סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ בית העמק

קיבוץ בית העמק הוא קיבוץ מיוחד: הוא הוקם בכפר הפלסטיני כויכאת ועד היום חלק מבתי הקיבוץ הם בתי אותו כפר או שאבניהם משמשות לבתים מאוחרים. בנוסף, יש בבית העמק בית כנסת שנחנך במאי 1975. את בית הכנסת כמו את מרבית בתי הקיבוץ שנבנו עד לאחרונה תכנן האדריכל פרדי כהנא, חבר הקיבוץ, מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית שמציין החודש יום הולדת 90 שנה. ביום שישי עשיתי אתו ועם שאול סיבוב בקיבוץ ומבית הכנסת התרשמנו במיוחד.

סיפורו של בית הכנסת מתחיל בחוות הכשרה של תנועת "בלאו-וייס" באזור נידח בדרום גרמניה. החווה חוסלה עד מהרה, אך שרידי ארון הקודש של בית הכנסת של ההכשרה שרדו בעליית גג, התגלו במקרה על ידי בן הקיבוץ והתגלגלו לכאן יחד עם תרומה להקמת המבנה.

ועל כך ברשימה זו. וגם רציתי להזכיר שביום שישי הקרוב אעביר סיור בקמפוס גבעת רם בירושלים אליו ניתן להירשם כאן.

.

קודש

.

מפת התמצאות

.

חזית דרום-מזרח (צילום: פרדי כהנא, 2000)

.

קטע מחזית מערבית (צילום: פרדי כהנא)

.

חזית הכניסה לבית הכנסת: מסך זכוכית עם דלת עץ לבנה וידית המורכבת מלוח עץ

.

מבט מתוך מבואת הכניסה אל חזית הזכוכית

.

במבואת הכניסה שתי דלתות מקשרות אל האולם וביניהם עבודת טקסטיל אמנותית עם פסוק מספר תהילים

.

אולם בית הכנסת משותף לנשים וגברים אך קיימת מחיצת עץ המתניידת בקלות ונועדה לחצוץ בין אולם תפילה וחדר עיון (מימין)

.

שאול משוחח עם פרדי

.

ארון הקודש תופס את אחת משמונה צלעות המבנה כשמשני צידיו חלונות ויטראז' המדגישות אותו על פני שאר הקירות, אור טבעי גם חודר מפתחים בתקרה

.

פתחי החלונות בתקרה לאוורור ותאורה טבעית

.

(1) רקע

למצוא בית כנסת במעוז הנחשב לחילוני הוא דבר מפתיע, אך בבית העמק היו חברים שלא היו מוכנים לוותר על המסורת העתיקה. תחילה היו החברים הולכים ברגל למושב עמקה הסמוך ולפעמים גם לשבי ציון. בשנות ה-60 החברים כבר לא היו צעירים והיו גם יותר מבוססים ולכן מיסדו תפילות באולם בית הספר שבמרכז הקיבוץ.

לאחר שאחד מחברי הקיבוץ, ציון חבשוש, איתר במקרה (בעת טיול בגרמניה בשנת 1964) בעליית גג של בית מגורים בחוות מרקנהוף השוכנת בדרום גרמניה, סמוך למשולש הגבולות עם צרפת ושוויץ, שלושה עמודי עץ שהיו חלק מארון הקודש בחוות ההכשרה, התגלגל העסק וממנו צמח בית כנסת של קבע בקיבוץ בית העמק. ההכשרה שפעלה בתחומי החווה בין השנים 1929-1917 ומטרתה היתה להכשיר צעירים יהודים לקראת עלייה לארץ ישראל. ואכן קבוצה מהצעירים שהוכשרו בחווה עלתה לארץ ישראל והיתה בין מייסדי קיבוץ בית זרע שבעמק הירדן (על חדר האוכל בבית זרע כתבתי כאן). לשירות החניכים הוקם באחד המבנים בחווה בית כנסת שכלל ארון קודש וחלון ויטראז' אותם עיצב האמן פרידריך אדלר. עם חיסול חוות ההכשרה נותר ארון הקודש באתר, פורק וחלק מפרטיו נשמרו בעליית הגג. חלונות הויטראז' שעיטרו את הפתחים באולם התפילה היו יקרים ולכן הועברו למוזיאון תל אביב לאמנות.

.

1920: חברי ההכשרה בחווה במרקנהוף גרמניה (מקור: ארכיון בית העמק)

.

עם איתור שרידי הארון החליט ארנסט פרנקל שהיה בוגר ההכשרה ובנו היה חבר בקיבוץ בית העמק, לתרום סכום כסף לבניית ארון קודש שישלב בתוכו את שלושת העמודים שהתגלו. מלאכת עיצוב הארון נמסרה לאדריכל פרדי כהנא. את הארון עיצב כהנא כארון נייד שניתן להזיז ממקום למקום היות ובזמנו לא היה אולם קבוע לתפילה אלא השתמשו באולם בית הספר. כדי לתת נוכחות לעמודים ההיסטורים עיצב כהנא את הארון בצורת משולש, כך שבכל פינה ניצב היה אחד מהעמודים. את הפרוכת תרם פרנקל ואת בניית הארון עצמו ביצע בנגריית הקיבוץ הנגר הנוצרי אליאס שהיה מתרשיחא. פרנקל שהתרגש מהאירוע החליט לתרום סכום נוסף שיסייע בהקמת בית כנסת קבוע בקיבוץ. 

בית כנסת בקיבוץ לא היה דבר מקובל. כהנא מספר: "באותם ימים לא היה מקובל שבקיבוצים החילוניים יבנה בית כנסת, אם כי כבר הוקמו כמה חדרי תפילה בקיבוצים שונים בעיקר לשימוש של ה'זקנים' והורי החברים'. ההצעה נדונה בכובד ראש, היו התנגדויות 'אידאולוגיות', אך בסופו של דבר, ההצעה התקבלה ונתבקשתי להכין רעיונות להקמת בית הכנסת".

לאחר שהושג התקציב שברובו הגיע ממשרדי ממשלה, ההסתדרות ותרומות פרטיות נוספות על אלה של פרנקל ניגשו החברים לבנייה ב-1973. כהנא תכנן את כל הפרטים הכי קטנים בבניין, כולל ארון הקודש החדש. את הארון הנייד פרקו ולקחו את שלושת העמודים ושילבו בארון קבוע וחדש אותו יצרו שניים מהחברים בנגריית הקיבוץ. הפעם שניים מהעמודים ההיסטורים ניצבים בחזיתו וחשופים לעין, ועמוד שלישי נחשף רק כשמסירים את הפרוכת המכסה על הארון. הפרוכת שתרם פרנקל לארון הנייד הועברה לארון החדש. משני צידי הארון חלונות אנכיים בהם הותקנו חלונות ויטראז', אותם יצרו ילדי הקיבוץ בהנחיית לאה פרנקל – חברת הקיבוץ, בת זוגו של רפי פרנקל וכלתו של ארנסט פרנקל.

ב-22 במאי 1975 נחנך בית הכנסת החדש בנוכחות שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג, הרב הראשי לנהריה ד"ר אהרון קלר ורב ההסתדרות ח"כ מנחם הכהן. לאירוע הזמינו חברי בית העמק את חברי קיבוץ בית זרע שהיו חניכים בשנות ה-20 בחוות מרקנהוף. "חברינו יהודה מאיר, גבאי בית הכנסת, ובנימין (בוג'ה) יוגב,  'הרב שלנו' מנסה כל השנים לשמור על המורשת התרבותית-לאומית בבית העמק", מוסיף כהנא. ב-2010 כתבה שני הסטן מאמר על בית הכנסת במסגרת לימודיה באוניברסיטת חיפה המסכם את סיפורו של בית הכנסת.

.

1971: ארון קודש נייד באולם בית הספר (מקור: ארכיון בית העמק)

.

תפילות מתקיימות כאן בערבי שבת ובשבת בבוקר, וכן בחגים. כאן מקיימים בריתות ובר מצוות, כשבעבר היו מידי שנה מכנסים את כל ילדי שכבת הגיל הרלוונטית לטקס בר מצווה משותף.

בית הכנסת מוגדר כ"בית כנסת חילוני". אין בו הפרדה בין מתפללים ומתפללות. המחיצה הניידת שחוצה את האולם נועדה רק לחצוץ בין אזור התפילה ובין אזור העיון. בשנים האחרונות התמעט מספר המתפללים ומידי שבת, לפי כהנא, בקושי מצליחים להשיג מניין.

.

תחילת שנות ה-70: מקום תפילה זמני באולם בית הספר במרכז הקיבוץ (מקור: ארכיון בית העמק)

.

תחילת שנות ה-70: קריאה בתורה באולם בית הספר (מקור: ארכיון בית העמק)

.

2009: תפילת כל נדרי בבית הכנסת (צילום: פרדי כהנא)

.

.

(2) תכנון

"העיקרון המנחה היה שבית הכנסת יהווה מקום פעיל בחיי החברה ולא רק מקום תפילה", כתב האדריכל פרדי כהנא בזיכרונותיו שיפורסמו בהמשך השנה. "אי לכך עלה רעיון של בית מדרש, כלומר, מקום לימוד, חדר עיון וספריית עיון לכל החברים ובעיקר עבור הלומדים. תפיסה זו קבעה את מיקום בית הכנסת בצמוד לספריה, כך שביחד המכלול יצור מרכז עיון ולמידה. העליתי רעיון תכנוני שיאפשר שימוש של חדר העיון ברוב הזמנים, ובחגים ומועדים יאפשר את פתיחת כל החלל לבית כנסת מורחב. התכניות נדונו בוועדת התכנון והוגשו לארנסט פרנקל לעיון ולאישור. הוא מאוד התרשם, כתב לי מכתב יפה וביקש לזרז את המעשה".

כהנא שלא התנסה עד אז בתכנון בית כנסת, נסע לבקר את בית הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר בקיבוץ לביא (עליו כתבתי כאן), למד את הנושא והתייעץ גם עם רב שהיה ממונה בין השאר על בתי הכנסת בקיבוצים. "הרבנות ומשרד הדתות היו באותם הימים, מאוד מעוניינים בהקמת חדרי תפילה בקיבוצים ה'אפיקורסיים' והתקבלתי באהדה". בהמשך, תכנן כהנא בית כנסת נוסף – בקיבוץ כפר המכבי (רק תכנון עקרוני, את התכנון המפורט המשיך אדריכל אחר).

מיקום בית הכנסת הוחלט שיהיה בצמוד לספרייה (שתוכננה במקור כחדר קריאה לחברים ואחר כך הוסבה לספרייה). הסמיכות יצרה מצב שהבטיח שימוש קבוע ויומיומי בבניין: בספרייה יהיו הספרים ובמבנה הצמוד יקראו בהם. צורת המתומן נבחרה לתכנית הבניין מהסיבה שהמתומן אפשר חלוקה של האלם לחדר תפילה ולחדר עיון. אחת משמונה הצלעות, זו הפונה לכיוון דרום-מזרח, לירושלים, נקבעה כחזית הכוללת את ארון הקודש כשמשני צידיו נקבעו חלונות אנכיים בהם שולבו חלונות זכוכית צבעונית שיצרו ילדי הקיבוץ. כהנא גם דאג להדגיש את צלעות האולם באמצעות פתיחת חלונות בתקרה המחדירים קרני שמש לא ישירות.

.

תכנית המציגה את חלוקת האולם לאזור תפילה וחדר עיון (ארון הקודש למטה מימין מכוון לכיוון ירושלים – דרום-מזרח, מקור: פרדי כהנא)

.

תכנית המציגה ניצול מלא של האולם (מקור: פרדי כהנא)

.

חתך ובו בולטים חלונות התקרה (מקור: פרדי כהנא)

.

סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת ובו האדריכל פרדי כהנא מסביר על ארון הקודש:

.

.

1975: בית הכנסת ביום חנוכתו (מקור: ארכיון בית העמק)

.

2016: ניצול מלא של האולם באמצעות הסרת מחיצת העץ (צילום: פרדי כהנא)

.

.

(3) האדריכל פרדי כהנא

בודדים האדריכלים שתכננו את היישוב בו הם חיים מ-א' ועד ת', האדריכל פרדי כהנא הוא אחד מאלה. הוא נולד בצ'כוסלובקיה ב-1927 ונשלח לבדו בתור נער ללונדון במסגרת ה"קינדר-טרנספורט". כך ניצלו חייו, יחיד במשפחתו שלא שרדה את השואה.

למד אדריכלות בפוליטכניק בלונדון ועלה לארץ ב-1954. כאן הצטרף לקיבוץ בית העמק והפך לאחד מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית. הוא תכנן הכל: מבני מגורים, ציבור חינוך ומשק בקיבוצים רבים שעל חלקם כתבתי כאן כמו חדרי האוכל בכפר בלום, בראש הנקרה, בכפר החורש ובית הנצחה בנצר סרני. עם הפרטת מחלקת התכנון של התנועה, פרש ופתח משרד בקיבוצו אותו סגר לפני כמה שנים.

כהנא היה פעיל אידאולוגי שנים רבות בתחום התכנון בתנועה הקיבוצית וארגן כנסים ופרסם מאמרים. ב-2011 פרסם את ספרו "לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910" – מספרי האדריכלות הבולטים שפורסמו בישראל. הספר תורגם לאחרונה לאנגלית וניתן להשיג אותו באתר אמזון בגרסה דיגיטלית (Neither Village nor City – The Architecture of Kibbutz). הספר מציג תמונה רחבה וממקור ראשון של התכנון הקיבוצי, שהוא ככל הנראה היצירה המקורית והייחודית ביותר שהביאה לעולם האדריכלות בישראל. החודש הוא בן 90 ובשנה הבאה יפרסם ספר ביוגרפי-מקצועי.

.

אדריכל פרדי כהנא (מציץ מפתח בחדר האוכל)

.

.

שאול משוחח עם פרדי

.

לוח בכניסה ועליו שמו של התורם – ארנסט פרנקל

.

הויטראז'ים המקוריים שעיטרו את בית הכנסת בחוות ההכשרה במרקנהוף נתרמו לעיריית תל אביב והופקדו באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות. על קיר בית הכנסת מופיע צילום שלהם

.

ציור של ארון הקודש תלוי בכניסה

.

ארון הקודש ומשני צידיו הויטראז'ים שיצרו ילדי הקיבוץ: בארון משולבים שני עמודי העץ ששרדו מארון הקודש של בית הכנסת במרקנהוף

.

כותרת אחד העמודים

.

העמוד השלישי ששרד ניצב בתוך הארון

.

לוח זיכרון בארון הקודש

.

פרוכת הבמה

.

אולם עיון תופס מחצית משטח המבנה וניתן לחבר אותו בקלות לאולם התפילה וליצור אולם אחד גדול

★★

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה (טוביה קץ)

(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)

(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

(39) חדיד הנטוש

(40) מושב בני דרום (אליהו משאלי)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עפרה פלמר גרנות  On 27/06/2017 at 7:55

    תודה על תיעוד מכבד ונפלא למבנה מיוחד ולקיבוץ הקרוב לליבי.

  • מעין אלכסנדר  On 27/06/2017 at 14:25

    תודה רבה על הפוסט היפה והמפורט. אני נינתו של פרידריך אדלר שעיצב את העמודים ואת חלונות בית הכנסת במרקנהוף. ההורים שלי ביקרו בבית הכנסת בבית העמק, אני עוד לא, ושמחתי לראות את התמונות והמידע.
    חלונות הויטראז' "12 שבטי ישראל" ממרקנהוף שייכים לאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, תרומתו של קונרד גולדמן לאוסף האמנות המתהווה שאסף מאיר דיזנגוף. באוקטובר 2012 הוצגה במוזיאון תל אביב תערוכה מעבודותיו של אדלר, והחלונות במרכזה. כיום הם מוצגים בתערוכת הקבע של בית התפוצות.

  • izi  On 27/06/2017 at 17:57

    תודה בחלט מושקע + מעניין ….. חסר לי נתון מה קורה בימים אלה… התנהלות בערבי שבת וכו'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: