סיבוב ב"בית הגדול" בחיפה

את מבנה המגורים הגדול ביותר שהוקם בחיפה באמצע שנות ה-30 תכנן האדריכל שמואל רוזוב בשכונת גאולה שבחיפה, כיום חלק משכונת הדר הכרמל. הבניין היה יוצא דופן לא רק הודות להיקף שטחו הבנוי הגדול שהכיל עשרות רבות של דירות, אלא גם הודות לגובהו שהתנשא לשש קומות, ריבוי הכניסות שהגיע לשבע וגם שלוש המעליות שהותקנו בו והיו לחידוש.

אך יותר מכל, התאפיין הבניין בדיירים שאכלסו אותו. את הדירות אכלסו בני העלייה החמישית, יהודים שהיגרו לארץ-ישראל מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. המשפחות דאגו לחיי קהילה וגם לחינוך ילדיהם על טהרת השפה הגרמנית בגן ילדים שהקימו במיוחד בחצר הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2021-06-11 at 18.13.14

שקיעה

.

(1)

הגעתי לחיפה לאירוע שהתקיים ב"מוזיאון מוניו גיתאי-וינרויב לאדריכלות" שעסק במרחבי לימוד וסביבת חינוך. במוזיאון מתקיימת עכשיו תערוכה צנועה שמורכבת בעיקרה מפלקטים שמציגים פרויקטים שתכננו אדריכלים ואדריכלי נוף בשנים האחרונות, ובאירוע כל אחד מהם הציג את עבודתו.

זו היתה הזדמנות לבקר ב"מוזיאון" שנפתח כבר לפני עשור באולם ששימש במקור כמשרדו של האדריכל גיתאי-וינרויב (1970-1909), שהיה שותפו של האדריכל אל מנספלד במשך 22 שנה. כשנפתח "המוזיאון" אז היתה לו תמיכה ראויה וחוץ ממנהלת שהפעילה אותו, נערכו בו אירועים, תערוכות שלוו בקטלוגים מושקעים ובשיווק ופרסום. אלא שהמקום נהנה משגשוג במשך שנים אחדות בלבד, שאחריהן המקום נשכח. ללא ההתארגנות של קבוצת האדריכלים שהציגה כאן, ובראשם אייל מלכא, גיל הרגיל ושחר לולב, סביר להניח שהמקום היה שומם וחבל.

לא ברור מדוע בעידן שבו ראשת העירייה היא בעצמה אדריכלית ומתכנת ערים, אשת אקדמיה לשעבר, כשבעיר פועלים שני מוסדות להשכלה גבוהה בתחום ופועלים בה ובסביבתה לא מעט אדריכלים, כיצד היא לא מעודדת ותומכת בתשתית המעולה שיש כאן (רק צריך לדאוג לנגישות ויהיה מושלם). מקום שכזה הוא הזדמנות מעולה להציג בין השאר את הפרויקטים החדשים הנבנים בעיר, תכניות עירוניות חדשות, לשוב ולהתבונן במורשת הבנויה הקיימת, ובעיקר לחשוף בפני הציבור את התשתית הבנויה של ערים.

אולם בגודל כזה הוא הבמה הטובה ביותר לתערוכות אדריכלות, תכנון ועיצוב, והיה ראוי שהעירייה תטפח אותו.

.

20210611_121431

מתוכננים לאירוע. בסוף כל הכיסאות היו תפוסים ונדרשו נוספים

.

20210611_123159

אדריכל אייל מלכא פותח

.

.

(2)

הבניין הראשון שנבנה ברחוב רבי עקיבא שבשכונת גאולה, כיום חלק משכונת הדר הכרמל, היה גם הבניין היוצא דופן בסביבה ובכלל בחיפה. על חלקה בשטח של 4 דונם הוקם בית דירות עצום בגודלו ביחס לבתי הדירות שנבנו באותה תקופה. רק להשוואה, בתל אביב הוקמו "מעונות עובדים", אלא שאלה נבנו בגובה שלא עלה על ארבע קומות ולא כללו טכנולוגיות חדשות. כאן בחיפה האוכלוסייה הבורגנית לא ויתרה על הקידמה והחדשנות. רק האדריכלים ויתרו על הפרסום.

בכלל בהדר הכרמל קיים ככל הנראה ריכוז מבני המגורים המרתק ביותר בארץ, מבנים שרובם אינם מוכרים ולא פורסמו לא בעת הקמתם ולא גם בהמשך. ולכן בעוד שעמיתיהם בתל אביב ובירושלים זכו להתפרסם ועבודותיהם זכו למקום נכבד בכתבי עת ובספרי ההיסטוריה, אלה החיפאים נדחקו וברובם נשכחו. כאן בבלוג כתבתי על אחדים מהם, אך אלה שפרסמתי הם טיפה בים.

הבית הגדול שוכן על מגרש בין הרחובות המימוני ורבי עקיבא. במפה שכאן למטה ניתן לראות שמדרום לו נבנה בניין גדול אף יותר, אך זה בניין מאוחר שנבנה בשנים האחרונות. משמאלו בולט מתחם של מבנים שמקיף חצר אליפטית – זהו גם מיזם יוצא דופן, מהמרשימים שנבנו בארץ, "לב הדר הכרמל" שתכנן האדריכל תאודור מנקס ועליו כתבתי כאן. כמה מטרים צפונית ממנו מצויה בריכת גלי הדר הנטושה שתכננו האדריכלים זאב רכטר, אויגן שטולצר ואריה שרון ועליה כתבתי כאן.

.

maphaifa21

הבית הגדול ברחוב רבי עקיבא (מפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

.

"יזם יהודי גרמני רצה להשקיע אבל לא הצליח למצוא קבלן שיבנה לו את הבניין", מספר אינג' דב יהלום שחקר את קורות הבית הגדול וחוקר כבר שנים את יצירתו של האדריכל שמואל רוזוב. "באותה התקופה היו חסרים קבלנים בחיפה והיתה גם בעיה של מימון. בינתיים השקיעו אצלו חלק מהעולים את כספם וחיפשו מי שיבנה את הפרויקט. דוד הכהן שהיה אז מנהל 'המשרד הקבלני' שקדם ל'סולל בונה', ניסה לקחת על עצמו את הבנייה במחיר נמוך יחסית. הוא ארגן את הפועלים חסרי העבודה, אנשי העלייה השלישית והרביעית שהיו אז בחיפה, והציע להם מגורים ומזון בתמורה לעבודת הבנייה. יתכן שהוא הציע גם דמי כיס קטנים. במגרש הסמוך הוקמו שני צריפים – אחד לחדר אוכל ושני לאחסון חומרי הבנייה, ובשאר השטח הוקמו אוהלים שהכהן הביא ונועדו למגורי העובדים שהסכימו להסדר".

ב-1933 הוגשו התכניות לעירייה ובמהלך 1935 אוכלסו הדירות.

הדייר המפורסם ביותר שהתגורר כאן היה אם כן דוד הכהן (1984-1898), שכנראה בתמורה ליוזמה שהפגין קיבל את הזכות לגור עם בני הקהילה היקית. הכהן לא היה יליד גרמניה אלא רוסיה, ולבד מתפקידו כמנהל סניף "סולל בונה" בחיפה, היה חבר מועצת העיר וגם סגן ראש העיר. מאוחר יותר היה אף חבר הכנסת הראשונה, שגריר ישראל בבורמה ועם שובו לארץ חזר לכנסת ל-14 שנים נוספות. דירתו מוקמה ככל הנראה בדירות הגדולות והיפות שנקבעו במרכז הגוש שפנה לרחוב.

"זמן קצר לאחת נפילת צרפת [בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, מ"י], באחד מביקורינו של ראובן שילוח ושלי בקהיר, נשאלנו על ידי בריגדיר קלייטון אם נסכים לסייע לו בקליטת קבוצה של צרפתים שנמלטו מאירופה", סיפר הכהן בספר זיכרונותיו שפרסם ב-1974, "עת לספר" (עם עובד). "ימים אחדים לאחר שובי מקהיר, עוד בספטמבר 1940, הופיעו במשרדי ב'סולל בונה' אותם צרפתים בהם דיבר קלייטון. בשיחה ממושכת קבענו שהם יגורו איתי ועם רות אשתי בדירתנו, בבית דירות גדול ברחוב עקיבא בהדר הכרמל". לצורך כך, פינה הכהן מהדירה את אמו וילדיו, והצרפתים הפעילו מהדירה תחנת שידור של "שידורי צרפת החופשית". התחנה הוקמה במהירות על ידי ארגון "ההגנה" מרכיבים שהוברחו לחיפה מגרמניה, שווייץ, ארה"ב ותורכיה. "התחנה נמסרה לרשותנו ופעלה בסודיות רבה בדירתי, בחדר הסמוך לזה בו התגורר הצוות הצרפתי". בתחנה זו עודדו הצרפתים את הסורים והלבנונים למרוד בממשל וישי ששלט בהן.

"שידרנו כמה שעות יום-יום עד כיבוש סוריה ולבנון, במחצית 1941. השידורים היו מורכבים מיומן חדשות, פרשנות ברוח צרפת החופשית, קריאות פטריוטיות, תקליטים והרצאות". איכות השידור היתה מעולה והגיעה עד לתורכיה ומצרים. בתחילת 1941 החלו לשדר מכאן גם בהונגרית ובערבית.

חיסולה של התחנה הגיע לאחר כיבוש לבנון בידי האנגלים. היות והצרפתים חיבלו בתחנת השידור בבירות, הסכים ארגון "ההגנה" להעביר את ציוד השידור מדירתו של דוד הכהן שב"בית הגדול" לבירות.

.

20210611_134103

הבניין שוכן על שטח בגודל של שלושה מגרשים ובסך הכל בשטח של 4 דונם. המרפסות המקוריות נאטמו ברובן ועל אלה נוספו בשנים האחרונות מרפסות סוכה המשרתות את האוכלוסייה החרדית המתגוררת כיום בבניין ובסביבה

.

.

"הבית הגדול" היה יוזמה של יזם חיפאי שזיהה את הפוטנציאל הכלכלי בהגירה ההולכת וגוברת של יהודי גרמניה בעקבות עליית הנאצים. מהאדריכל שמואל רוזוב שפתח זמן קצר לפני כן את משרדו הפרטי, הזמין תכניות לבית דירות חריג בגודלו שנועד לאכלס את בני הקהילה היקית. בשעתו, היתה חיפה מוקד מרכזי של יהודי גרמניה שבנמל חיפה ירדו מהספינות ובחרו להשתקע בעיר הגדולה שהיתה גם מוקד מרכזי של השלטון הבריטי במזרח התיכון.

הבניין עוצב בצורת האות ח' הסוגרת על הגן הפרטי, כשהזרועות הצדיות מלוות את הטופוגרפיה המשופעת. סביר להניח שהדירות בשתי הזרועות היו הזולות יותר, היות ובהן לא הותקנו מעליות, חדרי המבואה בכניסות והמדרגות עצמן היו צרות יותר, והדירות פנו אל הצדדים ולא אל החזית והנוף המרהיב של המפרץ.

הדירות הכילו שלושה חדרים ומעטות מהן הכילו ארבעה חדרים, כשבכל דירה שולבה גם מבואת כניסה ומרפסת. בקומת המרתף הותקן חדר הסקה וחדר לייבוש כביסה – כאלה ששולבו במרבית הבתים בחיפה, היות ושטחים אלה לא נכללו באחוזי הבניין. היזם ביקש לשלב מסחר בקומת הרחוב, אלא שהעירייה קבעה שהרחוב הנו למגורים ואין לשלב בו מסחר. לכן שטחי החנויות הוסבו לחניות רכבים שנתנו מענה לדיירים שהיגרו לארץ עם רכב שאותו הביאו מגרמניה. לימים, שטחי חניות אלה הוסבו למסחר ולדירות. פתח רחב במרכז החזית הוביל אל הגן הפרטי שיועד לשימוש דיירי הבניין.

גולת הכותרת של הפרויקט היה אותו גן רחב ידיים שאותו עטף הבניין. מכל דירה ניתן להשקיף אל הגן ולתקשר עם השכנים. היות והמגרש היה משופע בחדות, עוצב הגן מטראסות מגוננות, כשמדרגות רחבות מקשרות בין מדרגה למדרגה. כיום לא נותר כמעט שריד לפיתוח הנופי שהיה כאן, למעט קירות התמך והמדרגות שהורכבו מאבן. במרכז הגן הוקם מבנה קטן וחד-קומתי שנועד לשמש גן ילדים שהונהגה בו השפה הגרמנית. כיום הוא משמש דירת מגורים חריגה במתחם.

.

20210611_140518

אורך החזית יותר מ-60 מטרים

.

20210611_140445

מרפסות מעוגלות

.

.

