סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

האדריכל שתכנן את בית אסיה, מגדל דיזינגוף, תיכון אורט לבבוביץ בנתניה, מגדל מצודת זאב (של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג') ועוד 1000 וילות בכל רחבי הארץ – תכנן גם שני בתי כנסת. על הראשון והמוקדם כתבתי כבר מזמן. כעת, אני מציג את בית הכנסת שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין בשכונת בית הכרם בירושלים.

נסעתי עם הצלם טל ניסים לביקור בקבר רחל לצורך כתבה (שפרסמתי כאן) ובדרך עצרנו בבית הכנסת של בן חורין. הבניין פתוח רוב שעות היום, הודות לכך שיש בו מגוון פעילויות לתושבי השכונה והסביבה: חוץ מתפילות מתקיימות כאן הרצאות, שיעורים ולימוד חופשי. מדובר בבניין מיוחד שיצר אדריכל מיוחד, ועל כך ברשימה זו.

.

1962883_795619287134322_367027899_n

חזית בית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בירושלים בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין

.

 

(1) חומוס

בדרך מכאן לשם, החלטתי לעצור עם טל לאכול ארוחת בוקר חומוס. חן אמר שהוא לא רגיל לחומוס בשעה תשע בבוקר, אבל היות והייתי הנהג אז לא היתה לו ברירה והוא הסכים. בסוף הוא גם היה מרוצה מהחומוס וגם מהשעה. לדעתי, חומוס זה מאכל של בוקר.

.

IMG_1466

08:30 – את הבוקר פתחנו בחומוס אבו גוש

.

IMG_1467

סימן טוב: טל מלקק את האצבעות

.

(2) ביקור במבנה:

בבית הכנסת יש 4 קומות המנצלות את הטופוגרפיה הטבעית. שתי הקומות העליונות משמשות את בית הכנסת – קומה לעזרת הגברים והנשים וקומת גלריה לעזרת נשים נוספת. בשתי הקומות התחתונות ממוקמים ייעודים נוספים: בקומה אחת יש מקלט, חדרי הרצאות, ספרייה ובית מדרש. בקומה התחתונה ביותר יש גני ילדים כשלכל גן יש גם חצר צמודה.

בעת הביקור היה אגף בית הכנסת כמעט ריק, היות והגענו בשעת בוקר מאוחרת. היה רק בחור אחד שהתפלל ובחור אחד שכתב ספר תורה בפינת האולם. בקומה מתחת מצאנו את בית המדרש פעיל, כשבסמוך לו התקיימו שיעורים אליהם התקבצו תושבים מהשכונה שנראה יצאו כבר לפנסיה. יש כאן גם משרד שם שמחו לארח אותנו, לפתוח את התאורה המלאה והמרשימה באולם בית הכנסת ולתת חוברת מיוחדת שהוציאו בבית הכנסת ב-2001 לכבוד שנת ה-20 להקמת בניין בית הכנסת, ובה סקירה אדריכלית על המבנה.

את השכונה עצמה תכנן האדריכל ריכרד קאופמן ב-1922 בהתאם לתפיסת שכונת הגנים, שעל בסיסה תכנן שכונות נוספות בירושלים, כמו בית וגן, קרית משה, תלפיות ורחביה. בחוברת שערך ד"ר שאול ספיר מצוין כי בית כנסת לא הוקם מיד עם היווסדה של השכונה, אלא נדד מדירה לדירה. ב-1929 עבר בית הכנסת מצריף ארעי לבניין הסמינר למורים הסמוך, ועם השלמת הבניין בתכנונו של בן חורין, נחנך בית הכנסת הראשון של שכונת בית הכרם בתאריך2.9.1980 (כ"א אלול תש"מ). טקס החנוכה התרחש עוד לפני שהסתיימה הבנייה, ופיגומים עטפו את החזית.

שביל מרוצף שברובו מורכב ממדרגות, מקשר בין מפלס הרחוב של בית הכנסת ובין הגנים ובהמשך למטה אל הרחוב התחתון. מהגנים בקומה התחתונה עלו קולות הילדים, בזמן שבחצר עבדו פועלים בגיזום העצים הגבוהים המצלים עליה. כשעמדנו שוב מול חזית הבניין המיוחד, טל צילם תמונה בנייד שלו שיצאה פי אלף יותר טובה מהתמונה שצלמתי אני. טל הסביר שהיתרון הוא לא במצלמה אלא בצלם. בקשתי ממנו שייקח את המצלמה שלי ויצלם תמונה אחת של החזית, אך הצלם המקצועי סרב. חזרנו למכונית והמשכנו לקבר רחל.

.

IMG_1468

חזית הבניין מכיוון הרחוב

.

(3) שיחה עם האדריכל מרדכי בן חורין על הפרויקט:

מיכאל יעקובסון (מ"י): איך קבלת את תכנון את הפרויקט?

מרדכי בן חורין (מב"ח): תכננתי בחלק אחר בשכונה בית אבות ולאט לאט זה גלש גם לתכנון בית הכנסת. במאמר מוסגר אומר לך שקבלתי שכר אדריכל שהיה נמוך משכר היועצים. היה מצב שאפילו הוצאתי מכספי הפרטי כדי לשלם ליועצים כי לעירייה שמימנה את הקמת בית הכנסת לא היה כסף ורציתי מאד לתמוך בשכונה ורציתי שהבניין יקום.

מ"י: למה כל כך היית להוט לפרויקט?

מב"ח: לשכונת בית הכרם יש לי סנטימנט גדול כי העברתי בה את נעורי. הייתי תלמיד בתיכון ליד האוניברסיטה שנקרא היה בזמנו תיכון בית הכרם והיה קיים ממש מול המגרש של בית הכנסת.

מ"י: קראתי בכמה מקומות שהיו מתפללים שראו במבנה הכיפה איזכור לכיפה המעטרת את קבר רחל או של בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם בתכנונם של היינץ ראו ודוד רזניק. אחרים התייחסו לפנים המבנה וראו כאן השראה מהמפתחים בכנסיות הגותיות שבאירופה. למה בחרת לעצב את הבניין באופן כל כך שונה?

מב"ח: רציתי שבתוך השכונה יהיה בניין עם נוכחות שלא משתלבת אלא מדגישה את העובדה שיש כאן בית כנסת ולא בית מגורים. יצרתי שתי כיפות שבגדולה מיקמתי את עזרת הגברים ובכיפה הקטנה יותר את עזרת הנשים. ברווח בין שתי הכיפות יש קיר מסך שמורכב מלוחות של פלסטיק ולא מזכוכית כדי שאם לוח אחד יפול בטעות, הוא לא יפגע באנשים. בלילה קיר המסך הופך את הבניין לגוף תאורה יפיפה.

מ"י: במבנה בולטת הבחירה בחשיפת הקונסטרוקציה, אבל מדוע בכלל יש צורך בכל אותה קונסטרוקציה? האם לא ניתן היה ליצור את המבנה כך שכיפות הבטון יישאו את הבניין בעצמן?

מב"ח: הקליפה של הבטון היא רק הגנה של הקונסטרוקציה והיא לא הקונסטרוקציה עצמה כי זה היה עולה לנו הון. תהליך ההקמה היה באופן כזה שהקמנו תחילה את הקונסטרוקציה עליה פרסנו רשת ואז התזנו בטון בעובי של כ-10 ס"מ. רציתי שהקונסטרוקציה תישאר חשופה, בלי הסתרות ומסכות, כי כך היא מייצגת אמת, וטוהר וזה לא רק חלק ממסורת של בנייה אלא גם חלק מהתפיסה של הדת.

מ"י: כיצד התמודדת עם הדרישה לחפות את הבניין באבן, כפי שדורש חוק הבנייה בירושלים?

מב"ח: לפי חוקי הבנייה בירושלים נדרשנו לחפות את הכיפות באבן, אבל הצלחתי לשכנע את הרשויות שגם פסיפס הוא סוג של אבן. החיפוי הפנימי של הכיפות הוא הפתרון האקוסטי של הבניין. היתה לי בעיה אקוסטית ופתרתי אותה באמצעות חומר שהבאנו משוודיה, שמורכב משבבי עץ ודבק. היה לי יועץ אקוסטי, אברהם מלצר, שהיה גם היועץ של התזמורת הפילהרמונית והוא זה שפתר את הבעיה.

מ"י: האם הבניין הוקם כפי שתכננת אותו?

מב"ח: היה שכן, פקח בנייה, שהגיש התנגדויות והפעיל לחצים של אדם זקן. היו לו כל מיני קשרים ומולו עמדו רק הרב, וועד השכונה ואני. תוך כדי בנייה התברר לנו שבעקבות אותן התנגדויות, נצטרך להקטין את הבניין. השטח של עזרת הנשים הוקטן משמעותית ולכן נדרשתי להקים את קומת הגלריה לעזרת נשים נוספת ושלא היתה מתוכננת במקור. אך השינוי הזה לא נגמר, ובמהלך השנים באו כל מיני תורמים שבקשו לתרום כסף כדי לכסות את הקונסטרוקציה. הם לא מבינים שיש מהות לכל הגג הזה ולכן אני מתנגד לשינוי. הרב של בית הכנסת סיפר לי שצעירים וצעירות מהסביבה, באים לשבת שם ומבלים כי הם טוענים שזה מקום מיוחד. לאחרונה, בא תורם שרצה לתרום סכום כסף לויטראז' ועוד כל מיני דברים. יש להם בבניין בעיה של רטיבות כשיורד גשם וזה דורש שיפוץ. בהתנדבות טיפלתי בתכנית השיפוץ וגם הצעתי לתורם להוסיף את הזכוכית שפונה לרחוב, כי הם רצו לסגור אותה עם קיר ועליו להוסיף את הויטראז'. הכל עמד להתבצע ופתאום התורם נרתע מכל העניין.

מ"י: מי עיצב את פנים בית הכנסת?

מב"ח: אני עיצבתי את כל הפנים. את המושבים, את ארון הקודש, הבמה. את מחיצות הברזל עיצב שוקי פריימן שעיצב גם את הויטראז' (פריימן הזה הוא אחיו של אחת מהדמויות המופלאות ביותר שפעלו בירושלים – הרב בן ציון פריימן, מ"י).

מ"י: בחזית המבנה יש מרכיב ורטיקלי שנראה כמו תוספת בנייה מאוחרת גם בגלל הרוחב שלו שנראה לי קצת מוגזם וגם בגלל חיפוי האבן. האם זו תוספת מאוחרת?

מב"ח: לא… זה תוכנן כך במקור. מינרט ובקצה שלו מנורה, שם מיקמתי את המדרגות. עשיתי את זה כי חשבתי שזה טוב. אני לא רואה בו פגיעה בחזית. במהלך התכנון היו כל מיני לחצים ואני רק רציתי שהבניין יוקם ויהיה להם בית כנסת.

מ"י: לסיכום מניסיונך, במה צריך להתמקד מי שבא לתכנן בית כנסת?

מב"ח: צריך להתמקד במכלול – במהות בעיני המתפללים, בסביבה, בביטוי לכך בתפיסה וביכולת האדריכלית של המתכנן.

.

סרטון שצלמתי בבניין:

.

.

IMG_1542

תוספת מאוחרת שפוגעת בחזות המבנה, אבל לא היתה ברירה

.

IMG_1544

האדריכלות הפכה גם ללוגו של המוסד. שלט בכניסה לבית הכנסת

.

IMG_1470

הכיפה הקטנה

.

IMG_1539

מראה כללי

.

IMG_1472

מבט על המפגש בין שני הגופים

.

IMG_1473

חזית הבניין מורכבת מלוחות פלסטיק צבעוניים ולא מזכוכית כדי להימנע מטיפול בזכוכיות שבורות

.

IMG_1474

הפסיפס המרכיב את מעטפת הבניין

.

IMG_1540

כניסה לבניין בכיפה הקטנה

.

IMG_1471

ביטחון (שלט על הדלת)

.

IMG_1549

חזית אחורית: המבנה מנצל את הטופוגרפיה ובקומות התחתונות יש בית מדרש, ספרייה ואולמות הרצאה ובמפלס הכי תחתון יש גני ילדים

.

IMG_1550

מרפסות עגולות בולטות מחזית אולם התפילה שבמפלס העליון

.

IMG_1553

אחד מעמודי הבניין

.

IMG_1554

ראש הכיפה

.

IMG_1538

במפלס האמצעי יש בית מדרש וחדרי לימוד והרצאה אליהם מגיעים ממסדרון שחוצה את המבנה מקצה לקצה

.

IMG_1475

בית המדרש פעיל בשעות היום ולומדים בו צעירים ומבוגרים

.

IMG_1491

מדרגות מובילות לאולם התפילה

.

IMG_1476

אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

IMG_1481

הבמה

.

IMG_1480

האולם מעוטר בין השאר במחיצות דקורטיביות מברזל בעיצובו של האמן שוקי פריימן

.

IMG_1479

כמו ארון הקודש כך גם במעקה עזרת הנשים משולבת צורת מנורה – זכר למנורת בית המקדש

.

IMG_1482

הקירות והתקרה הם מקשה אחת: המפגש בין שתי הכיפות

.

IMG_1483

חיפוי אקוסטי באולם התפילה

.

IMG_1495

אולם התפילה

.

IMG_1489

המפגש בין הכיפה הגדולה לקטנה איפשר את שילובו של קיר מסך גדול המורכב מלוחות פלסטיק צבעוניים

.

IMG_1498

לעומת הקווים המעוגלים של המבנה, קיר המסך מורכב מלוחות מאונכים וקווים ישרים

.

IMG_1499

הנברשות הן מרכיב משמעותי באולם התפילה

.

IMG_1500

יש אחת מרכזית גדולה ושמונה קטנות

.

IMG_1515

האולם מואר היטב באמצעות שילוב תאורה טבעית ומלאכותית

.

IMG_1514

החיבור בין שתי הכיפות והנברשת המרכזית

.

IMG_1504

תוספת שנכפתה על האדריכל – עזרת הנשים העליונה. מוטי בן חורין מתנגד להפריד בין המינים, מבחינתו כל שווים

.

IMG_1507

הבמה + טל

.

IMG_1513

ארון הקודש בצורת מנורה

.

IMG_1511

גם הבמה מעוטרת במנורות

.

IMG_1510

ובטבעות המייצגות שלימות

.

IMG_1497

מאולם התפילה יציאות למרפסות חצי עגולות

.

IMG_1484

לקראת פורים אוספים תרומות

.

IMG_1527

פרט של קונסרטרוקצית הפלדה. את הקונסטרוקציה תכנן המהנדס יחיאל חצור

.

IMG_1535

קונסטרוקציית הפלדה צבועה זהב 01

.

IMG_1516

קונסטרוקציית הפלדה צבועה זהב 02

.

IMG_1521

גפ הקרן לירושלים הביאה תרומה ושלט

.

IMG_1519

בקרוב וועד חדש

.

IMG_1536

שלט לזכר אחד ממייסדי בית הכנסת שהיה גם ראש עיריית ירושלים בתחילת שנות ה-60

.

IMG_1537

שלט לזכר תורם מחצת הברזל שבעזרת הנשים

.

IMG_1518

בארון החשמל מסתתרת תכנית בית הכנסת

.

IMG_1531

במקור תכנן בן חורין את עזרת הנשים בחצי משטח הכיפה אך ריבוי המתפללים דחק את הנשים למפלס הגלריה (משמאל למעלה). בכל זאת יש עזרת נשים בשטח קטן מאולם התפילה (מימין) עם מחיצה

.

IMG_1487

אחת משמונת הנברשות

.

IMG_1508

הנברשת הגדולה

.

* * *

כתבות ורשימות נוספות על פרויקטים של מרדכי בן חורין שסיקרתי:

(1) אחוזת פלאטו שרון בסביון (עם צילומים של איתי סיקולסקי)

(2) חדר הזכוכית (גם הוא עם צילומים של סיקולסקי)

(3) בית מגוריו של בן חורין (עם צילומיו של ניקיטה פבלוב)

(4) בן חורין נזכר בעבודה הראשונה שתכנן

(5) תיכון אורט נתניה (עם שאול)

(6) בן חורין מגלה שאמא שלו גדלה כערביה… (גם עם שאול)

(7) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (גם שאול)

(8) בית משפחת שפילמן בהרצליה (עם שאול)

(9) ביתו של בן חורין ברובע היהודי בירושלים (עם צילומים של חן טל ניסים)

 – – – – – – –

בתי כנסת נוספים שכתבתי עליהם:

(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון יצחק קומט

(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 30/03/2014 at 19:36

    גם לנו בבאר שבע היה פעם בית כנסת דומה עד שבאה העירייה ו"תקנה" אותו.
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,43743,.aspx

  • aviv49  On 30/03/2014 at 19:51

    אני אוהב להציץ בבלוג שלך בגלל התענינותי באדריכלות והתעסקותי בצלום עירוני. הפעם נוסף מימד נוסף כי אני מכיר היטב את המקום, הבן שלי מנהל את הלימוד בבית המדרש.

  • טוטוריטו  On 31/03/2014 at 1:10

    בית כנסת צריך קודם כל תכנון אקוסטי – כדי לשמוע את החזן וההקורא בתורה ולבלוע את הרחש של המתפללים. לצערי ישנם בתי כנסת רבים שלא השקיעו מאומה בנושא/

  • נתנאל  On 04/04/2014 at 14:04

    רשימה נחמדה, והמקום באמת מיוחד מאוד. לדעתי ה"תוספת" הורטקלית דווקא משתלבת טוב ודואגת לכך שהמבנה לא יראה יותר מדי כמו חללית.
    בחדרים למטה מתקיימת בין השאר הפעילות של נח"ת – נוער חובב תנך פעם בשבוע.

  • משה טסטה  On 04/06/2014 at 11:47

    האם תהיה נכון לכתוב כתבה על בתי הכנסת הספרדים של קהילת עולי מונסטיר יגל יעקב בעיר העתיקה וברחוב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך, מוכן לסייע.

    • מיכאל יעקובסון  On 04/06/2014 at 22:16

      אפשר, כי אני ממילא מתכונן להיות בשוק מחנה יהודה בעוד שבועיים וזה קרוב מאוד. מה מיוחד בבית הכנסת?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: