סיבוב במגדל דיזנגוף סנטר

מגדל עם זהות מובהקת לעומת כל מגדלי הזכוכית האנונימיים. למרות שמאז שמגדל דיזנגוף סנטר שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין אוכלס ב-1986 וכבר מזמן שהוא מגדל נמוך ביחס לכל המגדלים האחרים באזור, עדיין, הוא בולט היטב כמעט מכל מקום בעיר. אפילו מגדל המשרדים השמנמוך הסמוך לו ושנבנה שנים ספורות אחריו, אינו מצליח להתחרות בו.

הולילנד והסנטר קשורים בשני אנשים: שמואל דכנר שגם יזם את מגדל דיזנגוף וגם פעל בהמשך כמקדם תכנית פרויקט הולילנד. האיש השני הוא האדריכל משה צור שתכנן את מגדל המשרדים על הסנטר ובהמשך גם את המגדל בהולילנד. אבל אעזוב עכשיו את הולילנד, והפעם אתמקד במגדל המגורים, הראשון מבין שני המגדלים שנבנו על הסנטר.

כמו כל הבניינים האחרים שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, גם על הסנטר הוא יכול לספר סיפורים מכאן ועד פתח תקוה. אני מביא כאן את השיחה שערכתי אתו והתמקדה במגדל, שהפך לאחד מסמליה המייצגים של תל אביב.

.

יש לי סימפטיה

.

.

1964: דגם פרויקט נורדיה (שנקרא מאוחר יותר דיזנגוף סנטר) בתכנון אדריכל אוסקר נימאייר (מקור: אוסף אדריכלות ישראל)

.

1974: דגם דיזנגוף סנטר בתכנון האדריכלים עליזה טולדו ויצחק ישר (מקור: אוסף אדריכלות ישראל)

.

1982: תצלום דגם המגדל כפי שהופיע בכתב העת תוי

.

1982: תצלום דגם המגדל כפי שהופיע בכתב העת תוי

.

1982: תכנית קומה טיפוסית

.

חתך: קומת המגורים הראשונה היא למעשה הקומה ה-11 בבניין

.

דגם הפרויקט במשרדו של אדריכל מרדכי בן חורין

.

תצלום היסטורי של הדגם ובו מופיע גם המגדל השני שתכנן בן חורין (מקור: אוסף אדריכל מרדכי בן חורין)

.

פרספקטיבה מאוספו של בן חורין (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

תמונת המגדל לאחר השלמתו על קיר משרדו של אדריכל בן חורין

.

מגדל דיזנגוף במבט מ"מצודת זאב" (זו התמונה האחרונה ממצלמה שנדפקה לי…)

.

אדריכל מרדכי בן חורין במשרדו בסביון

.

"הרעיון הראשון של דיזנגוף סנטר הוזמן על ידי פילץ מאוסקר נימאייר. הוא תכנן גוש מרכזי שממנו צומחים שלושה מגדלים. אחר כך כדי לממש את הפרויקט, פילץ התקשר עם האדריכלים עליזה טולדו ויצחק ישר והם תכננו את הגוש המרכזי והשאירו את המגדלים, שבינתיים צומצמו לשניים במקום שלושה. פילץ נתקע עם זכויות בנייה לשני המגדלים וחיפש יזם שיבנה אותם. בהתחלה דיזנגוף סנטר היה כשלון גדול ביותר והיו שם שתי קומות מסחריות שלימות וריקות. פילץ קיווה שאם יבנו את המגדלים ויגורו בהם אנשים, אז יתחילו להיות חיים במרכז הזה.

ב-1980 הופיע אצלי במשרד מנכ"ל חברת "אזורים" שמואל דרכנר. הוא רצה לקנות מגרש ב"שיכון צמרת" עליו תכננתי בית פרטי שלא נבנה ושקל את רכישת המגרש עם התכנית שלי. השיחה התגלגלה והתפעלתי שהוא נורא מבין בבניין ואז הוא אמר לי שהוא מנכ"ל חברת "אזורים" וסיפר לי: 'תראה, פילץ הציע לנו לקבל את זכויות הבנייה על שני מגדלים בתשלום אפס שקלים ורק שנתחייב לבנות. אני מהפגישה איתך, מכל האדריכלים שפגשתי, התרשמתי מאד ורציתי לשאול אותך אם אתה מוכן לנסות לתכנן שם מגדל'. הוא דיבר איתי על מגדל אחד. אני אמרתי בסדר ושאני מוכן. דרכנר הוציא תכנית בגודל A3 ובה תרשים מגרש בקנ"מ 1:2500 וסימון מקווקו של צילנדרים בקוטר 20 מטר. מתברר שהעמודים כבר קיימים בהיקף, ומעגל נוסף של עמודים פנימיים הם הגרעין של המגדל העתידי. כשראיתי את מה שיש שם, אמרתי לו שזה דבר נורא כי איך אפשר לתכנן מגדל עם קוטר כל כך קטן. אבל תוך כדי מבט הבנתי שכך משני המעגלים האלה יצא מסדרון עם חדרים בעומק של חמישה מטרים שזה גודל שמתאים לחדר בבית מלון. הוא אמר שבאמת זה תוכנן במקור כמלון. אמרתי לו שמלון בתוך העיר הוא דבר לא כל כך מקובל ואני מציע לחשוב על בית דירות לאזרחים מבוגרים, משום שנראה היה לי שלמשפחות זה לא מתאים. הוא ביקש דף נייר וכתב לי במקום הסכם וחתם. הוא שאל כמה אני רוצה שכר ועניתי 4% מעלות הפרויקט. הוא ענה שאם אעשה סקיצה והפרויקט יצא אל הפועל, אקבל 4%, ואם הוא לא יצא אז תמורת הסקיצה אקבל סכום של 10 אלף דולר וחתם.

באותו לילה חשבתי איך אפשר לפתור את המגדל הזה שיש לו קוטר מצומצם. כבר בשעה 2 בלילה התעוררתי ועלה לי הרעיון שהמגדל לא יעבוד על רעיון של תכנית כמו מטבע, אלא כמו טבעת שיש בה חלל פנימי גדול. עלה לי הרעיון שהמגדל יפתח מהעמודים הקיימים כמו שושנה, וכך, במקום קוטר של 20 מטר אקבל קוטר כפול של 40 מטר, כי כל עמוד הוא בסיס לשני עמודים שיוצרים יחד את צורת האות Y. בנוסף, עלו לי הרעיונות לעשות חלל פנימי גדול ולכופף את שולי החזית כך שכל דירה מקבלת שתי חזיתות ולכל חדר בדירה יש חלון לשני כיוונים. את מרפסות השירות מיקמתי בחלק הפנימי, כך שהם פונות לחלל הפנימי עם מסתור לכל הגובה. את הגישה מגרעין המעליות אל הדירות תכננתי עם גשרים שחוצים את החלל הפנימי הגבוה. זה היה הרעיון שעלה לי באותו לילה ורשמתי אותו על בלוק נייר שהיה לי ליד המיטה. את מה שרשמתי אז, מאוחר יותר גם ביצעתי.

את הרעיון לא יכולתי להציג למחרת, כי המנכ"ל נסע ללונדון וכך נשאר לי שבוע שלם לעבד את הסקיצות. יום אחד באותו שבוע, הופיע אצלי מי שהציג עצמו כארכיטקט, איש הבנייה של פילץ ואמר לי שהם שמעו שאני עובד על רעיון למגדל ואם אראה להם את הרעיון והם יקבלו אותו, אז אקבל תמורתו מיליון דולר. אמרתי לו שיש לי הסכם עם "אזורים" ולכן לא אמכור את התכנית כי מילה זו מילה ונתתי לו נאום על תרבות. התכנית שכבה על המדף לידו, ואיך שהוא יצא מהמשרד החבאתי אותה מתחת למיטה כי פחדתי שיבואו לגנוב אותה.

כמה ימים אחרי, התקשר אלי דרכנר והודיע לי שחזר מלונדון. קבענו פגישה והצגתי ל"אזורים" את תכניתי והם החליטו לקבל ולבנות את המגדל. לא סיפרתי לו שניסו לשחד אותי ולהשיג את התכנית שלי. אחרי מספר ימים, מצלצל אלי דכנר ומספר שהציג לפילץ את התכנית. כמעט התעלפתי. רק אז סיפרתי לו שנציג של פילץ היה אצלי וניסה לקנות ממני תמורת מיליון דולר את הרעיון. דרכנר ענה לי שהם תיארו לעצמם שיהיה ניסיון להשיג ממני את התכנית ולכן כבר לפני שחשפו אותה לפילץ הוא החתים אותו על חוזה. הוא סיפר לי שפילץ ראה את התכנית, תפס את שערות ראשו וצעק שהם הפסידו חמישה מיליון דולר….

המיוחד במגדל הוא שהבניין מתוכנן כמו לגו, וזאת מפני שהעמודים והמערכות נמצאים בקצוות ואפשר לעשות בו דירות מ-50 מ"ר ועד 1,110 מ"ר שזה השטח של קומה שלימה. שטח קומה כולל החלל והגרעין הוא כ-1,600 מ"ר. הכל מתכונן כמערכת. בסך הכל תכננתי בבניין 320 יחידות דיור ובפועל בנו 226 יחידות, כי פשוט צרפו כמה יחידות כדי לקבל דירות גדולות יותר. לצורך איחוד הדירות לא היה צורך בשינויים באינסטלציה או במערכות אחרות כמו מיזוג האוויר המרכזי או פיר האשפה שחוצה את כל גובה הבניין, כי המיקום והסידור שלהם היה בדיוק במקום. למרות שאין אף דירה שזהה לדירה האחרת, סיימתי לערוך את סט התכניות בקנה מידה של 1:50 תוך שבוע. הדירות האלה הן לא מגירות זהות אלא כל דירה היא מיוחדת ומתוכננת כמו וילה קטנה. הקומות העליונות בבניין קטנות יותר היות ושם קוטר הקומה קטן יותר ועומק כל דירה הוא כ-15 מטרים כולל מרפסת. הדירות בשתי הקומות העליונות הם דירות דו-קומתיות, דופלקסים, ומתחת לשתי הקומות האלה יש שתי קומות נוספות בהן יש דירות פנטהאוז עם מרפסות גדולות.

כל הדירות תוכננו באופן מתועש כך שהן הוכנו כמו קופסאות במפעל, הובאו לאתר במשאיות גדולות ועם מנוף הציבו אותן באתר הבנייה במקומן. מתחת לכל חלון יש ארגז פרחים מאלומיניום שכולל הספקת מים להשקיה ובחזית שפונה לכיוון דרום-מערב יש תעלת פרחים מבטון. בעיני רוחי ראיתי את כל הבניין מכוסה צמחייה. במקור כל חזית הבניין הורכבה מאותן בליטות. בגלל שהכפלתי את קוטר הבניין מ-20 מטר ל-40 מטר, נוצר מצב שאותן בליטות שפנו לרחוב דיזנגוף חרגו מקו הבניין. אני חשבתי שבגלל שהמגדל הוא חלק ממתחם אז אני יכול לחרוג וכך גם זה אושר בתחילה. אבל אז החליטו שכדי לאפשר את החריגה, יש צורך בחתימת שר הפנים והתהליך הזה יימשך שנה. ניסיתי לזרז אותו אבל הוסבר לי שזה התהליך וזכותם להוציא לי את הנשמה. כששמעתי את הדבר הזה, עלה לי רעיון, לקחתי את כל הבליטות שהיו בחזית הפונה לרחוב דיזנגוף והסרתי אותן. זה דבר שעבדתי עליו כמה דקות וכך קבלתי בחלק משטח החזית משטח ללא מרפסות, ונוצרה אשליה של צילינדר בתוך צילינדר. עשיתי את זה מתוך אילוץ אבל מאז ראיתי בהרבה מקומות שלקחו את הרעיון הזה. תמורת שטח המרפסות שהורדתי קבלתי אחוזי בנייה נוספים וכך קבלנו שתי קומות נוספות למגדל. גם בגשרים שמקשרים בין המעליות לדירות תכננתי מעקות ברוחב כפול שמשולבים בהן ערוגות פרחים. באו אלי מ"סולל בונה" שהיו קבלני הביצוע וגם שותפים בפרויקט ובכו ויללו שאוותר על הצמחייה הזו כי היא יקרה. בדיעבד, לצערי הסכמתי.

קומת המגורים הראשונה היא למעשה קומה 11, יש 24 קומות של דירות ויש ארבע מעליות. גם את עיצוב הפנים והכניסות עיצבתי בעצמי, ואחת העובדות שלי, נורית וולוביץ', עיצבה קיר קרמיקה בכניסה שעמד הרבה שנים עד שהרסו אותו וכיערו את כל הכניסה לבניין מתוך הקניון. בכניסה מהרחוב לא נגעו ולא קלקלו, ושם נשאר התכנון שלי.

.

1985: המגדל לקראת סיום הבנייה (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

במעטפת הבניין שילבתי אלומיניום בגוון חום ברונזה. היו אז מכוניות BMW ואאודי שמאד אהבתי את הגוון שלהם ולפי זה עיצבתי את הבניין. את פרטי האלומיניום ייבאנו במיוחד ממפעל באיטליה. כשהאלומיניום הגיע לארץ, היצרן הישראלי 'אלובין', הזמין אותנו אליו למפעל במפרץ חיפה והציגו לצורך אישורי את דוגמת יחידת החדר המוכנה. הסתבר שהלוחות לא בגוון שבחרתי. בדקו וראו שצדקתי. היבואן שהיה גבר חסון וגדול, אלוף ישראל בשחייה לשעבר, ממש בכה ואמר שאם אני פוסל את ההזמנה, הוא מפסיד סכום עצום שעלול לגרום למפעל לפשוט את הרגל. חשבתי לעצמי שאיני "אלוהים" ואמרתי לו שזה לא סוף העולם, וגם הגוון שהגיע בסופו של דבר סביר. אבל דרשתי כל מיני פרטים לטובת הבניין והוא היה מאושר.

כשגמרתי את הפרויקט שלחתי חשבון למזמין כפי שתמיד נהגתי. כשהגשתי ל"אזורים" את החשבון האחרון, במקום שיבצעו העברה לחשבון הבנק, הם ביקשו להזמין אותי לפגישה. הייתי בטוח שהם כבר רוצים להוריד אותי בשכר הטרחה ובגלל שאני טיפוס ותרן אז הבאתי איתי לפגישה את אביבה אשתי. ישבו שני המנהלים של "אזורים" ו"סולל בונה" והתחילו להטיף לי מוסר שאני יקר פי ארבעה מכל אדריכל אחר. בדיעבד, התברר לי שמשרדי אדריכלים אחרים שמתכננים בנייני מגורים, עובדים בשכר טרחה מאד נמוך, אבל אין להם ברירה כי הם כמו בתי חרושת עם הרבה עובדים, אבל אני משרד קטן עם שרטטת אחת ולא לחוץ לקבל כל פרויקט בכל מחיר שערורייתי. כבר הבנתי שהם רוצים לקצץ לי בשכר הטרחה, אבל אז הם שלפו המחאה מוכנה מראש, עם הסכום המדויק שבקשתי ואמרו שהם כל כך מרוצים שהם מעניקים לי בונוס של 50 אלף דולר. הרבה כסף, אבל רובו הלך למסים.

הם כל הזמן רצו רק להודות לי, ובנוסף מכרו לי דירה במגדל בקומה 27 בהנחה עצומה של עשרות אחוזים, רק כדי לתת לי עוד תודה. במשך עשרות שנים השכרתי את הדירה לעו"ד משה נחשון-אטינגר, שהיה המפקד שלי באצ"ל. לפני שנה הוא ניפטר ומכרתי את הדירה.

.

1983: משמאל דגם ל'מגדל דיזנגוף 2' שהציעו האדריכלים יצחק ישר ועליזה טולדו ולא נבנה

.

במרכז תיקיית ההגשה של פרויקט מגדל דיזנגוף השני במשרדו של האדריכל מוטי בן חורין

.

איור מתוך עלון פרסומי של המגדל השני בתכנון בן חורין שלבסוף תכנן אותו האדריכל משה צור (מקור: אוסף אדריכל מרדכי בן חורין)

.

הלוגו שעוצב למגדל השני (מקור: אוסף אדריכל מרדכי בן חורין)

.

פרסומת בעיתון למגדל השני בעיצוב של אדריכל אחר, לא נבנה (מקור: אוסף אדריכל מרדכי בן חורין)

.

.

לאחר גמר הפרויקט, פנו אלי "אזורים" ופילץ במשותף לתכנן את המגדל השני. במהלך התכנון פנה אלי האדריכל יצחק ישר, ואמר לי שפילץ חייב לו כסף עבור תכנון התב"ע למגדל השני וביקש את עזרתי. הודעתי לפילץ ול"אזורים" שעד שלא משלמים לישר את השכר המגיע לו אני לוקח את התכניות, מחזיר את השכר שכבר קבלתי, 150 אלף דולר, ומתפטר. היה לחץ עצום אבל בסוף הם שלמו לו. בעקבות הדברים, אחר כך יצחק ישר מכתב תודה, אותו אני שומר עד היום ובו כתב שכיום אין דבר כזה שאדריכל מסכן את העבודה שלו ואת תשלום שכרו למען אדריכל אחר.

לבניין השני שתכננתי ב-1985 היתה אפילו תכנית טובה יותר מזו שהכנתי למגדל הראשון. פילץ נפגש איתי ובהתלהבות סיפר לי על המחשבות שלו למגדל שני ושהרעיון שלי שווה מיליונים. אבל אז התברר שהגג של דיזנגוף סנטר כבר הוחכר לגורם אחר כדי לפתוח שם חניון, ולפי החוזה החניון יכול להסגר לצורך הבנייה למקסימום שלוש שנים. אבל פילץ כשראה את ההצלחה של המגדל הראשון, לא רצה לאבד את כל הרווח מהמגדל השני, וכדי להיפטר מהאופציה ל"אזורים" הוא שינה את התב"ע ממגורים למשרדים. ועכשיו, התברר שכדי לחזור ליעוד למגורים, הבירוקרטיה הנוראית וההרסנית, תימשך כמה שנים ואז החניון יחזור ואי אפשר יהיה לבנות מגדל מגורים אלא למשרדים. לזה לא הסכמתי. כך "אזורים" יצאו ובמקומם נכנס קבלן אחר שקנה את זכויות הבנייה בפרויקט. הוא בא אלי שאתכנן את מגדל המשרדים, אבל סירבתי כאן למשרדים. אז הוא פנה לאדריכל משה צור. צור בא אלי למשרד עם אשתו, דברנו על הפרויקט והראיתי להם את מה שתכננתי, ולאחר מכן הם עשו מגדל אחר לגמרי. אני מרוצה מהתוצאה, כי אם הם היו עושים בונבוניירה אז הייתי מקנא, אבל היום בין שני המגדלים אין ספק איזה מגדל הוא היותר מוצלח.

היום כשאני מסתכל על המגדל שלושים שנה אחרי שהוא נבנה, אני מוצא שהוא שונה בהופעתו הייחודית. כשאני רואה את קוביות הזכוכית האחרות שנבנות בכל רחבי העיר, אני יודע שאנחנו בארץ שטופת שמש ואור אני מרגיש גועל. בנוסף לכך קוביית זכוכית היא יקרה יותר, כי אם משלמים יותר על הזכוכית אז ישלמו יותר על מיזוג האוויר. אלה גם זכוכיות שהן כמו משקפי שמש, כך שלא רואים את הבניין אלא הכל משתקף בזכוכית. לעומתם מגדל דיזנגוף מתחשב באור הבוהק של תל אביב, כולו משחק בין אור וצל ולא כמקובל והמועתק אצלנו. לדיירים יש תחושה של קנה מידה אנושי של דירות קטנות, ולא אנונימיים בתוך קיר מסך זכוכית של מגרות שנעלמות מאחוריו.

.

.

קומה 24

.

אדריכל מוטי בן חורין בכניסה לדירה במגדל

.

בגרעין המעליות

.

גשרים מקשרים בין גרעין המעליות ובין הדירות, בקצה כל גשר כניסה לשתי דירות

.

הגשרים – במקור תכנן האדריכל ערוגות צמחייה במעקות הגשרים

.

חלל פתוח לכל גובה הבניין בין גרעין המעליות ובין הדירות

.

מסתור חדרי השירות של הדירות

.

אמנות

.

תמונה משנות ה-80 של החלל הנמתח לכל גובה המגדל תלויה על קיר משרדו של אדריכל בן חורין

.

מראה מעל הגשר

.

כניסה לדירה

.

מטבח קטן

.

חדר שינה

.

נוף מהמרפסת

.

נוף לחדר של השכן: קופסאות אלומיניום עם ערוגות פרחים שכבר לא פורחות

.

המרפסת של השכן

.

המרפסות של השכנים

.

 

נוף מהקומה ה-24 במגדל: רחוב דיזנגוף

.

כיכר דיזנגוף (עדיין ללא מגדל פרישמן)

.

בתים

.

הסנטר

.

מגדל המשרדים בתכנון אדר' משה צור שתכנן גם את המגדל בהולילנד

★

תודה למרדכי בן חורין ותודה לעליזה טולדו, צבי אלחייני ולאביבה לוינסון

★★

★★★

רשימות נוספות שפרסמתי על האדריכל מרדכי בן חורין:

.

תמונות ממשרדו של בן חורין הכוללים תצלומי פרויקטים ותולדות משפחתו

אורט יד לבוביץ בנתניה

הבית של בן חורין בסביון

בית הזכוכית

אחוזת פלאטו-שרון

העבודה הראשונה של בן חורין

בית הכנסת במוסד עליה (תיכון אמית)

דירתו בת ה-500 שנה ברובע היהודי בירושלים

בית שפילמן בהרצליה

בית הכנסת בשכונת בית הכרם

בניין ראאב במכללת אריאל

מועדון לחבר בקיבוץ שדה נחמיה

בית מלר בסביון

בית כנסת בכפר הנוער בן שמן

וגם: ערך בויקיפדיה

★★★