סיבוב בתחנה המרכזית עכו

עליבות, הזנחה ותחושה חזקה של חוסר נעימות הן המאפיינים המרכזיים של התחנות המרכזיות הפזורות בארץ. אלא שלחברת אגד שהקימה אותן בעיקר בשנות ה-60 וה-70, היה חזון שבא לידי ביטוי בתכנון אדריכלי אופנתי ובשילוב אמנות באדריכלות, שהעניקו לכל תחנה את אופייה הייחודי. באותןה שנים שלט הברוטליזם ולכן תחנות אלה התאפיינו בשימוש בבטון חשוף, והאדריכלים ידעו ללהטט בחומריות הפלסטית שמאפשר הבטון.

התחנה המרכזית בעכו איננה יוצאת דופן – רוב שטחיה נטושים, ואלה שעדיין מאוכלסים הם מוזנחים ולא נעימים. בצמוד לתחנה הוקמה קסבה שמצבה לא טוב יותר והיא נראית מקום אפל שהעיר שכחה ומשהו לא טוב קורה בו. בחנוכת התחנה ב-1974 נחשף גם קיר האמנות שיצר גרשון קניספל וקשר את התחנה אל עברה של העיר. את מבנה התחנה שתוכנן בצורת האות T, תכננו האדריכלים שמואל וארי רוזוב, שתכננו כמה תחנות מרכזיות וגם שיתפו פעולה עם קניספל ביותר מהזדמנות אחת.

מדהים כיצד המדינה נותנת לתשתיות התחבורה הציבורית להירקב בידיים פרטיות. הזנחת התחנות, ממבני התשתית הגדולים והמרשימים שהוקמו בישראל, היא לא רק זלזול בנוסעי התחבורה הציבורית, פגיעה בתדמית ובשירות ובסופו של הדבר מפנה את הציבור לרכב הפרטי, אלא היא חושפת את ההתנהלות הבעייתית של משרד התחבורה ומקבלי ההחלטות שמאפשרים למציאות הזו להתקיים. אין מדובר כאן בבעייה נקודתית, אלא בתופעה ארצית. בכל מקום שבקרתי בו בחו"ל מצאתי תחנות מרכזיות (של אוטובוסים או רכבות) משופצות, משוקעות, בטוחות ונעימות. מקום שכדאי לבקר בו גם אם אתה לא נזקק לשירותי תחבורה. וכאן? שקיעתה של אומה.

ועל כך ברשימה זו.

.

248802064_5013291042033771_1114760067452210480_n

1974

.

20211015_090023

חזית התחנה פונה לרחוב הארבעה שבה נקבעו במקור המסופים לקווי האוטובוס העירוניים וכיום זהו החלק היחיד במתחם התחנה שעדיין פעיל

.

20211015_090033

מקום דוחה לא מושך אליו נוסעים

.

20211015_092045

במקור היתה התחנה בעכו מרכז לבילוי ומסחר וכיום היא רק למעט הנוסעים שפוקדים אותה ושני מזנונים

.

20211015_092101

במרכז החזית הגבהה של גג הבניין המסמן את הכניסה אל מרכז התחנה הממשיך אל עומק המגרש. תרני הדגלים נותרו שריד לזקיפות הקומה שהיתה למקום ונמחתה

.

20211015_092153

מכאן הכל נטוש

.

.

(1) התחנה

בניית התחנה המרכזית בעכו ארכה שנים ארוכות. כבר ב-1955 איתרה חברת "מפעלי תחנות" שפעלה במסגרת "אגד" ותפקידה היה לאתר שטחים לתחנות וליזום את הקמתן, שטח קרקע בסמוך לכניסה לעיר ולרחובות מרכזיים – הרצל והארבעה. החברה ביצעה רכישה של מגרשים, ובמקביל נבחר משרדם של האדריכלים החיפאים שמואל וארי רוזוב לתכנן את מבנה התחנה. כבר בשלבים מוקדמים התברר כי נדרש שטח גדול יותר מזה שאותר, ולכן החברה המשיכה ורכשה מגרשים צמודים נוספים. עוד התברר שהעירייה מייעדת את האזור שבו תוכננה לקום התחנה לאזור מסחר ותעסוקה. שמואל רוזוב היה זה שהוביל את התכנון, והוא נדרש לערוך שינויים עם כל רכישה של מגרש נוסף. הוא גם היה מעורב במשא ומתן מול העירייה בנושא ייעוד השטח, מהלך שארך כמה שנים ועיכב את ביצוע הפרויקט.

לבסוף הצליחה החברה לרכוש 23 דונם, ורק ב-1970 לאחר שעיריית עכו הסכימה להקמת התחנה במיקומה הנוכחי, הוחל בתכנון הסופי ובבנייה. התחנה כללה לבד מטרמינל נוסעים עם שטחי מסחר ושירות, גם מוסך וחניון אוטובוסים. הדרישה להקמת מקלט גדול בבניין התחנה, הצריך חפירה. אלא שהתברר כי גובה מי התהום באזור גבוה במיוחד. לכן הוחלט להגביה באמצעות עבודות עפר את המגרש כולו מהסביבה, ואת המקלט לבנות באופן שמחציתו תת-קרקעית ומחציתו מעל לקרקע. אגד ביקשה לנצל את המקלט ולשלב בו אולם התעמלות וכושר לשירות הנהגים בשעות המנוחה והפנאי.

רוזוב תכנן מבנה בצורת האות T, כשהזרוע הצרה פונה אל רחוב הארבעה ובה מוקמו רציפי קווי האוטובוסים העירוניים, בעוד שבזרוע הארוכה שהמשיכה אל עומק המגרש נקבעו רציפי הקווים הבין-עירוניים. הבינוי כלל גגון גבוה הנשען על עמודים, כשבזרע הארוכה הורכב מקיפולים שהחדירו אור ואוויר אל עומק המבנה ובמפגש עם הזרוע הקצרה בלט וסימן את הכניסה הראשית לנוסעים. בנקודה זו גם שולבה אמנות. מבנים מסחריים הוקמו בשתי זרועות המבנה, אלא שבזרוע הארוכה היו אלה מנותקים מגג התחנה הגבוה ונראו כמו ביתנים.

הבטון החשוף שלט בבניין התחנה המרכזית, כפי ששלט במרבית התחנות המרכזיות וכפי שנהגו לתכנן באותן השנים האדריכלים שמואל וארי רוזוב. שתי התחנות האחרות שתכננו האדריכלים היו אלה שבצפת ובסמוך לשכונת בת גלים בחיפה. גם באלה שלט הבטון וגם בהן שולבה אמנות באדריכלות.

משאיפתה של העירייה להקים באזור מבני מסחר ותעסוקה נותר מבנה השוק שנבנה במגרש הסמוך. למעשה הזרוע הארוכה של מבנה התחנה מובילה הישר אל מבנה השוק. הוא הוקם בצורת קסבה עם סמטאות צרות, כשמשני צדיהן מבנים דו-קומתיים שיועדו למסחר ומלאכה. כיום המבנה עזוב ועלוב וכמעט ולא משמש לייעודו המקורי וכמו התחנה המרכזית הוא נראה מקום מפוקפק למדי.

.

תחנה מרכזית אגד בעכו מארכיון ההיסטורי אגד (2)

תחילת שנות ה-70: התחנה בהקמה – הזרוע הארוכה עם הגג הכולל קיפולים (ארכיון אגד)

.

תחנה מרכזית אגד בעכו מארכיון ההיסטורי אגד (3)

תחילת שנות ה-70: התחנה בהקמה – הזרוע הקצרה הפונה לרחוב הארבעה (ארכיון אגד)

.

.

(2) חנוכה

טקס חנוכת התחנה נערך בקיץ 1974, זמן קצר לאחר שהדי הירי האחרונות של מלחמת יום הכיפורים פסקו. חלק מהנהגים וחברי הנהלת אגד נפלו או איבדו את יקיריהם ושמחת חנוכת התחנה היתה מהולה בעצב. היתה זו התחנה המרכזית ה-23 ויוסק'ה הררי, יו"ר אגד בשעתו שאיבד את בנו בקרבות המלחמה, קשר את חנוכת התחנה לאובדן קדום יותר: "תחנה זו היא התחנה הכ"ג, מספר שהיה לדוגמה וסמל לאחר אבדנה של כ"ג יורדי הסירה שהיו בשליחות צבאית, בדרך להקמתה של מדינת ישראל".

עד אז שכנה התחנה המרכזית ברחוב צר שלא תאם לחלוטין את צרכי הנוסעים, הנהגים וחברת האוטובוסים והמעבר אל התחנה המרווחת והמשוכללת היה משמעותי לכולם. התחנה שריכזה תחת קורת גג אחד שטחי מסחר ומזנונים הפכה למוקד בילוי של צעירי עכו ובכלל בגליל המערבי. לכן פקדו אותה מבקרים רבים ולאו דוקא נוסעים.

.

(3) כיום

במשך חצי יובל שנים פעלה התחנה במתוכנת מלאה. אלא שעם החלשת שליטתה של חברת אגד בתחבורה הציבורית והעברת קווי אוטובוסים רבים לידי חברות אחרות, איבדה התחנה את מעמדה והתרוקנה. בנוסף, הבעלות על חברת נצבא שהחזיקה את התחנות המרכזיות עברה מאגד לידיים פרטיות ומאז התחנה הוזנחה וחלקה העיקרי ננטש ונעזב. שטחי המסחר לאורך המבנה המרכזי גולחו ונמחקו וכך נותר רק גג מבנה התחנה. מתחתיו השטח נותר ריק, למעט מבנה המקלט.

מצבה של התחנה מזכיר את מצבן של תחנות מרכזיות אחרות בארץ, כולן מצויות בידיה של חברת נצבא שמאז 2006 היא בבעלותה של חברת איירפורט סיטי בע"מ. באתר החברה מתהדרים כי בבעלות איירפורט סיטי "כ-125 נכסי נדל"ן מניב בשווי של כ-8 מילארד ש”ח". גם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב מוזנחת ועלובה בכל שטחיה ונטושה בחלקה הגדול. התחנה המרכזית בירושלים אמנם פעילה באופן מלא אבל ביקור בה מגלה הזנחה לא פחותה. היכן משרד התחבורה שאינו מונע את הדרדרות השירות לנוסעים ולנהגים?

.

חנוכת התחנה בעכו 11.9.1974 מארכיון ההיסטורי אגד (4)

1974: במת הנואמים בטקס חנוכת התחנה המרכזית בעכו (ארכיון אגד)

.

חנוכת התחנה בעכו 11.9.1974 מארכיון ההיסטורי אגד (5)

1974: שר התחבורה גד יעקבי גוזר את הסרט בטקס חנוכת התחנה (ארכיון אגד)

.

חנוכת התחנה בעכו 11.9.1974 מארכיון ההיסטורי אגד (3)

1974: צעדת נוער בטקס החנוכה (ארכיון אגד)

.

חנוכת התחנה בעכו 11.9.1974 מארכיון ההיסטורי אגד (2)

1974: התחנה ביום חנוכתה (ארכיון אגד)

.

.

(4) האמנות

שנות ה-60 וה-70 היו העשורים שבהם הקימה חברת אגד את עיקר התחנות המרכזיות החדשות והמשוכללות בערים השונות, ופרנסיה בחרו להזמין לכל אחת מהן גם יצירת אמנות, כדי שתשתלב בבניין. לגרשון קניספל ששילב קירות אמנות בתחנות האוטובוסים המרכזיות בחיפה, צפת, דימונה ועכו, היתה זו הזדמנות לחשוף את יצירתו לעין כל ולפרוץ את גבולות המוזיאון. אך יותר מאלה, הסביר לימים לבתיה דונר כי "המודעות לאחריות החברתית ולתפקידו הציבורי של האמן נצרבה בתודעתי עוד בשנות ה-50, והיא שהנחתה מאז את דרך הפעולה שלי כאמן וכאיש ציבור. וכך, בדרך הטבע, היה שילוב האמנות בסביבה הבנויה אחד הנושאים העיקריים שקידמתי" (בתיה דונר: "שיחה עם גרשון קניספל", בתוך: גילה בלס [עורכת]: "גרשון קניספל – רטרוספקטיבה 1950–2015", הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים, 2016).

בעבודותיו ששולבו בתחנות המרכזיות, התייחס קניספל תמיד לפרק מאפיין מתולדות המקום. בתחנה בעכו לא רק עסק בסיפור מקומי אלא גם נושא קרוב ללבו – פועלים. כאן הוא יצר מחווה לקואופרטיב הזיפזיף שנוסד בעיר ב-1925 בידי קבוצה של מהגרים יהודים, בעיקר מרוסיה. על אף הקשיים המרובים הצליחה הקבוצה לתפוס את מקומה בענף שנשלט עד אותה עת בידי האוכלוסייה הערבית. התארגנות זו ייסדה עד מהרה קואופרטיב לתחבורה ציבורית "משמר המפרץ", שלאחר הקמת המדינה אוחד עם קואופרטיבים אחרים לתחבורה לכדי קואופרטיב "אגד", ומכאן הקשר ההדוק לתחנה המרכזית.

ביצירתו בתחנה בעכו תיאר קנסיפל את מלאכת הפועלים, ובחלקה העליון הציג את מראה העיר על חומותיה ובנייניה. בטקס חנוכת התחנה שהתקיים כאמור ב-1974, השתתפו אחדים מחברי אותו קואופרטיב זיפזיף שנוסד יובל שנים קודם לכן, ואותו בחר קניספל להנציח בתחנה. בהיבט הטכני נהג קניספל להתמקצע בטכניקות שונות. בתחנות המרכזיות יצר את עבודותיו באמצעות קופסאות אלומניום שהבטיחו עמידות גובהה לאורך שנים. ועדיין, נדרש קניספל מעת לעת לחזור ולעגן את החיבורים אל הקיר ולמנוע מחלקים לנשור.

לבד מתחנות מרכזיות, שילב קניספל את יצירתו בבניין נוסף שתכנן שמואל רוזוב  – "בית סולל בונה" (1953) שבחיפה. העבודה בעכו מוזנחת, מאובקת וכתמי צבע מכסים חלקים ממנה.

.

20211015_090120

בכניסה לתחנה שולבה יצירת אמנותש הזומנה במיוחד מהאמן גרשון קניספל

.

.

(5) האדריכלים והאמן

לאורך ששה עשורים עיצב האדריכל שמואל רוזוב את חיפה באמצעות מאות מבנים שתכנן בה. הוא נולד ב-1900 בסנט פטרבורג ואת הכשרתו המקצועית כאדריכל קיבל בלונדון. עם סיום לימודיו המשיך לברלין ולאחר תקופה קצרה היגר לארץ-ישראל. רוזוב התיישב בחיפה, בה התגורר עד לפטירתו חמישים שנה מאוחר יותר.

תחילה הצטרף למשרד התכנון של חברת החשמל ובמסגרת זו השתתף בתכנון תשתיות החברה. לאחר שש שנים פרש ופתח משרד עצמאי בו עבד עד לפטירתו ב-1975, כשאת המשרד המשיך בנו, ארי רוזוב (1925–1999) שהצטרף אליו עם השלמת הכשרתו המקצועית בטכניון לאחר מלחמת העצמאות. המשרד תכנן בכל תחום: החל מוילות ובתי דירות, מבני משרדים לאיגודים, ארגונים וחברות מסחריות, מתקני ספורט, דיור מוגן, מלונאות, תרבות, תשתיות תחבורה, וגם נגעו בפיתוח נוף.

כאן בבלוג כתבתי על מספר פרויקטים שתכנן המשרד: קריית חשמל, מלון דן כרמל, תכניתו המקורית למגדל הנביאים, תחנה מרכזית צפת וכן הבית הגדול. באתר xnet פרסמתי על בית האיכרים והבית ברחוב יצחק 5 שיועד להריסה.

.

גרשון קניספל (1932–2018) היה צייר ופסל שחלק מעבודותיו שולבו במרחב הציבורי. עבודותיו התייחסו באופן עקבי לאדם הפשוט וזה החלש. "לשכת העבודה", "לילות בלי גג", "מפונים" "נערה בדווית" ו"הילד קאסם מנצרת" הם רק חלק מהשמות שהעניק לעבודות המאפיינות את הנושאים שהעסיקו אותו. הוא גם ניסה באמצעות יצירתו לגשר בין יהודים ובין ערבים והזדהה עם סבלם של ערביי ישראל. אחד הציורים המרכזיים שיצר היה "חתימה על עצומה למען השלום בעכו". הוא יזם ועיצב את אנדרטת "יום האדמה" בסח'נין (בשיתוף עבד עבאדי), קיר הנצחה לחנה סנש בחזית חדר האוכל של קיבוץ יד חנה וכן את האנדרטה לחללי שכונת אחוזה בחיפה שנחנכה באותה השנה בה נחנכה התחנה המרכזית בעכו ועליה כתבתי כאן.

האמן המקסיקני דוד אלפרו סיקיירוס (ששילב בין השאר רבות מיצירותיו באדריכלות) אמר על קניספל כי "הוא מהאמנים הבודדים שפגשתי, השופעים איכות, כוח ועוצמה מונומנטלית מולדים. קניספל מתמיד ךהתבטא בנאמנות בשפה ריאליסטית ולהקדיש את עבודותיו לעם, להמונים. עבודותיו המונומנטליות בולטות בנוכחותן במרחב הציבורי ועבודותיו הגרפיות מוסיפות ממד עומק ליצירותיהם של הרודהף מאיקובסקי וברכט. החזות האנושית ביצירותיו משיבה לנו את הגאווה על היותנו חלק ממשפחת האדם".

ב-2016 פרסמה גילה בלס את הספר "גרשון קניספל – רטרוספקטיבה 1950–2015" (הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים) שליווה שתי תערוכות שנערכו במקביל לאמן במוזיאון רמת גן לאמנות ובגלריה לאמנות באום אל-פחם.

.

20211015_090134

חלקה המרכזי של התחנה מורכב מגג בטון חשוף של קיפולים הנשען כולו על עמודים חשופים

.

20211015_090413

קיר האמנות מורכב מקופסאות אלומיניום

.

20211015_090249

הקיר מתאר את קואופרטיב הזיפזיף שהפעילה קבוצת חלוצים בעכו. הובלת הזיפזיף הובילה בסופו של הדבר לחברת התחבורה שהיתה לחלק מחברת אגד

.

20211015_090232

הקיר הושחת לאורך השנים ומצבו לא יותר טוב ממצבה הכללי של התחנה המרכזית

.

20211015_090142

קיר האמנות הוא מחווה לקבוצה שהיתה בין מייסדי אגד

.

20211015_090147

דמות

.

20211015_090315

את הזיפזיף כרו בשפת הים והובילו באמצעות עגלות שאותן נשאו סוסים, חמורים ושאר בעלי חיים אל אתרי הבנייה. למעלה מופיעה חומת עכו העתיקה

.

20211015_090259

חומת עכו העתיקה

.

20211015_090206

חתימת האמן גרשון קניספל

.

20211015_090440

במקור ביתנים כאלה פוזרו לכל אורך התחנה, אלא שאלה נהרסו כולם (כנראה כדי לחסוך בארנונה עם נטישת התחנה) 

.

20211015_090513

וכך נראה חלקה המרכזי של התחנה לאחר שגילחו את כל מבני המסחר ונטשו את המקום. המכוניות הן כנראה של עובדי התחנה והן מרוכזות רק בחלק שקרוב לשטח שעדיין פעיל בתחנה

.

20211015_091810

במהלך עבודות הקמת התחנה התגלה כי לבד מהצורך במקלט, גובה מי התהום גבוה. לכן נערכו שינויים בתכניות ומפלס הקרקע בתחנה הוגבה באמצעות עבודות עפר מסיביות. כך ניתן היה להקים מקלט מבלי שיסבול ממי תהום גבוהים. וכיום המקלט הוא המבנה היחיד שנותר בשטח העיקרי של התחנה ונראה כמו במת בטון גדולה

.

20211015_090540

הירידה למקלט. במקור תוכנן המקלט לשמש גם כאולם התעמלות לנהגים בשעות המנוחה והפנאי

.

20211015_090659

התחנה מתפרסת על שטח גדול במיוחד ובקצה שלה הוקם מתחם שוק שמצבו לא פחות עגום ממצב התחנה

.

20211015_090720

 היום יש כאן רק גגון (ומקלט בהמשך) אבל במקור היתה כאן שורה ארוכה של מבני מסחר שגולחו

.

20211015_091649

ריק

.

20211015_091643

פעם היו כאן רציפי אוטובוסים שיקשרו את התחנה עם כל הגליל

.

20211015_091504

גגון הבטון מורכב מיחידות הנראות כמו יחידות מודולריות, אלא שמדובר בבנייה קובנבנציונלית לחלוטין

.

20211015_091438

הגוך המרכזי של התחנה מורכב מאלמנטים חזרתיים

.

תחנה המרכזית אגד בעכן במהלך שנות הפעלתה מארכיון ההיסטורי אגד(3)

שנות ה-90 (ארכיון אגד)

.

תחנה המרכזית אגד בעכן במהלך שנות הפעלתה מארכיון ההיסטורי אגד(1)

שנות ה-90 (ארכיון אגד)

.

תחנה המרכזית אגד בעכן במהלך שנות הפעלתה מארכיון ההיסטורי אגד(2)

שנות ה-90 (ארכיון אגד)

.

20211015_090809

הכל בטון

.

20211015_090836

הקצה

.

.

(6) השוק

.

20211015_091312

השוק מורכב ממרקם של בינוי צפוף ודו-קומתי שנחצה בסמטאות. בתמונה מופיעה הדופן החיצונית הפונה אל התחנה המרכזית

.

20211015_091207

המסטה המרכזית בשוק

.

20211015_091145

הכל סגור, נראה שחלק המשטח הפך למגורים של פועלים

.

20211015_090918

הקירוי של הסמטה הוא כנראה תוספת מאוחרת

.

20211015_090948

יכול היה להיות פה שמח

.

20211015_091056

אבל זה המצב

.

תודה לצביקה וינשטוק ולאינג' דב יהלום

תזכורת ליום רביעי הקרוב (3.11):

.

245141035_4347263678735511_4995487664555707027_n

הזמנה וסדר יום

רשימות נוספות על תחנות אוטובוסים:

תחנה מרכזית חדרה (דן איתן)

 תחנה מרכזית דימונה (נחום שני)

תחנה מרכזית אשקלון (ב. רוז'נסקי ונחום שני)

התחנות בבת ים שפורקו והורכבו מחדש (מוטי בודק)

תחנת קמפוס גבעת רם (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)

התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב (רם כרמי)

תחנה מרכזית צפת (שמואל וארי רוזוב)

כתבה כללית על התחנות המרכזיות

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Neta P  ביום 30/10/2021 בשעה 22:05

    לא נעים להגיד אבל לא סתם אני לא מתה על העיר הזו. זה הפרצוף שלה. מעניין מה היה להגיד לראש העיר ולאגד על זה, הייתי לוקחת מהם תגובה. יש כל כך הרבה קסם במבנים הישנים בעיני וחבל שלא שומרים או משמרים אותם. וחוץ מזה הסיקור שלך מרתק

    • מיכאל יעקובסון  ביום 30/10/2021 בשעה 22:43

      תודה נטע! ככל הידוע לי אגד כבר לא מפעילה כאן קווים לאחר שאלה עברו לידי חברות אחרות. אין לי ציפיות מהעירייה, אבל כן יש ממשרד התחבורה שנותן לפגוע כך בתשתית של תחבורה ציבורית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: