סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: משאבי שדה, שדה בוקר וסמר

הקיבוצים בדרום נהנים ממצב חברתי טוב יותר מאלה שבמרכז או בצפון. את ההשערה הזו אני מבסס על העובדה שטרם נתקלתי בחדר אוכל נטוש או שאינו משמש לייעודו המקורי מצפון הנגב ועד אילות. מגוון חדרי האוכל גדול וכמו תמיד הם שונים זה מזה באופן מהותי, וזאת על אף שלכולם שימושים זהים. את חדר האוכל במשאבי שדה תכנן במקור האדריכל לאון שרמן ומאוחר יותר הרחיבו אדריכלים אחרים – מבנה חד קומתי גדול עם גג משופע שמעניק לבניין חזות כפרית. את חדר האוכל בשדה בוקר תכנן האדריכל שלמה גלעד – מבנה המאפיין את הברוטליזם המאוחר, דו-קומתי בעל חזות פיסולית. את חדר האוכל בסמר תכנן במקור האדריכל יחיאל ערד, אך לאחרונה הוא עבר שינוי, הורחב וטויח באופן שמשתלב בצבעי המדבר העוטפים אותו ובכלל בבינוי הלא רגיל ששולט בסמר בשנים האחרונות.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ משאבי שדה סמוך למרחצאות "נווה מדבר" (שתי דקות נסיעה), אבל שווה יותר לבקר בשבטה – העיר הנבטית הקדומה, שמבנים וככרות נותרו בה בשלמותם.

(2) בקיבוץ שדה בוקר יש את צריף בן גוריון שעבר שידרוג משמעותי לאחרונה ועכשיו חוויית הביקור באתר עדכנית וחווייתית יותר. בסמוך יש את מדרשת שדה בוקר שהיא ככל הנראה מעבדת האדריכלות האקלימית הגדולה והמגוונת ביותר בעולם. צמוד למדרשה נמצא קבר דוד ופולה בן גוריון – מהעבודות היפות של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. חמש דקות נסיעה נוספות תוביל אתכם לאחת מפסגות אדריכלות הנוף הישראלית – גן לאומי עין עבדת – גן מלאכותי שעיצבו יהלום וצור בלב המדבר.

(3) בקיבוץ סמר השוכן 33 ק"מ צפונית לאילת נמצא השדה הסולרי שבתכנונו השתתף האדריכל חיים דותן. לצערי, בגלל קוצר הזמן לא בקרתי בו.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

יום חג בחדר האוכל בשדה בוקר

.

מפת התמצאות

.

.

(1) חדר האוכל בקיבוץ משאבי שדה:

קיבוץ משאבי שדה שוכן לצד צומת מרכזית בנגב: אם באים מבאר שבע אז כאן אפשר לפנות ימינה ולהגיע לצאלים ועזה, להמשיך ישר עד מצרים ומעבר ניצנה, ואפשר לפנות שמאלה לשדה בוקר, מצפה רמון והלאה לאילת. בגלל פרויקט שקבלתי ממש סמוך לקיבוץ, נעצרתי כאן. כבר מהכביש אפשר לראות שמשאבי שדה הוא נווה מדבר של ממש: אי ירוק בלב גווני החום-צהוב ששולטים באזור. כשנכנסים אל הקיבוץ הגוון הירוק רק מתחזק. יש כאן מדשאות רחבות, ועצים גדולים שנותנים צל, ובתים קטנים וכפריים.

"ב-1949 גם כאן שלט החום צהוב", סיפרה לי כרמלה אלון מהגרעין שייסד את משאבי שדה ב-1949. הקיבוץ הורכב משתי קבוצות מתיישבים: קבוצה אחת כבר הגיעה ב-1947 והתיישבה בחלוצה וקבוצה נוספת שנקראה 'הכשרת יגור-גנוסר'. ראשוני המתיישבים מצאו רק בור מים ושרידי תחנת רכבת הרוסה. הבור נחפר במקור במטרה לספק מים לתחנת הרכבת שהיתה חלק מ'המסילה המזרחית' שבנו הטורקים. מסילת הרכבת קישרה בין באר שבע ובין ניצנה (אז נקראה עוג'ה אל חפיר), ובהמשך לעיירה קוסיימה שבצפון סיני. ב-1949 התחנה היתה הרוסה, שרדו ממנה רק הרעפים האדומים. הבור היה עם מים, אך בכמות שלא הספיקה למתיישבים שנאלצו למצוא מקור אחר למים.

"עם העליה לקרקע התחלנו בהקמת חדר האוכל מצריף עץ", סיפר לי אבישי אלון, בן זוגה של כרמלה שבינתיים מאז שנפגשנו ודברנו הוא נפטר. "עד שהקמת הצריף הסתיימה, אכלנו באוהלים ובמבנה צריף שהובא מחלוצה [המבנה עדיין קיים בקיבוץ. יש תמונה בהמשך, מ"י]. חדר האוכל הבנוי שבנייתו הושלמה בדצמבר 1958 הוקם על ידי המחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית. חדר האוכל כולל 640 מ"ר: חדר אוכל, מטבח וכניסה". אחד מקירות אולם האכילה עוטר בעבודת אמנות שיצר יהושע ברנשטיין (המכונה: גנדי), שהיה מורה לאמנות וחבר משאבי שדה ויצר עבודות אמנות שפוזרו ברחבי הקיבוץ. עבודת הקיר תלויה היום מעל שורת החלונות בחדר האוכל.

למרות שצפוי שאת חדר האוכל של משאבי שדה יתכנן האדריכל שמואל ביקלס שהיה האדריכל המלווה של הקיבוץ, הרי שבסופו של דבר לתכנון חדר האוכל הוזמן האדריכל לאון שרמן, שעל חדר אוכל אחר שלו בטירת צבי כתבתי כאן. כמו במקרה של חדר האוכל בטירת צבי, גם כאן הבניין שתכנן זכה להרחבות ששינו את צורתו המקורית. שטחו של הבניין הכפיל את עצמו ואף יותר, אך עדיין נשמר אופיו הכפרי שבא לו הודות לחד קומתיותו ולגג הרעפים. את הבניין תכנן שרמן כחלק ממרכז הקיבוץ, כשצמוד לו מועדון לחבר שתכנן האדריכל שמואל ביקלס.

האדריכל לאון שרמן נולד בצרפת ב-1920, עלה לארץ ישראל ב-1940 והצטרף לפלמ"ח. ב-1944 החל את לימודי האדריכלות בטכניון, שהיתה בזמנו המחלקה היחידה בתחום (כיום יש חמש). עם פרוץ מלחמת העצמאות הפסיק את לימודיו וחזר לשירות צבאי במסגרתו התמנה לקצין הקשר של חטיבת הנגב. בתום המלחמה השלים את לימודיו ופתח משרד עצמאי. שרמן עמד בראש משרד שהעסיק כ-7 עובדים והתמחה בהקמת מתחמי הסעדה: חדרי אוכל ומטבחים. בקיבוצים תכנן את חדרי האוכל בקיבוצים משאבי שדה, טירת צבי וסעד. בבתי מלון הקים את המטבחים בין השאר בלגונה, המלך שלמה, סונסטה ואורכידאה (כולם באילת וטאבה). במחנות צבא הקים חדרי אוכל ומטבחים בבסיסים כמו בח"א 21 בחיפה, בח"א בפלמחים וכן בח"א בנבטים. מתקני משטרה, מפעלים, מסעדות גדולות (בין האשר ל"פינת השלושה" בדרך בן צבי בתל אביב) ולאולמות שמחות. הוא התגורר ברמת גן ולאחר מכן בתל אביב, בה גם פעל משרדו. בשנת 2000 בהיותו בן 80 סגר את משרדו, אך המשיך ללוות פרויקטים במשותף עם אסתר גלפנד, שרטטת שליוותה אותו החל מ-1969, והיא גם זו שסיפקה לי את המידע ועל כך אני מודה לה. ב-2007 נפטר.

חדר האוכל המקורי היה קטן יחסית, ובשנות ה-70 הורחב הבניין, הפעם בתכנון האדריכלית רחל (שלי) ניסים מהמחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד, שעל חדר האוכל שתכננה בקיבוץ מנרה כתבתי כאן. ניסים האריכה את המבנה הקיים. ב-1995 הורחב הבניין בפעם השנייה, הפעם בתכנון האדריכל גדי אלמוג, חבר קיבוץ נען הפועל במסגרת משרד "א"ב תכנון" – הגלגול המופרט של מחלקות התכנון בתנועה הקיבוצית. אלמוג הרחיב את אולם האכילה שמעתה נידרש גם לענות על צרכי בית הארחה שהוקם בקיבוץ.

היום: מוגשות כאן ארוחות בוקר וצהריים מידי יום ובשישי בערב לחברים ולאורחים. ארוחות ערב באמצע שבוע ואורחת שבת בצהריים מוגשות על פי הצורך רק לאורחים המתאכסנים בית הארחה. ארוחות ליל סדר וחנוכה עדיין נערכים כאן. לפי כרמלה לא יצאו ממשאבי שדה מנות מיוחדות. כיום אחת לשבוע מוגשת "ארוחה מזרחית" של פיתות ולאפות עם פלאפל ולבבות ירושלמים.

הפרטה: חדר האוכל לא מופרט ובקיבוץ הונהגה הפרטה רק בדברים מינימליים, לדבריה של כרמלה. "אלינו הכל מגיע באיחור", היא מוסיפה, "וההפרטה תגיע לצערי גם אלינו, היא תגיע. הצעירים בועטים ורוצים שינויים. אני מסתכלת על זה בעין יפה, בשונה ממה שאני משערת שאנשי דגניה הסתכלו עלינו כשאנחנו עלינו לקרקע. הרי אצלנו לא היתה קומונה א' ולא היו את כל ההחמרות שהנהיגו אז בחיים המשותפים ובשיוויון". כמו מה? "כמו מחסן בגדים משותף שמעולם לא היה לנו, או שלא הסתכלו בחומרה על אנשים שלא עבדו כמו שצריך והיתה אצלנו הרבה יותר התחשבות בפרט".

.

1958: יום חנוכת חדר האוכל (מקור: ארכיון משאבי שדה)

.

1958: יום חנוכת חדר האוכל (מקור: ארכיון משאבי שדה)

.

1958: השולחנות ערוכים לסעודה חגיגית לחנוכת חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון משאבי שדה)

.

1958: צנוע אך אלגנטי. שימו לב לעיצוב וארגון התאורה הטבעית והמלאכותית (מקור: ארכיון משאבי שדה)

.

שנות ה-60 (מקור: ארכיון משאבי שדה)

.

1977 (מקור: ארכיון משאבי שדה)

.

1995: פסח בחדר האוכל (מקור: ארכיון משאבי שדה)

.

1995: פסח בחדר האוכל (מקור: ארכיון משאבי שדה).

.

2015:

.

מבט על חדר האוכל מהמדשאה

.

חזית חדר האוכל

.

ברחבת הכניסה

.

הרחבה המרוצפת בכניסה לחדר האוכל

.

המטבח

.

שלט על דלת חדר האוכל

.

ידית דלת הכניסה

.

חדר דואר צמוד לכניסה

.

תיבות

.

שטיפת ידיים

.

מודעה 01

.

לוגו משאבי שדה

.

מודעה 02

.

מודעה 03

.

מודעה 04

.

מודעה 05

.

מודעה 06

.

התפריט להיום

.

מודעה 07

.

סכו"ם

.

לקראת ארוחת בוקר

.

אולם האכילה

.

ארוחת העובדים

.

אולם האכילה

.

קיר אמנות שיצר יהושע ברנשטיין חבר הקיבוץ

.

הגשה עצמית

.

קופה

.

ריצוף שונה בין שני חלקי אולם האכילה שנבנו בפער של כמה שנים

.

צריף ראשונים

.

שלט

.

שלט

.

שלט

.

הארכיון

.

בארכיון על הקיר

.

בארונית בארכיון נשמרים חפצים מהעבר של חדר האוכל

.

סכו"ם

.

קעריות: את הלוגו יצר יהושע ברנשטיין (גנדי) חבר משאבי שדה ומורה לאמנות בקיבוץ

.

צלחת ספל קערית וסכין

.

את הקליפ לשיר לויתן של דניאלה ספקטור ביימה אחת מבנות משאבי שדה:

.

.

במושב אשלים, הסמוך לקיבוץ משאבי שדה, מסתתר כפר סטודנטים "כפר עדיאל" שתכנן משרד האדריכלים רוזן-ליננברג, שבמקרה ממש לאחרונה פרסמתי כתבה על עבודה אחרת של המשרד בנס ציונה ועל שכונת המגורים בלי מזגנים במדרשת שדה בוקר.

.

שער הכניסה

.

בית

.

בין בתים

.

בית חדש ביישוב

.

בית ותיק ביישוב

.

.

(2) חדר האוכל בקיבוץ שדה בוקר

גוש הבטון שניצב בקצה המדרשה המרכזית של קיבוץ שדה בוקר, הוא מטיפוס המבנים שעליהם אמר לי פעם מודי בר און שככה הקיבוצניקים "בנו את הפחדים שלהם כי הם הבינו שהרעיון מתפורר". כמו כל הקיבוצים בנגב שבקרתי בהם ובשונה משאר הקיבוצים, גם בשדה בוקר נראה שהרעיון לא ממש התפורר אלא רק השתנה, בלי להתרחק יותר מידי מהמקור.

יש בשדה בוקר עבודות אדריכלות צנועות אך מייצגות של כמה אדריכלים: אולם ספורט ("מרכז בן גוריון") – אדריכל חנן הברון, מועדון – אדריכל ויטוריו קורינלדי (בוצע רק חלק מהתכנית המקורית). בתי מגורים – התאמה של תכנית סטנדרטית שתכנן קורינלדי. מכבסה ומחסן בגדים – קורינלדי. ולבסוף חדר האוכל – שאותו תכנן האדריכל שלמה גלעד.

לחדר האוכל העדיפו החברים אדריכל עם ניסיון מחוץ לתנועה, וכך הגיעו לגלעד החיפאי, שתכנן חדרי אוכל רבים. קורינלדי התערב בבניין מאוחר יותר והוסיף לו פיר מעלית. כתבתי כאן כבר כמה פעמים על גלעד: הספרייה העירונית ברמת גן, חדר האוכל בקיבוץ נען, חדר האוכל בקיבות גשר הזיו, אולם ספורט בקיבוץ כברי, וגם סיבוב במשרד שלנו שנסגר בחיפה.

.

ההיסטוריה של חדר האוכל כאן כוללת בראשיתה שני צריפים ששימשו כחדרי אוכל: הראשון במחנה הצריפים שעלה על הקרקע ופעל מקיץ 1952 עד קיץ 1957. השני פעל מ-1957 עד הקמת מבנה חדר האוכל הנוכחי במאי 1971 והוא שכן ממש בסמוך אליו.

דוד ופולה בן גוריון היו חברים כאן מ-1953. בארכיון הקיבוץ אפשר למצוא כמה תמונות של בן גוריון בצריף הישן, בחנוכת חדר האוכל החדש ובארוחות יומיומית לצד חברים ומנהיגים. לאחרונה עבר חידוש מקיף ומרשים הצריף בו התגורר וכדאי לבקר בו (אכתוב עליו אולי בהמשך). בני הזוג גם נטמנו לא רחוק מכן, במדרשת שדה בוקר, בגן מיוחד ויפה שתכננו דן צור וליפא יהלום.

.

ויטוריו קורינלדי: "במשך שנים רבות הייתי 'מלווה הישוב' של שדה בוקר. נוצר ביני לבין הקיבוץ קשר מיוחד שנשמר עד היום למרות שאינני עוסק יותר בתכנון המקום או בכלל. בתור קיבוץ קטן היתה שם התעניינות מעמיקה של החברים בענייני תכנון ובניה, וכל ביקור שלי היה מגייס מסביבי לא רק את בעלי התפקידים, אלא קבוצה מכובדת של אנשים שהיו לוקחים חלק פעיל בדיון ובסיורים בשטח. ההיבט הזה תפס שם מקום חשוב, ואף על פי שתכננתי בשדה בוקר עוד מספר אובייקטים, כנראה שהם זוכרים לי יותר דווקא את מקומי במערכת ה"השתתפותית-דמוקרטית" של התכנון. במציאות הזו היו לי גם ויכוחים אתם, וזה ניכר בחוסר אחידות מסוימת המורגשת בשטח. באופן כללי שדה בוקר היה בתחילתו מעין זירת ניסויים לתכנון מדברי. האדריכל יהודה דרכסלר, אז מתכנן מחוז הנגב של הסוכנות היהודית, תכנן כמה דגמים של שיכון ומקבצי יחידות דיור שהיו אמורים להוות סביבה מתאימה לאקלים ולתנאי המקום, והיו אמורים להתאסף בתכנון ישוב שונה מהסטנדרט השבלוני של הסוכנות. היו אלה צעדי 'ניסוי וטעייה' שנמשכו אחר כך גם בתקופתי, והושפעו במידה רבה מהמדיניות התקציבית המפוצלת של המוסדות, שלא היו מעוניינים לראות תכנית ארוכת-תווך, אלא למצות תמיד רק את ההקצבה הספציפית לאובייקט זה או אחר".

"תכננתי בשדה בוקר, מלבד השכונה שראית, גם שכונת מגורים מיחידות 'אשקובית', גם התאמות של מבנה מרפאה ושל בתי-ילדים, ואת המפעל 'דביק' לסרטי הדבקה (בשלב מאוחר הוסיפו לו מבנה שלא שמר על רוח תכנון המפעל הראשון). בנוסף, עסקתי הרבה בתכנית הישוב, שבתקופתי לא הגיעה התכנית לגיבוש ולאשור סטטוטורי".

"ולסיום קוריוז: במסגרת עבודתי עם הקיבוץ, יצא לי להיות שם בתקופת בן גוריון, וגם לשבת על ידו בצריף הרעוע של חדר האוכל הראשון. הביישנות הלא-צברית שלי מנעה ממני התקרבות יותר משמעותית עם ה'זקן'…".

.

פעילות: ארוחת צהריים מוגשת מידי יום. ארוחת ערב מתקיימת אחת לשבוע ביום שלישי ומתנהלת כמפגש חברתי. בערב שבת מוגשת ארוחה חגיגית עם קבלת שבת וכן למחרת בצהריים. ליל סדר וחגים גם הם ממשיכים מסורת קיבוצית ארוכת שנים. בגלל ריבוי המשתתפים והאורחים בראש השנה ובשבועות נערכת הארוחה החגיגית על הדשא. בסוכות נבנית סוכה גדולה והארוחה מתקיימת בה.

.

צריף חדר האוכל הראשון (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

חיילי הנח"ל בצריף חדר האוכל הראשון (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

צריף חדר האוכל במבט מדרום (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

בן גוריון בצריף חדר האוכל מארח לארוחה את נשיא המדינה יצחק בן צבי (מימין לו) ורעייתו רחל ינאית (משמאל) (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

סוף שנות ה-50: דוד בן גוריון מארח בצריף חדר האוכל (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

איסוף כלים בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

במטבח הצריף (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1969: צריף חדר האוכל ברקע של יציקת היסודות לחדר האוכל החדש (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

המטבח של צריף חדר האוכל, מימין מציף בניין חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

צריף חדר האוכל מאחורי הבניין החדש (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

טקס חנוכת חדר האוכל במדשאה שלמרגלות הבניין, בן גוריון יושב במרכז שורה ראשונה (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

בן גוריון בטקס. האם היו כאן רק גברים? (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

ארוחה חגיגית לחנוכת חדר האוכל החדש, בן גוריון יושב משמאל (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

2007: חזית מזרחית וצפונית של חדר האוכל במבט מכיוון המדשאה המרכזית

.

מבנה קופסתי הנראה כמרחף מעל קומת מסד בנסיגה מקו חזית

.

חזית צפונית של חדר האוכל מכיוון אזור המגורים

.

יום העצמאות 2015 במדשאה המרכזית

.

מתנפחים למרגלות חדר האוכל. האיש שעומד על גג חדר האוכל אחראי על האומגה שנמתחה מהגג למדשאה לכבוד החג

.

חדר האוכל

.

חזית דרומית: מעבר מקורה חוצה את הבניין וממשיך את רשת שבילי ההליכה בקיבוץ

.

מדרגות עם מעקות בטון חשוף בולטות בצמוד לחזית הדרומית

.

המדרגות

.

הכניסה מחזית צפונית

.

מעבר מקורה במבט מהחזית הצפונית

.

גינה בחזית הצפונית עם צמחייה מדברית

.

במעבר המקורה לוחות המודעות

.

לוח מודעות

.

מודעה 01

.

מודעה 02

.

מודעה 03

.

מודעה 04

.

שטיפת ידיים

.

תיבות דואר בסמוך למדרגות העולות לחדר האכילה שבקומה העליונה

.

1990: הדלקת נר חנוכה (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1981: ליל הסדר (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

הקרנת סרט (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

יום העצמאות באולם האכילה 01

.

יום העצמאות באולם האכילה 02

.

יום העצמאות באולם האכילה 03

.

יום העצמאות באולם האכילה 04

.

יום העצמאות באולם האכילה 05

.

יום העצמאות באולם האכילה 06

.

ברזים

.

שטיפת כלים 01

.

שטיפת כלים 02

.

במטבח

.

המכבסה – אדריכל: ויטוריו קורינלדי

.

מול הכניסה למכבסה יוצא גגון המקושר לספסל מוצל וברקע מרכז הספורט

.

הספסל

.

מרכז הספורט בתכנון אדריכל חנן הברון

.

1991: בניין אולם הספורט לאחר השלמת בנייתו (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1991 (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1991 (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1991: אולם הספורט לאחר חנוכתו (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

הרקדה ביום העצמאות (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

קונצרט באולם הספורט (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

אירוע חגיגי לכבוד יום העצמאות (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

2000: מסיבת המילניום באולם הספורט (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

המועדון בבניין מרכז הספורט (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1964: בניית המועדון והספרייה (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1968: מועדון וספרייה (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1970: בן גוריון במועדון (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

1990: צופים בטלויזיה במועדון (מקור: ארכיון שדה בוקר)

.

מועדון וארכיון בתכנון אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

קיר קרמיקה בחזית בניין הספרייה והארכיון

.

אחת משכונות המגורים בקיבוץ שתכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי

.

הכניסה מודגשת באמצעות פתח עגול בקיר הכניסה

.

שכונה נוספת

.

שביל

.

צריף וותיק

.

אחד מהצריפים הראשונים בקיבוץ

.

בצריף בן גוריון: חדר השינה

.

סלון

.

בניין הספרייה במדרשת שדה בוקר

.

שכונת מגורים במדרשת שדה בקר שתכנן האדריכל משה ספדיה

.

בכניסה

.

הדרך לחלקת הקבר בתכנון אדריכלי הנוף ליפא יהלום וגן צור

.

בן גוריון והנגב

.

התצפית מרחבת הקבר

.

נחל צין הנשקף מרחבת הקבר

.

צין

.

צ

.

ב

.

עין עבדת – גם בעיצוב אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור

.

.

(3) חדר האוכל בקיבוץ סמר

כבר בכניסה לסמר, השוכן בצמוד לכביש הערבה, מבינים שלא מדובר בקיבוץ רגיל. ביוטיוב אפשר למצוא את מופע הריקודים הספונטני שהתנהל בחדר האוכל ותועד בכמה מצלמות. אבל בביקור עצמו מגלים את ההבדלים משאר הקיבוצים. כבר בכניסה אין שער גדול שנפתח ונסגר, אלא הפתיחות קבועה וכל אחד יכול להכנס. על הגדר ההיקפית לצד הכניסה תלוי שלט מלבני קטן עליו כתוב בכתב יד "סמר". המדבר חודר פנימה לקיבוץ והמקום נראה קצת מוזנח. למרות שכבר היתה שעת ערב מוקדמת, לא ראיתי נפש חיה. דווקא בחדר האוכל היתה פעילות, חלק שטפו, חלק סידרו וחלק ארגנו פעילות חברתית.

.

חדר האוכל נראה בחזיתו מלבני פשוט, אך כשנחשפים לחזיתו הדרומית מגלים שמדובר במבנה עגול שבמבט ראשון נראה כמו עשוי מבוץ. אחר כך התברר לי שאת האגף המעוגל הוא תוספת שבנו החברים ומדובר בבנייה רגילה. הקווים המעוגלים מתגלים גם בהמשך הסיבוב בקיבוץ. חברים רבים בנו לעצמם בתים והרחבות, כל אחד לפי טעמו האישי, כשהמשותף לכולם הוא הרצון לבנות באופן שאינו נתפס כקונבנציונלי. בעיקר מבנים מעוגלים.

בתחילת שנות ה-70 כשהאדריכל חיליק ערד ניגש לתכנן את הקיבוץ ואת בתיו, הוא יצר מבנים שונים מאלה שהיה רגיל לתכנן בתנועה הקיבוצית. ערד שהיה מהאדריכלים הפעילים בתנועה הקיבוצית ובעצמו חבר קיבוץ סער, תכנן במהלך חייו כמה קיבוצים מ-א' ועד ת': תכנן את תכנית האב והבינוי, את בנייני המגורים, הציבור והמשק. את הקיבוצים שתכנן המשיך ערד ללוות לאורך השנים ולערוך שינויים ותוספות לפי הצורך. את סמר תכנן ערד (היום בן 88) ב-1974, כשבמקביל תכנן גם את קיבוץ אליפז הסמוך, וכן את הקיבוצים כישור ופלך שבגליל העליון.

בתכנון הקיבוץ התמקד ערד בתרגום האידיאולוגיה הקיבוצית ליישוב החדש שקם בערבה הלוהטת, ולכן הנושא האקלימי היה הנושא מרכזי בו התמקד. אקלים, קרינה ואנרגיה, פיזיולוגיה ותנאי קיום, בנייה מדברית, מטאורולוגיה – אלה היו הנושאים שבהם שיתף ערד פעולה עם חוקרים ומתכננים שהתנסו בבנייה באזורים מדבריים. דוקא לציבור החברים שהרכיב את הקיבוץ לא הצלחתי למצוא התייחסות ובהיבט הקיבוצי ערד הציג כאן תכנון לקיבוץ טיפוסי. בכל מקרה, החברים בסוף הם אלה שנותנים חיים למקום, ואכן הבתים שתכנן ערד נבלעו כבר מזמן בתוך הרחבות שיצרו החברים בצורות ובחומרים שונים.

חדר האוכל הראשון של סמר שכן בקרוון במטעים של "חוות סמר" שהיתה חווה לגידול צמח הסמר המשמש לתעשיית נייר איכותי. עם הכניסה ליישוב הקבע בפסח של שנת 1976, אוכלס המבנה הנוכחי. מבנה מלבני פשוט, שחזיתו הדרומית פונה למדשאה המרכזית כשרחבה מרוצפת ומוצלת חוצצת בין השניים, וחזיתו הצפונית פונה לערבה.

חדר האוכל שוכן במבנה שנועד לשמש במקור כמכבסה. ערד סבר שברגע שהקיבוץ יגדל ויעלה הצורך בחדר אוכל גדול, אז יגשו החברים לבניית במנה גדול ומרשים. אלא שחברי סמר בקשו לשמור לכל אורך הדרך על קיבוץ קטן של 30 עד 50 חברים כדי שניתן יהיה להמשיך ולשמור על מתווה ארגוני חופשי ששומר על מחויבות החברים, עם מיעוט של וועדות וריבוי הסכמה. חדר האוכל הקטן והאינטימי ענה על הצורך והאופי ולכן הוא נותר במקומו. האופי נותר אך הקיבוץ גדל בכל זאת והיום הוא מונה כ-270 נפשות. בשנת 2000 החליטו החברים לבנות מרפסת רחבה ומעוגלת בחלק הצפוני של המבנה. ב-2002 נסגרה המרפסת והפכה לאגף חדש בחדר האוכל שמתפקד כמו בימים הטובים של התנועה הקיבוצית לב הקיבוץ.

"הכל תמיד פתוח וכל אחד יכול להכנס בשעה הנוחה לו ולאכול. יש עגלות חמות ותמיד אפשר למצוא מישהו שותה תה, מנגן על הפסנתר או סתם יושב", מספר דודו אמיתי שהיה חבר כאן בין השנים 1976 ו-1994 וכיום מנהל את ארכיון יד יערי בגבעת חביבה. "עד שנולדו הילדים ארוחות ערב שבת היו מתחילות בעשר בלילה ונמשכו עד ארבע לפנות בוקר. חלק רקדו, חלק שחקו ברידג', התווכחו או קראו. אווירה של משפחה בלי גבולות ברורים". אמיתי מדגיש שייחודו של סמר הוא ב"חוסר הסדר הבסיסי" שבא לשרת את הפרט כפי שמתאים לו ולאו דוקא לפי סדר שנקבע מראש לקולקטיב. פרט נוסף שאמיתי מחדש, הוא תרומתו של האדריכל שמחה יום טוב (גולי) מקיבוץ דליה, שסייע ונתן השראה לעיצוב המבנים המעוגלים.

והאוכל? יש דגש על אוכל צמחוני וטבעוני. במטבח אופים ומכינים לחמים, טחינה וחומוס. כמו כן נעשה שימוש בסילאן המיוצר מתמרי דקל נור הגדלים במטע התמרים האורגני הגדול בישראל של סמר.

.

הכניסה לקיבוץ סמר פתוחה לכל

.

שלט

.

1974: תכנית פריסת הבינוי בקיבוץ סמר שיצר חיליק ערד (באדיבות נעמי מורג)

.

1976: תצלום אוויר של סמר. חדר האוכל הוא המבנה המוארך בחלק העליון של התמונה, המדשאה הגדולה נמצאת כיום בחצי העיגול המרכזי ומבני המגורים בחצי העיגול החיצוני (באדיבות נעמי מורג)

.

1974: תרשים פרספקטיבי של יחידות מגורים שיצר חיליק ערד (באדיבות נעמי מורג)

.

 

סככה בכניסה לקיבוץ

.

פיס

.

חזית בניין חדר האוכל: למבנה המקורי שתכנן האדריכל חיליק ערד הוסיפו מרפסת עגולה ולבסוף סגרו אותה

.

רחבת הכניסה לחדר האוכל

.

המדשאה המרכזית והבמה

.

שביל בין הבתים

.

בתים שתכנן האדריכל חיליק ערד עוצבו בטורים של שלוש יחידות כשלכל יחידה יש גינה תחומה משלה

.

בית

.

מזכירות

.

כניסה

.

ולסיום, הסרטון הכי שווה שצולם באחד מחדרי האוכל בקיבוצים – צולם כאן בסמר:

.

★

תודה לכרמלה אלון, אבישי אלון ז"ל, זהבה קלעי, אסתר גלפנד, מיכה שרמן, אביבה פופר, אדריכל ויטוריו קורינלדי, נעמי מורג, פזית אבורביע ולדודו אמיתי.

★

★★

★★★

חדרי אוכל נוספים שעליהם כתבתי וכדאי לבקר:

.

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (אמנון כהן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

★

שיר לסיום:

.

.