סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים: יזרעאל וכפר החורש

בכפר החורש האדריכל פרדי כהנא, ביזרעאל האדריכל אדם איל. המשותף לשני הקיבוצים הם העצים היפים שעוטפים את כל אחד מחדרי האוכל ובכלל הבנייה על טופוגרפיה. שניהם שוכנים על מורדות הרים: כפר החורש ברכס הרי נצרת ויזרעאל במורדות הגלבוע. את הנוף עיצבו ביזרעאל אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בכפר החורש אין לי מושג אבל עד היום עצי האורן הגבוהים מרשימים.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ כפר החורש: בסמוך שוכנים בלב יער קק"ל שרידי הכפר מעלול. על שתי הכנסיות והמסגד שנותרו בו כתבתי כאן (אל תפספסו את הוידאו בכתבה).

(2) קיבוץ יזרעאל: קרוב לאטרקציה שהרסה אמנם את הנוף אך שווה ביקור חוויתי – "סקי בגלבוע". אם ממשיכים במורד אל העמק, מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כדאי גם בקיבוץ – תל יוסף בו ניצב דומם חדר האוכל שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר, עליו כתבתי כאן וגם כאן.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

10011745_1182888105074103_6040263778032607116_o

חדר אוכל ביער אורנים

.

יזרעאל

מפת התמצאות

(1) חדרי האוכל בקיבוץ יזרעאל

1.1 ביקור

השער הסגור שבכניסה היחידה ליזרעאל היה במקרה פתוח אז נכנסתי. עברתי פה כמה פעמים וכל פעם היה סגור ולא ניתן היה להיכנס. כמו רבים מהקיבוצים, השער מסתיר מאחוריו גן עדן מטופח ותוסס. בזמן הביקור, בצהרי יום שישי, היה חדר האוכל כמעט מלא. אחרי

.

1.2 חדרי האוכל

חמישה חדרי אוכל היו ליזרעאל. שניים נמחקו ושלושת האחרונים נותרו במקומם. את סיפור חדרי האוכל יש לפתוח בשני חדרי האוכל הראשונים שהפעילו החברים, וקדמו לשלושת חדרי האוכל הפזורים במרכז הקיבוץ כיום:

א. בית השיח': שני חדרי האוכל הראשונים פעלו בנקודה הראשונה אליה עלה הקיבוץ לראשונה בזרעין, כפר פלסטיני שנכבש במאי 1948. שלושה חודשים לאחר שהתרוקן הכפר מתושביו, הוא אוכלס מחדש על ידי חברי יזרעאל ובמהלך השנתיים בה אוכלסו בתי הכפר, נדד חדר האוכל בין שני מבנים קיימים שהותאמו לייעודם החדש. "תחילה התאמנו לחדר אוכל את בית השיח' שהיה הבית הגדול והמיוחד מבין בתי הכפר, אבל אחרי שהוא התחיל להתמוטט עברנו למבנה קטן יותר ויציב יותר", נזכר דניאל הרפז, ממייסדי יזרעאל. איפה בתי זרעין כיום? "רובם נהרסו כבר אז מעצמם כי רובם היו מחימר ובוץ ורק בודדים היו בנויים מאבן או בטון". האם התושבים המקוריים של זרעין באו פעם לבקר? "לא". לאחר כמעט שנתיים בזרעין, עברו החברים לנקודת הקבע הסמוכה שם קיים יזרעאל עד היום. שטח הכפר זרעין נקרא מאז "תל יזרעאל".

א. צריף ראשונים: חדר האוכל הראשון בנקודת הקבע, היה צריף שהוקם ב-1950 ושימש את החברים במשך 15 שנה. הוא ניצב עד היום מאחורי הבמה במדשאה המרכזית. לפני כשנתיים הוא שופץ באופן יסודי ומשמש כיום לפגישות חברתיות, קורסים, כנסים, יוגה, פילטיס וכו'.

ב. חדר האוכל "הבינוני": בחלק הדרומי והגבוה של המדשאה ניצב חדר האוכל הרביעי בסדר חדרי האוכל, והשני שהוקם בנקודת הקבע. מבנה דו-קומתי שבנייתו הושלמה ב-1965. בקומה התחתונה מועדון הפתוח לרחבה קטנה ולמדשאה ומשרדים. בקומה העליונה מטבח ואולם אכילה גדול עם פתחים רחבים אל נוף העמק. את הבניין תכנן האדריכל מרדכי זברודסקי (1977-1903), שחדר אוכל דומה תכנן גם בחניתה ועליו כתבתי כאן. זברודסקי היה אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית של איחוד הקבוצות והקיבוצים ותכנן בקיבוצים רבים שעל כמה מהם כבר כתבתי.

טקס חנוכת חדר האוכל "הבינוני" התקיים ביום השנה ה-17 להקמת הקיבוץ. הוא נפתח בטקס פרידה מיוחד מהצריף ששרת את החברים במשך שנות התמסדותו של הקיבוץ. כל החברים התכנסו בפתח הצריף ובאוזניהם הוקרא טקסט המתאר את פרדת הצריף מהחברים (אביא כאן חלקים ממנו):

"חברים שלום. אתם חייבים לסלוח לי על ההתפרצות למקום זה, שאין לי בו כבר שום חלק. אך אם לא אזדרז מאד מאד, ישנם כל הסיכויים שדמותי תישכח מלב, ואיש לא יגלה שום רצון להקשיב למה שיש לי לומר – בפעם האחרונה. לא אבזבז יותר מזמנכם ואגש ישר לעניין: שלום – אני אומר לכל האקונומים שלמדו אצלי, על חשבון הקיבות שלכם, איך להסתדר עם אחת מחבורות הבררנים העצבנית ביותר בעולם, בלי לדעת לבשל. שלום – אני מחזיר לכל המכשפות החמודות בצורת מבשלות, שרגישות חיכן כל כך קהתה, עד ששום כמות של מלח לא הספיקה להוכיח בעליל שהמרק די מלוח. אין ספק, שאם היה פרס נובל לדמיון, הן היו זוכות בו על בטוח, עבור מליון המתכונים: כיצד להכין בשר קצוץ שלא יהיה דומה למה שבישלו אתמול. […] אין לי שום דבר נגד חדר האוכל החדש, חוץ מזה שהוא מביט עלי קצת יותר מדי מגבוה. איפה תשיגו דלת כניסה מתנפנפת ישר לאף, כזאת, שלעולם אינך יודע מי מאחוריה, כשאתה בועט בה – אם זה לא במקרה האחות שסוחבת אוכל לחולים, והמגש עף לה מהידיים, ישר על היושבים בשולחן הקרוב, זה שבחורף אף משוגע לא יושב שם, אפילו שהמגיש יתאבד!!!! איפה, בכלל, יש רעש כזה בזמן הארוחות, רעש מדברים ושרים וצועקים שששש! רעש שהוא מיטב פרנסתם של הספציאליסטים לאולקוס במזרח התיכון? בכל אופן, עוד יש לי מה להציע. איפה תתחבו, מתחת לחדר האוכל החדש, את כל האלטע-זאכען – כיסאות ישנים, קרשים, מה שמטאטאים בכל יום, נסורת משומשת, גונג חצי קבור באדמה והמומיות של חזי ודני מהפורים האחרון? אמרתי לכם – כל זה הוא חלקי ונחלתי ואיננו עובר בירושה לשום חדר אוכל חדש, ולא אכפת לי שום דבר. ומקרב גגי השוקע, קירותיי הנופלים, חלונותיי השתומים וברזיי הדולפים, אני אומר לכם שלום".

למרות שהחברים היו בטוחים שחדר האוכל הזה ישרת אותם מכאן ועד לסוף כל הדורות, תוך זמן קצר התברר שהם טועים וחברי הקיבוץ החליטו על הקמת חדר אוכל חדש. כיום משמש חדר האוכל "הבינוני" כהנהלת חשבונות וספרייה. המועדון בקומת התחתונה משמש כחדר להתכנסויות צנועות.

ג. חדר האוכל החדש: כבר ב-1976, בסך הכל 11 שנים לאחר חנוכת חדר האוכל הבנוי הראשון, התכנסו חברי הקיבוץ להצגת מסקנות בנושא בניית חדר אוכל חדש. את הדיון פתח החבר נחמן רז והנתונים שהציג מראים כי הרעיון להקמת חדר אוכל חדש כבר היה מגובש: "קבוצת יזרעאל שילשה את אוכלוסייתה בעשר השנים האחרונות. חלק גדול מהאוכלוסייה עולים חדשים מדרום אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד. חדר האוכל הקיים מתאים ל-120 סועדים וכיום משתמשים בו קרוב ל-600 נפש. המבנה המוצע, שהוא צנוע במימדיו – 725 מ"ר – יעלה במחירי היום כ-6.5 מיליון לירות. יש לגייס את הסכום ולגשת מיד לבנייה כפי שסוכם בזמנו עם ספיר". המשך הדיון נסב על הדרכים להשיג את המימון לפרויקט.

בקצה הצפוני והנמוך של המדשאה ניצב חדר האוכל החדש שנחנך ב-1981. מבנה דו-קומתי ואופייני לשנות ה-70 בממדיו ועוצמתו. בקומה העליונה מטבח ואולם אכילה עם פתחים רחבים אל נוף העמק. בקומה התחתונה מבואה פנימית מרווחת עם אולם התכנסות ומבואה חיצונית ומקורה. קירות אמנות שיצר ברני פינק מלווים את הבאים לאורך המעברים וגם בגג יש מרפסת רחבה שניתן לנצל לאירועים.

לתכנון הבניין הוזמן האדריכל אדם איל, שלא השתייך לתנועה הקיבוצית. החברים התרשמו מחדר האוכל בקיבוץ גונן שתכנן איל יחד עם שותפו אז האדריכל דוד בסט. על חדר האוכל בגונן פרסמתי כאן תרגום מאנגלית של פרק מהאוטוביוגרפיה של בסט שלא פורסמה. בסט ואיל כבר לא היו שותפים, ובכלל את הפרויקט הוביל האדריכל מיכאל תדהר שעבד כשכיר במשרדו של איל. "חדר האוכל תוכנן טוב מאד ועובדה שהוא פועל עד היום. שלוש ארוחות ביום שבעה ימים בשבוע", מספר איזי לויתן שליווה את הבנייה של חדר האוכל וממשיך לפקוד אותו עד היום. "היינו מאד מרוצים מהתכנון. היו גם כמה דברים שהתעקשנו עליהם בניגוד לדעת האדריכלים ולבסוף התגלה שצדקנו". מה למשל? "האדריכלים רצו שהחלונות בחדר האוכל יהיו לכל גובה הקומה, אנחנו חששנו שלא נצליח להתמודד איתם ושינינו כך שהחלונות יתחילו מגובה 1.10 מטר. יצא חדר אוכל מאד פונקציונאלי". אחת הרשימות האהובות עלי כאן בבלוג, היא על חדרי זבל שתכננו איל ובסט בערד וכדאי להכיר.

.

2014-12-26 13.07.37

שלטי הכוונה בכניסה לקיבוץ יזרעאל

.

2014-12-26 13.25.13

חדר האוכל במבט מהמדשאה המרכזית

.

2014-12-26 13.25.35

השביל מתרחב והופך לרחבה מרוצפת החודרת אל מתחת לבניין

.

1997

1997 (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

‏‏עותק (3) של Imagen (7)

1981 חזית הבניין לאחר השלמת הבנייה (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

2014-12-26 13.25.48

מפגש חזיתות

.

2014-12-26 13.24.37

סככה וספסל ברחבת הכניסה

.

2014-12-26 13.25.58

רחבת הכניסה המקורה + קלנועית

.

2014-12-26 13.24.13

ספסל ברחבת הכניסה

.

2014-12-26 13.23.34

אולם המבואה מחופה בחלקו בעץ

.

2014-12-26 13.23.55

ובחלקו באבני בזלת

.

2014-12-26 13.24.03

בקצה אולם המבואה הארוך עולות מדרגות אל אולם האכילה

.

2014-12-26 13.23.30

המדרגות

.

2014-12-26 13.23.08

תיבות הדואר

.

2014-12-26 13.23.20

שמות ומספרים

.

2014-12-26 13.22.38

לצד התיבות חנוכיית הקיבות שיצר רון גרנות – צורף, בוגר בצלאל וחבר יזרעאל

.

2014-12-26 13.22.43

חנוכיית הקיבוץ

.

2014-12-26 13.22.23

קיר אמנות במדרגות, כמו את כל האמנות כאן גם אותו יצר ברני פינק, חבר הקיבוץ

.

2014-12-26 13.22.32

פרט 01

.

2014-12-26 13.21.35

במעלה המדרגות

.

2014-12-26 13.21.49

קיר אמנות נוסף במדרגות

.

2014-12-26 13.21.59

פרט

.

2014-12-26 13.21.21

חלון בתקרה חדר המדרגות

.

2014-12-26 13.21.28

הגג תוכנן לאפשר קיום אירועים, אך הוא אינו מרוצף ונותר עם בידוד חשוף ושורת מזגנים

.

2014-12-26 13.18.11

בחדר האוכל מוגשת ארוחת הצהריים

.

2014-12-26 13.18.04

חברים, בואו לאכול!

.

2014-12-26 13.18.07

חברים אוכלים

.

1981

1981: צולם מיד לאחר השלמת הבנייה, רגע לפני כניסת הריהוט (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

‏‏עותק של קבלת שבת 1998

1998: קבלת שבת (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

2014-12-26 13.17.58

עמק יזרעאל במבט מחלון חדר האוכל

.

2014-12-26 13.22.04

חדר שטיפת כלים

.

2014-12-26 13.17.02

שטיפת ידיים

.

2014-12-26 13.16.41

חזית הכניסה העליונה לחדר האוכל 01

.

2014-12-26 13.16.20

הרחבה בחזית הכניסה העליונה לחדר האוכל 02

.

2014-12-26 13.08.38

במה וצריף בקצה המדשאה

.

צריף ראשונים – חדר האוכל הראשון:

.

יזרעאל01

1950: צריף חדר האוכל הראשון ובחזיתו המדשאה (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

יזרעאל02

1952: ארוחה (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

יזרעאל05

1951: קישוטים לליל הסדר (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

יזרעאל04

1953: ארוחת ארבע וברקע תלויים קישוטי פסח (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

יזרעאל06

1953: התכנסות בצריף (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

יזרעאל03

1956: במטבח שבצריף (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

‏‏עותק של Imagen (7)

צריף חדר האוכל ששימש את החברים בין השנים 1965-1950 (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

"הבינוני" – חדר האוכל שנבנה ב-1965:

.

יזרעאל04 (1)

שנות ה-60: מבט על חדר האוכל והמטבח הפונים אל עמק יזרעאל (מקור: פרדי כהנא)

.

Imagen (19)

פסל שיצר ברני פינק (חבר יזרעאל) וברקע חזית חדר האוכל "הבינוני" (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

‏‏עותק (2) של Imagen (7)

חזית חדר האוכל "הבינוני" (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

חדר האוכל הבינוני 1978

1978: ארוחה בחדר האוכל "הבינוני" (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

חדר האוכל הבינוני 1977

1977: ניקיונות (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

Imagen (17)

ארוחה (מקור: ארכיון יזרעאל)

.

2014-12-26 13.08.41

חדר האוכל "הבינוני" מסתתר מאחורי העצים

.

2014-12-26 13.11.41

חדר האוכל הישן שוכן בקצה העליון של המדשאה ומשמש היום למשרדים ולמפגש

.

2014-12-26 13.15.08

חלון פס לכל אורך החזית חשף בעבר את הנוף לסועדים

.

2014-12-26 13.09.00

קומת הקרקע הכילה מועדון שהיה פתוח למדשאה המרכזית

.

2014-12-26 13.09.10

החזית הראשית הורכבה בעיקר מזכוכית, לעומת חזיתות העץ שחופו באבן פראית

.

2014-12-26 13.09.40

מה שהיה פעם מועדון לחבר משמש היום כמקום לסדנאות ומפגש ויש גם קיר אמנות נוסף שיצר ברני פינק

.

2014-12-26 13.09.28

גם האבן הפראית חודרת לחדר

.

2014-12-26 13.09.50

פרט מקיר האמנות שיצר ברני פינק

.

2014-12-26 13.10.47

זכוכית ואבן

.

2014-12-26 13.10.09

על הרצפה נותרה עדות לסמינר

.

2014-12-26 13.12.18

אבן פראית בחזית (וגם בפנים)

.

2014-12-26 13.12.44

מדרגות מובילות לקומה העליונה שם פעל חדר האוכל בעבר

.

2014-12-26 13.13.12

בחדר המדרגות

.

2014-12-26 13.12.37

דלתות חדר האוכל נעולות. כיום שוכנת כאן ספרייה ומשרדי הקיבוץ

.

2014-12-26 13.12.55

קיבוץ סלקום

.

2014-12-26 13.27.05

שעות פתיחת הספרייה

.

2014-12-26 12.34.41

המשכתי מיזרעאל אל עמק הירדן. נוף העמק בדרך למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד ירוק כמו שרק בחורף אפשר למצוא אותו

(2) חדר האוכל בקיבוץ כפר החורש

הסיפור של כפר החורש מיוחד: הקיבוץ עלה על הקרקע ב-1933 בראש גבעה סמוכה לנצרת וסמוך לכפרים ערבים אחרים. לקיבוץ נבנה בניין מרשים ששילב חדר אוכל עם תקרה מקומרת ולצידו מגדל דו-קומתי שנועד לצרכי ביטחון. מתמונה שמצאתי בארכיון של כפר החורש נראה כי גם נוי היה מפותח בקיבוץ הצעיר ולצד חדר האוכל נבנו טרסות עם מדרגות רחבות ומדשאה מוקפת שיחים.

בית הבראה הוקם ב-1942 על גבעה סמוכה, מדרום לגבעה עליה שכן הקיבוץ. הוא נבנה כעוגן כלכלי לקיבוץ וכך הוא גם תפקד. בבית ההבראה נבנה חדר אוכל גדול ומבנים דו-קומתיים שנועדו לאירוח האורחים. המאפיין העיקרי של כל בתי ההבראה הוא הבנייה באבן שנותרה חשופה. האדריכל פרדי כהנא סובר כי מדובר כאן בעבודה של האדריכל יעקב מטריקין שפעל רבות עם המוסדות הציונים באותה עת ואהב לעבוד עם אבן. מטריקין תכנן במחצית הראשונה של המאה ה-20 בין השאר את המצפים בבית אשל, רביבים ובגבולות וכן את מצודות חוקוק וביריה – כולם מבנים דומים לאלה כאן. הוא גם  תכנן באותן שנים בתי מרגוע במעלה החמישה, איילת השחר וקריית ענבים, כך שידע את המלאכה ולכן סביר שהוא המתכנן של בתי האבן ובהם חדר האוכל. היות וברבים מהמבנים שתכנן היה מבנה מוארך עם גג מקומר ובצמוד לו מגדל שמירה דו-קומתי, יתכן שגם תכנן את חדר האוכל המקורי של הקיבוץ בגבעה הצפונית. עד פרוץ המלחמה תפקד בית ההבראה כסדרו, אך בזמן המלחמה הפסיק את פעילותו והפך למשכנם של לוחמי פלמ"ח. מטריקין, אגב, נקבר ב-1981 בביתה קברות של קרית ענבים בסמוך לחללי הפלמ"ח ובמקרה ביום הזיכרון האחרון נתקלתי במצבת קברו ועל כך כתבתי כאן.

הקיבוץ ששכן בלב התיישבות ערבית סבל מהמתח התמידי שהיה קיים עם השכנים, מתח שהסתיים לא פעם ברצח וגניבה. לאחר הקמת המדינה היה הקיבוץ אמנם רק בן 15 אך הוא סבל מעזיבה. המוסדות הקצו לקיבוץ גרעין צעיר. בין הוותיקים ובין החדשים התגלו חיכוכים. לבסוף, חברי הגרעין שהיו הרוב הציבו אולטימטום: או הם או הוותיקים. כך תם ב-1948 עידן הקיבוץ הוותיק ועידן חדש נפתח בכפר החורש. הגרעין החדש הורכב באותה שנה מ-108 איש עם 28 ילדים, עולים מהונגריה חברי תנועת גורדוניה – מכבי הצעיר. לקיבוץ לא היו קרקעות חקלאיות גדולות במיוחד ולכן למרות חוסר ניסיונם, פתחו החברים מחדש את בית ההבראה ב-1949 בתקווה שיניב הכנסות ויספק תעסוקה לחלק מהחברים. ההתמודדות עם בית ההבראה לא היתה קלה, הוא סבל מתפוסה דלה ובגלל בעיות תשתית ואספקת חשמל, מים ואפילו מזון – השירות לאורחים לא היה סדיר.

ב-1951 החליטו ראשי הקיבוץ בעקבות גידול במספר החברים (209) והצרכים, לבצע חילופי שטחים עם בית ההבראה ששכן על גבעה שניתן היה להתרחב בה לעומת הגבעה המקורית של הקיבוץ שהיתה מוקפת בשיפועים חדים שהקשתה על התחרובת ופיתוח. החברים והחברות העתיקו את קיבוצם לבית ההבראה אותו גם בחרו למכור לחברת "מרגוע לעובד" (ב-1958 נקרא על שמו של יוסף גוריון). בית ההבראה היה סגור למשך יותר משנה ובמהלך הזמן הזה נבנו בו מבנים חדשים, פורקו ונהרסו ישנים, נערך עיצוב נופי חדש שכלל הבאת אדמה מהעמק, כיסוי סלעים, נטעו עצים ונשתל דשא, נבנו טראסות, וכל המתחם עבר שדרוג והתאמה להפעלת בית הבראה של הסתדרות העובדים. בסך הכל הכיל בית ההבראה המחודש 200 מיטות אורחים והעסיק 60 עובדים שרובם הגיעו מהמעברה הסמוכה (כיום מגדל העמק).

חילופי השטחים איפשרו לחברי כפר החורש להתרחב ולהתפתח. נותר עוד קשר עם בית ההבראה, כשהחברים ביקרו בבריכה של בית ההבראה. באותה שנה הצטרף חבר חדש לקיבוץ – אפרים קישהונט שמאוחר יותר עברת את שמו לאפרים קישון. הוא אמנם הרגיש בנוח עם החברים ההונגרים וגם עם העובדה שקיבל יומיים בשבוע לכתיבה, אך בכל שאר הימים היה אחראי על ניקיון חדרי השירותים והרחצה. אחרי שנתיים הוא עזב.

חלפו עוד כמה שנים ובית ההבראה הפסיק את פעילותו. תחילה שימש כמעון עולים בעיקר לעולים מאתיופיה. לבסוף נמכר השטח לתושב נצרת שפתח בו אולם שמחות ובריכת שחייה. משיחה עם חברים בכפר החורש, נראה כי המבנים ההיסטוריים נהרסו ואין כבר זכר לאותו מבנה עם גג מקומר ששימש כחדר אוכל. בעת הביקור האתר היה סגור.

חדר האוכל של בית ההבראה שהפך לקיבוץ הורחב לראשונה ב-1960 בהתאם להתרחבות הקיבוץ. ההרחבה אותה תכננו האדריכל אריק ראש וצבי הייני שטרן כלל אגף אכילה חדש, והאגף ששימש עד אותה עת כאולם אכילה של חדר האוכל ההיסטורי הוסב למטבח. ב-1981 החל הקיבוץ בתהליך תכנון להרחבה שנייה. העבודה נמסרה למחלקת לתכנון של התק"מ, לשלוחה של המחלקה ששכנה בקריית ביאליק ובראשה עמד האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק. כהנא תכנן גם את הרה-תכנון לקיבוץ יזרעאל, וקודם לכן תכנן מבני ציבור ומגורים רבים בקיבוצים רבים. על כמה מהמבנים שתכננתי כתבתי כאן: בית זיכרון וספרייה בקיבוץ נצר סירני, חדר אוכל בקיבוץ כפר בלום, חדר אוכל בקיבוץ כפר ראש הנקרה. ב-2011 פרסם את הספר "לא עיר, לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910" (הוצאת יד טבנקין וספריית יהודה דקל) המנתח את מרכיביו הפיסיים של הקיבוץ

יד ימינו של כהנא בתכנון היה הייני שטרן, חבר קיבוץ נאות מרדכי שהשתתף בתכנון ההרחבה הראשונה. כהנא תכנן לא רק את אולם אכילה חדש, מטבח מורחב, אלא גם אולם מופעים משוכלל שניצל את הבדלי הטופוגרפיה. למלאכת הבנייה הצטרפו גם חברי כפר החורש שביצעו את שלד הבניין, הריצוף, הקרמיקה, מסגרות, צנרת המים, הביוב והניקוז ואת ביצוע התקרה האקוסטית באולם המופעים.

כיום הכל נעול וסגור.

.

‏‏עותק (2) של SCAN_PIC0001

1949: חדר האוכל הראשון במיקום שנעזב לטובת בית הבראה (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

SCAN_PIC0001

1949: חברים וחברות בחדר האוכל הראשון (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

2002041_001

תכנית שאושרה ב-1984 לגבעת בית ההבראה: חדר האוכל במרכז עם המדשאה הגדולה בחזיתו המזרחית, הבריכה משמאל עם מדשאה נוספת שמקיפה אותו מצפון וממזרח

.

פרדי כהנא מספר על תכנון חדר האוכל בכפר החורש (1983-1981):

"בעקבות הקשרים שנוצרו עם כפר החורש, פנה אלי אהרון קידרון (ארונצ'י), מרכז הבניין, בבקשה שאכין רעיונות לתכנון חדר אוכל חדש. ביקרתי במקום ויחד עם צוות שלם של חברי הקיבוץ ניסחנו את הדרישות והציפיות: הבניין החדש יבוא כהגדלה של חדר האוכל הקיים שתוכנן בזמנו על ידי אדריכל אריק ראש והמטבח יורחב בהתאם. במידה והמדרון יאפשר קומה תחתונה, יוחלט בהמשך אם ישמש למנהלה או אולי אולם מופעים. המבנה היה ממוקם בתוך חורשת אורנים וכולם רצו לשמר אותה עד כמה שאפשר.

"הלכתי הביתה, התיישבתי ליד שלחן השרטוט ובמשך שעות ארוכות התלבטתי לגבי השפה הנכונה והמתאימה. השאלה היתה כיצד לשלב בניין בתוך יער האורנים. כיצד לתכנן בניין מודרני אך כזה שלא מנוגד לנוף אלא משתלב בו. חיפשתי משהו יותר קלאסי, שעושה אותו קדוש יותר, משהו ייחודי לכן למשל העמודים שנושאים את הגג וכשעומדים למטה רואים רק את העמודים והגג נראה שטוח ולא רואים את השיפועים והרעפים. בחדר האוכל הקודם שתכנן אריק ראש החלטתי שאני לא נוגע. לקחתי את חדר האוכל שלו ונתתי לו ייעוד חדש, את תפקיד אולם המבואה. כך לא בלעתי אותו אלא נתתי לו תפקיד מבלי לגוע בו בכלל ובלי לקלקל את מה שראש עשה. ראש הגיע לישראל והתיישב בתל אביב, אחרי שאיבד את כל המשפחה שלו בשואה. הוא אף פעם לא ממש התחבר למודרניזם והיה יותר בסגנון רומנטי גרמני.

"המקום עצמו למעשה קבע את קווי התכנון, (קווי ווקטור), כיווני גישה שונים, קווי ראייה לנוף, הבניין הקיים ומיקומו, הכניסות הראשיות והמשניות, מיקום המטבח ושכנות של המבנים הצמודים, כל אלה יצרו מרקם שממנו הבניין החדש נוצר. את המבנה החדש תכננתי 'סביב' לחדר האוכל הקיים ואותו שימרתי כערך בפני עצמו, מעין מחווה לחברי הטוב אריק ראש. עם קביעת המטריצה, התכנית עצמה התפתחה באופן טבעי והכול נקבע במקומו. בגלל שכפר החורש היה מאופיין בחיפויי אבן, בחרתי להמשיך גם את האבן בחדר האוכל החדש. אני בחרתי מאד בקפדנות את האבן שמחפה את העמוד העגול. העמודים מחופי האבן מבטאים את הצירים שמשנים את הכיוון של הבניין. את עיצוב הפנים עשה פול בילגורי מקיבוץ כפר הנשיא שעבד איתנו במחלקת התכנון.

"התכנון אכן איפשר שילוב אולם מופעים בקומת הקרקע. הפרויקט נבנה בשלמות בפיקוחו המסור של ארונצ'י. צבי (הייני) שטרן הכין את כל התכניות לביצוע כולל כל פרט ופרט הנחוץ. פול בילגורי עיצב את פנים חדר האוכל והאולם והעבודה כולה נמשכה כשנה וחצי. בניית חדר האוכל בכפר החורש היה עבורי הפרויקט האחרון שתכננתי לפני המפולת שגרמה להפסקה של העבודות הציבוריות הראוותניות בקיבוצים".

.

מנה מיוחדת: בימי שישי בצהריים הוגשו "איטריות של יום שישי" אותם ליוו תוספות שונות שמקורם במטבח ההונגרי כמו קקאו, סוכר, בוטנים טחונים, גבינה לבנה ומתוקה.

.

המצב כיום: בית ההבראה סגור ונראה שלאחר שנמכר לתושב נצרת הוא עבר תהפוכות שלא הותירו בו זכר למה שהיה בו בעבר. חדר האוכל בקיבוץ הפסיק לפעול בשנת 2002. ניסיון להפעיל אותו על ידי זכיין שפתח בו אולם אירועים לא הצליח. ב-2012 נסגר חדר האוכל סופית וציוד המטבח נמכר. מאז הוא קם לתחייה לרגעים קצרים, רק לאירועים חגיגיים של הקהילה. אולם המופעים שהאקוסטיקה בו נחשבת למשובחת במיוחד גם הוא כבר כמעט ולא פועל. מחסן התרבות הוסב לסניף דואר. משרד רכזת התרבות ומשרד להשכרת דירות (ששוכן בחדר ההלבשה לאמנים של אולם המופעים) הם שני החדרים הנוספים על הדואר שפועלים בבניין ולא נותנים לו למות.

.

‏‏עותק (2) של SCAN_PIC0001 (3)

חזית האגף הישן (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ__1

1980: חדר האוכל של בית ההבראה מימין והאגף המאוחר משמאל (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_¢_ץ_¿____ק-_נ__¿_נ___(2)

1980: חדר האוכל לפני ההרחבה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_¢_ץ_¿____ק-_נ__¿_נ___(1)

1980: חדר האוכל לפני ההרחבה הגדולה במבט מקצה המדשאה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

‏‏עותק של SCAN_PIC0001 (4)

1974: האגף החדש בבניין הוותיק מקושט לסעודה חגיגית (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

SCAN_PIC0001 (4)

1974: הכנות לסעודה חגיגית (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ___1

1981: לימוד מבנה חדר האוכל הקיים לקראת תכנון המבנה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_ף_¿__נ_ץ_¢_£11.1

תכנית קומת הקרקע עם אולם האכילה והמטבח (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

פרדי1984-05

תכנית אולם המופעים בקומה התחתונה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ___2

חתך (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

‏‏עותק (2) של SCAN_PIC0001 (1)

1983: פתיחת חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ__4

1983: חדר האוכל לאחר השלמת הבנייה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

פרדי1984-03

חזית מערבית (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

SCAN_PIC0001 (3)

חזית האגף החדש כשלמטה כניסה לאולם המופעים (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿_______ש_¿_01

מבט מהרחבה שבחזית הכניסה לאולם המופעים (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

‏‏עותק של SCAN_PIC0001 (3)

שטיפת ידיים (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

‏‏עותק של SCAN_PIC0001 (1)

בחדר האוכל החדש, ברקע לוח המודעות (מקור: ארכיון כפר החורש)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ__7

הייני שטרן עומד במרכז אולם המבואה וברקע אולם האכילה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ___3

מבואת הכניסה ואולם האכילה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

פרדי1984-02

חדר האוכל לאחר השלמת הבנייה (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿_______ש_¿_03

חצר פנימית (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿_______ש_¿_04

האולם (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ_10

האולם (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ__8

שטיפת כלים (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

פרדי 1984-01

אולם המופעים (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿_______ש_¿_05

אולם המופעים (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

‏‏עותק של פרדי1984-06

שנות ה-80: האדריכל פרדי כהנא (יושב במרכז) בין עמיתיו לשלוחת המחלקה הטכנית בקריית ביאליק. שלישי מימין – צבי הייני שטרן שערך וליווה את כל התכניות לבניין חדר האוכל בכפר החורש (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

DSC09711

חדר האוכל ההיסטורי ששימש תחילה את בית ההבראה מפנה את החזית שלו למדשאה המרכזית. משמאלו חדר האוכל החדש

.

DSC09712

חזית חדר האוכל של בית ההבראה שהוסב ב-1974 למטבח

.

DSC09743

תוספת המיזוג היא מתחילת המילניום

.

DSC09744

קטע מהחזית

.

DSC09706

רחבת התפעול הצמודה למטבח כבר שנים ארוכות לא בשימוש

.

DSC09740

מימין מציף האגף המקורי ובמרכז הכניסה לחדר האוכל החדש

.

DSC09742

ספסל ישיבה וגם חנייה לאופניים

.

DSC09715

הכניסה לחדר האוכל מקבלת את הבאים מכל קצות הקיבוץ

.

DSC09716

"כליל החורש" היה שמו של אולם האירועים שפעל כאן עד 2012

.

DSC09720

חזית מערבית של חדר האוכל המפנה חלונות לכל רוחב החזית אל הנוף צפונה ומערבה

.

DSC09721

כניסה למפלס התחתון שם שוכן אולם המופעים ומעליו חדר האוכל

.

DSC09718

מבט מלמטה 01

.

DSC09719

מבט מלמטה 02

.

DSC09732

ארכיון הקיבוץ היה סגור אך בכניסה אליו היה מונח מודל מקורי של חדר האוכל שהעלה אבק

.

DSC09727

הוצאתי אותו להתאוורר קצת על הדשא

.

DSC09731

מימין האגף הוותיק ומשמאל הבניין החדש

.

_¢___¿__פ_ק_ץ_¿____ק_נ__21

1984: המודל (מקור: אדריכל פרדי כהנא)

.

DSC09724

משמאל מבואת הכניסה לחדר האוכל. ברקע מימין בניין הארכיון והמזכירות – מבנה אבן מוארך – שריד נוסף לבית ההבראה שפעל כאן בעבר

.

DSC09723

חזית דרומית של מודל חדר האוכל

.

DSC09734

המודל נפתח וניתן להציץ לאולם המופעים

.

.

בתי האבן הפזורים בסמוך ללב הקיבוץ הם שרידו של בית ההבראה. ישנם מבנים טוריים חד-קומתיים וישנם מבנים דו-קומתיים כמו אלה בתמונות כאן למטה. במקור איכלס כל מבנה ארבע חדרי אירוח בקומה. כיום אוחדו החדרים והדירות הקטנות "מושכרות לצעירים וגרושים".

.

 

DSC09746

חזיתו המערבית של אחד מבתי האבן הדו-קומתיים.

.

DSC09708

חזית מזרחית

.

DSC09709

הכניסה לחדר המדרגות

.

DSC09710

מדרגות עץ

.

DSC09738

מבנה הארכיון והמזכירות

.

DSC09749

הבניין שניצב בכניסה לקיבוץ נבנה ב-1980 בתכנון אדריכל משה פאר. במקור איכלס מכבסה ומחסן בגדים. כיום מאכלס כל-בו, גלריה לאמנות ופאב.

.

DSC09751

לקראת הרחבה

 

תודה לאדריכל פרדי כהנא, לשמוליק בדאור, אורי בן ציוני, פטריסיה גרויסמן, דניאל הרפז, איזי לויתן.

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי וכדאי לבקר:

.

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרה  On 27/12/2015 at 22:49

    תודה. התיעוד שלך הוא עבודת קודש ממש!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: