סיבוב בקריית חשמל בחיפה

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה כשהשוק המקומי היה משותק ומגויס כולו למאבקים העולמיים, עסקה חברת החשמל בהקמת שכונת מגורים לעובדיה. המתחם יוצא הדופן שהחברה דאגה להקים לרווחת עובדיה בקריית חיים, מייצגת את השאיפות הגדולות שמצאו את ביטוין בחיפה של אמצע המאה שעברה, שכל מה שנותר ממנה אלה שלדים ורוחות רפאים.

תכנון המתחם הופקד ב-1938 בידיו של האדריכל שמואל רוזוב, שבשעתו כבר החזיק משרד עצמאי בחיפה, אך שנים אחדות לפני כן עבד במחלקת התכנון שפעלה במסגרת חברת החשמל. רוזוב תכנן במקור פרויקט גדול שכלל עשרה מבנים, אך המצב הפוליטי והכלכלי בארץ צמצם את הפרויקט לשלושה מבנים בלבד. ועדיין בולטת בהם גישתו התכנונית היצירתית והאיכותית של רוזוב, ששילב כאן בינוי עם פיתוח נופי נדיב ועשיר, כל זאת הודות לגיבוי שקיבל מלקוח מעולה כמו פנחס רוטנברג, המייסד והאיש שעמד בראש חברת החשמל בעשורים הראשונים לפעילותה.

ועל כך ברשימה זו.

.

174186761_4420169208012627_4981702292076885462_n

כבר מת לפני שנים

.

2021-04-15 164120

קריית חשמל (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

DSC01196

רצועת הגינון חוצצת בין הבניינים ובין הרחוב. היא מוזנחת אבל עדיין יפה הודות לבחירת צמחים נכונה שהיתה כאן לפני שמונים שנה

.

DSC01211

הבניין המרכזי נסוג בעשרות מטרים מהרחוב ובחזיתו גן גדול עשיר בצמחייה

.

DSC01209

שלושת המבנים מתנשאים לגובה של שלוש קומות מעל לקומת קרקע ובנסיגה מהרחוב

.

DSC01303

אחד משערי הכניסה המקוריים ששרדו (ורק בחלקו)

.

DSC01258

שרידי גינון פורמאלי

.

DSC01197

חברת החשמל ביקשה באמצעות ריבוי השטחים המשותפים לשפר את רווחת התושבים ולהעשיר את זמנם החופשי וכן לשרת את משפחות העובדים

.

DSC01287

או סתם נעול

.

DSC01283

בקומת הקרקע משולבים שטחים משותפים לדיירים אך כיום רובם הגדול ריק ועזוב

.

DSC01205

עד לשנות ה-60 רק עובדי חברת החשמל ומשפחותיהם הורשו להתגורר כאן, אבל מאז אין עוד זיקה בין החברה ובין השכונה

.

DSC01219

השטחים המשותפים עזובים ברובם וריקים. כאן זה הפך למזבלה

.

DSC01230

במרכז הבניין האמצעי כניסה כפולה מהרחוב הראשי

.

DSC01226

שלט שהיצבו במשותף חברת החשמל והמעוצה לשימור אתרים עם הסבר על השכונה

.

DSC01232

הדלתות כולן נותרו כאן מקוריות. לרוב דלתות הכניסה הפונות לחצר שממזרח מסתיימות בחלקן העליון בקשת, אבל הכניסה שבמרכז הבניין המרכזי היא דלת מלבנית

.

DSC01233

רק תיבת דואר אחת נותרה מקורית

.

DSC01194

מועדון תרבות ופנאי – נציגות הבית משותף קריית חשמל

.

DSC01192

חדרי המדרגות מודגשים בחזית באמצעות חלונות קטנים ומקושתים

.

DSC01289

דלתות הכניסה הפונות לרחוב השכונתי הן דלתות מלבניות ומזוגגות

.

DSC01200

הדלתות לרוב פתוחות לכל אורך היום

.

DSC01282

אבל הן לגמרי שמורות

.

DSC01202

זכוכית ועץ

.

DSC01277

חדרי המדרגות פשוטים אין מעליות

.

DSC01256

חלון עגול בודד מאיר את חדר המדרגות

.

DSC01245

המעקה

.

DSC01178

מעקות בנויים

.

DSC01165

החלונות הראשונים בחדר המדרגות מופיעים בקביעות כשלושה חלונות קטנים ומלבניים

.

DSC01163

שרידי "תקנות הבית" על לוח המודעות באחת הכניסות

.

DSC01242

מבעד לחלון חדר המדרגות ניתן להשקיף על עיצוב הגן ולגלות פינות ישיבה נסתרות

.

DSC01206

פתחי הדלתות הפונות למזרח מקושתות

.

DSC01253

הדלתות הן כולם מקוריות ובמצב מעולה

.

DSC01162

במרכז כל דלת זיגוג המאפשר חדירת אור וגם להימנע מלפתוח את הדלת על מי שבא ממול בהפתעה

.

DSC01166

דלת

.

DSC01187

לארוך קומת הקרקע בכל אחד משלושת הבניינים נקבעה ארקדה הפונה לחצר המשותפת שממזרח

.

DSC01262

המקום עזוב ולא משתמשים בו אבל סביר להניח שבמקור היה זה מקום מפגש לדיירים בסופי שבוע ובסוף יום העבודה בעידן שלא היתה טלויזיה ומכונית לכל אחד

.

.

(1) היוזמה

פתרונות מגורים מאורגנים לעובדי מפעל החלו להתפתח בעיקר בצרפת ובגרמניה במרוצת המאה ה-19. אין הכוונה לדיור ציבורי במימון ממשלתי או של ארגון הסתדרות העובדים, אלא יוזמה של חברה מסחרית. כמה מהיוזמות האלה התאפיינו בגישה תכנונית פורצת דרך, אפילו אוטופית, וחלקן הפכו לאתרי עלייה לרגל של אדריכלים. כך למשל Familistère de Guise של ז'אן-בפטיסט אנדרה גודין ששימש שיכון לעובדי מפעל התנורים בעיר גיז שבצפון צרפת, או שיכון עובדי סימנס (Großsiedlung Siemensstadt) ברובע שפנדאו בברלין שבתכנונו השתתפו אדריכלים כמו וולטר גרופיוס והאנס שרון.

בחודש שעבר התעכבתי על שיכון עובדי בתי הזיקוק ושבוע שעבר הספקתי להסתובב בשיכון עובדי חברת החשמל שהוקם בשנות ה-40 בקריית חיים. שיכון זה מתפרס על מגרש של כ-15 דונם בין הרחובות ההסתדרות ושבטי ישראל וכולל שלושה מבנים וגן גדול שבו טובלים המבנים.

את היוזמה קידם פנחס רוטנברג (1942-1879), מייסד החברה ומנהלה עד לפטירתו. לקרית חשמל קדם בסוף שנות ה-20 ובסמוך לתחנת החשמל בנהריים פרויקט הקמה של יישוב שלם, שבמלחמת העצמאות ננטש ונהרס (שרידיו כיום בשטח ירדן). במקביל, יזם רוטנברג תכנון בתים לפקידי החברה בשכונת הדר בחיפה (תכנית שלא בוצעה) ובנווה-שאנן. בתחילת שנות ה-30 נבנו בתים צמודי קרקע לפקידי החברה גם בקריית חיים.

ב-1936 החלה חברת החשמל לקדם את הקמתה של "קרית חשמל" – מתחם מגורים גדול שיכיל קבוצה של בתי דירות לעובדי החברה. החברה העמידה הלאוות נוחות לעובדים וגם מחיר הדירות היה נמוך יחסית. מטרת החברה היתה לשפר את רווחת עובדיה ולחזק את האווירה והקשרים הקהילתיים בחברה. מטרה נוספת היתה הרבה יותר פרקטית – הפרעות שהתחוללו בארץ פגעו בתפקוד החברה ובמיוחד בשינוע העובדים ממרכז חיפה אל תחנת החשמל בחוף שמן. הקמת השכונה אם כן, פתרה את מעבר העובדים דרך השכונות שמהן נשקפה סכנה לתנועה והעניקה ביטחון לעובדים ולתפקוד השוטף של מפעל החשמל.

.

(2) הפרויקט

תכנון הפרויקט נמסר לאדריכל שמואל רוזוב (1975-1900), שעבד במשרד התכנון של חברת החשמל עד 1930, ובין השאר תכנן את בתי המגורים לעובדי החברה בשכונת נווה-שאנן.

תחילה תכנן רוזוב פרויקט רחב היקף בשטח של 62 דונם בסמוך לתחנת הרכבת בשכונה. אלא שלאחר בחינה מחודשת, הוחלט כאמור לבחור באתר אחר בשכונה. על הפרויקט נדרש רוזוב לעבוד במשרדי חברת החשמל ולא כנהוג במשרדו. הודות לכך, לא נותרו בעיזבונו של רוזוב מסמכים של הפרויקט, אלא הכל שמור בארכיון חברת החשמל.

כמה מאות תכניות נערכו לפרויקט, עד שהתקבלה הגרסה שמומשה. כך למשל, באחת הגרסאות תוכננו לקום שני מקבצים של חמישה מבנים כל אחד. פריסת המבנים היתה במקביל ובהזזה, באופן שבו כל דירה תפנה לשטח רחב ופתוח ולא לחזית הבניין הסמוך.

.

untitled

תכנית העמדה מוקדמת של המתחם, כשהוא מורכב משני מקבצים של חמישה בלוקים כל אחד. מעברים מקורים מקשרים בין המבנים (ארכיון חברת החשמל)

.

לפיתוח הנופי של המתחם הוענקה תשומת לב מיוחדת. פיתוח זה כלל גינות בין המבנים, פינות ישיבה וגם מגרש ספורט שהוקף בגופי תאורה שאפשרו תאורה גם בלילה, חידוש שלא היה כמוהו עד אז בחיפה (כיום שרד מהמגרש הריצוף בלבד). בין בניין לבניין תכנן תחילה רוזוב שביל מקורה, אלא שבתכנית הסופית נמחק הקירוי והשבילים נותרו חשופים לכיפת השמיים. נוסף על שטחים פתוחים, שולבו במבנים אולמות לשירות הקהילה. שטחים אלה נקבעו באופן נדיב במיוחד, וכיום מרביתם נטושים ופרוצים.

ב-1939 התקבל התכנון הסופי. על פי תכנית זו הצטמצם הפרויקט ל-3 מבנים טוריים: שניים זהים ובכל אחד מהם ארבע כניסות, ובניין שלישי ומרכזי שבו שלוש כניסות. ביוני אותה שנה נערך טקס הנחת אבן הפינה בהשתתפות רוטנברג וכן אבא חושי. שנה לאחר מכן כבר העמידה חברת "סולל בונה" שניים מתוך שלושת הבניינים. הבניין השלישי נבנה מיד אחריהם.

עיצובם של כל השלושה היה דומה: מבנה מוארך המתנשא לגובה של שלוש קומות מעל לקומת קרקע. רק במבנה המרכזי נקבעה כניסה רחבה במרכז המבנה שדרכה ניתן לבאים מכיוון שדרות ההסתדרות להכנס באופן חגיגי למתחם ולגן הגדול שבמרכזו.

העיצוב המודרני התאפיין בקווים אופקיים ובזויות ישרות, אלה הופרו על ידי פתחים מקושתים המופיעים בארקדה שנקבעה בכל שלושת הבניינים בחזית המזרחית של קומת הקרקע. ארקדה זו נועדה לקשר בין הכניסות, וגם להעניק למבנים את אופיים המיוחד. פתחים מקושתים נוספים נקבעו בחלונות חדרי המדרגות, וגם בפתחי דלתות הכניסה המזרחיות המובילות לכניסות למבנים. לעומתן, צורתן של דלתות הכניסה שבחזית המערבית הן מלבניות. בכלל, פרטי הדלתות והחלונות בקרית חשמל נותרו כולם מקוריים גם היום, אלה משכו את תשומת ליבי כפי שאתם יכולים לראות כאן בתמונות.

"המראה החיצוני של הבתים אינו מרהיב את העין כלל וכלל", קבע עיתונאי הארץ שסיקר את הפרויקט ב-1940. הוא נימק: "מין ערבוביה משונה של סגנונות שונים, חלונות-קשת בחדרי המדרגות דוגמת אלה שבבתי-כנסת, מרפסות שקועות בתוך הבניין ובעורף כל בית – כעין 'חאן' בעל מבואות מקומרים מרובים, שתעודתו היחידה – להוסיף לבניין כיעור; בכל אופן איש מדרי השכונה אינו יודע לשם מה נבנו 'חאנים' אלה. נראים הדברים, שבעל התכנית השתדל לשוות לבתים צורה עתיקה".

קשתות אלה חזרו והופיעו לפחות בבניין אחד נוסף שתכנן האדריכל שמואל רוזוב – הבית ברחוב יצחק 5 שבמרומי הכרמל. בקומת הקרקע יצר רוזוב שורה של קשתות דומה מאד לאלה שבקרית חשמל.

בהמשך אותה כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, שיבח העיתונאי את "הדירות יפות ונוחות, מלאות אור ואויר". הוא גם התרשם מהשימוש המרובה במכשירי חשמל, שלא היה אז עוד נהוג בארץ – תנור, מקרר, מכשיר רדיו, מגהץ, דוד חשמלי לחימום המים ותנור לחימום הדירה. "בהיותך בדירות אלה הרי קשה לך להאמין, שאתה בבית פועלים בארץ הנתונה בצבת של משבר וחוסר העבודה".

מאז שנחנכה קרית חשמל, לא עבר הפרויקט כל עבודות חידוש והוא מוזנח. בשנות ה-60 התרחש כאן שינוי כשלשכונה נכנסה אוכלוסייה חדשה שאינה קשורה לחברת החשמל והחליפה אט אט את אוכלוסיית העובדים המקורית שבאופן טבעי הזדקנה או עברה מקום. הגן איבד את תפארתו, וחלק ממנו אפילו הפך למגרש חנייה מאולתר. חלקים מהשטחים נסגרו וסופחו לשטחי הדירות והמצב הכללי עגום יחסית, אך לא יוצא דופן למצב הכללי של מבנים בישראל. למרות זאת, פרטים רבים במבנים נותרו מקוריים ושלימים.

.

6f

תכנית סופית של שני הבלוקים במתחם (ארכיון חברת החשמל)

.

6g

תכנית סופית של הבלוק המרכזי ובו כניסה רחבה וחגיגית אל המתחם מכיוון שדרות ההסתדרות (ארכיון חברת החשמל)

.

.

(3) האדריכל

לאורך ששה עשורים עיצב האדריכל שמואל רוזוב את חיפה באמצעות מאות מבנים שתכנן בה. הוא נולד ב-1900 בסנט פטרבורג ואת הכשרתו המקצועית כאדריכל קיבל בלונדון. עם סיום לימודיו המשיך לברלין ולאחר תקופה קצרה היגר לארץ-ישראל. רוזוב התיישב בחיפה, בה התגורר עד לפטירתו חמישים שנה מאוחר יותר.

תחילה הצטרף למשרד התכנון של חברת החשמל ובמסגרת זו השתתף בתכנון תשתיות החברה. לאחר שש שנים פרש ופתח משרד עצמאי בו עבד עד לפטירתו ב-1975, כשאת המשרד המשיך בנו, ארי.

כאן בבלוג כתבתי על מספר פרויקטים שתכנן: מלון דן כרמל, תכניתו המקורית למגדל הנביאים. באתר xnet פרסמתי על בית האיכרים והבית ברחוב יצחק 5 שיועד להריסה. עוד על פרויקט קרית חשמל ועבודות אדריכלות נוספות של חברת החשמל, ניתן לקרוא בספר "השאיפה למצוינות באדריכלות – מבנים ופרויקטים של מפעל החשמל בארץ-ישראל 1942-1921", מאת גילברט הרברט, איטה היינצה-גרינברג וסילבינה סוסנובסקי (כתר, 2003).

.

DSC01189

הגן הגדול של המתחם הפך בחלקו למגרש חנייה

.

DSC01265

שרידי מגרש הספורט שהיה היחיד בחיפה שהואר בלילה

.

DSC01215

וחלקו נותר פשוט פתוח ועזוב

.

DSC01216

נראה שלא חידשו אתה בניינים מאז נחנכו לפני שמונים שנה

.

תודה לעמיד זאהר, צור אפרתי ואינג' דב יהלום

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:

.

(1) שכונת בת גלים

(2) שכונת קריית אליעזר

(3) בניין הנהלת קופת חולים

(4) בית הכנסת בשכונת עין הים

(5) בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

(6) בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

(7) הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

(8) בית הכנסת המרכזי בהדר

(9) בלוק ברמת הדר

(10) מלון טלטש

(11) בית הזכוכית

(12) בית הקרנות

(13) דרך הים 99

(14) גשר רושמייה

(15) מגדל הנביאים

(16) ארלוזורוב 65-63

(17) בר גיורא 28 ו-34

(18) הכרמלית לפני השריפה

(19) בריכת גלי הדר הנטושה

(20) המאבק על גבעת העיזים

(21) בית הכנסת המרכזי בכרמל

(22) המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

(23) תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

(24) בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

(25) האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

(26) ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

(27) שיכון עובדי בתי הזיקוק בתכנון אלפרד גולדברגר

(28) חידוש בית אבא חושי בתכנון אמסטרדם ובן נון

(29) פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס

(30) חדר האוכל בתחנת כוח חיפה

(31) מלון גני דן הנטוש

(32) גן ומצפור אלנבי

(33) 6 פנינים בחיפה

(34) בית אבא חושי

(35) הדריון

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שחר  ביום 21/04/2021 בשעה 8:22

    יוזמות דומות אפשר למצוא בתכנון המפעלים של גאודי , בעיקר עבור משפחת גואל. המפעל בקולוניה גואל הפך למרכז החיים של העיירה כך שתנאי ורמת החיים של העובדים היו חלק מהותי מהעשיה. היום החלק הייצורי ומבני המפעל עצמו משתפץ ומחולק למשרדים. העיירה עצמה כלואה בין שתי ערים קטנות ומודרניות יחסית.
    בספרד הענין היה די נפוץ. צריך גם לראות את ההקשר:במאה התשע עשרה מפעלי תעשיה מוקמו בתוך ערים. כך אפשר למצוא ארובות ענק תעשיתיות בתוך ברצלונה, כמצבה למפעלים שהיו ואינם עוד ועיירות קטנות וגוססות שהיתה להן הצדקה כששימשו את עובדי חברת הרכבות בקווים שהיום אין בהם צורך.
    בישראל יש גירסה נוספת: שכונות אנשי קבע ובהמשך "ישובי יוקרה" שנועדו לאנשי צבא. כולם הופכים בסופו של דבר לשכונות רגילות, כשהדור השני ממנף או משנמך את היוקרה הנלווית לשירות הצבאי בישראל.

  • Itzhak Berman (@ItzhakBerman)  ביום 21/04/2021 בשעה 9:51

    מעניין ומרתק כרגיל. תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: