סיבוב בבריכת גלי הדר הנטושה בתכנון זאב רכטר, אריה שרון ואויגן שטולצר

השמחה והשחרור שמילאו את המקום בו שחו, גלשו והשתעשעו במים, התחלפו בריקנות ועזובה. כל כמה שניות נשמע בום גדול שהרעיד את הבניין. הרעש היה חזק כל כך עד שחשבתי שהורסים את המקום. השעה היתה מאוחרת ביום שישי וחשבתי לעצמי מי יהרוס בניין באמצע העיר בשבת? כשעליתי למעלה, לבניין שרוכב על הבריכה, גיליתי שבאחד החדרים יש פעילות. בחור חזר והרים משקולות וזרק אותן על הרצפה.

בריכת גלי הדר אותה כינו גם בריכת הפועל, יחד עם קולנוע תמר הצמוד לה הם תוצר של שיתוף פעולה בין האדריכלים זאב רכטר, אויגן שטולצר ואריה שרון. המתחם תוכנן ונבנה לאורך כמעט עשרים שנה. עם פתיחת הבריכה ב-1949 הפכה לאחד ממרכזי הספורט הבולטים בעיר ובמימיה נשברו שיאי ישראל בשחיה. באולם הקולנוע הקרינו את טובי הסרטים וגם מחזות והופעות.

50 שנה שהעיר חיפה שוקעת. יש אמנם הצלחות נקודתיות אך הן זעירות ביחס לקנה המידה העירוני ומפומפמות בעיקר בזכות יחסי ציבור. חיסול הבריכה כמרחב של פנאי ונופש במרכז העיר וללא הצבת חלופה, הוא מחדל שפוגע במעמד השכונה. הבחירות קרובות אך ספק אם תושבי העיר יתעוררו, ילכו לקלפיות ויסלקו את מי שהיה צריך להסתלק כבר לפני שתי קדנציות. ספק גדול אם היורש יצליח.

ועל כך ברשימה זו.

.

ברוכים הבאים

.

מכיוון הסמטה הצרה יש כניסה לבניין שרוכב מעל הבריכה ובו יש עדיין פעילות

.

מבט מלמעלה על הבריכה הנטושה

.

מכיוון רחוב הפועל ניצבת הקופסה הגדולה שהיתה פעם קולנוע תמר והפסיק את פעילותו ב-1969 לאחר שנשרף

.

חזית הבריכה הנטושה

.

שלט

.

עוד שלט לצד הכניסה מהחזית המערבית

.

השילוט הרשמי מתחלף בתוך הבריכה בשילוט פחות רשמי

.

המתחם מחולק לשלושה גופים עיקריים: הקולנוע, הבריכה ואולמות הספורט (חזית מזרחית)

.

1952: חזיתות מזרח (עם חתך הבריכה) ודרום (לכיוון רחוב זייד) מייצגות את המעבר של האדריכלות מהפלסטיות שאפיינה את העיצוב בשנות ה-30 אל עיצוב מאופק וצנוע בשנות הארבעים (מתוך אתר עיריית חיפה)

.

כדי לנצל את השטח באופן מיטבי נבנה אגף אולמות הספורט מעל חלק משטח הבריכה

.

בבריכה כבר גדלה צמחייה עשירה

.

.

שכונת הדר ושכונת גאולה ואולי חיפה כולה היא בית קברות לאדריכלות מקומית איכותית. כגודל השפע כך גודל העליבות. בריכת גלי הדר היא מוקד נוסף שאיבד את מעמדו. הוא לא נעלם כי הוא נמצא בדיוק היכן שהוא נותר, רק חסרים בו המים והאנשים.

שמו של הרחוב המקשר בין שכונת הדר ושכונת גאולה במעלה הכרמל הוא עדיין רחוב הפועל, על שמו של ארגון הספורט שאיכלס את המתחם לפני שבעים שנה. המתחם כולל שלושה חלקים: (1) קולנוע תמר, (2) בריכת גלי הדר ו-(3) בית הפועל שבשתי הקומות התחתונות מלתחות ומזנון ובשתי הקומות העליונות חדרי חוגים וספורט (בתכנית משנות הארבעים מציינים את ייעודו של כל חדר: "אולם בוקס", "מועדון", "אולם התעמלות").