גוש הבניין הרחב והגבוה מתנשא מעל לרחוב רבי עקיבא הצר. מידותיו גדולות על הרחוב הקטן והצדדי ולכן קשה להתרשם מהחזית היפה שתכנן האדריכל. החזית היא סימטרית, אך לא לגמרי, כשגושי הבניין מעוצבים כך שמרכז המסה בולטת מכל השאר. הדגשה זו בוצעה גם באמצעות הדגשת חדר המדרגות שבמרכז החזית כגליל הפורץ מהבניין ומתנשא מעליו. גליל זה הוא המעוצב מבין חלקי החזית וכולל בחלקו העליון חלון צר ואנכי ושלושה פסים דקורטיבים שדומים להם יצר גם בראש הגליל שבחזית קולנוע ארמון שתכנן במקביל לא הרחק מכאן.

שבע כניסות מובילות אל שבעה חדרי מדרגות והם שונים זה מזה, אך למעט חדר המדרגות בגוש המרכזי, הם כולם פשוטים וצנועים בעיצובם ובממדיהם. הכניסה שבמרכז הבניין היא המרשימה מכולן ובה הותקנה אחת משלוש המעליות ששולבו בבניין. חדר המדרגות מרווח רק מעט, מואר היטב בקרני שמש לאורך שעות היום הודות לפתחים הכפולים הפונים לחזית האחורית וכן לפתח הנוסף שנקבע בקומות העליונות בחזית הפונה לרחוב. כאן גם מצאתי דלת כניסה לאחת הדירות שנראית לי מקורית, ועל דלת אחרת שלט שנראה גם הוא משנות ה-30.

שתי כניסות נוספות נקבעו בפינות החזית הראשית ובהן מצאתי מבואה מרווחת שמובילה לחדר מדרגות עם מעלית. אלא שכניסות אלה נפגעו בשנות מלחמת העולם השנייה בעת שבה הוקמו בכניסה אליהן קירות הגנה שלא הוסרו בתום המלחמה. שאר הכניסות לבניין הן צרות וחסרות ייחוד.

.

צילום מסך 2021-06-13 16093411

1933: תכנית קומה (ארכיון העיר חיפה)

.

צילום מסך 2021-06-13 160816

1933: חזית ראשית לרחוב: בחדר המדרגות שבמרכז החזית שילב האדריכל חלון צר ואנכי ולא כפי שמופיע כאן (ארכיון העיר חיפה)

.

צילום מסך 2021-06-13 160837

1933: חזית צד (ארכיון העיר חיפה)

.

.

בשנות ה-70 החלה האוכלוסייה ילידת גרמניה להתחלף. מרבית הדיירים שהגיעו לכאן בשנות ה-30 צעירים, היו כבר קשישים וחלקם עזב את האזור. עד מהרה תפסה את מקומם אוכלוסייה חרדית ששינתה את אופייה של השכונה. ברחוב רבי עקיבא פעלו עד אז שתי תנועות נוער שבנו לעצמן מבנים מפוארים – התנועה המאוחדת (כיום הנוער העובד והלומד) והשומר הצעיר, המבנים ששרתו אותן משרתים כיום את האוכלוסייה החרדית.

הבית הגדול איבד את מעמדו עם השנים. המרפסות נסגרו ונאטמו ולעומתן פרצו דיירים את החזית ובנו מרפסות סוכה. במלחמת העולם השנייה כאמור הוקמו קירות הגנה שצמצמו את הכניסות לבניין, דלתות הכניסה נעקרו והבניין למעשה פרוץ. חניות הרכב שבחזית הוסבו לחנויות שכיום אף אחת מהן לא פועלת וחלקן הוסבו לדירות. הגן הפרטי הפך לחצר אחורית חסרת שימוש וגן הילדים הוסב לבית מגורים. המעליות כולן עדיין עובדות. 

.

20210611_135959

במרכז החזית הראשית בולט חדר מדרגות מעוגל

.

.

(3) האדריכל

שמואל רוזוב (יליד סנט פטרבורג, רוסיה, 1900), סיים את לימודי האדריכלות בלונדון, המשיך לברלין והגיר לארץ ישראל ב-1924. בארץ התיישב בחיפה והחל את דרכו המקצועית כאדריכל במשרד התכנון שהקים פנחס רוטנברג ב"חברת החשמל". במסגרת זו היה רוזוב מעורב בתכנון מתקני החברה, לרבות תחנות הכוח הגדולות. הוא אף הוזמן לתכנן פרויקטים של החברה כאדריכל עצמאי ובין השאר תכנן את "קרית החשמל" – שיכון מגורים לעובדי החברה, שעליו כתבתי כאן.

ב-1932 כשפרש מחברת החשמל, הצטרף אליו עובד נוסף במחלקה – שמואל דוד סורסקי (1943-1897) שהיה לשותפו במשרד. אלא שלאחר שלוש שנים פרש סורסקי מהשותפות וחזר לעבוד בחברת החשמל עד לפטירתו עשר שנים מאוחר יותר. רוזוב המשיך בדרכו העצמאית ובהמשך הצטרף אליו בנו, ארי, כשותף למשרד.

רוזוב תכנן בעיקר בחיפה ובכל תחום – מבני ציבור, מוסדות חינוך, ספורט, מלונאות, בידור, בריאות, תעסוקה, תחבורה וכמובן שגם מגורים. משרדו שגשג לאורך יובל שנים. בסמוך לתכנון "הבית הגדול" הוזמן רוזוב לתכנן בית מגורים גדול נוסף בחיפה ברחוב מעלה הזיתים. המימון לפרויקט הגיע משיתוף פעולה יוצא דופן של הברון רוטשילד וחיים סלומון (ממייסדי חברת "טבע"). הבניין שתכנן רוזוב היה דומה ל"בית הגדול", אך קטן ממנו ופחות משוכלל.

עבודותיו הרבות של רוזוב שנועדו בעיקר לשרת את המעמד הבורגני, התאפיינו בחשיבה יצירתית שהתרחקה מדוגמתיות. כאן בבלוג וגם ב-Xnet כתבתי על כמה מהמבנים שתכנן רוזוב לאורך השנים: קריית חשמל, מלון דן כרמל, מגדל הנביאים (שבסוף תוכנן בידי אדריכל אחר), הבית ברחוב יצחק 5, וכן בית האיכרים בתל אביב והתחנה המרכזית בצפת.

רוזוב נפטר ב-1975. ב-2017 ערכה דריה צוי עבודת מחקר במסגרת תואר שני בטכניון שעסקה ברקע הביוגרפי וביצירתו של רוזוב עד 1948. עבודתו של רוזוב ראויה למחקר מקיף ומעמיק.

.

20210611_140009

בחלקו העליון של חדר המדרגות נקבע חלון צור ואנכי

.

20210611_135918

הכניסה המרשימה ביותר נקבעה במרכז החזית בסך הכל ישנן 7 כניסות

.

20210611_135921

במלחמת העולם השנייה הוקמו קירות מגן בכניסות ואלה לא הוסרו לאחר המלחמה

.

20210611_135938

מבט מלמטה

.

20210611_135932

שלט המציין את שמות היזמים וכן את העובדה כי בדירה של הדייר דוד הכהן פעלה תחנת שידור צרפתית ששידרה לסוריה

.

20210611_135848

מבט מהמבואה אל הקיר שהוקם כחסימה והגנה מהפצצת אויב במלחמתה עולם השנייה

.

20210611_135534

בדופן חדר המדרגות שני פתחים אנכים משני צדי דלת המעלית

.

20210611_135409

בחלק התחתון של חדר המדרגות המרכזי הקיר המעוגל אטום

.

20210611_135329

דלת שנראית מקורית

.

20210611_135705

שלט שנראה מקורי משנות ה-30

.

20210611_135550

בקומות העליונות יש חלון צר ואנכי

.

20210611_135432

מחדיר קרני שמש אל חדר המדרגות

.

20210611_135601

הקצה

.

20210611_135501

הנוף מהחלון שאיש לא ניקה שנים

.

20210611_135512

מבט למטה

.

20210611_135227

במפלס הרחוב ובמסוך לכניסה של הבניין המרכזי קיים מעבר רחב המקשר אל הגן המשותף של הדיירים

.

20210611_134554

הגן מתפרס על שטח משופע ולכן הוא מורכב ממדרגות בנויות ובולט בו מבנה ששימש גן ילדים לילדי הבניין

.

20210611_134642

חלק מהמדרגות הבנויות התפרקו. כל הגן מוזנח ונשכח

.

20210611_134802

קירות התמך מורכבים מאבן

.

20210611_134843

ארובה גבוהה במרכז הבניין בולטת בגן ומעידה על חדר ההסקה המרכזי המצוי במרתף הבניין

.

20210611_135159

עצי הזית שרדו את ההזנחה

.

20210611_135754

מבט אל הגן מבעד לחלון חדר המדרגות וגן הילדים במרכז (כיום משמש דירה)

.

20210611_140033

בחזית הבניין הפונה לרחוב שלוש כניסות: אחת במרכז ושתיים בצדדים – זו אחת מהן. ובמרכזה קיר שנבנה במלחמת העולם השנייה להגנה מהפצצות אויב

.

20210611_140430

הקיר חוסם את הכניסה 

.

20210611_140157

מבואת הכניסה מרווחת יחסית אבל עברה שינויים ותוספות שפגעו בה

.

20210611_140147

מודעה לדיירים

.

20210611_140208

גם כאן יש מעלית

.

20210611_140259

בכמה מחדרי המדרגות שולבו עיטורי קיר באמצעות שבלונות

.

20210611_140306

שבלונות

.

20210611_140235

בריצוף של הפודסט במדרגות מופיעה צורת האות ח' בדומה לצורת הבניין במגרש

.

20210611_134440

המעלית מוקפת ברשת

.

20210611_134202

בדפנות הצד של הבניין מצויות הכניסות הפחות מושקעות

.

20210611_134211

מבואת הכניסה

.

20210611_134231

חדר המדרגות צנוע במיוחד וגם דפנותיו מכוסות בציורי קיר שבוצעו באמצעות שבלונות

.

20210611_134312

מואר בקרני שמש לא ישירות שחודרות מבעד לחלון צר הנמתח לכל גובה הבניין

.

20210611_134237

השבלונה

.

תודה לאינג' דב יהלום

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:

.

שכונת בת גלים

מוזיאון מאיר בן אורי

שכונת קריית אליעזר

בניין הנהלת קופת חולים

בית הכנסת בשכונת עין הים

בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

בית הכנסת המרכזי בהדר

בלוק ברמת הדר

מלון טלטש

בית הזכוכית

בית הקרנות

דרך הים 99

 גשר רושמייה

מגדל הנביאים

ארלוזורוב 65-63

בר גיורא 28 ו-34

הכרמלית לפני השריפה

בריכת גלי הדר הנטושה

המאבק על גבעת העיזים

בית הכנסת המרכזי בכרמל

המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

שיכון עובדי בתי הזיקוק בתכנון אלפרד גולדברגר

חידוש בית אבא חושי בתכנון אמסטרדם ובן נון

פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס

קריית חשמל בתכנון שמואל רוזוב

חדר האוכל בתחנת כוח חיפה

מלון גני דן הנטוש

גן ומצפור אלנבי

6 פנינים בחיפה

בית אבא חושי

הדריון

שיר לסיום:

.

 

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • paule rakower  ביום 15/06/2021 בשעה 11:31

    הי מיכאל

    רוצה להודות לך על הבלוג המעניין שלך מקווה שהודעה זו תגיע אליך

    כמורת דרך המדריכה סיורי עומק בעיר תל אביב יפו מודה שגם נעזרת בו והוא מעשיר אותי

    יישר כוח

    פול רקובר ________________________________

  • yochinachmani  ביום 15/06/2021 בשעה 17:50

    כל כך מעניין.
    אתה מצוין. מראה לנו דברים נשכחים. מאיר עיניים.
    מרתק

  • רובי עמיר  ביום 17/06/2021 בשעה 23:18

    שלום מיכאל
    אולי אוכל להוסיף קצת מידע מידע אישי. את הבניין הזה וגינתו (כמו גם את בית האיכר בתל אביב) תכנן אבי, אהרון עמיר בעת שהיה אדריכל צעיר במשרדו של רוזוב. הוא שיכן בו את סבי, סבתי ושתי דודותי כשעלו בשנות השלושים המוקדמות. מן הסתם אני מכיר היטב את הבניין מאז שנולדתי ומתעצב למראה השינויים, התוספות, דלת המעלית שהוחלפה וכיוב אך נשאר מספיק מהבניין המקורי ומהמבנה של הגן כדי להעריך עד כמה מיוחד המבנן הזה. תודה גדולה שהעלית אותו..
    רוזוב, שעל ברכיו נערכה הברית שלי זכור לי כאדם חם וחביב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: