סיבוב בבית הזיכרון, האנדרטה וחדר האוכל בנצר סרני

סיבוב בקיבוץ נצר סרני הוא סיבוב באדריכלות של 120 שנה. בסוף המאה ה-19 הקימו כאן השנלרים בית ספר חקלאי (חוות שפון, חוות שנלר ונקראה גם ביר סאלם) והמבנים שלהם בולטים מאוד בשטח. ב-1948 הוקם נצר סרני והפך לאחד מהקיבוצים המובילים בתנועה הקיבוצית. חוץ מחדר האוכל הענק שלהם (שכנראה הבנתי שמדובר בחדר האוכל הגדול ביותר שנבנה) יש כאן גם מבנה צנוע אך מיוחד, שנועד לשמש את חברי הקיבוץ: בקומה העליונה מועדון חברים וחדר קריאה (מ-1985 עברה לכאן הספרייה והמועדון עבר לבניין חדר האוכל), ובקומה התחתונה ספרייה (היום מחסן ויש תכנית להרחיב לשטח זה את הארכיון) וחדר זיכרון. המבנה עצמו מתוכנן ביחס לסביבה. בחלקו הוא סגור ומנותק מעט ממנה ובחלקו מחובר. ניתן להכנס לבניין מכל מיני מקומות, וכל גישה שונה מהשנייה. חתך הזהב מורגש היטב בחזית, וחוזר ומודגש גם בפרטים הקטנים של הבניין שנחנך ב-1962.

האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק ומבכירי האדריכלים שפעלו בקיבוצים במאה ה-20 תכנן את המבנה בכשרון רב. בשונה מרבים מהאדריכלים בארץ שנשרכים אחרי אופנות מלפני עשר ועשרים שנה, כהנא השכיל ליישר קו עם העולם ולבנות בזמן אמת פרויקט שהיה עכשווי לזמנו. בגלל שהבניין הוקם בתוך קיבוץ והכתיבה על אדריכלות היתה מצומצמת, לא זכה הבניין לפרסום ולא צילם אותו צלם מקצועי שיכול היה להציג את כל איכויותיו. הרשימה הזו מתקנת קצת את העוול, אבל לא לגמרי: המבנה עבר שינויים, הצמחייה כיסתה אותו ואין לי תכניות להציג כאן את התחכום. זה מה יש.

בנוסף, עיצב כהנא את סביבת פסלה של בתיה לישנסקי שהוקם למרגלות הבניין, וממוקם בסוג של בקעה. כך נוצר יחס בין מתחם הזיכרון של המבנה והאנדרטה ובין חדר האוכל המייצג את החיים העכשוויים. ועל כך ברשימה זו.

.

10509723_874219252607658_1250562517471967855_n

בחזית הבטון של אולם המופעים

.

נצר סרני

מפת התמצאות

.

(1) ביקור:

אולם חדר האוכל הענק עומד ריק. מגישים בבניין עדיין אורחות, אבל בחדר קטן. בצמוד לחדר האוכל ניצב אולם המופעים – בניין בטון עם חזית פיסולית. המתחם כולו טובל בצמחיה מטופחת ובריכות נוי. הקיבוץ עצמו תוכנן על פי המודל הקבוע של קיבוצים ולכן בקלות מצאתי את המבנה שתכנן פרדי כהנא, גם מבלי שראיתי אותו קודם לכן או שאלתי מישהו איך מגיעים אליו. יש פה הגיון.

תחילה עצרתי בבקעה בה מיקם כהנא את פסלה של בתיה לישנסקי לזכר השואה. ממנו המשכתי למבנה (ברשימה שיניתי את סדר התמונות והתחלתי עם הבית). למזלי, למרות השעה המוקדמת, שמוליק הגיע לארכיון שבקומה התחתונה שם הוא עובד. הוא פתח לפני את המבנה והסביר. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לשמוליק וגם לצביה – מנהלת הארכיון – על איתור החומרים ההיסטוריים שמקורם בארכיון קיבוץ נצר סרני. כך למשל, קבלתי מצביה עמוד מתוך עלון הקיבוץ מ-1962 שיצא לכבוד חנוכת בית התרבות / הזיכרון:

.

עלון נצר סרני

1962: עלון הקיבוץ לכבוד חנוכת בית התרבות (מקור: ארכיון נצר סרני)

.

צלם ולטר גולדשמידט 1962 חנוכיה מעל מגדל המים

1962: חזיתו הראשית של המבנה לאחר חנוכתו (צילום: ולטר גולדשמידט, מקור: ארכיון נצר סרני)

.

(2) אדריכל פרדי כהנא:

כהנא נולד בצ'כוסלובקיה ב-1927 ובהיותו בן 11 ב-1939, נותק ממשפחתו והיגר לאנגליה במסגרת הקינדרטרנספורט. "בשנת 1945 באמצע הלימודים ומיד לאחר המלחמה, נסעתי מאנגליה לצ'כוסלובקיה לקונגרס המייסד של התאחדות הסטודנטים העולמית כנציג התאחדות הסטודנטים לאדריכלות באנגליה. הזדמנות זו אפשרה לי לחזור "הביתה", בית שבינתיים התרוקן… בעקבות מה שראיתי ושמעתי, החלטתי שזה לא ביתי יותר ועלי להגיע למסקנות לגבי עתידי כיהודי צעיר ללא משפחה, הנמצא אולי זמנית בארץ מעבר – אנגליה".

עבודת הגמר שלו עסקה בפיתוח מודל של קיבוץ ולאחר שהספיק גם לעבוד ולהתחתן, עלה לישראל ב-1954. כהנא התיישב בבית העמק, קיבוץ בו הוא חבר עד היום, והצטרף למחלקה הטכנית של איחוד הקבוצות והקיבוצים והפך לאחד מבכירי האדריכלים בתנועה.

ב-1990 פרש מהמחלקה שהתפרקה והופרטה ופתח משרד עצמאי בקיבוצו. בשנים האחרונות פרסם את הספר "לא עיר לא כפר – האדריכלות ל הקיבוץ 1990-1910" ולאחר מכן כתב אוטוביוגרפיה מקצועית שטרם פורסמה.

כאן בבלוג כתבתי על חדר האוכל בכפר בלום, על תכנון קיבוץ מרום גולן וגם נתתי לו לבחור את עשרת המבנים החשובים באדריכלות הקיבוצית – שבמסגרתם בחר גם את הבית בנצר סרני. בהמשך אכתוב על עוד עבודות שעשה ושבקרתי כבר בהן.

.

IMG_5387

2014: חזיתו הראשית של הבית היום (חזית דרומית)

.

IMG_5390

מאחור מימין מציץ מגדל המים: בקומה התחתונה ארכיון, חדר זיכרון ואולם ששימש כמועדון והיום מחסן. בקומה השנייה ספרייה

.

(3) שיחה עם פרדי כהנא:

מיכאל יעקובסון: איך קבלת את העבודה?

פרדי כהנא: הקשר עם נצר סרני התחיל בסוף שנות ה-50 כש[אדריכל] אריה קסטל [מנהל המחלקה הטכנית בשעתו, מ"י], חבר נצר סרני ושמקורו ב'קבוצת בוכנוולד' היה בתפקיד מנהל המחלקה הטכנית של איחוד הקבוצות והקיבוצים והוא שהביא אותי לנצר סרני. שם הכרתי את 'הקבוצה האיטלקית' [קבוצה שמקורה באיטליה והתפלגה מקיבוץ גבעת ברנר במסגרת "הפילוג" והצטרפה לקיבוץ נצר, שנקרא בעקבות ההצטרפות נצר סרני – על שם אחד מחברי הקבוצה שנרצח בשואה, מ"י] שמרכז הבניין של הקיבוץ היה אחד מהם. בהתחלה עשיתי להם כמה עבודות קטנות מאוד. זה היה קיבוץ חדש והיו צריכים בית ילדים, בית ספר ומזכירות ולכן התאמתי את הכנסייה השנלרית שהיתה שם, לשמש לייעוד החדש. אחרי זה הם רצו להקים בית ואנדרטה לניצולי בוכנוולד.

מ"י: איך היה תהליך העבודה?

פ"כ: בתנועה הקיבוצית באותה תקופה לא קם כזה בניין. הוא תוכנן להכיל בין השאר ארכיון ובית תרבות והיה ויכוח על כל דבר: האם כן לשים שירותים או לא לשים, ויכוחים על התכנית שלי לבנות את הבניין עם עמודי ברזל. גם המיקום היה נושא לוויכוח, הם רצו מיקום יותר גבוה ואני רציתי יותר נמוך כדי לנצל את הבדלי הגובה.

מ"י: מי בנה את הבניין עצמו?

פ"כ: היתה החלטה שכל העבודה תתבצע בתוך נצר סרני. משמעות הדבר היתה שלא היה קבלן מבצע, אלא קיבוץ נצר סרני בנה הכל לבד. כך גם כל עבודת הנגרות ביצעה נגריית הקיבוץ ועבודת המסגרות ביצעה מסגריית הקיבוץ. הבניין תוכנן עם נגרות מאוד מפורטת והם ביצעו הכל עד הפרט האחרון ברמה שקשה למצוא היום. באו מכל הארץ לראות את פרטי הנגרות. הבניינים שלי מאותה תקופה היו מפורטים עד הפרט האחרון. אני שרטטתי את כל הפרטים לבד ביד – כך עבדנו אז.

.

00010

אדריכל פרדי כהנא במשרדו, בית העמק, 2013

.

מ"י: איפה בנית באותן שנים?

פ"כ: ביוטבתה, אושה, כפר בלום, גניגר, דברת ובבית העמק. היו עוד פרויקטים… ביפו תכננתי ב-1956 אולם ספורט לויצ"ו ולאחרונה קבלתי מכתב מירמי הופמן [מנהל מחלקת שמור בעיריית תל אביב-יפו, מ"י] בו הוא כותב שזה אולי הבניין הברוטליסטי הראשון בארץ ובוודאי ביפו. הוא מאוד התלהב ממנו. ככה זה היה בשנות החמישים והשישים. בשנות השבעים כבר עברתי לתכנון ישובים ותכנון של רה-תכנון, משהו כמו 50 קיבוצים בסך הכל.

מ"י: מה היו עקרונות התכנון שעליהם התבססת? מסיבוב במקום מצאתי השפעה גדולה של הסמיתסונים, כזו שהשפיעה על חלק גדול מהאדריכלים הבריטים וגם מחוץ לבריטניה.

פ"כ: אין כאן שום ייחוס ל"סמיתסונס" באמת שלא. באותן השנים הם עוד לא היו גורם להשפעה רצינית. אני יכולתי להעריך את עבודתם אבל מעולם לא התחברתי לסטריליות שיצרו. באתי לארץ מבריטניה ב-54' וזו היתה הגישה שלי אז, סוג של ברוטליזם רך. בבניין הזה החלטתי שאני הולך בעקבות הרוח של "המודולור" שיצר לה-קורבוזיה והכל נעשה עד הפרט האחרון בהתאם. נוסף לכך, הבניין עצמו נבנה לפי "הדומינו" של קורבוזיה שהורכב מעמודים ולוחות אופקיים. כל הבניין הוא בלי קירות נושאים, אלא שלד וסגירה של מסגור עץ וזכוכית. במבט לאחור, 60 שנה לאחר שנבנה אני מבין עד כמה התפיסה הזו היתה שונה ממה שהיה אז מקובל בארץ. עוד פרט קטן ומיוחד: היתה במועדון תקרה תלויה מעל הדלפק לקפה ותה במועדון [היום שוכן באולם הזה הספרייה, מ"י]. את התקרה הזו עיצבתי ברוח מונדריאן, מעין מפתח לפרופורציות של המודולור. הם שינו את התקרה והיא כבר לא קיימת. אפילו תמונה לא נשארה לי.

מ"כ: מתי ביקרת בבניין לאחרונה?

פ"כ: לפחות לפני שלושים שנה.

מ"י: מתמונות ששלחתי לך, מה השתנה מהתכנון המקורי?

פ"כ: הרוב כנראה נשאר כמו שתוכנן. בחדר הזיכרון שינו את נר הזיכרון ועטפו אותו. אבל בסך הכל הבניין נראה בסדר גמור. עכשיו אני מקווה לבקר שם בקרוב.

.

סרטון קצר שצלמתי כאן:

.

.

תמונה2

תכנית המפלס העליון – היום ספרייה (מקור: פרדי כהנא, בית העמק)

.

פ.841 צלם פיזה ש. מבט מדרום בשנות ה 60

1962: חזית הבניין הדרומית (צילום: פיזה ש., מקור: ארכיון נצר סרני)

.

IMG_5391

מדרגות רחבות מורידות לארכיון ולחדר הזיכרון. מרפסת בולטת בקומה העליונה

.

IMG_5318

השביל מוביל במפלס התחתון אל דלת עץ גדולה, כשעמודי הפלדה בולטים משני עברי השביל

.

IMG_5394

רצפת גרנוליט, קירות בלוקים, תקרת בטון ועמודי פלדה: החצר הסגורה במפלס התחתון

.

IMG_5320

מבט על חדר הזיכרון והחצר התחתונה

.

פ.841 דלת מקורית משנות ה 60 צלם פיזה ש

שנות ה-60: הכניסה המקורית לחדר הזיכרון מבעד לחצר הפנימית (צילום: פיזה שמחה מקור: ארכיון נצר סרני)

.

IMG_5322

לב בנים על אבותם

.

IMG_5319

אבן ופלדה

.

IMG_5321

תקרת בטון

.

IMG_5324

מבט מהחצר הפנימית אל מרפסת הקומה העליונה

.

פ.34 צלם צבי ק.1980 קים עדיין המעבר למטה

1980: מבט אל החצר הפנימית מהמרפסת העליונה (צילום: צבי קציר. מקור: ארכיון נצר סרני)

.

הלפיד עם הקנים מדרום.צלם מאיר סרבי-1985

1985: המרפסת במפלס העליון עם הלפיד לזכר 6 מיליון הנרצחים (צילום: מאיר סרבי, מקור: ארכיון נצר סרני)

.

IMG_5339

המרפסת בקומה העליונה משקיפה על המדשאה שמדרום ועל החצר הפנימית

.

IMG_5327

המרפסת: קצב העמודים מדגיש את השימוש במודול קבוע, קצב שמודגש גם באמצעות חלוקת הריצוף, גופי התאורה, המעקה וקיר המסך שסוגר את החזית

.

IMG_5331

עמוד-רצפה

.

IMG_5334

עמוד-תקרה

.

IMG_5332

ריצוף

.

IMG_5338

מבט מהמרפסת למדשאה שמדרום למבנה

.

IMG_5333

מעקה הברזל – גם הוא מעוצב על פי המודול הקבוע של המבנה

.

IMG_5341

חזית המבנה הצפונית: המבנה יושב על גבעה משופעת ולכן כאן רואים רק את הקומה העליונה אליה נכנסים ישירות. על החזית אין כמעט הצללה כי היא פונה לצפון

.

פ. 34 צלם צבי ק. 1980 מבט מצפון

1980: החזית הצפונית פתוחה לרחבה ומובילה הישר לקומת הספרייה (צילום: צבי קציר, מקור: ארכיון נצר סרני)

.

IMG_5342

דלת הכניסה בחזית הצפונית פונה ישירות לספרייה (במקור היה זה מועדון החברים)

.

IMG_5344

מפגש חזיתות דרום ומערב

.

IMG_5343

הבית מוקף בחצרות, חלקן פתוחות וחלקן סגורות

.

IMG_5348

חזית מזרחית ומערבית הן חזיתות אטומות כדי למנוע סינוור ליושבים במבנה. חומת אבן סוגרת על חצר פנימית המנותקת מהסביבה. מימין המרפסת בקומה העליונה פורצת את קו הבניין

.

פ. 34 צלם צ.קציר 1980 צד מזרח

1980: חזית מזרחית אטומה יחסית בדומה לחזית המערבית (צילום: צבי קציר, מקור: ארכיון נצר סרני)

 

IMG_5352

חומת האבן שסוגרת על הבית וסביבתו ממערב

.

IMG_5354

מרפסת פורצת את קו החזית המערבית וממשיכה את המרפסת המלווה את החזית הצפונית

.

IMG_5355

בטון ואבן

.

IMG_5419

מחווה לקורבוזיה: המרזב

.

IMG_5385

מבט על חדר הזיכרון מצפון (במקור לא היה קיר זכוכית אלא מעבר חופשי ופתוח. בעקבות הרחבת חדר הזיכרון, נסגר המעבר והפך לחלק מהחדר)

. .

פ.841 צלם שמחה פיזה-פינה מקורית כולל המדרגות והמעבר

1962: מבט מצפון על חדר הזיכרון שעבר שינויים. במקור היו מדרגות שהובילו מהקומה העליונה לחצר במפלס התחתון וכן היה מעבר שקישר בין החצרות התחתונות. לפני עשור הורחב חדר הזיכרון על חשבון המעבר ובוטלו המדרגות (מקור: ארכיון נצר סרני)

.

IMG_5433

חזית מצפונית של המפלס התחתון

.

IMG_5382

גוף תאורה

.

תמונה3

1962: חדר הזיכרון. למעלה מימין: השולחן עם קיר מסך זכוכית. למטה מימין: נר הזיכרון שהיום הוא עטוף בלוחות פלסטיק. למטה משמאל: דלת זכוכית גדולה פונה לחצר הפנימית – היום יש במקומה ויטראז' (מקור: פרדי כהנא, בית העמק)

.

IMG_5359

חדר הזיכרון – מבט מהכניסה

.

IMG_5361

שולחן ובו מונח ספר הזיכרון

.

IMG_5379

שולחן עץ גדול ומאסיבי נשען על קורת ברזל הנשענת על הקיר והרצפה. ברקע קיר הזכוכית הפונה לצפון

.

IMG_5366

על קיר החדר מיכל זכוכית ובו כובע, תלאי ופמוט

.

IMG_5377

הקיר הדרומי: אבן

.

IMG_5365

הקיר המזרחי: בטון

.

IMG_5369

מפגש התקרה עם הקירות: בטון

.

IMG_5376

נר הזיכרון מכניס צבע לחדר

.

IMG_5430

בקומה התחתונה שמוליק מציג את הבניין: משמאל התמונות הישנות שמופיעות כאן בהמשך

.

IMG_5432

ברקע דלת העץ המקורית למבנה ומשמאל מדרגות המובילות לספרייה שבקומה העליונה

.

IMG_5426

תמונת הבניין משנות השישים תלויה על הקיר

.

IMG_5429

האנדרטה שעיצבה בתיה לישנסקי בשיתוף פרדי כהנא וברקע בית הזיכרון

.

IMG_5416

המדרגות 01

.

IMG_5422

המדרגות 02

.

IMG_5423

המדרגות 03: מעקה המדרגות

.

IMG_5425

המדרגות 04

.

IMG_5397

המדרגות 05: מבט מהקומה העליונה

.

IMG_5398

הספרייה בקומה העליונה. עד שנות ה-80 היה כאן מועדון לחבר

.

פ.845 צלם פיזה בשנות ה 60 מועדון ומשנות ה 80 ספרייה

שנות ה-60: במקור שימש האולם העליון כמועדון לחבר, ומאז 1985 משמש ספריה (צילום: פיזה שמחה, מקור: ארכיון נצר סרני)

.

IMG_5400

הספרייה

.

IMG_5421

הריצוף

.

IMG_5402

יש גם פינה לילדים

.

IMG_5399

קטע מהדלת והחזית הפנימית הפונה למרפסת הדרומית

.

IMG_5412

חזרה למפלס התחתון: אולם המשמש כמחסן ופונה לכיוון צפון

.

IMG_5404

במחסן: שולחן ישן תוצרת נגריית נצר סרני

.

IMG_5405

במחסן: מודל אולם ספורט ובריכת שחייה

.

IMG_5407

קרדיט לאדריכל שתכנן את המודל: ויטוריו קורינלדי מהמחלקה לתכנון

.

IMG_5409

במחסן: מודל ליחידת מגורים חדשה

.

IMG_5410

גן כאן יש קרדיט

.

IMG_5413

במחסן: קלסרים – עזיבות

.

IMG_5417

מול המחסן יש את הארכיון

.

(4) שיחה עם אדריכל פרדי כהנא על האנדרטה: מיכאל יעקובסון: איך התחילה העבודה על האנדרטה?

פרדי כהנא: הכרתי את בתיה [לישנסקי] ב-1955 בכדורי. משה נצר, חבר רמת יוחנן היה שליח באנגליה וכשבאתי ארצה הוא הזמין אותי לכדורי. הגעתי לכדורי ושם חיכה לי משה ויגאל אלון. הם בנו שם בסיס גדול, עם האדריכל פינקפלד, ועליו הציבו את הפסל "הוא הלך בשדות" שבתיה עשתה. חשבתי שכל הפרופורציות היו נורא מכוערות אבל לא אמרתי שום דבר, בקושי דברתי עברית אז… הם רצו לשים בבסיס של הפסל חדר זיכרון לנופלי כדורי, זה היה בסיס גדול עם חדר בגודל 10 מ"ר, וביקשו שאני אעצב אותו. הכנתי הצעה והם קיבלו אותה. היתה חנוכה לחדר הזיכרון, קבלתי תגובות יפות וכתוצאה מכך בתיה ואני התיידדנו. היא הזמינה אותי לאטלייה שלה בירושלים. אחרי שהתחילו לבנות את הבית בנצר סרני, הזמינו ממנה פסל לזכר הקרבנות בבוכנוולד וב-68' נסעתי לראות מה היא עשתה. התרשמתי עמוקות מהדגם שהיא עשתה.

מ"י: מה היו הדרישות של הקיבוץ מהאנדרטה?

פ"כ: הם אמרו שצריך למקם את האנדרטה בנקודה הגבוהה, על הגבעה ליד הבית ורצו שאעצב אתה סביבה בהתאם. אבל אחרי התלבטות קשה אמרתי להם – לא, להפך – אני רוצה לחפור בור ולשים את הפסל בתוך הבור, כי מתוך הבור יוצאים שרידי השואה ועולים אל על, רציתי שלא רק בפסל תהיה תנופה מלמטה למעלה אלא שגם הסביבה תהיה כזו. היו מהומות וגם בתיה חששה מהורדת פסלה לעומק. אבל בסוף היא קבלה את  הרעיון ולקח זמן וגם בנצר סרני קבלו את זה והרעיון בוצע מלבד שינויים קלים.

מ"י: אגב, החדר זיכרון שעיצבת בכדורי עוד קיים?

פ"כ: לא. מתברר שלפני עשר שנים פרצו לחדר והרסו את הכל. את הפסל העבירו לתוך שטח הבית ספר והעמידו אותו בצורה לא מכובדת, אבל עכשיו אספו חתימות ורוצים להפוך את החדר הזה לחדר זיכרון לנופלי פלמ"ח.

.

סרטון קצר שצלמתי באתר:

.

.

IMG_5435

במדשאה המרכזית של הקיבוץ: את האנדרטה שיצרה בתיה לשינסקי מיקם האריכל פרדי כהנא בבקעה שחפר בנוף הקיים

.

IMG_5295

הסבר כללי על קיבוץ נצר סרני על לוח זכוכית חדש

.

IMG_5306

את הפסל מקיפה רחבה עגולה מחופה בגרנוליט כהה

.

IMG_5304

הפסל מעוצב כמו לוע הדמויות בהשפעת מיכאלנג'לו ורודן

.

IMG_5310

כאן ושם

.

IMG_5300

הדמויות בפסל משקיפות בין השאר על "בית הזיכרון" שתכנן פרדי כהנא

.

IMG_5311

דמות

.

IMG_5307

השוליים של הרחבה העגולה העוטפת את האנדרטה

.

IMG_5299

שלט למרגלות האנדרטה

.

IMG_5312

פח מלא מכלים לנרות נשמה

.

IMG_5298

הפח

.

(5) חדר האוכל ואולם המופעים:

.

IMG_5450

בהמשך המדשאה חדר האוכל (מימין) ואולם המופעים (משמאל)

.

IMG_5447

אולם המופעים 01

.

IMG_5441

אולם המופעים 02

.

IMG_5445

אולם המופעים 03

.

IMG_5259

חזית צפונית של בניין חדר האוכל

.

IMG_5263

פינת בניין חדר האוכל עם מרפסת היקפית

.

IMG_5261

אמנות בבטון בבניין חדר האוכל

.

IMG_5266

צמחייה ובריכת נוי לצד חדר האוכל ואולם המופעים. על פיתוח הנוף כאן אפשר לכתוב ספר

.

IMG_5268

אולם המופעים מימין וגשר מחבר בינו ובין בניין חדר האוכל

.

IMG_5253

מתחת לבניין חדר האוכל יש מעברים מקורים

.

IMG_5252

שאפשר לשבת בהם

.

IMG_5258

או לעבור ממקום למקום כשקיר אמנות מלווה אותך

.

IMG_5256

החיטה צומחת שוב

.

IMG_5254

התעשיה

.

IMG_5255

בטון חשוף: אהוב במיוחד על סנדי

.

IMG_5283

מבט על אולם חדר האוכל הריק

.

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

קברי צדיקים בגליל

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

נבי מוסא

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

-8-

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אפי א.  On 28/07/2014 at 10:29

    מעניין.

  • galithatan  On 29/07/2014 at 13:57

    בהחלט מעניין פרויקט התיעוד הזה. אהבתי את אדריכלות הנוף ליד חדר האוכל, מנותקת לגמרי מהבטון שיש שם בשפע.

  • שמואל הנדלר  On 04/09/2014 at 15:36

    f\כתבה מעניינת ביותר
    שמואל הנדלר- נצר סרני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: