סיבוב בקיבוץ כברי עם עבודות של חנן הברון ושלמה גלעד

שבוע שעבר הבאתי את הספרייה העירונית ברמת גן שתכנן גלעד וכעת אני מביא את אולם הספורט בקיבוץ כברי אותו הוא תכנן שנתיים קודם לכן.  אבל כשאני שומע "כברי", אני נזכר בשני דברים: ביחיאל שמי שהיה בין מייסדי הקיבוץ וחי בו עד מותו וכן בסדנת ההדפס השוכנת באחד המבנים היפים שנבנו כאן בעשור הקודם. אלה שתי סיבות שבגללן תמיד שווה לעצור בכברי ולראות מה חדש.

מכברי יצאו גם אורי ריזמן, ירדנה ארזי, אילן באומגרטן וראמה (רמי) יצחקי, אבל להם עדיין לא השכילו כאן להקים אתרי מבקרים. חוץ מהם יש בכברי גם את בניין חדר האוכל הגדול ביותר שהוקם בתנועה הקיבוצית (למיטב ידיעתי), אולם ספורט מיוחד ושכונת מגורים שתכננו הנדלרים.

כברי שוכן כמה קילומטרים מערבית לנהריה, אז רגע לפני שאני נכנס לגליל אני דואג לבקר כאן כי תמיד אפשר לגלות משהו חדש (ועד היום לא ראיתי אפילו חצי ממה שיש בכברי). אין לי חברים בקיבוץ חוץ מהפסלים והבתים, ואותם אני תמיד שמח לחזור ולראות. הם לא מתלוננים, לא מדברים שטויות ולא צריך להזמין אותם חזרה. הם תמיד שם. בכברי אפשר לבלות לפחות שעתיים בין האתרים המוצגים כאן ברשימה. 

הרשימה מחולקת ל-3 תחנות שבאמצעותן אנסה להציג חלק מהאתרים בקיבוץ.

.

536962_752579858104932_188430944_n

פסל של יחיאל שמי בגן הפסלים שבכניסה לקיבוץ

.

(1) סטודיו יחיאל שמי וסדנת ההדפס

בכניסה לקיבוץ ומייד אחרי השער יש רצועת קרקע בה שוכן "אגף התרבות" של הקיבוץ:

(א) גן פסלים של יחיאל שמי. בלי הסברים, פשוט פסלים גדולים והרבה (וכדאי קודם לביקור לקרוא את השיחות של אדם ברוך עם שמי).

(ב) הסטודיו של יחיאל שמי שהפך למוזיאון קטן (שעות פתיחה ופרטים נוספים כאן), בו מתקיימות שתי תערוכות מתחלפות הקשורות לשמי.

(ג) סדנת ההדפס ('מרכז גוטסמן לתחריט') ששווה ביקור משלוש סיבות: 1. מבנה יפה ומיוחד שתכנן והקים בתחילת העשור הקודם משרד האדריכלים גוטסמן-שמלצמן שלצערי הפסיק לתכנן יצירות כאלה. 2. טכנולוגית ההדפס שניתן פשוט לצפות באמנים המדפיסים. 3. תערוכות מתחלפות המורכבות מתוצרת אמני הסדנה. באותו יום לא היה לי זמן לבקר גם בסדנת ההדפס, אז יש כאן רק תמונה מבחוץ.

.

IMG_8942

בגן הפסלים של יחיאל שמי

.

IMG_8944

סככת העבודה בכניסה למה שהיה פעם הסטודיו של שמי והיום הוא גלריה המוקדשת בעיקר ליצירתו

.

IMG_8946

אולם 01

.

IMG_8947

אולם 02

.

IMG_8967

אולם 03: פה פעם ישבתי עם שאול ושמי

.

IMG_8971

סדנת ההדפס של כברי, מהמבנים האהובים עלי (אדריכלים: גוטסמן-שמלצמן)

.

(2) אולם הספורט

45 שנה מפרידות בין חנוכת אולם הספורט (1961) ובין מבנה סדנת ההדפס (2006). שני המבנים מתוכננים על פי עיקרון דומה: תיבה פשוטה. אך לעומת אולם הספורט שנותר מבנה אטום לסביבה, מבנה הסדנה פתוח לנוף ומונע מהאמנים והמבקרים מלהתנתק מהמציאות. הבדל נוסף, הוא שאולם הספורט מורכב מחומרים שנותרו גולמיים וחשופים (יציקות בטון או בלוקים מבטון) והסדנה היא מבנה מטויח. הבדל אחרון: מבנה הסדנה הוא קופסה מושלמת לעומת אולם הספורט שאת חלקו העליון מעטר גג בתצורת קמטים (כמו במטבח של כפר בלום) – מה שחסך בפלדה, אפשר חדירת אור ואוויר דרך הפתחים בגג, יצר נוכחות למבנה באמצעות העיצוב הייחודי ודבר אחרון: היה אסון אקוסטי.

כשנכנסתי לאולם שיחקו בו שתי בנות. הוא אינו אולם תקני ולכן משמש רק לבית הספר המקומי ולחוגים.

זוהי יצירה של האדריכל שלמה גלעד (2005-1922) שמתבססת כולה על חתך הזהב. את החזית הדרומית הפונה למדשאה המרכזית מעטר תבליט קיר גדול שיצר שנה לאחר הקמת המבנה, האמן יחיאל שמי. העבודה, שמוסתרת היום מעט מאחורי צמחיה, מורכבת ממוטות ברזל עליהם מולחמים פלטות בגדלים שונים המדמים אולי ציפורים. בסרטון הזה בדקה  2:49 ניתן לראות את המבנה בימיו הראשונים.

כברי היה חריג בתנועה הקיבוצית, כשהחליט שלא להשתמש במחלקה הטכנית של התנועה, שיתכננו את מבני הציבור שלו, אלא העדיף להזמין אדריכלים עירוניים פרטיים. שלמה גלעד היה אדריכלי חיפאי, שתכנן בין השאר את מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה ואת בניין תאטרון חיפה. כברי גם הזמין בהמשך, את האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר שיתכננו שכונות מגורים חדשות וכן את בתי הספר (אך להם אקדיש בעתיד רשימה נפרדת).

.

IMG_9042

חזית דרומית של אולם הספורט +עבודות של שמי על החזית

.

IMG_8990

ברזל ובטון

.

IMG_9045

חזית מזרחית: המבנה גמור אך אולי תוכנן כך שניתן יהיה להרחיב אותו בעתיד, כי החזית המזרחית מורכבת מקיר בלוקים חשוף שניתן לפרק בקלות יחסית

.

IMG_9044

פינת המבנה

.

IMG_8974

חזית צפונית

.

IMG_8978

קטע מחזית צפונית

.

IMG_8981

חזית מערבית: בטון חשוף

.

IMG_8982

בכניסה למבנה גשרון המנצל המוביל לאולם הספורט ולמטה כניסה ישירה למלתחות

.

IMG_8985

אולם הספורט הוא אולם מלבני ופשוט. מדרגות מובילות למעלה ליציע וגם למטה שם יש מלתחות ושירותים

.

IMG_8988

המדרגות למטה: מעקה פשוט ורזה שמורכב מצינורות ברזל דקיקים

.

IMG_8986

מדרגות לשומקום: המעבר ליציע העליון אטום

.

IMG_8989

מראה כללי של האולם 01

.

IMG_8987

מראה כללי של האולם 02

.

(3) בניין חדר האוכל – מרכז הקיבוץ

כברי הוא כבר לא קיבוץ. לפני שנה השלים היישוב תהליך הפרטה מלא, שאחד מקרבנותיו היה חדר האוכל. בקיבוץ בו מתגוררים היום כ-850 תושבים ומספר הסועדים צנח לכמה אנשים בודדים. המפעלים באזור ששלחו לכאן את העובדים לאכול, מגישים כעת אוכל במפעלים עצמם. בית הספר היסודי הפסיק גם הוא לשלוח לכאן את התלמידים. נותר רק בית הספר התיכון, אך גם הוא צמצם את השימוש. כשהגעתי לבקר בחדר האוכל, זו היתה אמנם שעת ארוחת צהרים אך סעדו בו רק כמה אנשים בודדים. לא טרחו לפתוח את התאורה ורק האור הטבעי חדר בקושי פנימה דרך פתחים בתקרה ומהחלונות הגדולים שפונים למדשאה. היות ומדובר באולם אכילה כל כך גדול, האור משם בקושי הגיע פנימה.

מי תכנן את הבניין ומתי? נבנה בשלושה שלבים. בשלב הראשון הוזמן בתחילת שנות ה-60 האדריכל שלמה גלעד שיתכנן חדר אוכל (כיום המבנה נבלע בבניין הקיים). המבנה שתכנן גלעד היה דו-קומתי וניצל את הבדלי הטופוגרפיה הטבעיים. בשונה מאולם הספורט חדר האוכל לא היה אטום ואפור, אלא מבנה קליל ומאוורר (כפי שאפשר לראות בסרטון הזה בדקה 0:22 וכן ב-4:51). ביקשתי עוד מידע מארכיון כברי, אך מיכל רמות, הגברת האחראית עליו התחמקה "המחשב לא עובד", "אני לא יכולה למצוא" ולבסוף: "אני לא יכולה עכשיו. הארכיון לא כל כך עובד, הוא סגור לתקופה".

בתחילת שנות ה-70 הוחלט להרחיב ולבנות חדר אוכל גדול יותר והוקם מבנה חדש, שוב בתכנון שלמה גלעד, שגם הוא נבלע בהמשך בבניין הקיים ומשמש כיום כמועדון לחבר. בתחילת שנות ה-80 הוזמן האדריכל חנן הברון (2000-1931), חבר קיבוץ רעים, שיתכנן מבנה אחד גדול שיאכלס את מרבית השימושים הציבוריים של הקיבוץ הגדול. ב-1986 נחנך חדר האוכל החדש. כך נוצר מבנה ענק שמכיל אולם אכילה בשטח של כ-1,000 מ"ר שניתן להאכיל בו במקביל 1,200 סועדים (לשיא הזה בגיעו באחד מלילות הסדר). חוץ מאולם אכילה יש בבניין מטבח, ספריה, גלריה לאמנות, משרדים ומועדון לחבר (שהיה במקור חדר האוכל השני ובקרוב יחזור וישמש חדר אוכל). מסדרון רחב וארוך חוצה את המבנה לכל אורכו ומתוכנן כשדרה מקורה, שמשני צידיה חולף הולך הרגל או נוסע הקלנועית בין כל מוסדות הקיבוץ. התושבים מכנים את השדרה "המנהרה". במהלך השנים צומצם שטח המטבח, והפך בחלקו ל"מרכולית". אולם מופעים ממוקם מתחת לאולם האכילה ובו 556 מושבים. בתחילת 2014 יופיעו כאן בין השאר אביתר בנאי (9.1), אהוד בנאי (13.2) וגם אביב גפן עם ערן מטלמן. על אירועים נוספים שאירעו לכאורה ליד חדר האוכל ("כולם ידעו ושתקו"), ניתן לקרוא כאן.

האדריכל חנן הברון הוא מהאדריכלים המוכשרים שפעלו כאן בעבר וכתבתי עליו מספר רשימות, ולכן מי שרוצה ללמוד עליו יוכל לקרוא את הערך שכתבתי עליו בויקיפדיה, או את הרשימות האלה: (א) אולם המופעים במועצה אזורית אשכול (ב) מועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה (ג) אולם הספורט בקיבוץ נען (ד) חדר אוכל בקיבוץ גינוסר (ה) אולם מופעים בית דוידקה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (ו) חדר אוכל בקיבוץ שער הגולן (ז) איורים לספר ילדים "מסע לארץ הנגב".

מה יש לאכול? ממש לאחרונה סגרו את חדר האוכל והוא עובר שיפוץ. אולם האכילה עובר לאולם ששימש כמועדון והוא צפוי להיפתח מחדש בעוד כחודש. חדר האוכל עצמו כנראה יעבור חלוקה חדשה ויושכר לגופים שונים. עכשיו כשמשפצים אפשר לחדש. אני ממליץ ללמוד ממשיח ולהעתיק את תפריט "הפנינה הכחולה" שלו אותו הנהיג בחדר האוכל בקיבוץ גליל ים: לשון בקר ברוטב פטריות אלפרדו מוקרם עם תוספת נשיקות כרובית בשמן עמוק, או פילה מלרוזה מפולט, נקי, טעים וללא קשקשים ברוטב מנטה עם נגיעות לימונדה. למנה אחרונה בננה מקורמלת. ולא לשכוח לצבוע את הקירות בצבע פסטל מעורר תאבון.

.

IMG_9037

מראה כללי של בניין חדר האוכל: חזית צפונית הפונה למדשאה המרכזית (ולאולם הספורט)

.

IMG_9034

חזית אגף אולם הספורט שבקומה העליונה ומתחתיו אולם מופעים עם 556 מושבים

.

IMG_9000

חזית אגף המועדון

.

IMG_9003

קצה "המנהרה" – השדרה הפנימית החוצה את הבניין מקצה לקצה

.

IMG_9001

כניסה נוספת מכיוון המדשאה

.

IMG_9010

כניסה במפלס העליון מכיוון דרום

IMG_9004

השדרה הפנימית, התושבים מכנים אותה "מנהרה"

.

IMG_9007

אולם מבואה בקומה העליונה בנמצא בין אולם האכילה שבמזרח ובין המועדון שבמערב

.

IMG_9017

אולם המבואה

.

IMG_9009

המועדון לחבר, במקור תפקד כחדר האוכל השני

.

IMG_9019

חדר האוכל היום בזמן ארוחה

.

IMG_9021

חדירת אור טבעי מלמעלה, מספיק בקושי

.

IMG_9022

הפתחים בתקרה

.

IMG_9020

אזור ההגשה

.

IMG_9024

מראה כללי של אולם האכילה בזמן ארוחה

.

IMG_9023

מחיצות עץ מקוריות המשתלשלות מהתקרה, מאפשרות את חלוקת האולם

.

IMG_9025

מבעד לחלון

.

IMG_9026

שולחן ריק

.

IMG_9028

בחזית הפונה למדשאה יש מרפסת רחבה שהפכה למחסן

.

IMG_9032

המרפסת

.

IMG_9006

בדרך החוצה נתקלתי בתצלום הפנורמי הזה משנות ה-70 שמציג את "משפחת קיבוץ כברי"

.

IMG_9015

והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • gerson  On 04/01/2014 at 23:11

    כאשר משתמשים כל כך הרבה בביטוי "עשה שימוש כחתך הזהב" האם בתכנית, בחזית, בחתך? כיצד זה הופיע במבנה עצמו? אחרת מהפה החוצה…

  • Baruch Gonen  On 04/01/2014 at 23:54

    חבל שלא צילמת הפעם את לוח המודעות ותיבות הדואר של החברים בכניסה לחדר האוכל, האמת ולא בציניות אותי זה תמיד מרגש. זה מחזיר אותי לימים של פעם…

  • עמי שמלצמן  On 22/01/2014 at 13:07

    תודה על המחמאות על כברי…
    ואנחנו כן עדיין משתדלים לעשות ארכיטקטורה טובה..
    נקווה שנעמוד בציפיות שלך..
    עמי שמלצמן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: