סיבוב במשרד הנטוש של אדריכל שלמה גלעד ועוד / חיפה

את האדריכל שלמה גלעד מעולם לא הכרתי, הוא נולד בפולין בשנת 1922 עלה לארץ ישראל בגיל 11 וליווה את הקמתה של המדינה, כך שסיפור חייו הוא סיפורו של המקום.

כמה מהמבנים שתיכנן הינם מהבולטים בישראל וקשה להתעלם מהם לטוב ולרע, מכל מקום בשנת 2005 הוא ניפטר ובתו החליטה לחסל סופית את משרדו ששכן באחד מרחובות העיר חיפה. שלישיית טרמיטים יצאה בהזמנת הבת מבצלאל בירושלים לבדוק מה ניתן לשתות למען הדורות הבאים מהמשרד. את העסק הוביל צבי אלחייני ואיתו הגענו מירי ואני.

התמונות ברשימה זו נלקחו מאותו ביקור עצוב ראשון ואחרון שנערך לפני שלוש שנים וחצי במשרדו הגדול, הריק והמבולגן של גלעד – רגע לפני שנימחק. בסוף גם כמה תמונות מסיבוב קצר שבא אחרי, בחיפה.

 

 

האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר הגיע לישראל בשנת 1964, או למעשה הוא נימלט לישראל היות ובברזיל הוא היה מבוקש בעקבות האסון שהוא תיכנן והקים שם, העיר ברזיליה, שהיא אומנם יצירה ארכיטקטונית מרהיבה, אך היא היוותה אסון כלכלי לברזיל.

בישראל נימאייר היה אורחו של היזם והמלונאי יקותיאל פדרמן, ותוך תקופה מאד קצרה של ששה חודשים תיכנן שורה ארוכה של פרויקטים בכל רחבי הארץ – שאף אחד מהם לא בוצע (כיכר המדינה, מתחם נורדיה-דיזינגוף סנטר היום, מרכז פנוראמה בחיפה, עיר אנכית בנגב ועוד). אחד מאותם הפרויקטים הוא פרויקט קמפוס אוניברסיטת חיפה במרומי הר הכרמל, שהקשר בין מה שתכנן נימאייר למה שבוצע בפועל הוא קלוש ביותר.

רחבת הבטון העצומה שהציע נימאייר הפחידה את אנשי חיפה, אך לבסוף התכנית אושרה והופקדה בידיו של שלמה גלעד שעשה בתכנית כבשלו, ובשל כך שונתה עד לבלי היכר מהתכנית המקורית (מאמר קצר על נימ אייר בישראל מאת צבי אלחייני, ניתן לקרוא כאן).

לאחרונה חזרתי וניזכרתי שקיים כזה דבר Youtube והתחלתי להעלות לשם סרטונים, אז כאן ישנו קישור לקטע קצר שצלימתי באותו יום במשרד הנטוש, ואולי הוא משלים משהו במבט.

כמו אצל כל אדריכל מהדור הישן על הקיר היו תלויים תצלומי פרויקטים בשחור-לבן מודבקים על לוחות עץ, ובכניסה ציור קיר של המודול של לה-קורבוזיה – שהופיע אצל לא מעט מבני הדור הזה, ועד היום בכניסה לחללית של כרם הלברכט יש את הציור שהותיר אחריו האדריכל אריה שרון שמשרדו שכן במקום.

צבי לקח ספרים שחשב שיתאימו לספריית המחלקה לארכיקטורה בבצלאל, אני מצאתי גיליון קורות חיים שבעקבותיו הענקתי לגלעד ערך בויקיפדיה, וגיליון משבצות עם אלכסונים שהיווה בסיס לסקיצות לתכנון מבנים, בהם היה דגש על צורניות. הגיליון הזה עזר לי מאוחר יותר להבין את הצורניות המורכבת של פרויקט של צמד אדריכלים אחר אידלסון וצפור בגבעת התחמושת (מיחשבתי את התכניות לביאנלה בוונציה).

מאחד הספרים הישנים גלש תצלום של בחורה עירומה כביום היוולדה שככל הנראה נגזרה מתוך יריחון פונוגרפי משנות ה-70. התמונה שהייתה מאד חריגה למקום ולזמן, נילקחה מייד והודבקה על כריכת ספר הסקיצות שלי, ומאז ועד שסיימתי אותו – היה זה ספר הסקיצות שמשך הכי הרבה תשומת לב בכל מקום שהייתי שולף אותו.

בין כל הניירות, מצאתי את עבודותיו של גלעד מתקופת לימודיו בטכניון, שם למד בראשית שנות ה-40 של המאה שעברה. בין הפרויקטים ניתן היה למצוא הצעה להסבת מצודה עתיקה בלבנון למגורים מודרנים למשפחה. צבי אומר שדברים כאלה היו רגילים לעשות באותן שנים: הכיתה הייתה נוסעת ללבנון, לומדת ארכיטקטורה ועושה פרויקט במקום.

מודל "הבונקר" (הקרוי כיום אולם הקימרון) – אולם תרבות שהוא למעשה גם בונקר שנבנה בשנות ה-60 סמוך לבית שאן, ניצב עדיין בלב המשרד אבל הוא היה כבר מפורק וככל הנראה הושלך לאשפה לאחר שהלכנו. בכל מקרה, זה עדיין אחד מהפרויקטיים המקומיים המעניינים ביותר שנעשו בישראל, ואם תגיעו לבית שאן אז כדאי לראות את המקום.

כמה מילים על מירי, שמופיעה כאן בתמונות: מדובר בבחורה בלונדינית שמשום מה הייתה צובעת את השיער לכל מיני צבעים. יש בנות שלא מבינות שישנם ערכים עליהם יש לשמור, היות והייתי דלוק עליה זמן רב, הצביעה פגעה בי קשות. 

בקיצור, זה מה שנשאר: האדריכל שלמה גלעד ניטמן באדמה וכל שנותר הם המבנים שהוא הקים אחריו, מה יכול אדם לרצות יותר מזה שגם אחרי מותו פועלו ימשיך לעבוד, לתפקד ולייצר אירועים.

העמסנו הכל על הג'יפ של צבי, נעלנו אחרינו את הדלת וירדנו מהכרמל. בדרך לכביש מס' 2, צבי עצר בחריקת בלמים ליד אחת מהחנויות האחרונות שנותרו בשוק הפשפשפים של חיפה, מקום שקרית הממשלה כבר השמידה ברובו ורק פה ושם נותרו עדיין משום מה על תילן מספר חנויות ותיקות שמסרבות להתפנות ולהמחק מהמפה. צבי קלט בזוית עינו בעת הנסיעה – כד קרמיקה (הוא משוגע לנושא, ובצדק) מאחד מהמפעלים שייצרו כאלה בארץ בשנות ה-50. המחיר שדרש המוכר היה גבוה, וצבי ויתר ואנחנו המשכנו חזרה לתל אביב.

 

 
 
 
 

והנה מודל הבונקר, תמונה שלו מזמן יציקתו ניתן לראות על הקיר בתצלום הראשון המופיע בראש הרשימה:

 

עמדת המזכירה, כשבינה לבין תצלומי הפרויקטים שמעל תלויות גלויות שנשלחו על ידי עובדי המשרד במשך השנים מאתרים בעלי חשיבות ארכיטקטונית מרחבי העולם:

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חיפאית  On 16/08/2009 at 14:09

    בניין חסר כל היגיון אדריכלי, באחת הנקודות הגבוהות בכרמל, המשמש משכן למשרדי האדמינטרציה של האוניברסיטה, ובקומה העליונה אולם כנסים ע"ש אביבה וסמי עופר (מי אם לא הם יאים לבניין הנתעב הזה. כולו רהב, שחצנות, זלזול בסביבה, ובערכי הרמוניה, אסתטיקה ובשכל הישר. הזדקרותו הפאלית הנראית למרחק עשרות קילומטרים מבטאת בעיני את הרהב האקדמי במירעו. בנוסף, בזמן רוחות הוא מתנדנד כמו בניין קלפים ונותן תחושה של מגדל בבל לפני קריסתו.
    מתי כבר ייחרב סוף-סוף?

  • נועם  On 16/08/2009 at 16:46

    שונא את מגדל אשכול

  • .  On 16/08/2009 at 21:16

    יכולה לעזור.
    פנו לגב. יהודית כהן בטלפון: 03-5188234
    יש להם סיפריה ושם אפשר לשמור מסמכים וספרים בעלי חשיבות.

  • אהוד  On 18/08/2009 at 9:11

    לשלושה בניינים
    ולהרוס את הבניין הנוכחי
    שווה את ההשקעה

  • עייף מהתמימות  On 31/10/2009 at 18:28

    כל כך קל להתלונן אבל המבנה הזה הוא אייקון!
    הוא חיפה!
    לטוב ולרע.

    נימאייר ראה את הנסתר בעוד כמה שנים יהיו יותר ויותר מגדלים ומגדל לא יהיה תופעה כזו יוצאת דופן כיום ניתן לראות אותו למרחקים וכולם יודעים, הנה חיפה.

    אף אחד לא אומר הנה המגדל המכוער הזה, כולם אומרים, הו! הנה חיפה!
    כי זה מה שהמגדל הזה אומר ועוד במגדל חינוך
    חבל רק ששאר המבנים שתוכננו, לא נבנו.
    איזה קמפוס.

  • מרדכי בן חורין  On 12/10/2011 at 7:51

    הוא היה מורה שלי בטכניון. היה מורה מצוין, אדם נפלא. הציע לי להמשיך מיד עם סיום הלימודים, להיות אסיסטנט וסרבתי כי חשבתי שזה מוקדם מדי.

  • Ronit Vaida Tubul  On 24/06/2017 at 20:15

    שלום רב,
    איזה יופי של כתבה וזיכרון של פרופ׳ שלמה גלעד זיכרונו לברכה. משרד גלעד הוא חלק מילדותי והיתבגרותי.הייתי באה לעבודה של אימא ויושבת לידה מתעניינת בתיכונונים שלה,מארחת לה חברה.
    אימי שלומית ויידה ז״ל שניפטרה לאחרונה ב14לינואר 2017 ,הייתה אחת האדריכליות עובדות במשרדו של פרופ׳ גלעד במשך שנים ארוכות.הפרוייקטים שעבדה בהם :מגדל אשכול אוניברסיטת חיפה,מגדלי פנורמה,בנייני הממשלה בעיר התחתית.
    זוכרת מצויין את המשרד והתמונות החזירו אותי לימים ההם,מתגעגעת מאד לימים שאימא שלי הייתה בשיא כוחותיה ותכננה ושקדה יחד עם הצוות במשרד.
    היא נפטרה לאחרונה ולפחות המונומנטים עומדים על כנם ומזכירים לי אותה ואת הכישרונות שלה.
    אני גאה בעבודתה של אימי שלומית ויידה ז״ל בתיכנונים של הצוות הארכיטקטים במשרדו של פרופ׳ גלעד.
    חלק בלתי נפרד מחיפה היפה סמל עיר!!!
    כל מבנה שתוכנן במשרדו של פרופ׳ גלעד ראוי להערכה ודוגמא.
    כתבה מקסימה כתבתם כל הכבוד!!
    יהי זכרם ברוך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: