סיבוב בתחנה המרכזית של צפת

אחרי הביקור במתחמי המגורים שתכננו יצחק ישר ואמריו-מאיוס, המשכתי לסיבוב בתחנה המרכזית של צפת. כמוקד תחבורתי מרכזי באזור, הוקמה התחנה ב-1966 בכניסה לעיר העתיקה וגם היום, יותר מיובל שנים לאחר שהוקמה, היא שומרת על מעמדה כמוקד של תנועת אוטובוסים ונוסעים.

את התחנה תכננו האדריכלים שמואל וארי רוזוב, שבאותן השנים תכננו סדרה של תחנות מרכזיות עבור "אגד". התחנות שתכננו היו שונות זו מזו באופיין ובלט בהן שיתוף הפעולה עם הצייר והפסל גרשון קניספל, שיצר בהן קירות אמנות שהתייחסו לתולדות העיר. התחנה בצפת התייחדה בקווים הרכים שהעניקו לה האדריכלים, בתקרה שנצבעה בשחור ובשילוב של בטון חשוף ואבן בעיבוד פראי. תחנה קטנה יחסית ששולבה במדרון ההר שלמרגלותיו הוקמה העיר העתיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

1966

.

מבנה התחנה מתבסס על קווים רכים שכמו מלווים את הטופוגרפיה שנהרסה לצורך בניית המתחם. תחנה בין עירונית למטה ותחנה מקומית למעלה משמאל

.

1966 (ארכיון היסטורי אגד)

.

בן גביר מקבל את פני הבאים לצפת עם הבטחה לעשות פה סדר

.

התחנה בנויה כמו קיר תמך עמוק שעליו נשען כביש הגישה אל העיר העתיקה

.

מעבר להולכי רגל פונה לעיר העתיקה. בתחנה שילבו האדריכלים בין בטון חשוף ובין אבן מקומית בעיבוד פראי

.

מעבר הולכי הרגל חסום. את תקרת התחנה כולה צבעו האדריכלים בשחור

.

תחנה מקומית משולבת בחזית העורפית של התחנה, לצד הכביש העולה אל העיר העתיקה

.

נוף מהתחנה

.

מסופי הנוסעים הורחבו בשלב מאוחר על חשבון מפרצי החנייה של האוטובוסים

.

גג התחנה גבוה במיוחד והתקרה צבועה בשחור

.

1966: התחנה רגע לפני פתיחתה לציבור (ארכיון היסטורי אגד)

.

.

(1) תולדות

בתחילת שנות ה-40 לא היה ל"אגד" דריסת רגל (או גלגל) בצפת שהיתה ברובה עיר ערבית. את התושבים שרתו בעיקר חברות פלסטיניות, ואת היהודים שהתגוררו בה שרתו ארבעה אוטובוסים יומיים של החברות "אקספרס הגליל" (קו צפת-חיפה) ו"שירות החולה" (קו מטולה-טבריה). ערב הקמת המדינה התמזגו שתי חברות אלה ב"אגד" ואוטובוסי החברה לא רק סיפקו שירות לנוסעים, אלא גם סיפקו מזון ליהודי העיר שהיו כמעט מנותקים בעקבות הידרדרות הביטחון באזור.

לאחר הקמת המדינה קיבלה "אגד" בניין פלסטיני ובו מיקמה את משרדי החברה, כשבחזיתו נקבעו מסופי הנוסעים. "קשה להאמין שאפשר היה לעבוד במשך שנים בתחנה הישנה, הן בחורף הגלילי הקשה והן בקיץ בצפיפות ללא נשוא ובתנאים סניטריים גרועים ולמעשה בתנאים בלתי-אנושיים", סיכם משה יזרעאלי, מנהל הסניף בצפת את חוויית המשתמש.

באמצע שנות ה-50 הוחל בקידומו של פרויקט הקמת תחנה מרכזית חדשה בעיר. הטופוגרפיה הקשה באזור שמתאפיינת בשיפועים חדים, הקשתה על מנהלי החברה באיתור שטח מישורי שיספיק לטרמינל עם מסופים, חניון ומוסך מרכזי. לבסוף, המגרש שנבחר השתרע על פני כעשרה דונמים בכניסה אל העיר העתיקה.

התחנה שנחנכה בדצמבר 1966, היתה התחנה המרכזית ה-16 בסדרת התחנות החדשות שהקימה החברה. היא יועדה לשרת 2.5 מיליון נוסעים בשנה, הכילה ששה רציפים ולצדם שטח לשש חנויות, שני קיוסקים, מסעדה ומחלקת חבילות. מבנה דו-קומתי ועגול בצורתו הוקם במרכז התחנה, ובו רוכזו משרדי התחנה לרבות חדר מנוחה לנהגים, קופות ומודיעין.

.

.

בבנייה (ארכיון היסטורי אגד)

.

בבנייה: הקרשים ששימשו ליציקת הבטון זרוקים על הקרקע (ארכיון היסטורי אגד)

.

בבנייה: לקראת הסלילה (ארכיון היסטורי אגד)

.

1966: מימין האגף העגול עם משרדי הנהלת התחנה (ארכיון היסטורי אגד)

.

1966: בקומה הראשונה מוקמו הקופות והמודיעין ובקומה העליונה המשרדים וחדר המנוחה לנהגים (ארכיון היסטורי אגד)

.

משמאל מבנה עגול שנועד למשרדי התחנה וקופות

.

.

(2) אדריכלות

שלוש תחנות מרכזיות קיבלו האדריכלים שמואל וארי רוזוב לתכנן – עכו, נהריה וצפת. אך בעוד ששתי התחנות בעכו ובנהריה קיבלו מגרש אופקי ונוח, המגרש שנבחר בצפת היה דחוק בין דרכים ובמורדות ההר שעליו שכנה העיר העתיקה. עבודות העפר הגדולות הצליחו ליצור מגרש שטוח, אך בעיות הניקוז שנוצרו הצריכו השקעות נוספות שחרגו מהתקציב המקורי. לעירייה לא היה פתרון עירוני לניקוז, ולכן נחפרו בורות מקומיים לשיקוע מי הניקוז של התחנה.

בנוסף, הכביש הראשי שהוביל אל העיר העתיקה עבר בעורף התחנה, והקמתה הצריכה את בנייתו מחדש תוך הקמת קיר תמך גדול, שאף הוא הוסיף על התקציב שהתנפח הרבה מעבר לתקציב המקורי שהוקצה לפרויקט.

עיצוב התחנה נערך בקווים רכים שכמו השתלבו בקווי הטופוגרפיה. רכות זו באה לידי ביטוי גם בהחלטה לשלב שימוש באבן לצד השימוש בבטון חשוף – חומר שאפיין את כל התחנות המרכזיות שנבנו באותה העת. המבנה העגול שנועד לאכלס את משרדי התחנה, יוצא דופן באדריכלות המקומית ומזכיר שאגף עגול הופיע גם בפרויקטים אחרים של המשרד ובראשם מלון דן כרמל עם מסעדת רונדו. יתכן והאדריכלים ביקשו להעניק לתחנה של צפת אופי קליל יותר, היות ובשעתו תפקדה כעיר תיירותית מרכזית בצפון הארץ, ורבים מהתיירים עשו את דרכם אל העיר באמצעות תחבורה ציבורית.

הגובה הכפול מוסיף לתחנה רושם, שהודגש באמצעות עמודים עגולים ודקיקים שנקבעו לאורך המסופים. אלה הסתיימו בחלקם העליון בתקרה שנצבעה בשחור (יתכן והצבע השחור הוא שינוי מאוחר). בעורף התחנה פוצל השטח לשני מפלסים: במפלס התחתון שטחים מסחריים, ובמפלס העליון רמפה שקישרה בין המסופים ובין הרחוב העליון שהוביל אל העיר העתיקה. כיום, הרמפה חסומה למעבר, כנראה מסיבות ביטחוניות וחיסכון בכוח אדם. חוץ מחסימת הרמפה נותרה התחנה כמו שהיתה והשינויים שנערכו בה מזעריים.

.

אמצע שנות ה-60: רישום מוקדם המתאר את התחנה שאותו ערכו האדריכלים (ארכיון העיר חיפה, אוסף שמואל רוזוב)

.

תכנית התחנה (ארכיון העיר חיפה, אוסף שמואל רוזוב)

.

תכנית התחנה (ארכיון העיר חיפה, אוסף שמואל רוזוב)

.

תכנית התחנה (ארכיון העיר חיפה, אוסף שמואל רוזוב)

.

.

(3) אמנות

שנות ה-60 וה-70 היו השנים בהן מוסדות רבים בישראל שילבו את האמנות באדריכלות וגם בתחנות אוטובוסים. מגרשון קניספל (2018-1932) הוזמנו קירות אמנות ששולבו בארבע תחנות: ראשונה היתה תחנת אגד בצפת (1966) בה יצר את העבודה "הגנת צפת". אחריה באה תחנת אגד בת גלים (1973) בה יצר שתי עבודות "כרכרות קרב מתקופת המקרא" ו"כיבוש החלל". בתחנת אגד בעכו (1974) יצר מחווה לקואופרטיב הזיפזיף משנות ה-20 ואחרונה הגיעה העבודה בדימונה (1975). שלושת התחנות הראשונות תוכננו בידי שמואל וארי רוזוב, שתכננו בחיפה פרויקטים רבים ושיתוף פעולה של רוזוב וקניספל ניתן למצוא גם ב"בית סולל בונה" (1953) בחיפה.

"המודעות לאחריות החברתית ולתפקידו הציבורי של האמן נצרבה בתודעתי עוד בשנות ה-50, והיא שהנחתה מאז את דרך הפעולה שלי כאמן וכאיש ציבור. וכך, בדרך הטבע, היה שילוב האמנות בסביבה הבנויה אחד הנושאים העיקריים שקידמתי", סיפר קניספל לבתיה דונר בראיון שחלקים ממנו פורסמו בספר "גרשון קניספל – רטרוספקטיבה 2015-1950" (הקיבוץ המאוחד, 2016).

מרבית עבודות החוץ של קניספל מצויות בחיפה, כמו האנדרטה לחללי שכונת אחוזה, שנוסף עליה כתבתי כאן על קיר האמנות שיצר בחזית חדר האוכל בקיבוץ יד חנה ועל הקיר בתחנה המרכזית בדימונה.

.

התחנה מלאה בנוסעים, כמעט כולם חרדים

.

.

קניספל מצא באותן עבודות אמנות ששולבו במרחב היומיומי הזדמנות "להחדיר רעיונות מתקדמים בקרב הציבור הרחב", כפי שסיפר לדונר באותה שיחה. בינו לבין עצמו מצא את ההזדמנות להתמודד עם טכניקות יוצאות דופן, כמו עבודה בקרמיקה ויציקות אלומיניום, חומרים שלבד מאמידותם הגבוהה, אפשרו לו להעניק לסצנות שיצר תלת-ממדיות, ובכך לפרוץ את משטח הקיר הדו-ממדי.

למרות שחלקים משמעותיים מהעבודה בתחנה המרכזית בצפת חסרים, עדיין ניתן לזהות בה את הדמויות. העבודה המורכבת מלבני שמוט, מתנשאת לגובה של ששה מטרים ורוחבה הוא שלושה מטרים. הזנחת העבודה והיעלמותם של אחדים מהאריחים, הטרידו את קניספל בשנות חייו האחרונות. הוא ביקש לבחון אפשרות לשקם את העבודה. שנים אחדות לפני פטירתו, סיפר לי יוחאי, בנו, הוא נסע לבחון את מצבו של הקיר. אלא שפטירתו הפתאומית לא הובילה למימוש השיקום לו הוא ייחל.

.

רשימה זו מצטרפת לרשימות נוספות שבהן התמקדתי בתחנות אוטובוסים מרכזיות: דימונה (נחום שני), חדרה (דן איתן), תל-אביב (רם כרמי) וכן כתבה כללית על התחנות המרכזיות.

.

מימין הקישור למעבר הולכי הרגל המוביל לעיר העתיקה

.

העבודה שם

.

העבודה שיצר גרשון קניספל מורכבת מלבני שמוט (לבנים שרופות) ומתארת את ההגנה על צפת במלחמת העצמאות

.

להשלמה

.

חסיד

.

חתימת האמן

.

מפה לשם

.

.

המשכתי כדי לראות את מצבו של "בית בוסל", שכיום הוא חלק מקמפוס מכללת צפת ומצוי בעיצומה של עבודות בנייה והרחבה. בנייני המכללה מצויים ממש מעל לתחנה המרכזית:

.

מבט מהרחוב, הבניינים צפויים להפתח לציבור הסטודנטים כבר בשנת הלימודים הבאה

.

בבנייה

.

שלד

.

בעבודה

.

שער המתחם ההיסטורי היה החלק הראשון ששופץ וחודש

.

כאן היה חדר האוכל של בית ההבראה "בית בוסל" באגף שתכנן יעקב רכטר

.

ובהמשך הרחוב מצויה תחנת המשטרה הבריטית שכיום משמשת גם היא את מכללת צפת. בניין התחנה הוא יוצא דופן בצורתו ובתל אביב תוכלו למצוא בניין מגורים שנועד לשוטרים ומעוצב באופן דומה לתחנה הזו. כתבתי עליו כאן:

.

תחנת המשטרה הבריטית משמשת כיום את מכללת צפת

.

תודה לצביקה וינשטוק ולאינג' דב יהלום

★

מוזמנים ביום רביעי הקרוב לאירוע זום בהשתתפותי (בעקבות מאמר שפרסמתי בספר):

.

★

שיר לסיום:

.

★