סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

האדריכל שתכנן את בית אסיה, מגדל דיזינגוף, תיכון אורט לבבוביץ בנתניה, מגדל מצודת זאב (של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג') ועוד 1000 וילות בכל רחבי הארץ – תכנן גם שני בתי כנסת. על הראשון והמוקדם כתבתי כבר מזמן. כעת, אני מציג את בית הכנסת שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין בשכונת בית הכרם בירושלים.

נסעתי עם הצלם טל ניסים לביקור בקבר רחל לצורך כתבה (שפרסמתי כאן) ובדרך עצרנו בבית הכנסת של בן חורין. הבניין פתוח רוב שעות היום, הודות לכך שיש בו מגוון פעילויות לתושבי השכונה והסביבה: חוץ מתפילות מתקיימות כאן הרצאות, שיעורים ולימוד חופשי. מדובר בבניין מיוחד שיצר אדריכל מיוחד, ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בירושלים בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין

.

 

(1) חומוס

בדרך מכאן לשם, החלטתי לעצור עם טל לאכול ארוחת בוקר חומוס. חן אמר שהוא לא רגיל לחומוס בשעה תשע בבוקר, אבל היות והייתי הנהג אז לא היתה לו ברירה והוא הסכים. בסוף הוא גם היה מרוצה מהחומוס וגם מהשעה. לדעתי, חומוס זה מאכל של בוקר.

.

08:30 – את הבוקר פתחנו בחומוס אבו גוש

.

סימן טוב: טל מלקק את האצבעות

.

(2) ביקור במבנה:

בבית הכנסת יש 4 קומות המנצלות את הטופוגרפיה הטבעית. שתי הקומות העליונות משמשות את בית הכנסת – קומה לעזרת הגברים והנשים וקומת גלריה לעזרת נשים נוספת. בשתי הקומות התחתונות ממוקמים ייעודים נוספים: בקומה אחת יש מקלט, חדרי הרצאות, ספרייה ובית מדרש. בקומה התחתונה ביותר יש גני ילדים כשלכל גן יש גם חצר צמודה.

בעת הביקור היה אגף בית הכנסת כמעט ריק, היות והגענו בשעת בוקר מאוחרת. היה רק בחור אחד שהתפלל ובחור אחד שכתב ספר תורה בפינת האולם. בקומה מתחת מצאנו את בית המדרש פעיל, כשבסמוך לו התקיימו שיעורים אליהם התקבצו תושבים מהשכונה שנראה יצאו כבר לפנסיה. יש כאן גם משרד שם שמחו לארח אותנו, לפתוח את התאורה המלאה והמרשימה באולם בית הכנסת ולתת חוברת מיוחדת שהוציאו בבית הכנסת ב-2001 לכבוד שנת ה-20 להקמת בניין בית הכנסת, ובה סקירה אדריכלית על המבנה.

את השכונה עצמה תכנן האדריכל ריכרד קאופמן ב-1922 בהתאם לתפיסת שכונת הגנים, שעל בסיסה תכנן שכונות נוספות בירושלים, כמו בית וגן, קרית משה, תלפיות ורחביה. בחוברת שערך ד"ר שאול ספיר מצוין כי בית כנסת לא הוקם מיד עם היווסדה של השכונה, אלא נדד מדירה לדירה. ב-1929 עבר בית הכנסת מצריף ארעי לבניין הסמינר למורים הסמוך, ועם השלמת הבניין בתכנונו של בן חורין, נחנך בית הכנסת הראשון של שכונת בית הכרם בתאריך2.9.1980 (כ"א אלול תש"מ). טקס החנוכה התרחש עוד לפני שהסתיימה הבנייה, ופיגומים עטפו את החזית.

שביל מרוצף שברובו מורכב ממדרגות, מקשר בין מפלס הרחוב של בית הכנסת ובין הגנים ובהמשך למטה אל הרחוב התחתון. מהגנים בקומה התחתונה עלו קולות הילדים, בזמן שבחצר עבדו פועלים בגיזום העצים הגבוהים המצלים עליה. כשעמדנו שוב מול חזית הבניין המיוחד, טל צילם תמונה בנייד שלו שיצאה פי אלף יותר טובה מהתמונה שצלמתי אני. טל הסביר שהיתרון הוא לא במצלמה אלא בצלם. בקשתי ממנו שייקח את המצלמה שלי ויצלם תמונה אחת של החזית, אך הצלם המקצועי סרב. חזרנו למכונית והמשכנו לקבר רחל.

.

חזית הבניין מכיוון הרחוב

.

(3) שיחה עם האדריכל מרדכי בן חורין על הפרויקט:

מיכאל יעקובסון (מ"י): איך קבלת את תכנון את הפרויקט?

מרדכי בן חורין (מב"ח): תכננתי בחלק אחר בשכונה בית אבות ולאט לאט זה גלש גם לתכנון בית הכנסת. במאמר מוסגר אומר לך שקבלתי שכר אדריכל שהיה נמוך משכר היועצים. היה מצב שאפילו הוצאתי מכספי הפרטי כדי לשלם ליועצים כי לעירייה שמימנה את הקמת בית הכנסת לא היה כסף ורציתי מאד לתמוך בשכונה ורציתי שהבניין יקום.

מ"י: למה כל כך היית להוט לפרויקט?

מב"ח: לשכונת בית הכרם יש לי סנטימנט גדול כי העברתי בה את נעורי. הייתי תלמיד בתיכון ליד האוניברסיטה שנקרא היה בזמנו תיכון בית הכרם והיה קיים ממש מול המגרש של בית הכנסת.

מ"י: קראתי בכמה מקומות שהיו מתפללים שראו במבנה הכיפה איזכור לכיפה המעטרת את קבר רחל או של בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם בתכנונם של היינץ ראו ודוד רזניק. אחרים התייחסו לפנים המבנה וראו כאן השראה מהמפתחים בכנסיות הגותיות שבאירופה. למה בחרת לעצב את הבניין באופן כל כך שונה?

מב"ח: רציתי שבתוך השכונה יהיה בניין עם נוכחות שלא משתלבת אלא מדגישה את העובדה שיש כאן בית כנסת ולא בית מגורים. יצרתי שתי כיפות שבגדולה מיקמתי את עזרת הגברים ובכיפה הקטנה יותר את עזרת הנשים. ברווח בין שתי הכיפות יש קיר מסך שמורכב מלוחות של פלסטיק ולא מזכוכית כדי שאם לוח אחד יפול בטעות, הוא לא יפגע באנשים. בלילה קיר המסך הופך את הבניין לגוף תאורה יפיפה.

מ"י: במבנה בולטת הבחירה בחשיפת הקונסטרוקציה, אבל מדוע בכלל יש צורך בכל אותה קונסטרוקציה? האם לא ניתן היה ליצור את המבנה כך שכיפות הבטון יישאו את הבניין בעצמן?

מב"ח: הקליפה של הבטון היא רק הגנה של הקונסטרוקציה והיא לא הקונסטרוקציה עצמה כי זה היה עולה לנו הון. תהליך ההקמה היה באופן כזה שהקמנו תחילה את הקונסטרוקציה עליה פרסנו רשת ואז התזנו בטון בעובי של כ-10 ס"מ. רציתי שהקונסטרוקציה תישאר חשופה, בלי הסתרות ומסכות, כי כך היא מייצגת אמת, וטוהר וזה לא רק חלק ממסורת של בנייה אלא גם חלק מהתפיסה של הדת.

מ"י: כיצד התמודדת עם הדרישה לחפות את הבניין באבן, כפי שדורש חוק הבנייה בירושלים?

מב"ח: לפי חוקי הבנייה בירושלים נדרשנו לחפות את הכיפות באבן, אבל הצלחתי לשכנע את הרשויות שגם פסיפס הוא סוג של אבן. החיפוי הפנימי של הכיפות הוא הפתרון האקוסטי של הבניין. היתה לי בעיה אקוסטית ופתרתי אותה באמצעות חומר שהבאנו משוודיה, שמורכב משבבי עץ ודבק. היה לי יועץ אקוסטי, אברהם מלצר, שהיה גם היועץ של התזמורת הפילהרמונית והוא זה שפתר את הבעיה.

מ"י: האם הבניין הוקם כפי שתכננת אותו?

מב"ח: היה שכן, פקח בנייה, שהגיש התנגדויות והפעיל לחצים של אדם זקן. היו לו כל מיני קשרים ומולו עמדו רק הרב, וועד השכונה ואני. תוך כדי בנייה התברר לנו שבעקבות אותן התנגדויות, נצטרך להקטין את הבניין. השטח של עזרת הנשים הוקטן משמעותית ולכן נדרשתי להקים את קומת הגלריה לעזרת נשים נוספת ושלא היתה מתוכננת במקור. אך השינוי הזה לא נגמר, ובמהלך השנים באו כל מיני תורמים שבקשו לתרום כסף כדי לכסות את הקונסטרוקציה. הם לא מבינים שיש מהות לכל הגג הזה ולכן אני מתנגד לשינוי. הרב של בית הכנסת סיפר לי שצעירים וצעירות מהסביבה, באים לשבת שם ומבלים כי הם טוענים שזה מקום מיוחד. לאחרונה, בא תורם שרצה לתרום סכום כסף לויטראז' ועוד כל מיני דברים. יש להם בבניין בעיה של רטיבות כשיורד גשם וזה דורש שיפוץ. בהתנדבות טיפלתי בתכנית השיפוץ וגם הצעתי לתורם להוסיף את הזכוכית שפונה לרחוב, כי הם רצו לסגור אותה עם קיר ועליו להוסיף את הויטראז'. הכל עמד להתבצע ופתאום התורם נרתע מכל העניין.

מ"י: מי עיצב את פנים בית הכנסת?

מב"ח: אני עיצבתי את כל הפנים. את המושבים, את ארון הקודש, הבמה. את מחיצות הברזל עיצב שוקי פריימן שעיצב גם את הויטראז' (פריימן הזה הוא אחיו של אחת מהדמויות המופלאות ביותר שפעלו בירושלים – הרב בן ציון פריימן, מ"י).

מ"י: בחזית המבנה יש מרכיב ורטיקלי שנראה כמו תוספת בנייה מאוחרת גם בגלל הרוחב שלו שנראה לי קצת מוגזם וגם בגלל חיפוי האבן. האם זו תוספת מאוחרת?

מב"ח: לא… זה תוכנן כך במקור. מינרט ובקצה שלו מנורה, שם מיקמתי את המדרגות. עשיתי את זה כי חשבתי שזה טוב. אני לא רואה בו פגיעה בחזית. במהלך התכנון היו כל מיני לחצים ואני רק רציתי שהבניין יוקם ויהיה להם בית כנסת.

מ"י: לסיכום מניסיונך, במה צריך להתמקד מי שבא לתכנן בית כנסת?

מב"ח: צריך להתמקד במכלול – במהות בעיני המתפללים, בסביבה, בביטוי לכך בתפיסה וביכולת האדריכלית של המתכנן.

.

סרטון שצלמתי בבניין:

.

.

תוספת מאוחרת שפוגעת בחזות המבנה, אבל לא היתה ברירה

.

האדריכלות הפכה גם ללוגו של המוסד. שלט בכניסה לבית הכנסת

.

הכיפה הקטנה

.

מראה כללי

.

מבט על המפגש בין שני הגופים

.

חזית הבניין מורכבת מלוחות פלסטיק צבעוניים ולא מזכוכית כדי להימנע מטיפול בזכוכיות שבורות

.

הפסיפס המרכיב את מעטפת הבניין

.

כניסה לבניין בכיפה הקטנה

.

ביטחון (שלט על הדלת)

.

חזית אחורית: המבנה מנצל את הטופוגרפיה ובקומות התחתונות יש בית מדרש, ספרייה ואולמות הרצאה ובמפלס הכי תחתון יש גני ילדים

.

מרפסות עגולות בולטות מחזית אולם התפילה שבמפלס העליון

.

אחד מעמודי הבניין

.

ראש הכיפה

.

במפלס האמצעי יש בית מדרש וחדרי לימוד והרצאה אליהם מגיעים ממסדרון שחוצה את המבנה מקצה לקצה

.

בית המדרש פעיל בשעות היום ולומדים בו צעירים ומבוגרים

.

מדרגות מובילות לאולם התפילה

.

אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

הבמה

.

האולם מעוטר בין השאר במחיצות דקורטיביות מברזל בעיצובו של האמן שוקי פריימן

.

כמו ארון הקודש כך גם במעקה עזרת הנשים משולבת צורת מנורה – זכר למנורת בית המקדש

.

הקירות והתקרה הם מקשה אחת: המפגש בין שתי הכיפות

.

חיפוי אקוסטי באולם התפילה

.

אולם התפילה

.

המפגש בין הכיפה הגדולה לקטנה איפשר את שילובו של קיר מסך גדול המורכב מלוחות פלסטיק צבעוניים

.

לעומת הקווים המעוגלים של המבנה, קיר המסך מורכב מלוחות מאונכים וקווים ישרים

.

הנברשות הן מרכיב משמעותי באולם התפילה

.

יש אחת מרכזית גדולה ושמונה קטנות

.

האולם מואר היטב באמצעות שילוב תאורה טבעית ומלאכותית

.

החיבור בין שתי הכיפות והנברשת המרכזית

.

תוספת שנכפתה על האדריכל – עזרת הנשים העליונה. מוטי בן חורין מתנגד להפריד בין המינים, מבחינתו כל שווים

.

הבמה + טל

.

ארון הקודש בצורת מנורה

.

גם הבמה מעוטרת במנורות

.

ובטבעות המייצגות שלימות

.

מאולם התפילה יציאות למרפסות חצי עגולות

.

לקראת פורים אוספים תרומות

.

פרט של קונסרטרוקצית הפלדה. את הקונסטרוקציה תכנן המהנדס יחיאל חצור

.

קונסטרוקציית הפלדה צבועה זהב 01

.

קונסטרוקציית הפלדה צבועה זהב 02

.

גפ הקרן לירושלים הביאה תרומה ושלט

.

בקרוב וועד חדש

.

שלט לזכר אחד ממייסדי בית הכנסת שהיה גם ראש עיריית ירושלים בתחילת שנות ה-60

.

שלט לזכר תורם מחצת הברזל שבעזרת הנשים

.

בארון החשמל מסתתרת תכנית בית הכנסת

.

במקור תכנן בן חורין את עזרת הנשים בחצי משטח הכיפה אך ריבוי המתפללים דחק את הנשים למפלס הגלריה (משמאל למעלה). בכל זאת יש עזרת נשים בשטח קטן מאולם התפילה (מימין) עם מחיצה

.

אחת משמונת הנברשות

.

הנברשת הגדולה

★★★

רשימות נוספות שפרסמתי על האדריכל מרדכי בן חורין:

.

(1) תמונות ממשרדו של בן חורין ותולדות משפחתו

(2) אורט יד לבוביץ בנתניה

(3) הבית של בן חורין בסביון

(4) בית הזכוכית

(5) אחוזת פלאטו-שרון

(6) העבודה הראשונה של בן חורין

(7) בית הכנסת במוסד עליה (תיכון אמית)

(8) דירתו בת ה-500 שנה ברובע היהודי בירושלים

(9) בית שפילמן בהרצליה

(10) בית הכנסת בשכונת בית הכרם

(11) בניין ראאב במכללת אריאל

(12) מועדון לחבר בקיבוץ שדה נחמיה

(13) בית מלר בסביון

(14) בית כנסת בכפר הנוער בן שמן

(15) מגדל דיזנגוף סנטר

(16) בית אסיה

(17) מצודת זאב

(18) מקווה בסביון

וגם: ערך בויקיפדיה

★

★

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה (טוביה קץ)

(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)

(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

(39) חדיד הנטוש

(40) מושב בני דרום (אליהו משאלי)

(41) החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

(42) בית הכנסתהעתיק ברודוס

★