היוזמה להקמת הבריכה היתה של הסתדרות העובדים באמצעות ארגון הפועל ושל עיריית חיפה. היה זה בעת שאבא חושי שימש בתפקיד ראש העירייה וברוך בג היה ראש המחלקה לחינוך גופני (בג פרש מתפקידו לאחר פרק זמן קצר ופנה להוביל את הקמתו וניהולו של מכון וינגייט). מימוש ההקמה בא בעזרת שילוב הון פרטי שהשקיעה קבוצה מתושבי העיר והפכו לשותפים במיזם.

.

.

.

על תכניות המתחם המתפרס על פני שלושה דונם, חתומים היו תחילה אריה שרון וזאב רכטר. שרון ורכטר החלו לעבוד על הפרויקט ככל הנראה ב-1942, שנה אחרי שתכננו במשותף בית ספר במגרש סמוך, שלא נבנה ובמקומו נבנו בתי מגורים. לרכטר (1960-1899) היה זה ניסיון ראשון בתכנון מתקן ספורט וקולנוע, ניסיון שסביר להניח סייע לו בהמשך דרכו כשהשתתף בתכנון היכל התרבות בתל אביב, בנייני האומה בירושלים וכן בתי תרבות קטנים יותר כמו קולנוע אורות בבאר שבע או בית קרפ בקיבוץ אשדות יעקב איחוד. לשרון (1984-1900) היה כבר ניסיון בתכנון בתי קולנוע, כמו קולנוע עמל בכפר סבא וגם קולנוע תמר בתל אביב.

שרון פרש מהפרויקט עוד בשנות ה-40 ואת מקומו תפס האדריכל אויגן שטולצר (1958-1886) שהתמחה בתכנון תיאטראות ובתי קולנוע. שטולצר יליד הונגריה עבד בברלין עד לעליית הנאצים לשלטון, אז היגר לארץ ישראל. כאן הוא תכנן במשותף עם האדריכל אוסקר קאופמן, עמו גם עבד בברלין, את בניין תיאטרון הבימה בתל אביב. השניים תכננו עבודות נוספות אך קאופמן חזר לאירופה. שטולצר המשיך ופעל בארץ עד 1957 בשיתוף אשתו האדריכלית יהודית סגל-שטולצר, שידועה בעיקר הודות לזכייתה בתחרות לתכנון בית הכנסת המרכזי בחדרה. לאחר מכן היגר חזרה לאירופה ונפטר שם ב-1958. קודם לתכנון מתחם הפועל, תכנן שטולצר עם קאופמן בחיפה את קולנוע אורה שניצב כיום גם הוא נטוש לא הרחק מכאן.

התכנית המוקדמת שהגישו שרון ורכטר לעירייה ב-1942, הציגה הפרדה בין השימושים השונים והיתה פחות שאפתנית מהתוצאה הסופית. רוב שטח המגרש נתפס על ידי אולם קולנוע גדול שליווה את הרחוב והכניסה אליו תוכננה, על פי דרישת העירייה, מכיוון רחוב זייד הצר, והצדדי וזאת כדי למנוע חסימה של הכביש הראשי בעת התקהלות בתחילת או בסיום הקרנת סרט. בחלקו השני של המגרש נערכה חלוקה: מחצית השטח יועד לבריכה בשטח של 25 על 12 מטרים ומחציתו השנייה של השטח יועד לחניית רכבים. התכנית הוגשה לעירייה ואושרה, אך בפועל נערכו בה שינויים מפליגים והיא בוצעה באופן שונה בתכלית, כנראה לאחר ששרון הוחלף בשטולצר. הפרויקט נבנה בשלושה שלבים. ב-1949 הושלמה בניית הבריכה, ב-1954 הושלמה בנייתו של בית הפועל וב-1959 הושלמה בניית הקולנוע.

בתכנית הסופית נדחק הקולנוע אל קצה המגרש ונבנה כשהוא ניצב לכביש. חניון הרכבים בוטל ואת רוב השטח תפסה בריכה באורך של 33.3 מטרים. מעל לכמחצית משטח הבריכה נבנה בניין שלא הופיע קודם לכן בתכנית שהוגשה לעירייה. בגלל השינוי שערכו האדריכלים במסגרתו בוטל החניון, דרשה העירייה מהמתכננים להקים חנייה לרכבים מתחת לשטח הקולנוע.

.

1952: תכנית הקומה התחתונה של בית הפועל ובריכת השחייה (מתוך אתר עיריית חיפה)

.

1952: חזיתות מערב (הצד עם הכניסה הראשית לבריכה ובית הפועל) וצפון (לכיוון רחוב הפועל)

.

.

נתוני המגרש בצורת טרפז צר ומוארך השוכן על צלע ההר לא הקלו על מלאכת התכנון והבנייה, וכך גם הפרוגרמה העמוסה עליה נדרשו לענות האדריכלים. הקולנוע ניצל את השיפוע החד יחסית בחלק זה של המגרש שמשקף הבדלי גובה של עשרה מטרים בין רחוב זייד העליון ורחוב הפועל התחתון. הבריכה דרשה חציבה, וכדי לשלב את בית הפועל הקימו האדריכלים מעל כמחצית משטח הבריכה את הבניין הנשען על קורות שסביר להניח היו נדירות בשעתו בארץ.

הבריכה איננה מלבנית, אלא היא מלווה את הקימור ברחוב. חלקה העמוק חשוף לשמיים בעוד זה הרדוד מקורה בבניין המתנשא מעליה. בדופן החוצצת בין הבריכה ובין אולם הקולנוע מתנשא קיר גבוה שבחזיתו מגלשה ולצידה שרידי מתקן למפל מים שבתחתיתו בריכת ילדים קטנה. ארכדה סוגרת על הבריכה בדופן הקרובה לרחוב, בעוד שבדופן הנגדית הותקנו טריבונות שאפשרו לערוך כאן תחרויות שחייה.

הד לשינויים שחלו באדריכלות הישראלית במעבר משנות השלושים העליזות והמשגשגות אל שנות הארבעים האפלות שעברו ברובן תחת מלחמות בארץ ובעולם, ניתן למצוא בעיצוב חזיתות הבניין. את מקומה של הפלסטיות החליף עיצוב סגפני ומאופק. נעלמו מכאן מדפי ההצללה האופקיים שהעניקו לבתים תנופה וחזרו והופיעו בעבודותיהם של שרון ורכטר במהלך שנות השלושים. הד להם אולי ניתן למצוא בלוחות האנכיים שחצצו בין הרחוב ובין הבריכה. הבניין הרוכב על הבריכה יוצר מפגש מרשים שסביר להניח שלשחות או לשחק תחתיו היה עניין מיוחד.

עם פתיחת הבריכה באוגוסט 1949, הוחל בעריכת תחרויות שחייה וכדור-מים ארציות שמשכו קהל רב. גם שיאים ישראלים נשברו פה. בין השאר גלי להב מקבוצת הפועל בית שאן שברה את השיא בשחייה למאה מטרים גב (1:21.2). ב-1954 הושלמה בנייתו של בית הפועל מעל הבריכה. 

.

1959: פתיחת קולנוע תמר

.

שטולצר ורכטר: חזית הבניין הצפונית הפונה לרחוב הפועל (מתוך אתר עיריית חיפה)

.

.

ב-1959 נפתח קולנוע תמר ובו 1,400 מקומות ישיבה עם במה ומעליה מגדל במה שאפשרו העלאה של הצגות וקונצרטים. ב-1969 נשרף הקולנוע, חלק מתקרתו קרס וכן הבמה נשרפה כליל. בעקבות השריפה הוחלט להסב את הבניין לאולם שמחות והוחל בעבודות באתר בתכנונו של האדריכל יצחק קביליו. במהלך העבודות, ביולי 1971, בעת שהבריכה היתה מלאה ילדים, קרס הקיר החוצץ בין הקולנוע ובין הבריכה ומספר מתרחצים נפצעו. הבריכה שופצה וחזרה לפעילות למשך ארבעים שנה אך הקולנוע לא נפתח עוד מחדש.

דוד שליט, מבקר וחוקר הקולנוע שפרסם את הספר "מקרינים כוח – בתי הקולנוע, הסרטים והישראלים" (רסלינג, 2006), כתב את סיפור עלייתם ונפילתם של בתי הקולנוע בישראל. לפני חמש שנים הוא חזר וביקר בקולנוע תמר הנטוש, שם בילה בילדותו. בעקבות הביקור כתב רשימה אותה אפשר לקרוא כאן. "קולנוע תמר היה זר לשכונה, כמו בריכת השחייה לידו ומגרש הכדורסל של הפועל חיפה מעליו", כותב שליט. "מי בונה בית קולנוע ברחוב שכולו עלייה תלולה? אנשים רוצים ללכת לקולנוע, לא לטפס אליו".

.

ברוכים הבאים לבריכת השחיה. ב-1971 קרס הקיר על הבריכה שהיתה מלאה בילדים

.

היתה גם מגלשה וברגע אפשר לראות שהיה גם מפל מים

.

מפל ובריכת ילדים

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: