניין. לכן, אין אולי פלא שאף אחד לא חשש לבטל חלקים מהרחבה ולהסב אותם לחניון רכבים. אלמלא המגדל הדקיק שהוסיפו האדריכלים לצד הבניין, הוא היה נעלם. אמנם, חזיתו הייחודית זכתה והשתלבה בסמל העיר שנוצר בשנת 1972 – השנה בה אוכלס בניין העירייה לאחר שבנייתו התעכבה כמה שנים. כיום כמו גם בעת השלמת בנייתו, קשה לעמוד מול הבניין ולקבל תמונה מלאה שלו. עם השלמת הבנייה, הזמינו האדריכלים שני צלמים לנסות ולצלם את הבניין מהקרקע, אך התוצאות היו חלשות. גם היום קשה לצלם אותו.

עיצוב המעטפת: הבניין מתנשא בסך הכל לגובה שתי קומות מעל קומת מסד. בדומה למבנים אחרים שתכננו האדריכלים באותה תקופה, גם כאן מדובר בקופסה אטומה לסביבתה, הנשענת על קומת מסד המצויה בנסיגה מקו החזית. שתי הקומות העליונות מסתתרות מאחורי מעטה בטון דמוי וילון, בו מסתתרים פתחי חלונות צרים וורטיקלים. קומת המסד מחופה באבן מקומית כשפס חלונות צר ואופקי מנתק את קיר החזית מהקומה שמעליו. חלוקה גושנית וחומרית דומה ניתן למצוא גם במבנים אחרים שתכננו האדריכלים באותן שנים: הספרייה הלאומית בירושלים, מעון עולים "בית גיורא" בשכונת קריית יובל (שעומד להיהרס בקרוב), בית תרבות העמים לנוער ברחוב עמק רפאים ובניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב.

1111

מבנים קופסתיים, אטומים יחסית לסביבתם, שימוש בבטון חשוף ובאבן, טיפול שונה לקומת המסד ושימוש בחצרות פנימיות. בניינים אחרים שתכנן המשרד (מימין למעלה בכיוון השעון): ספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, הוסטל לעולים "בית גיורא" בירושלים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית (בשיתוף אחרים), בית תרבות העמים לנוער ברחוב עמק רפאים בירושלים (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

החצרות הפנימיות: מרכיב בולט שחדר לאופנת הבנייה הישראלית בשנות ה-50 הן החצרות הפנימיות. החדירה היתה חדשנית, אך החצר הפנימית היתה כאן הרבה לפני שיבת ציון והשתלבה בבנייה המקומית בבתי החצר. היא נעדרה כמעט לחלוטין מהבנייה האקלקטית והמודרנית שיצרו האדריכלים היהודים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20 ואת הופעת הבכורה שלה באדריכלות הישראלית אפשר אולי למצוא בבית ההבראה בנצרת שתכננו זאב רכטר, יעקב רכטר ומשה זרחי. מטרת החצר היא לאפשר לחדרים המצויים בעומק הבניין, להינות מתאורה ומאוורור טבעיים. בבניין העירייה יצרו האדריכלים שלוש חצרות לאורך הבניין הגדול. המסדרונות בבניין צמודים לחזיתות החיצוניות, וחדרי הפקידים הם פנימיים וצמודים לחצרות הפנימיות. כך ניתן היה לפתוח במשרדים חלונות רחבים יחסית, היות והחצרות הפנימיות מוגנו מפני סופות החול שהיו קיימות בעבר באזור לפני שהאספלט והבניינים החלישו את התופעה. מבחינת נוחות אקלימית החצרות הפנימיות הם פיתרון חלש, היות והאוויר נכלא בהן והופך אותן לסביבות חמות במיוחד. בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה שנחנך לאחרונה למשל, יש גם חצר פנימית, אך שם היא פתוחה בקומת הקרקע ומאפשרת זרימת אוויר המצננת את הבניין באופן מוצלח. כאן זה לא קורה.

צבע ואמנות: לעומת הבטון האפור, בעיצוב הפנים השתמשו האדריכלים בלבני סיליקט אדמדמות. דלתות החדרים עוצבו בגימור בצבע כחול והחצרות הפנימיות הפכו לגנים מדושאים עם פרחים צבעוניים. המשרד הקפיד לאורך השנים לשלב עבודות אמנות במבנים שתכנן. קיר אמנות יצרה כאן האמנית חוה מחותן, תושבת העיר בשעתו. אך האדריכלים ביקשו לשלב בראש המגדל יצירה של יחיאל שמי, ששיתף עם המשרד פעולה באופן מוצלח בתאטרון ירושלים. חוסר תקציב הביא לביטול ההזמנה של שמי. המגדל לכשעצמו נועד היה להוות מרפסת תצפית לתושבים ואורחים, ואף הותקנה מעלית שתקל על אלה המתקשים לטפס במדרגות. התצפית לא פעילה וכל המגדל הפך לנושא אנטנות. כך ייצרו האדריכלים באופן לא מודע הכנסה צדדית לעירייה.

.

Scan 3

פרספקטיבה של בניין העירייה והרחבה שבחזית – ולא של חניון (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל אדריכלים)

.

09-01

פרספקטיבה, תכנית גגות וחזית (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל אדריכלים)

.

09-06

תכנית קומת קרקע (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל אדריכלים)

.

Scan_01

חתך לאורך (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל אדריכלים)

.

DSC09928

עירייה במגרש חנייה

.

DSC09929

למי שלא זיהה גם כתוב "עיריית באר שבע"

.

DSC09971

חומה ומגדל

.

DSC09958

המגדל

.

DSC09969

ראש המגדל

.

DSC09959

יש מעלית אבל המגדל סגור לתושבים

.

DSC09931

פינה

.

DSC09962

חזית 01: כל חזית מעוצבת באופן דומה

.

DSC09966

חזית 02

.

DSC09932

חזית 03

.

DSC09935

חזית 04

.

DSC09968

קומת המסד נסוגה מקו החזית ומחופה בגושי אבן גדולים

.

DSC09934

הקומות העליונות מצלות על קומת המסד והמעבר הצמוד לה

.

DSC09941

אולם מבואה

.

DSC09956

מעבר

.

DSC09953

מסדרון הקיפי צמוד לחזיתות הבניין והמשרדים מצויים בחלק הפנימי ופונים כולם לחצרות הפנימיות

.

DSC09947

לעומת הבטון האפור העוטף את הבניין, בפנים מחופים חזיתות החדרים בלבנים אדומות. פתחי החלונות בחזית החיצונית צורים אך מאירים היטב את המסדרון

.

DSC09948

חלון צר

.

DSC09940

מסדרון בין שתי חצרות

.

DSC09945

המסדרון הפך למחסן

.

DSC09950

וגם כאן

.

DSC09946

אסור

.

DSC09949

לשכת מהנדס העיר

.

DSC09952

גם הדלתות המקוריות משלבות צבע

.

DSC09951

בניין העירייה הפך לסמל העיר

.

DSC09936

חצר פנימית 01

.

DSC09937

חצר פנימית 02

.

DSC09939

חצר פנימית 03

.

DSC09942

חצר פנימית

.

.

.

שיר לסיום:

.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 06/07/2015 at 22:19

    כנראה שבניין העירייה מזכיר רק לי את המסגד. חצר פנימית, צריח המואזין. אלא שלמסגד יש חלונות כי הוא מבנה דתי, לעומת העירייה האטומה שהיא מבנה שלטוני. ככל שזכור לי המעלית לראש המגדל נסגרה מחשש להתאבדויות.

  • amitaisandy  On 07/07/2015 at 0:53

    טוב, אני אבצע את החובה האזרחית שנטלתי על עצמי: עוד מבצר בטון מכוער.

  • ענת  On 08/07/2015 at 17:39

    סליחה מיכאל אבל לא הצלחתי לראות את דימוי האוהל של הבניין (גם לא כפרשנות) איתו פתחת את כתבתך. איפה אני מפספסת בהבנתי? עם זאת לי אישית יש חולשה לחצרות פנימיות. במיוחד בבנייני משרדים זה נחמד שיש נוף של טבע להשקיף עליו לפעמים מהחלון. חבל שחצר כזו לא מנוצלת לטובת העובדים בבניין כקפיטריה, או כל רעיון אחר, שיכול לתת פסק זמן לעובדים

    • מיכאל יעקובסון  On 08/07/2015 at 17:48

      האדריכלים לא לקחו באופן גס את מבנה האוהל ויצקו אותו מבטון, אלא תרגמו אותו לקופסת הבטון שאפיינה את סגנון עבודתם באותן שנים. במקום משטחי בטון חלקים, מסותתים או מחופים באבן, כפי שביצעו בקופסאות האחרות שתכננו, כאן הם בחרו להעניק לבטון אופי של בד ולכן עיצבו את המעטפת בצורת וילון, מבלי לפגוע בקופסתיות שהם כל כך אהבו.

  • netanel488  On 02/05/2016 at 3:17

    שלום מיכאל, האם אפשר להשתמש בתמונות בערך בויקיפדיה?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: