סיבוב בקיבוץ בארות יצחק ובית הכנסת בתכנון יוסף שנברגר

עדכון: בעקבות הרשימה על חמת גדר שפרסמתי כאן לפני חודש, הורה מינהל מקרקעי ישראל להנהלת אתר חמת גדר לפנות את האשפה והכיסאות מהמסגד. ביזוי מקום התפילה אמנם ירד מהפרק, אך המבנה עצמו נותר מוזנח וללא פתרון.

ביום ששי לפני שבועיים כשהסתובבתי עם יונתן, גיליתי במקרה שבקיבוץ בארות יצחק (דרומית לפתח תקוה) מסתתר אחד מבתי הכנסת היפים שנתקלתי בהם.

המטרה המרכזית ביום ששי היתה לקפוץ עם יונתן ולחפש איזו וילה בסביון שאותה לבסוף לא מצאנו. לכן החלטנו להסתובב קצת בסביבה. המטרה היתה להכיר את שרידי הכפרים הערבים, אך על הדרך עצרנו בבארות יצחק וכך נתקלנו באותו בית כנסת. בית הכנסת עמד ריק ממתפללים. בסמוך לו הסתובבה אחת מבנות הקיבוץ ששאלה למעשינו (תמיד בקיבוצים שואלים אותי, כאילו הקיבוץ הוא רכוש פרטי). ברשימה זו אתם מוזמנים להתלוות אל יונתן ואלי בביקורנו בחדר האוכל, מגדל המים ומועדון לחבר (לא יודע מי תכנן אותם. ניסיתי) ולבית הכנסת עליו גם אפרט.

אמנם עברו 40 שנה מאז נחנך בית הכנסת, אך האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את המבנה, הצליח ליצור מבנה מודרני שעיצובו עכשווי: חזית ראשית המחולקת לשתי מסות, שאחת מהן כוללת חלון "טלוויזיה" וצפה מעל למבואה מפולשת.

סיפורו האישי והמקצועי של שנברגר הוא מהמרתקים והייחודיים בתחום האדריכלות הישראלית: אדריכל חרדי שהרבה לתכנן בתי כנסת, מקוואות, קריות חינוך, שכונות מגורים וגם – את רחבת הכותל המערבי. ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת בבארות יצחק בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

.

80 ק"מ מפרידים בין מיקומו המקורי של קיבוץ בארות יצחק למיקומו הנוכחי. לראשונה הוקם בסמוך לעזה ב-1943 כקיבוץ דתי. במהלך מלחמת העצמאות הופגז קשות, נהרס וכמעט נכבש על ידי כוחות הצבא המצרי. לאחר המלחמה החליטו החברים, להקימו מחדש מזרחית ליהוד. זהו אחד מהקיבוצים היחידים שנותר שיתופי, מה שמעיד על איכות יושביו ועל כך שכאן העגלה לא התרוקנה. אבל אני לא מעוניין להתעכב על סיפורו של הקיבוץ אלא בבניין ובאדריכל.

על הבניין: המרכיב הבולט ביותר במבנה שנחנך ב-1972, מופיע כבר בחזית הראשית הפונה למדשאה הגדולה שלמרגלותיו. בית הכנסת נסוג במפלס הקרקע ומייצר רחבה עמוקה ומפולשת לכל אורך החזית. המפלס העליון נראה כפעלול הנדסי שמרחף מעל לבאים בשערי המקום. להדגשת האפקט, מחופה חזית הכניסה במפלס הקרקע הנסוג באבן גיר פראית בגווני כתום, בעוד המפלס העליון מטויח בטיח שפריץ לבן. לאורך כל חלקה העליון של החזית נמתח חלון ארוך ועליו מותקן סורג אמנותי. במבט ראשון נראה הסורג כמרכיב מופשט, אך במבט נוסף מתגלה כי לא מדובר ביצירה מופשטת אלא במילים המרכיבות יחד פסוקים מספר תהלים ("לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" וכו'). יצירה זו שבוצעה במסגריית הקיבוץ, עוצבה על ידי חבר הקיבוץ לשעבר נפתלי לנדסברג (2000-1920), שבשנות השמונים היה גם מנהל גלריית הקיבוץ בתל אביב. לנדסברג הותיר עבודות נוספות על מבני הקיבוץ המופיעות כאן בהמשך: עבודת קיר בכניסה לחדר האוכל ועבודת קיר נוספת במועדון לחבר. לצערי, כמעט ואין על יצירתו של לנדסברג חומר מאורגן המציג את מכלול יצירתו, ולכן אני חושב שראוי יהיה לערוך תערוכה שתמקם אותו בתולדות האמנות הישראלית ותרומתו לאמנות הקיבוצית (במקרה הזה גם באדריכלות הקיבוצית).

אולם התפילה גדול ומרשים. שני מרכיבים תופסים את העין: התקרה המחולקת לרשת תיבות באמצעות קורות הבטון, וארון הקודש המודגש במסגרת ויטראז'. את ארון הקודש עיצב האמן פרלי פלציג שחי כיום בארה"ב. עבודת קיר מפורסמת שלו, עיטרה בעבר את אולם קולנוע פאר בשכונת הדר בחיפה, שכיום משמש כמפעל. פלציג הדגיש את ארון הקודש כמוקד מרכזי בבניין באמצעות חיפוי קיר המזרח בלוחות עץ, כשאת ארון הקודש עצמו הפריד מהקיר במסגרת לוחות זכוכית צבעונית, המחדירים אור טבעי ויוצרים מעין הילה סביב לארון. הארון עצמו בנוי בטון, עליו עיצב פלציג תבליט מנורה, רימון ושופר. פתח הארון נקבע על פי חתך הזהב. פלציג עיצב פרטים נוספים בחלק זה של האולם כמו הבמה המובילה אל הארון ומורכבת משתי מדרגות מעוגלות, שגם בהן על פי חתך הזהב קבע את עמוד התפילה של החזן. עמוד התפילה מעוצב כפשוטו: עמוד דק ומינימלי, כך שלא יפגע בעוצמה של ארון הקודש הנהדר.

יצירת אמנות נוספת באולם נמצאת בעזרת הנשים. העזרה נמצאת במפלס העליון באחורי האולם. לא הכי שוויוני ולכן לא הכי מתאים לקיבוץ. בבתי הכנסת בקיבוצים יבנה ולביא (שגם אותו תכנן שנברגר), עזרת הנשים נמצאת רק 10 ס"מ מעל מפלס עזרת הגברים והניסיון להציג שם שוויוניות בולט. בגב העזרה נמצא חלון הסרט עם סורג המתכת שעיצב לנדסברג, ובקידמת העזרה הפונה לעזרת הגברים עיצב ערן וולקובסקי סורג נוסף. וולקובסקי נולד כאן ב-1947, למד בבצלאל ועזב את הקיבוץ. הקריקטורות שיצר, עיטרו במשך שנים את עמודי עיתון הארץ.

מרפסת מקורה צמודה לדופן הצפונית של המבנה, משקיפה אל נוף השפלה. מרפסת כזו חזרה בבתי כנסת רבים במושבים ובקיבוצים בשנים עברו. תפקידה היה לקשר בין הנוף הסובב ובין מבנה הציבור, אך כיום היא נעלמה מנוף מבני הציבור החדשים. במרפסת ובחזית נמצאים שני המרכיבים המרכזיים שהופכים את המבנה מסתם קופסה העונה על ייעוד מסוים, לסמל מקומי. בעולם בכלל ובישראל בפרט סמלים הולכים ונעלמים. דברים משתנים במהירות ודווקא העוגנים נמחקים או משתנים ובמקרים רבים לא לטובה. חדר האוכל, מגדל המים ובית התרבות הם המבנים הבולטים בקיבוצים, כשבאלה הדתיים מצטרף גם בית הכנסת. היום אמנם כבר לא מתכננים חדרי אוכל חדשים, אך בתי הכנסת למשל, הם סתמיים לחלוטין. הרבה שיש ואבן ירושלמית, חלונות עם מסגרת אלומניום מוזהבת וארון קודש מעץ מלוקק עם פיתוחים מצועצעים. לעומתם, לבית הכנסת בבארות יצחק יש נשמה. הוא דוגמה לאופן בו ניתן לראות כיצד מבנה פשוט יחסית הופך לסמל במרחב.

.

אדריכל יוסף שנברגר (משמאל) בחברת אחיו, 1973 (מתוך הספר "יושר הורי", אוסף המשפחה)

.

על האדריכל: יוסף שנברגר (1982-1912) הוא אחד מהאדריכלים היחידים בארץ שהיה גם חרדי. יליד גרמניה קיבל את הכשרתו המקצועית כאדריכל קיבל באחת מבירות האדריכלות החשובות של תחילת המאה ה-20 דרמשטדט וב-1935 עלה לארץ ישראל. כאן עבד תחילה במחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי. לאחר מכן עבד כמה שנים בסוכנות היהודית וב-1950 פתח משרד עצמאי.

אבל חוץ מהשיוך העדתי, שנברגר תכנן כמה מהאתרים היותר מוכרים בישראל. החשובים שבהם היו כמה מהאתרים המקודשים ליהדות, שבשנת 1967 חזרו לידיים יהודיות וכולם זכו לטיפולו המסור שהתאים אותם למאה ה-20 לאחר שהוזנחו שנים רבות: רחבת הכותל המערבי, בית הכנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים (בגרסה הקודמת עם קשת האבן ששימרה את ההרס הירדני) ובית כנסת הרמב"ן מתחתיו ובית כנסת חב"ד הסמוך, חידוש קבר רחל בפאתי בית לחם (בינתיים ניבלע המבנה במפלצת בטון), חידוש מערת המכפלה בחברון, וכן בית הקברות העתיק בצפת מקווה האר"י בצפת ואתר קבר רשב"י במרון.

חוץ משכונות מגורים רבות, תכנן את בית חולים מעייני הישועה בבני ברק (בשיתוף טוביה קץ) ובית החולים שערי צדק בירושלים (בשיתוף דוד אנטול ברוצקוס), ישיבת קול תורה בשכונת בית וגן, קריית החינוך בכפר חב"ד (נצפית היטב מכביש 1) וכן עשרות בתי כנסת ביישובים דתיים כמו כפר עציון, קוממיות, קיבוץ לביא, קיבוץ שעלבים, קיבוץ חפץ חיים (עליו אני כבר מכין רשימה כי בקרתי בו השבוע), קיבוץ עלומים, קיבוץ שלוחות ועוד בתי כנסת, מקוואות וישיבות רבים בעיקר בירושלים, תל אביב, בני ברק ורמת גן.

המשותף לכל עבודותיו הוא הרצון ליצור באמצעים פשוטים וצנועים מבנים שהם לא רק עונים על ייעודם, אלא מותירים רושם בקרב המבקרים בהם, ונחקקים כסמל בזיכרון. בית הכנסת בבארות יצחק הוא מהמוצלחים שבהם.

.

חדר האוכל (ארוחות מוגשות מידי יום בבוקר ובצהרים וכן בשבתות):

חזית בניין חדר האוכל. מעל לאגף השמאלי תלויה יצירת אמנות בבטון מעשה ידי האמן וחבר הקיבוץ נפתלי לנדסברג

.

בניין חדר האוכל מחולק לשני אגפים – אגף אחד עם אולם כניסה ומטבח ואגף שני ובו אולם אכילה. בתמונה: אולם הכניסה המתאפיין בקיר מסך הפונה למדשאה המרכזית בקיבוץ

.

באולם הכניסה גם עבודת קיר מעשה ידי האמן וחבר הקיבוץ נפתלי לנדסברג

.

על לוח המודעות בכניסה לאולם האכילה: תורנויות

.

כמו בכל חדר אוכל קיבוצי, גם כאן ברזיית מים וסודה

.

אולם האכילה אמנן פשוט, אך החכמה נמצאת בפרטים. כך למשל עיצוב הריצוף באולם נעשה כך שיאפשר חלוקה קלה ונוחה לכל אירוע שיתקיים כאן.

.

מראה כללי של אולם האכילה המוכן לארוחת ערב שבת

.

על כל שולחן קרש חיתוך ומפית לחלות השבת ומעמד לבירכונים

.

מגדל המים:

בבארות יצחק ישנם שתי מדשאות מרכזיות: אחת בחזית חדר האוכל ושניה בחזית בית הכנסת ומגדל המים

.

מקרה בארות יצחק נחרת עמוק בזיכרון הקולקטיבי, וצמוד למגדל המים נשען שער הכניסה ששימש את הקיבוץ במיקומו הראשון בסמוך לעזה.

.

מחורבן לתקומה

.

שלט נוסף תלוי על מגדל המים

.

בית הכנסת:

מול מגדל המים, מצידה השני של המדשאה ניצב בניין בית הכנסת שנחנך ב-1972

.

עבודת המתכת של נפתלי לנדסברג היא למעשה פרק מספר תהילים

.

העזרה האדיבה מצד סר אייזיק וליידי וולפסון שתרמו מבני ציבור רבים בשנות ה-50 וה-60 בישראל

.

החזית הצפונית של בניין בית הכנסת היא מרפסת הפתוחה אל נוף שפלת יהודה

.

מבט מהמרפסת

.

אולם בית הכנסת מתאפיין בקווים ישרים שמופיעים בכל חלקיו למעט ארון הקודש שמקבל טיפול פלסטי

.

הבמה

.

מנורה ניצבת בחלק האחורי של בית הכנסת

.

ארון הקודש נפרד מהקיר באמצעות פס ויטראז'. פתח הארון עצמו נקבע על פי חתך הזהב

.

ויטראז' 1

.

ויטראז' 2

.

סורג המתכת בעזרת הנשים שבמפלס העליון הוא מעשה ידי האמן וחבר הקיבוץ (לשעבר) ערן וולקובסקי, שאייר שנים רבות את עמודי עיתון "הארץ"

.

מבט כללי על אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

מבט על סורג המתכת בחזית המערבית, מכיוון פנים עזרת הנשים

.

רגע לפני שנפרדים, אני מביא כאן קטע מהספד על האדריכל יוסף שנברגר שנאמר על ידי מחתנו הרב ישראל גנס, ופורסם בספר "יושר הורי" שהוציאה המשפחה ממש לאחרונה:

"[…] הפסוק אומר 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל' קרוב לחמישים שנה. זכה אבא ז"ל לבנות את ארץ ישראל ואת ירושלים את ארץ ישראל וירושלים הרוחנית. מה טובו אהליך יעקב אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ישיבות קריות חרדיות, בת"י בתי אבות חרדים ומשכנותיך ישראל — מקום השראת השכינה, הכותל המערבי, המקומות הקדושים קבר רחל, קבר רשב"י במירון, בצפת ועוד, על כולם זכה לשמור שיישארו בקדושתם ולהוסיף טהרה על ידי המקוואות ברחבי הארץ שתכנן והשקיע רבות על בניני. כידוע הפקת ספר מקוואות שתכליתו ידוע כפי שכתב בעצמו בהקדמתו אולי יצליח לגלות מעט מהיופי שבמקוה הטהרה שהוא חלקו של ישראל מדורות אבותינו עד דור אחרון זה".

.

הרב בצלאל ז'ולטי, רבה הראשי של ירושלים, ספד גם הוא והתייחס בדבריו לתרומתו של שנברגר במפעל הבנייה הישראלי:

"[…] המנוח הדגול ר' יוסף שנברגר ז"ל זכה לכתר שם טוב. הוא היה בעל מעשים טובים, בנה, תכנן כמעט את כל המקוואות בירושלים, הוא תכנן ובנה את כל הקריות החרדיות בירושלים, בתי כנסת, בתי חולים, בתים גדולים, וכשאדם עושה בנינים גדולים ונשאר לו השם טוב, סימן שהוא נשא הכתר שם טוב על ראשו, ומשום כך זכה לדברי הגמרא במסכת בבא בתרא דף קט"ז עמוד א' אומרת הגמרא וישמע אגג כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב בן צרויה שר הצבא בישראל שואלת הגמרא למה בדוד נאמרה שכיבה וביואב בן צרויה נאמרה מיתה אלא דוד שהניח בן כמותו נאמר בו שכיבה יואב בן צרויה שלא הניח בן כמותו נאמר בו מיתה, כשאדם מניח בן כמותו הוא לא נקרא שמת אלא רק שכב עם אבותיו, מתי נקרא אדם אשר הוא מסתלק מהעולם הוא נקרא מת, כאשר לא הניח בן כמותו. גם אצל אברהם אבינו כאשר אמר לו הקב"ה 'כי ידעתי' אומר רש"י לשון חיבה, למה נאמר באברהם אבינו לשון חיבה לא מפני שהפיל עצמו לכבשן האש, לא מפני שהכריז בכל העולם כי יש ד' בעולם, אלא 'למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ד' לעשות משפט וצדקה' לכן נאמר 'ידעתי' לשון חיבה. ר' יוסף שנברגר, לא מת רק שכב, השאיר חתן כבנו, חתנו כבנו, שהוא היום אחד מגדולי בעלי ההוראה, מגדולי ההוראה בעיר הקודש, והשאיר בנים שהם כמותו, בעלי מעשים טובים, הם לומדים תורה וגם נושאים את כתר התורה על ראשיהם ביחד עם כתר שם טוב, ר' יוסף שנברגר ז"ל לא מת אלא רק שכב עם אבותיו, עליו אומר הקב"ה 'כי ידעתי' לשון חיבה, 'למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ד' לעשות צדקה ומשפט'. יהי רצון שיהיה מליץ יושר על רעייתו הנכבדה, על בניו ובנותיו ועל בני משפחתו ועל כל ידידיו ומכריו ויתקיים כבר הפסוק הנבואי 'ובלע המוות לנצח ומחה ד' דמעה מעל כל פנים' ונאמר אמן".

.

מועדון לחבר:

עבודת קיר של נפתלי לנדסברג על קיר המועדון

.

חלקה השני של העבודה

.

בפנים המועדון נראה כמו קפסולת זמן מ-1960. על הקיר מול הכניסה תלוי תצלום שחור לבן של קיבוץ בארות יצחק הישן

.

וכאן גם מסתיימת הרשימה

.

אני מודה לארכיון קיבוץ בארות יצחק על המידע שקבלתי מהם, וכן ליהודה שנברגר בנו של האדריכל יוסף שנברגר, על החוברת "יושר הורי" שפרסמה המשפחה וכוללת דברי הערכה ורשימת עבודות נבחרות שתכנן.

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב בתכנון ג'ניה אוורבוך

(32) בעיר הבה"דים בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין

(33) בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

(34) ישיבת קריית ארבע בתכנון דוד קאסוטו

(35) בית חולים בילינסון בתכנון רם כרמי

(36) הרמב"ן ברובע היהודי בתכנון דן טנאי

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים בתכנון ישעיהו אילן

(38) האוניברסיטאי בגבעת רם בתכנון היינץ ראו ודוד רזניק

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Doron Leitner  On 08/11/2012 at 1:20

    גם בית הכנסת בקיבוץ שלוחות תוכנן ע"י אותו יוסף שנברגר

    דורון

  • שביט  On 08/11/2012 at 10:03

    כנראה שמראה עין במקום יותר טוב כי מהתמונות שהצבת בית הכנסת נראה כמו עוד מבנה בטון מכוער משנות השבעים התעשייתיות ולא שכיית חמדה ששוה בכלל ביקור

  • bddaba  On 08/11/2012 at 10:06

    מבנה די מוצלח, גם החזית הראשית וגם הצפונית עם המרפסת, בניין חביב, אהבתי גם את עניין ההגבהה המינימלית של 10 ס"מ הבדל בין מקום הגברים לעזרת הנשים, נועז… תודה, שרון

  • arialkn  On 08/11/2012 at 10:11

    ניואנס קטן: "מנורה ניצבת בחלק האחורי של בית הכנסת". זו לא מנורה אלא חנוכיה. אחרת היו בה רק שבעה קנים ולא תשעה.

    • prilpi  On 08/11/2012 at 16:42

      זו מנורה מעוצבת כחנוכיה..

  • אסתר  On 08/11/2012 at 15:46

    נעים להכיר קיבוץ שעדיין משמר את ערכיו. באשר לשאלה מה אתם מחפשים – זה סימן לאנשים המרגישים שהמקום הוא ביתם ויש להם אחריות כלפיו. עיין ערך אוסקר ניומן וספרו הקלסי defensible space. תודה על פוסט מעניין.

  • יוסי  On 04/12/2012 at 22:46

    מיכאל שלום, כאדם שהתפלל מספר פעמים בבית הכנסת הזה זהו אכן מבנה מעורר השראה ויותר מכך בית כנסת שנעים להתפלל בו. אחד המאפיינים המעניינים הוא שבזמן התפילה אנשים נכנסים לבית הכנסת מדלתות הצד (חלונות ?) וכך נמנעת מהם הוייה דלרוזה המקובלת בבתי כנסת בהם המאחרים צריכים לעבור את כל הקהילה עד שהם מגיעים למקומם.
    בית הכנסת בקבוצת יבנה שהזכרת, עבר לפני מספר שנים הרחבה ששמרה על אופיו הקיבוצי (לכל ספרי התורה מעילים אחידים !! ואין כלל הקדשות בכל בית הכנסת) והוא שווה פוסט נפרד

  • נעמה  On 01/09/2013 at 11:01

    עוד בתי כנסת שאולי יעניין אותך לבקר בהם, נמצאים בקיבוצים סעד ועלומים. אני גדלתי בעלומים ומאד אוהבת את בית הכנסת שתוכנן ע"י טוביה קץ ויוסף שנברגר. את ביהכנ"ס בסעד תכנן משה קופמן. בתי הכנסת שונים זה מזה אבל מעניין שבשניהם מבנה בזיליקה, בו עזרות הנשים הן משני צידי בית הכנסת ומוגבהות מעט, המחיצות עשויות סבכה מעוטרת ולמעשה הן סמליות יותר ממסתירות, כל אלה מאפשרים השתתפות נשים כחלק מהקהילה (בשונה מאד ממרבית בתי הכנסת שגיליתי בבגרותי ברחבי הארץ, שם הנשים מוסתרות ולמעשה מודרות). בתי כנסת האלה 'מדברים' עם העולם בחוץ – חלונות גדולים פתוחים לנוף החקלאי/הקיבוצי. מבנים מרשימים שהם גם מרכז לגאווה קהילתית ולא רק בית תפילה.

    קצת תמונות מבית הכנסת בעלומים: http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=14968

  • ישעיהו בן ברוך  On 16/09/2014 at 12:37

    קיבוץ בארות יצחק היה הבית שלי ושל כמה חברים שבאנו מאירופה לאולפן. בימים האלו בשנת 1972 היה מנהל המשק של הקיבוץ איש נכה צהל. האיש הזה כל זמן בראש שלי, כי ממנו למדתי איך להיקלט במדינת ישראל שהיה לי חושך מצרים. בימים אלו מעלה את זכרוני בכתב והייתי רוצה לקבל את עזרתכם, כי שם האיש הזה אבד מזיכרוני. אם משהו יעזור לי לשלוח את שמו אהיה אסיר תודה שילדי ידעו את עזרתו ההיסתורית שלא תמחק ממני ומשפחתי.
    המבקש ישעיהו בן ברוך מלוד, נייד 0523010208

  • אור רמות  On 28/09/2014 at 1:01

    מיכאל שלום,
    נהניתי לקרוא אודות הקיבוץ בוא גדלתי.

    אני אחד מנכדיו של נפתלי לנדסברג.
    אם אתה מעוניין בעוד חומר עליו ועל יצירותיו צור קשר במייל
    oramot@gmail.com

    שנה טובה

  • מבקר באתר  On 14/11/2015 at 20:40

    מאד ממליץ לך לבקר בבית הכנסת בקיבוץ סעד, בתכנון שונה מאד מרוב בתי הכנסת שסקרת, עם עבודות פסיפס ייחודיות על הקירות, ואטריום מיוחד. שווה ביקור.

  • רבקה אבנד  On 29/07/2016 at 12:04

    באחת השורות הראשונות,בסוגריים, כתבת. תמיד בקיבוצים שואלים אותי,כאילו הקיבוץ הוא רכוש פרטי. אכן הקיבוץ הוא רכוש פרטי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: