סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ראש הנקרה, עין המפרץ ולוחמי הגטאות

"חדר האוכל היה מאוד גדול ולא היה מבנה ברמה הזו בכל הקיבוץ גם מבחינת הגודל אבל גם מבחינת המרכזיות שלו" – הזיכרון הזה שהעלתה באוזני טלי שנר מקיבוץ לוחמי הגטאות על ביקורה הראשון בחדר האוכל החדש שנחנך בקיבוצה ב-1970 מייצג היטב את כל חדרי האוכל בקיבוצים. ברשימה הקודמת הבאתי שלושה חדרי אוכל נטושים והפעם אני מביא שלושה פעילים, כולם ממוקמים בגליל המערבי ובסמיכות יחסית.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות בקיבוצים האלה:

(1) ראש הנקרה: אתר הנקרות עם המסעדה הייחודית מבחינה אדריכלית, הממוקמת על המצוק ממש מעל הרכבל שגם הוא בעצמו יצירה לא רגילה.

(2) עין המפרץ: זה קיבוץ פשוט יפה, רגוע ושקט. הוא נמצא ממש מול ההפך ממנו – אזור התעשיה עכו, שנראה לי אזור התעשייה העלוב והמסוכן ביותר שבקרתי בו – ולכן בהחלט שווה לבקר גם בו (כתבתי עליו כאן).

(3) לוחמי הגטאות: בפינה הדרום-מערבית של הקיבוץ יש את בית אוסף הצייר משה קופפרמן (כניסה חינם), לידו בית לוחמי הגטאות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס, אמפיתיאטרון, אמת מים וגם מוזיאון יד לילד שתכנן האדריכל רם כרמי ועליו זכה בפרס רכטר השני שלו.

.

10606044_894000230629560_3917422879956226670_n

שלג על עירי: חזיתו המערבית של חדר האוכל בקיבוץ לוחמי הגטאות

.

saar

מפת התמצאות

.

(1) חדר האוכל בקיבוץ כפר ראש הנקרה:

האדריכל פרדי כהנא שתכנן את חדר האוכל הזה התייחס באופן מעמיק לתכנון חדרי אוכל בקיבוצים בספרו "לא עיר לא כפר" (יד טבנקין, 2011). לפי כהנא חדר האוכל בראש הנקרה, כמו חדר האוכל בלוחמי הגטאות, מייצג את התפיסה של חדרי אוכל בשנות ה-60 וה-70: אולם מלבני פתוח לכל רוחבו ואורכו ובו ניתן לקיים חוץ מארוחות ואספות, גם הצגות, הקרנת סרטים, תערוכות ומסיבות. באותה עת גם עלה הרעיון להרים את אולם האכילה והמטבח למפלס עליון, כשאת קומת הקרקע ייעדו למוסדות הקיבוץ השונים (מועדון, מנהלה, כל-בו וכו'). לוחמי הגטאות הוא דו-קומתי אך ראש הנקרה נותר בן קומה אחת. חדר האוכל שהוקם ב-1962 בקיבוץ כפר הנשיא בתכנון אדריכל שלמה גלעד, היה מהראשונים שתוכננו כמבנים מרכזיים כאלה.

חדר האוכל בקיבוץ כפר ראש הנקרה היה אחד משלושת חדרי האוכל הראשונים שתכנן כהנא ועליהם עבד בשנת 1958. שני חדרי האוכל האחרים הם באושה וביטבתה. על התכנון בראש הנקרה הוא מספר:

"לקראת סוף שנות ה-50 מספר קיבוצים "צעירים", שבזמנו לא קיבלו 'צריף גרמני' כחדר אוכל 'קבוע', קיבלו מימון להקמת חדר אוכל בנוי בגלל מיקומם ליד הגבול. בראש הנקרה התעוררו בעיות ביסוס חמורות עוד לפני תכנון חדר האוכל. רוב המבנים היו סדוקים כתוצאה מתנודות קרקע ומומחי ביסוס המליצו על שיטות יחסית מסובכות ויקרות. כך הוחלט על בניין מלבני ופשוט, ללא שברים ופינות מיותרות, ביסוס על כלונסאות מיוחדות בעומק גדול, חלוקת עומסים שווה והעמדה המאפשרת ניקוז טבעי. חשוב במיוחד היה הצורך לשים משקל מרבי על כל יסוד על מנת לייצב אותו, דבר שבפרוש דרש פתרון של גג יחסית 'גמיש' ושיהיה מבטון. בסוכנות לא אהבו את הפתרון שנראה היה להם מהפכני מדי, אבל בסוף הוא אושר".

"גג בטון עם מפתח של כ 11 מטר התאפשר ביעילות על ידי שימוש בגג קמטים לכל אורך הבניין שהציג צורה מעניינת ייחודית באותם הזמנים. בגג קמטים התנסינו כבר אז ביטבתה, בכפר בלום וגם באושה. כך יצא בניין קומפקטי, ישר ודי פשוט. ריבוי שורות העמודים הקשה עד מאוד על הרחבת המבנה בשנים הבאות". ואכן, הבניין עבר שינויים שפגעו בו (פרדי טוען שלא, אבל בביקור בבניין הוא נראה היום מבולגן). את השינויים ערך בבניין חברו של כהנא – האדריכל מוסה חריף. הסיבה שכהנא לא המשיך ללוות את הבניין היתה שבאותה עת כשראש הנקרה התעוררו להרחבת חדר האוכל, כהנא היה מזכיר קיבוץ בית העמק וחריף "ירש" את כל העבודות שלו.

היום הבניין פעיל בחלקו. בעת הביקור אפילו הרשו לי לשתות כוס סודה.

.

כהנא (יליד צ'כיה, 1927) הוא חבר קיבוץ בית העמק אליו הגיע מאנגליה ב-1954, והפך לאדריכל הבית שתכנן בו כמעט הכל. עבד במשך כמעט חמישים שנה במחלקת התכנון בתנועה הקיבוצית ובמסגרתה תכנן עשרות רבות של פרויקטים בעיקר בקיבוצים. על חדר האוכל בכפר בלום שתכנן כתבתי כאן, גם על בית תרבות וזיכרון בנצר סרני וגם על תכנון קיבוץ מרום גולן. לפני שלוש שנים בקשתי מכהנא שיבחר את עשרת המבנים החשובים שנבנו בקיבוצים ועליהם אפשר לקרוא כאן. הוא גם עוזר לי תמיד באיתור זהות אדריכלים במבנים שונים בקיבוצים ועל כך אני חייב לו את תודתי. כמו כן אני מודה לו על התמונות ההיסטוריות שמצא בארכיונו.

.

ראש הנקרה חדר אוכל    198570701

חדר האוכל בולט מעל שאר המבנים בקיבוץ (מקור: אדר' פרדי כהנא)

.

ראש הנקרה חא   03

גלויה (מקור: אדר' פרדי כהנא, ארכיון התכנון והאדריכלות של הקיבוץ ביד טבנקין)

.

ראש הנקרה חא   02

שקופית (מקור: אדר' פרדי כהנא, ארכיון התכנון והאדריכלות של הקיבוץ ביד טבנקין)

.

ראש הנקרה חא   04

בלוקים חשופים ומטויחים עם גג בטון (מקור: אדר' פרדי כהנא, ארכיון התכנון והאדריכלות של הקיבוץ ביד טבנקין)

.

ראש הנקרה חא   05

רגע אחרי השלמת הבנייה (מקור: אדר' פרדי כהנא, ארכיון התכנון והאדריכלות של הקיבוץ ביד טבנקין)

.

ראש הנקרה חא   06

חדר האוכל, שנות ה-60 (מקור: אדר' פרדי כהנא, ארכיון התכנון והאדריכלות של הקיבוץ ביד טבנקין)

.

D267-046 (1)

חדר האוכל ב-1975 (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

בספר המצוין "חדרוכל" (2012) שמציג מתכונים מחדרי האוכל בקיבוצים, מביאים אסי חיים ועופר ורדי מתכון ל"עוגת השוקולד של ראש הנקרה". כך הם כותבים עליו: "המתכון, שאיש אינו יודע את מקורו, שרד ועבר בירושה מדור לדור, ובמשך שנים דאגו במטבח להמשיך את המסורת ולהכין בימי שישי את העוגה אשר הביאה פרנסה לקיבוץ". את המתכון תמצאו בספר בעמוד 258 וגם כאן. בתאבון!

.

IMG_2654

חזית מערבית

.

IMG_2659

חזית דרומית מוסתרת מאחורי צמחייה

.

IMG_2655

כניסה ראשית מחזית מערבית

.

IMG_2656

קטע מחזית מערבית

.

IMG_2657

מרפסת פתוחה לאורך חזית מערבית

.

IMG_2658

גג הבטון במבט מלמטה

.

IMG_2665

אגף המטבח

.

IMG_2664

בפינת חדר האוכל יש חדר קטן שמשמש את "רז פטיסרי" שבאותו בוקר היה מלא אנשים

.

IMG_2663

ירידה למקלט בצמוד לחדר האוכל

.

IMG_2666

בחצר התפעולית של המטבח יש קיר בטון אמנותי

.

IMG_2662

חדר האוכל בחלקו ריק ולא פעיל

.

IMG_2661

וחלק אחר עדיין פעיל. מחיצה ניידת מפרידה בין שני אזורים

.

(2) חדר האוכל בקיבוץ עין המפרץ:

בקרתי כאן לקראת ערב. השמש החלה לשקוע. חדר האוכל היה פתוח, ריק וחשוך. למרות זאת, החזית הראשית הסימטרית שלו וגודלו הותירו רושם לאורך זמן. מדובר במבנה חד-קומתי ואופקי, שונה משני חדרי האוכל האחרים ברשימה זו שמתאפיינים במלבניות ופשטות צורנית. בספרו של פרדי כהנא מופיע חדר האוכל של עין המפרץ תחת הכותרת "הקיבוץ הגדול – על סף שיגעון גדלות". זה אחד מאותם חדרי אוכל שנבנו בשנות ה-70, תקופה שהתאפיינה בשגשוג כלכלי בקיבוצים. בין חדרי האוכל שנבנו באותה תקופה ניתן להזכיר את חדרי האוכל בגבעת חיים מאוחד, העוגן ומזרע (עליו כתבתי כאן).

אולם חדר האוכל ענק ומתחלק לשני מפלסים. המפלס העליון גבוה בכמה עשרות ס"מ מהמפלס הנמוך ממנו, וכך נוצרת הפרדה בין אזורי אכילה. צורה נוספת לחלק בין אזורי האכילה הן מחיצות תלויות (פרדי כהנא עשה בהן שימוש כבר בשנות החמישים בכפר בלום). מחיצות אלה מאפשרות לפצל את האולם הגדול במהירות ובקלות לשלושה אולמות קטנים יותר.

תכנית הבניין חושפת את הרעיון הצורני המתבסס על שתי צורות החודרות זו לזו: (א) מלבן הכולל מטבח ושאר חדרי שירות ו-(ב) ריבוע הניצב ב-45 מעלות למלבן וכולל את אולם האכילה, חדרי שטיפת הידיים ורחבה מרוצפת חיצונית המתפקדת גם כבמה וכשטח החוצץ בין הבניין ובין המדשאה המרכזית.

עד שנות השבעים עמד כאן חדר אוכל שתכנן האדריכל (בוגר הבאוהאוס) שמואל מסטצ'קין בתחילת שנות החמישים. הבניין הישן היה מלבני ופשוט יחסי וכלל שני אולמות כשביניהם חצר פנימית עם גג שניתן לפתוח לשמיים. הבניין המקורי נבלע בבניין החדש שתכנן האדריכל חיליק ערד, וכך נוצר למעשה מבנה חדש לגמרי. כשבקשתי מכהנא שיבחר את עשרת המבנים החשובים שנבנו בקיבוצים, הוא בחר בין השאר בחדר האוכל בעין המפרץ וטען שכאן ערד "פיתח ושיכלל את המודל של חדר האוכל, והתאים אותו לתקופה".

על ערד כתבתי כאן לא מעט, בעיקר על האנדרטאות שתכנן. ברשימה הקודמת על חדרי אוכל הצגתי את זה בקיבוץ סער שתכנן שעומד היום נטוש. עוד על ערד ניתן לקרוא בספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" (ערכו: מוקי צור ויובל דניאלי, עיצבה והפיקה: נעמי מורג, הוצאת יד יערי).

בחדר האוכל מוגשות מידי יום (למעט שבת) ארוחות צהריים בין השעות 11:30 – 14:30.

צמוד לחדר האוכל ניצב בניין מועדון לחבר ששווה ביקור, ולכן הוספתי גם כמה תמונות שלו.

.

IMG_2368

את החצר התפעולית של חדר האוכל סוגר קיר בטון אמנותי

.

IMG_2369

האפור היום אפור מאוד

.

IMG_2370

להקשיב לשבילים

.

IMG_2371

בהתאם ליחס הזהב, בולט מהקיר משטח בטון מאונך לו שעליו תלוי פעמון

.

IMG_2372

הקורא לחברים לבוא לסעוד

.

IMG_2380

בכניסה לחדר האוכל יש מספיק מקומות חנייה לאופניים

.

IMG_2381

חנייה לאופניים

.

IMG_2383

ולפני כמה שנים חיפו חלק מחזית חדר האוכל בפסיפס שיצרה כל משפחה בקיבוץ

.

IMG_2382

לכבוד 70 שנה לעין המפרץ

.

EnHamifratz-Diner

תכנית בניין חדר האוכל שנחנך ב-1978 (מקור: אוסף אדריכל חיליק ערד, באדיבות נעמי מורג)

.

IMG_2410

החזית הראשית פונה לדרום ולמדשאה המרכזית

.

IMG_2343

חזית (כמעט) סימטרית

.

IMG_2366

מדרגות למפלס עליון שוברות את הסימטריה

.

IMG_2364

חדר הכניסה לחדר האוכל

.

IMG_2365

דחוף

.

IMG_2374

מודעה בכניסה

.

IMG_2375

שטיפת ידיים

.

IMG_2377

אדום וחום

.

EnHamifratz_1

אולם חדר האוכל (מקור: אוסף אדריכל חיליק ערד, צלם ושנה לא ידועים, באדיבות נעמי מורג)

.

IMG_2344

חדר האוכל בשעות אחרה"צ מאוחרת

.

IMG_2349

חדר האוכל 01

.

IMG_2350

חדר האוכל 02

.

IMG_2353

חדר האוכל 03

.

IMG_2352

תמונה על הקיר: חדר האוכל לקראת ארוחה חגיגית

.

IMG_2346

ריהוט

.

IMG_2363

סצנות מהווי הקיבוץ שיצרו שרגא וייל עם שמואל כץ (1954). במקור היה פרסקו על קירות חדר האוכל הישן שקולפו מהקירות ונשמרו

.

IMG_2348

אמנות שיצרו שרגא וייל ושמואל כץ

..

IMG_2359

מודל חומה ומגדל של קיבוץ עין המפרץ בפינת חדר האוכל

.

IMG_2358

בפינת המודל

.

המועדון לחבר הממוקם בסמוך לבניין חדר האוכל:

.

IMG_2384

סמוך לחדר האוכל נמצא מועדון לחברי הקיבוץ

.

IMG_2389

בכניסה למועדון

.

IMG_2386

לזכר ברונו מירס שנהרג בקרב עמק דותן

.

IMG_2387

הכל מחופה בגרנוליט

.

IMG_2388

קירות גרנוליט

.

IMG_2393

מרפסת בחזית המועדון

.

IMG_2399

בחזית הדרומית קיר אמנותי מבטון

.

IMG_2400

עם עבודת ברזל

.

IMG_2401

אפור ואדום

.

IMG_2390

במועדון 01

.

IMG_2391

במועדון 02

.

IMG_2392

במועדון 03

.

IMG_2402

חזרה לדשאה המרכזית: פסל, כנראה שיצר חבר הקיבוץ לשעבר אברהם אופק

.

IMG_2404

ומהצד השני

.

IMG_2406

מבנה

.

IMG_2427

שולחן וכיסאות מבטון

.

(3) חדר האוכל בקיבוץ לוחמי הגטאות:

מייסדי הקיבוץ חלמו על "גערגעלעך, פליגעלעך, קרעפלעך, קניידעלעך, ראָגעלעך", סיפרה לי טלי שנר, "כל דבר שנגמר ב'לך'. אלה היו המאכלים שהם גדלו עליהם במזרח אירופה. במקום זה הגישו בחדר האוכל דייסת סולת, ביצה קשה, ביצה רכה, לבן, גבינה לבנה. שניצל וצ'יפס הגישו פעם בשנה כשהיינו חוזרים מהטיול השנתי".

כשביקרתי בחדר האוכל בשעת בוקר מוקדמת, לא היה קרעפלעך ולא היתה גבינה לבנה. הבניין היה פתוח ונראה מטופח. מישהי הכינה את המטבח לקראת עבודה והפחדתי אותה כמעט עד מוות כשהסתובבתי בבניין. מאז הביקור לפני פחות משנה, הוא עבר כמה שינויים לטובה. הבניין פועל במתכונת יומית ונוספה לו תערוכה צנועה שמציגה את קורות חדרי האוכל בקיבוץ. טלי שנר שהקימה את התערוכה היא בת משק ואמא שלה היתה בצוות שהפעיל את חדר האוכל שנפתח לחברים ב-1970 והחליף את המבנה הישן.

כל יום מוגשת כאן ארוחת צהריים לחברים ולציבור הרחב, כשמחיר ארוחה ממוצע הוא 45 עד 55 ש"ח (תלוי מה וכמה אוכלים). בימי שישי ניתן לקנות אוכל ואין כאן ארוחות שבת. אין כאן גם ליל סדר, אך בחג השבועות האחרון קיימו לאחר הפסקה ארוכה ארוחה חגיגית לכבוד חג המשק.

.

בניין חדר האוכל אופייני לתקופתו בחומרים ובטכנולוגית הבנייה. תקרה+רצפה+עמודים מבטון חשוף, כשאת המחיצות מרכיבים קירות מסך זכוכית שיוצרים קשר רציף בין חוץ ופנים או קירות בלוקים אטומים ומטויחים. כפי שכתבתי למעלה, הבניין נבנה בשתי קומות כשאולם חדר האוכל והמטבח מוקמו בקומה העליונה ואת הקומה התחתונה הותירו לרחבת מפגש והתכנסות וכן לשימושים ציבוריים אחרים. באותן שנים הילדים הקטנים אכלו בבתי הילדים וכנראה שהזקנים לא התקשו לעלות קומה אחת למעלה. עם השנים צצו הקשיים.

.

אחרי הביקור ניסיתי לברר מי תכנן את חדר האוכל וכרגיל הגעתי לפרדי כהנא שלמזלי זוכר הכל. בזכותו גם העליתי ערך על האדריכלית של הבניין – נעמי יודקובסקי שתכננה לא פחות מ-13 חדרי אוכל (לא את כולם הוא זכר) וידועה בעיקר העדות שהציגה במשפט אייכמן שהיתה עדות גרפית ואותה הציגה באמצעות רישומים. היא החלה את לימודי האדריכלות בפוליטכניקום בוורשה אך בגלל מלחמת העולם הופסקו לימודיה. היא היתה מהדמויות הבולטות בגטו וורשה ובהמשך במחנה ההשמדה מיידנק וגם באושוויץ. היא הצליחה לשרוד את השואה בזכות נחישותה והשלימה את לימודי האדריכלות בטכניון ב-1956 לאחר שכבר הקימה משפחה. בקיבוץ לוחמי הגטאות שבו היתה חברה, תכננה רבים מהמבנים. חוץ מחדר האוכל, תכננה מרפאה, בתי ילדים, מועדון לחבר, בתי מגורים ומספר אגפים לבית לוחמי הגטאות ובהם את המרכז הלימודי ע"ש יצחק צוקרמן וצביה לובטקין.

.

במאמרו "פרקי חדר האוכל", העוסק בחדרי האוכל של לוחמי הגטאות, מביא צביקה דרור (88) את מגילת חנוכת חדר האוכל החדש: "היום הזה, יום שישי, ל' בירח שבט תש"ל, שישה בפברואר 1970, מתכנס הקיבוץ כולו, על חייליו, ילדיו, חבריו, ברוב עם וברגשה בלב על סיפו של חדר האכילה, אשר נבנה לתלפיות במשך אלפיים ימים ויותר, לחג ולשבת-אחים-גם-יחד. תפילה גדולה בלבנו, שייהפך לבית בו מוגשמים מיטב חלומותינו, שבמהרה צר יהיה מלהכיל את כולנו, שיפים יהיו מנהגיו, שנכונים יהיו סדריו, שעבודתם של העובדים בו תעשה בנכונות ובמאור פנים, ושחופת שלום תסוך עלינו במדינתנו, איש תחת גפנו ותאנתו. שנים ארוכות טרחו המתכננים, עבדו האחראים ועמלו הבונים לבנות מסד וטפחות וקורת גג ולהגישו לנו היום הזה כפיקדון לחברותא, להתחדשות, לזרם שוקק של עשייה".

לפי דרור, בחנוכת חדר האוכל השתתפו זקני הדור יצחק טבנקין ואברהם הרצפלד (שנפטרו זמן קצר לאחר מכן) ואת הסרט גזר זקן חברי הקיבוץ. להמשך הטקסט נתן דרור את הכותרת "עלייתו ונפילתו של חדר האוכל החדש". פסימיות שאולי היום קצת נשכחה. "השנים הראשונות היו יפות. ממה מתרשמים במיוחד? מהצורה הארכיטקטונית, מהניקיון בפנים ומהנוי הכול כך מטופח עד כדי כך שלא רואים פה מטבח". והוא ממשיך: "סדקים גדלים והולכים ניבעו בתפקוד חדר האכילה, וגם תפקודיו החברתיים-תרבותיים הלכו ופחתו. […] . וביום הזיכרון מתכנסים לזכור את הנופלים במערכות ישראל ועולים לפקוד את בית העלמין שקברים רבים, רבים מדי, צמחו בו. גם העצים צמחו והדשאים באביב ירוקים מתמיד וחצר הקיבוץ יפה שבעתיים. רק חדר האוכל, פסגת היחד, עומד רוב שעות היום שומם ובלילות – חשוך". זה מה שקרה ללפיד שהובילו הקיבוצניקים. בשנות השבעים העבירה התנועה הקיבוצית את הלפיד לחבר'ה אחרים.

.

חדר אוכל י פבר 1970009

נהרס: חזית בניין חדר האוכל הישן שפעול בין השנים 1949 ו-1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדר אוכל י פבר 1970004

טקס פרידה מחדר האוכל הישן, 1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדא בבניתו103

הקמת הבניין, סוף שנות ה-60 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדא בבניתו112

הקמת הבניין, סוף שנות ה-60 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדא בבניתו104

מבט מחלון חדר האוכל אל המדשאה לאחר גמר בניית שלד הבניין, סוף שנות ה-60 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדר אוכל ח 1970051

1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדר אוכל ח 1970045

1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדר אוכל ח 1970048

1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדר אוכל ח 1970046

1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדר אוכל ח 1970049

1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדר אוכל ח 1970035

המבואה לחדר האוכל, 1970 (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

אנקדוטה שסיפר פרופ' יורם הרפז שלחה שושי מארכיון הקיבוץ: "בכל פעם שהחברים רצו 'להרים כוסית' ולאכול קצת דג מלוח, הם ביקשו מאבא שלי שיגיד להם מה אפשר לחגוג באותו יום: ניצחון של הצבא האדום, נחיתה של בעלות הברית או נפילה של משטר פשיסטי…" (יורם הרפז, ילדי מעיין, ספריית פועלים 1996).

.

חדר אוכל ח 1970018

ארוחה חגיגית בליל הסדר (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

חדא 1970 משתאה סודה

מחידושי חדר האוכל החדש (1970): ברז סודה (מקור: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות)

.

בהזדמנות זו ברצוני להודות לשושי שמר, מנהלת ארכיון קיבוץ לוחמיה גטאות – על התמונות ההיסטוריות ששלחה.

התמונות שצלמתי:

.

IMG_3461

השביל החוצה את המדשאה המרכזית אל חדר האוכל

.

IMG_3460

חדר האוכל מוסתר מאחורי הצמחים

.

IMG_3462

מסך זכוכית מקשר בין היושבים בחדר האוכל ובין המדשאה ומרחבי הקיבוץ

.

IMG_3465

רצפה, גג ועמודים מבטון וזכוכיתבמקום קירות

.

IMG_3466

הקומה התחתונה ברובה פתוחה ומפולשת וחדר האוכל בקומה העליונה

.

IMG_3455

בקומת הקרקע

.

IMG_3439

בקומת הקרקע המפולשת

.

IMG_3454

בכניסה

.

IMG_3456

עלייה לקומה העליונה לחדר האוכל

.

IMG_3445

בחדר האוכל 01

.

IMG_3441

בחדר האוכל 02

.

IMG_3443

בחדר האוכל 03

.

IMG_3440

בחדר האוכל 04

.

IMG_3447

בחדר האוכל 05

.

IMG_3444

בחדר האוכל 06

.

IMG_3448

בחדר האוכל 07

.

IMG_3453

בחדר האוכל 08

.

IMG_3452

בכניסה למטבח 01

.

IMG_3449

בכניסה למטבח 02

.

IMG_3450

בכניסה למטבח 03

.

IMG_3451

בכניסה למטבח 04

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודו אמיתי  On 02/09/2014 at 22:52

    תודה מיכאל. מאלף מאוד. עוד שני חדרי אוכל מרשימים מאוד ופעילים אפשר לראות בעין שמר (תכנון קובה גבר,חבר הקיבוץ),מבנה כמעט דמוי מבצר, ובמשמר העמק (אלגנטי יותר,לא יודע מי האדריכל). שמח לראות שנוצר שת"פ עם הארכיונים בחלק מהקיבוצים. מצפה להמשך – דודו,יד יערי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: