סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ כפר המכבי

חדר האוכל הראשון שתכנן האדריכל שלמה גלעד בקיבוצים שוכן בכפר המכבי והוא שונה מכל מה שתכנן לאחר מכן. מבצריות היא המאפיין המרכזי של המבנים שגלעד תכנן בקיבוצים לאורך השנים: מסות גדולות של בטון וגרנוליט, כאלה שמתנשאות על סביבתן בכבדות ואטימות ובעיקר ניתן לדמיין שהן כמו מגנות על יושביהן מפני סערה מתקרבת. אך כאן חדר האוכל שנחנך ב-1966 הוא צנוע, פתוח ורגוע ובעיקר בטוח במעמדו מבלי שיזדקק למאמצים אימתניים.

בתחילת דרכו המקצועית עבד גלעד כשכיר במשרד אדריכלים קאופרטיבי שפעל במסגרת התנועה הקיבוצית ובו עבד גם האדריכל שמואל ביקלס. גלעד פרש מהקואופרטיב ברגע שנפתחו המחלקות הטכניות ופנה לדרך עצמאית בחיפה שם גם התגורר עם משפחתו. קיבוצים רבים המשיכו לשמור אתו על קשר והזמינו אותו לתכנן להם מבני ציבור, תוך שהם עוקפים את מוסדות ומרות התנועה.

ועל כך ברשימה זו.

.

גינה פנימית מקבלת את פני הבאים

.

מפת התמצאות

.

חדר האוכל משתלב עם הגינון

.

מסגרת הבטון המקיפה את הבניין מדגישה אותו על פני צמרות העצים, כשרחבה גדולה מנקזת אליה את שבילי הקיבוצים

.

1966: הבניין נשמר כפי שהיה גם יותר מחמישים שנה לאחר חנוכתו

.

שלוש מדרגות חגיגיות מרוממות את הבאים מחיי היומיום אל חדר האוכל

.

1966: עם השלמת הבנייה

.

חזית הבניין הראשית מורכבת בעיקר משקיפות: חצר או זכוכית

.

חצר בנויה מתפקדת כמבואה מיוחדת

.

רשת בטון מסננת קרני שמש ישירות

.

מבעד לרשת

.

.

(1) תולדות

ב-1936 הוקם קיבוץ כפר המכבי כשחבריו היו כולם חברי תנועת "מכבי הצעיר". לשירות החברים נבנה צריף עץ ששימש אותם כחדר אוכל. בצמוד אליו נבנה מטבח במבנה של קבע. בתחילת שנות השישים היה הצריף כבר קטן ורעוע והוחלט לבנות חדר אוכל קבוע, גדול וחדש. נבחר מיקום שעד אותה עת היה גבעה מכוסה בעצים כשלתכנון הפרויקט הוזמן כאמור האדריכל החיפאי שלמה גלעד. חדר האוכל החדש נחנך ב-1966, הצריף הישן פורק ונהרס, בעוד המטבח הוסב למרכול המשמש עד היום את חברי הקיבוץ.

ארבעים שנה שימש חדר האוכל את החברים. בעשור הקודם, בעקבות הפרטת ענף המזון בקיבוץ, הפסיק את פעילותו. תחילה נדרשו החברים לשלם על מנות האוכל, לאחר מכן גם המשמרות במטבח הקשו על כולם ולבסוף הופסקה פעילותו.

כיום עדיין סועדים בו בעיקר הילדים בצהריים, כשקבלן חיצוני מביא מנות מוכנות. המטבח עבר לאחרונה שיפוץ. כל תכולתו סולקה והוא מתוכנן לקלוט בתקופה הקרובה את המרכול ששוכן כאמור במטבח הישן.

.

(2) קולינריה

"המטבח היה מעורב והתבסס על הונגרים, צ'כים וייקים", נזכר בגעגוע יונתן רון, בן וחבר הקיבוץ. "היו מאכלים מאד טובים כמו הפלצ'ינקה – בלינצ'ס הונגרי עם גבינה מתוקה, ריבה או פרג – זה היה להיט. היה גולש והיו כדורי בשר עם רוטב עגבניות מתוק שאני מאד אהבתי. למנה אחרונה היה פודינג שחור מקקאו ובפנים היו שברי ביסקוויטים שגם הוא היה להיט. מנה אחרונה אחרת היתה מאיטריות שעליה שמו גבינה לבנה מתוקה, פרג או סוכר חום".

.

(3) המבנה

המייחד את תכנית קיבוץ כפר המכבי הוא שחדר האוכל השוכן כמעט בקצה הקיבוץ מפנה בחזיתו הדרומית את פניו לבתי המגורים מבעד לרחבת התכנסות גדולה, בעוד חזיתו הצפוניות פונה אל חורשת עצים ותיקים צפופה. אם לכיוון דרום מפנה הבניין קומה אחת, הרי שהאדריכל ניצל את הטופוגרפיה הטבעית ולכיוון צפון מפנה הבניין שתי קומות, כשאולם האכילה פונה אל הנוף עם מרפסת רחבה. כמו כל בתי הקיבוץ שנבנו בזוית של 60 מעלות לציר צפון-דרום מסיבות אקלימיות, גם חדר האוכל ניצב בהתאמה.

המלבן הוא הצורה הבסיסית שעל פיה תוכנן חדר האוכל: המלבן מודגש בחלוקת ריצוף הרחבה, בתכנית הבניין ששטחו בדיוק 1,000 מ"ר. גם פרטי הבניין מעוצבים על בסיס המלבן כמו רשת הבטון המקרה את החצר הפנימית או פתחי החלונות. אין כאן את האווירה המבצרית המתגוננת שהציג האדריכל שלמה גלעד בחדרי האוכל המאוחרים שתכנן, אלא מבנה פתוח ומקושר לכל עבר, קליל במסותיו ובעיקר כזה שאינו מתנשא מעל לסביבתו, אלא מבנה מצטנע ומשתלב ככל הניתן בקו הנוף, גם אם בסופו של דבר מדובר במבנה הגדול ביותר בקיבוץ.

הקהילה היא הנושא המרכזי של הבניין: היא התכנסה ברחבה המרוצפת ונכנסה לבניין דרך החצר המיוחדת בה משולבת גינה המוארת בקרני שמש לא ישירות החודרות מבעד לרשת בטון. חצר זו מזכירה מבואה דומה שיצר האדריכל יעקב רכטר בכניסה לבית המשפט בתל אביב, פרויקט שנחנך שנה קודם לכן ב-1965. בהמשך זוג אולמות מבואה מחופים בלוחות עץ המעניקים חמימות ביתית. שם שטפו ידיים ודרכם נכנסו לאולם האכילה המרווח.

אולם האכילה תוכנן ללא עמודים הקוטעים את המבט והתנועה. הוא מוקף מסכי זכוכית השוטפים אותו באור טבעי המייתר בשעות היום את הצורך בתאורה מלאכותית. עיקר המבט נמשך צפונה אל מסך הזכוכית הנמתח לכל אורך האולם ומקשר אל מרפסת המלווה את החזית. היא לא רק מאפשרת יציאה להפסקה קצרה בחוץ ובכך ממסמסת את הפער בין פנים ובין חוץ, אלא היא גם מקושרת אל השבילים המקיפים את חדר האוכל וניתן דרכה להכנס או לצאת להמשך יום העבודה.

הקומה התחתונה של הבניין שניצלה את הפרשי הגובה הטבעיים באתר, קושרה בקומה העליונה לגינה הפנימית במדרגות רחבות. מדרגות אלה המשיכו למטה לשביל רחב שהתחבר לשבילים שקישרו לאזורים שבחלק הצפוני של הקיבוץ. בקומה התחתונה הוקמו מקלט, חדר סידור עבודה, תאי דואר ותא לטלפון ציבורי. לצידם הוקם מועדון לחבר ששימש את החברים בכל יום לאחר ארוחת הערב וכן בשבתות. אחד מהורי החברים תרם טלויזיה למועדון, שהכיל גם פינות הסבה, דלפק להכנת קפה ופינה לעיתונים וכתבי עת. את עיצובו המקורי של המועדון תכננו בני הזוג האדריכל ארטור גולדרייך והמעצבת תמר דה שליט, אך לא נותר זכר לעיצוב שיצרו. כיום ממשיך המועדון ומשרת את החברים ומתקיימים בו אספות ואירועים.

.

בצד החצר מדרגות רחבות יורדות אל מפלס תחתון

.

.

(4) האדריכל

חותמו של האדריכל שלמה גלעד על חיפה, העיר בה למד, עבד וגר, היתה חסרת תקדים בשנות השבעים. בין השאר הוא בנה בה את מגדל אשכול המתנשא לגובה שלושים קומות בקמפוס אוניברסיטת חיפה וניתן להשקיף עליו אפילו מתל אביב במשקפת פשוטה. בהמשך רכס הכרמל תכנן גלעד בהזמנת משפחת פדרמן, את מרכז פנורמה הכולל את מלון דן פנורמה ומגדל מגורים. הוא תכנן בעיר גם את בניין תיאטרון חיפה, בית בירם ואת שכונת יזרעאליה. על הספרייה העירונית שתכנן ברמת גן כתבתי כאן. בקיבוצים הוא תכנן קבוצה גדולה של חדרי אוכל שעל חלקם כתבתי כמו אלה באלונים, מלכיה, שדה בוקר, גשר הזיו, נען ובית השיטה, בתי תרבות כמו אלה בהזורע, יגור ויפעת, ואולמות ספורט כמו זה בכברי.

גלעד נולד בפולין ב-1922 והיגר לארץ בהיותו בן 11 עם הוריו ואחיו שנרצח בידי ערבים. ב-1944 סיים את לימודי האדריכלות בטכניון ובהמשך, ב-1953, הצטרף לסגל המרצים בפקולטה. ב-1955 פתח בחיפה משרד עצמאי מצליח שפעל עד לשנות התשעים והיה במשך שנים ארוכות למשרד האדריכלים הגדול בעיר כשהעסיק עשרים עובדים. ב-2005 נפטר גלעד. זמן קצר לאחר מכן השתתפתי בפינוי משרדו.

.

המדרגות מקשרות אל המועדון ששכן בעבר למטה וכיום משמש כחדר רב תכליתי

.

מימין המועדון ומשמאל תצוגה היסטורית של הקיבוץ

.

התצוגה היא למעשה חלון ראווה כמו של חנות

.

בגדים, כלים ותמונות

.

עמודי פלדה, רצפת גרנוליט משולבת עם חלוקי נחל

.

מתחת לאולם האכילה

.

בהמשך מתגלה חזית הבניין הצפונית עם המרפסת וגם מעבר שמששיך ומתחבר לשבילי הקיבוץ

.

1969: גלוית שנה טובה ובה מופיעה חזית צפונית דל חדר האוכל המוסתרת כיום מאחורי צמרות העץ (באדיבות מרים ברוק-כהן)

.

1969: גלוית שנה טובה (באדיבות מרים ברוק-כהן)

.

בחזית הנגדית מרפסת רחבה המקשרת אל אולם האכילה וגם אל השביל הבא ממזרח

.

מבואת הכניסה מחופה בלוחות עץ המשרים אווירה חמימה ויותר אלגנטית. הקיר הנמוך שמימין חוצץ עם אזור שטיפת הידיים. מבט לכיוון רחבת הכניסה.

.

לעומת חיפויי העץ מקבל מימין את פני הבאים קיר בטון חשוף עליו תלויים תצלומים מהשנים הראשונות. מבט לכיוון אולם האכילה.

.

 

על הקיר תצלומים היסטורים של חדרי האוכל בכפר המכבי: חדר האוכל הישן ששימש את החברים עד 1966: אינטימי אבל בשנות ה-60 הוא היה קטן מידי ורעוע

.

בחדר האוכל הישן עיטר ציור גדול וצבעוני את הקיר בו נקבע פתח הכניסה כנראה לכבוד חנוכה

.

יציקת גג חדר האוכל החדש

.

בבנייה: מבט מאזור הרחבה

.

בבנייה

.

אזור שטיפת ידיים ובהמשך אולם האכילה

.

אולם האכילה מואר היטב הודות למסכי הזכוכית העוטפים אותו (למעט חלקו המזרחי בו ממוקם המטבח). מימין נפתח האולם אל החצר הפנימית ומשמאל אל המרפסת המשקיפה אל הנוף

.

1966: שינויים מזעריים בוצעו באולם, בעיקר בריהוט ובגופי התאורה שהוחלפה ובתקרה שכוסתה

.

ארוחת הצהריים מוגשת לילדי הקיבוץ שבדיוק הגיעו

.

התקרה המקורית כוסתה בתקרה אקוסטית וכך גם גופי התאורה הוחלפו

.

אין צורך במזגן: שתי החזיתות העיקריות של המבנה מוצלות, הקירות זזים ונפתחים אל החוץ ומאפשרים לאוויר לפלוש פנימה ולסלק אוויר חם

.

בסמוך לחדר האוכל ניצב מבנה קטן ועליו שלט המציין כי היה זה בית השימוש הראשון בקיבוץ שהיה משותף לחברים ונבנה ב-1938

.

האסם פעל רק שנים ספורות וכיום הוא משמש בעיקר לאנטנות תקשורת

.

חלקו התחתון של המגדל שוקם וניתן להתרשם מהמיכון שנותר

.

אפילו שילבו כאן ערוגה

.

מבט

★

★

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

רביבים (שלי ניסים)

שלוחות (לאון שרמן)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמאול מסטצ'קין)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

כפר דרום

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

נווה איתן

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

געתון (מנחם באר)

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

★

★

שיר לסיום:

.

★