סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף

את חדר האוכל בגבעת עוז תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין והרחיב אותו האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל באשדות יעקב תכנן האדריכל משה (מוסה) חריף. בתל יוסף תכנן האדריכל לאופולד קרקואר והרחיב אותו האדריכל אריך ראש. שניים מחדרי האוכל פועלים ואחד כבר לא וחלקו הפך למחסן.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בגבעת עוז: סמוך לחדר האוכל ניצב בית זיכרון שתכנן חיליק ערד, אחת היצירות היותר טובות ושלמות שהוא תכנן. כמה מטרים מגדר היישוב שוכנת העיר ג'נין שגרים בה כ-40 אלף תושבים וטרם בקרתי בה.

(2) באשדות יעקב איחוד: יש את בית קרפ שתכנן האדריכל זאב רכטר, אתר זיכרון שתכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. כמה צעדים משם אפשר לבקר במוזיאון בית אורי רומי נחושתן שתכננו שולמית ומיכאל נדלר עם שמואל ביקסון ובימים אלה מוצגת שם תערוכה צנועה שמסכמת את יצירתם לאורך יותר מ-60 שנה. בהמשך יש את בית דוידקה שתכנן האדריכל חנן הברון ואת פינת הזיכרון שעיצב משה הדרי.

(3) בתל יוסף: יש את בית טרומפלדור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כמה צעדים ממנו מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שהיה בניין המוזיאון לאמנות הראשון שנבנה בארץ ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10734045_978342835528632_418753994056229101_n

מגדל המים באשדות יעקב איחוד

.

*מבוא כללי על חדרי אוכל בקיבוצים:

הקיבוצים הם ככל הנראה התופעה האדריכלית המיוחדת ביותר שצמחה בישראל, ולא רק מדובר באדריכלות של מבנים אלא (ואולי בעיקר) באדריכלות של הנוף הפתוח. בסדרת רשימות אני מבקש להאיר את המבנה המרכזי בכל המערכת של הקיבוץ: חדר האוכל.

לעומת מבני המגורים הפשוטים והקטנים, דאגה הקהילה לבנות את מבנה חדר האוכל, אולי כתחליף לבית הכנסת, כך שיהיה מבנה ציבור ייצוגי, גדול ומרשים. היות ומדובר היה בחברה חלוצית, הסגנון המודרניסטי המתאפיין בקווים נקיים וללא קישוטיות, נבחר לסגנון השליט בקיבוצים בכלל ובחדרי האוכל בפרט – הן בעיצוב החיצוני והן בעיצוב הפנים. חדר האוכל ניצב בנקודה הבולטת במרכז הקיבוץ, הוא המבנה הגדול ביותר, מדשאה גדולה נפרסת למרגלותיו, הוא מורכב מגושי בניין פשוטים המאפשרים הרחבה ותוספת אגפים חלונות רחבים מאפשרים לסועדים בפנים לצפות על המדשאה ועל שדות הקיבוץ והנוף.

"חדר האוכל הוא העורק המרכזי של הנקודה הקיבוצית", כתב האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבאוהאוס ובשעתו ראש המחלקה הטכנית של הקיבוץ המאוחד. "אין כאן לפנינו בית אוכל סתם. מכיוון שחדר האוכל מכנס בתוכו מספר רב של חברים, הרי הוא הופך ממילא למקום פגישה מרכזי המשמש מקום לשירות החברים, לקבלת ידיעות והוראות.

גם בנוגע למיקומו ביישוב יש לחדר האוכל מיקום קבוע וייחודי: "מקומו של חדר האוכל איפוא להיקבע באמצע הדרך בין בתי הדירה לאזור המשק, משום שלארוחת בוקר וצהריים מתכנסים לחדר האוכל מצד אזור המשק, ולארוחת ערב באים מצד בנייני הדירה" (מתוך מאמרו של מסטצ'קין "הערות אחדות לבנייה בקיבוץ", 1936).

יותר מ-500 חדרי אוכל נבנו בקיבוצים בישראל בין שנות ה-20 ועד לשנות ה-80 של המאה העשרים. ישנם כ-240 קיבוצים ולכל קיבוץ חדר אוכל, אך לרוב חדר האוכל נבנה בשנות השבעים לאחר שהחליף חדר אוכל או שניים ותיקים יותר, כאלה שכבר לא עמדו בעומס ונדרשו לפנות את מקומם לטובת בניין גדול ומשוכלל יותר. לא פעם חדרי האוכל הוותיקים היו יצירות אדריכליות שתכננו בכירי האדריכלים הישראלים (כמו אריה שרון, זאב רכטר וריכרד קאופמן), מבנים שכאמור נהרסו לטובת מצודות בטון. כפי שאפרט בהמשך, באשדות יעקב איחוד למשל, נבנו לא פחות מ-7 חדרי אוכל שונים, וכך הגעתי למספר 500.

.

הצפון

מפת התמצאות

.

(1) חדר האוכל בגבעת עוז:

את המידע על חדר האוכל בקיבוץ גבעת עוז השיג לי ארי טפלא באמצעות שלמה צור, שהיה רכז בנין בקיבוץ באותה העת. את חדר האוכל תכנן במקור האדריכל שמואל מסטצ'קין, עליו כתבתי כאן בבלוג לא מעט. הוא למד בבאוהאוס בגרמניה, התגורר בתל אביב ועבד שנים ארוכות בתנועה הקיבוצית. חדר האוכל הבולט ביותר שתכנן הוא בקיבוץ מרחביה שמתאפיין בעוצמה וגודל גדול במיוחד. חדר האוכל בגבעת עוז הוא מוקדם יותר מזה שבמרחביה ומייצג את דור חדרי האוכל שצמח והיה לשני קומות, אך עדיין שמר על צניעות.

חדר האוכל שנחנך ב-1964 והחליף מבנה ישן ופשוט, מתאפיין בניצול הטופוגרפיה הטבעית, כך שהכניסה אליו היא מכיוון דרום ישר לקומה העליונה ממנה נשקף נוף הקיבוץ ועמק יזרעאל. מסטצ'קין תכנן מבנה קופסתי עם מערכת גגות בטון מקושתים. ב-1975 כשביקשו חברי הקיבוץ להרחיב את הבניין, החליף את מסטצ'קין יד ימינו – האדריכל חיליק ערד. ערד שמר על השפה העיצובית המקורית והכפיל את שטח הבניין באמצעות תוספת אגפים מקושתים זהים לאלה שתכנן מסטצ'קין. הודות לכך לא ניתן היום לזהות מה היה במקור ומה תוספת. בעת הרחבת הבניין, נבנה בקומת העמודים התחתונה במבנה מועדון לחבר. האגף הזה בבניין נשמר היטב עד היום, על כל הריהוט שבו, והוא קפסולה של שנת 1975.

אמנות שיצרו חברי הקיבוץ משולבת בבניין וסביבתו. בולטות במיוחד עבודות הבטון שיצר אריה גלעד ברחבת הכניסה החיצונית וכן בחצר התפעולית הצמודה למטבח. עבודה שלישית שלו נמצאת בקיר הקרמיקה שבתוך האולם. חנה דיין יצרה עבודות עץ בתוך האולם.

היום חדר האוכל פעיל ומגיש ארוחות. המועדון גם הוא פעיל ומתקיימות בו "פגישות, ישיבות, אסיפות חברים, מופעים והרצאות. מדי יום שישי, ערב שבת, הוא נפתח, מוגש בו אספרסו, תה ועוגיות מהמפעל המקומי "עוגיות סנדרה". אז הוא הומה חברים, חברות, הורים, סבים, נכדים, נינים!!!".

אדריכל הנוף שדאג למרחב הפתוח שבין הבניינים היה זאב פולק.

.

DSC03792

מבנה חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03794

הקמת מבנה חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03795

הקמת מבנה חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03782

מבנה חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03784

מבנה חדר האוכל החדש המקורי, לפני ההרחבה (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03783

מבנה חדר האוכל החדש המקורי, לפני ההרחבה ולפני סגירת קומתה עמודים לטובת מועדון לחבר (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03787

עבודת מתכת גדולה ומופשטת בחזית הכניסה (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

חדר האוכל היום:

.

IMG_0975

חדר האוכל היום הוא כפול בשטחו

.

IMG_0971

הפינה הצפון-מערבית

.

IMG_1028

חזית צפונית

.

IMG_0973

חזית הקומה התחתונה בה יש מועדון לחבר

.

IMG_1033

חצר השירות ובה יש תבליט בטון

.

IMG_1032

התבליט מאת אריה גלעד

.

DSC03699

רחבת הכניסה לחדר האוכל

.

DSC03698

תבליט בטון בכניסה לחדר האוכל שיצר אריה גלעד

.

DSC03697

חתימה

.

DSC03705

בכניסה לחדר האוכל עבודת עץ

.

DSC03701

שטיפת ידיים

.

IMG_0996

לוח הודעות

.

DSC03725

החברים מעל לוח הודעות

.

DSC03723

לוח מודעות לצד הכניסה

.

IMG_0998

על לוח המודעות 01

.

DSC03700

על לוח המודעות 02

.

DSC03704

על לוח המודעות 04

.

DSC03707

על לוח המודעות 05

.

DSC03710

על לוח המודעות 08

.

DSC03712

על לוח המודעות 09

.

DSC03714

על לוח המודעות 11

.

IMG_0994

ארוחת בוקר

.

DSC03715

אחרי הארוחה

.

IMG_0995

הפינה הצפון-מערבית

.

DSC03718

חלון

.

DSC03719

קיר מחופה באריחי קרמיקה עם תבליט מאת אריה גלעד

.

DSC03720

אמנות ואוכל

.

DSC03721

עוד אמנות

.

DSC03722

חדר האוכל

.

DSC03764

תקרה

.

DSC03762

מטבח

.

המועדון הממוקם בקומה התחתונה של בניין חדר האוכל:

.

IMG_1022

נשאר כמו ב-1977: המועדון לחבר בקומה התחתונה. שימי לב למנורות

.

IMG_1008

ספות, שולחן, שידה

.

IMG_1007

ספה

.

IMG_1004

שולחן

.

IMG_1025

מנורות

.

IMG_1005

תמונה על קיר 01

.

IMG_1000

תמונה על קיר 02

.

DSC03798

חברים במועדון 01 (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03797

חברים במועדון 02 (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03801

חברים במועדון 03 (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03804

חברים במועדון 04 (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

בית זיכרון וספרייה בתכנון אדריכל חיליק ערד:

המבנה מופיע (אך לא בהרחבה) בספר המסקר את יצירתו של חיליק ערד "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד", אותו כתבו וערכו במשותף מוקי צור ויובל דניאלי. אני ממליץ מאד להשיג את הספר שיצא במהדורה מוגבלת ולהיחשף למבנים שתכנן בפריסה ארצית – מקיבוץ סמר שבדרום הערבה ועד קיבוץ ברעם שבצפון הגליל.

.

DSC03816

מודל בית הזיכרון והספרייה 01 (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03817

מודל בית הזיכרון והספרייה 02 (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03813

הנחת אבן הפינה לבית הנצחה (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03807

המבנה בעת הקמתו (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03808

לקראת גמר (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03791

עבודות פיתוח (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03805

גוש בטון חד צומח מהקרקע, חודר את התקרה ופורץ לגג ובו דמות אדם (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03810

הזמנה לחנוכת בית הנצחה (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

DSC03811

הזמנה (מקור: ארכיון גבעת עוז)

.

IMG_0977

חזית צפונית של בית הזיכרון

.

DSC03728

קירות בטון גבוהים סוגרים על גינה הצמודה לבניין

.

DSC03727

בטון חשוף

.

IMG_0979

הכניסה לבניין

.

IMG_0988

הכניסה לבניין במבט מהגשר המוביל מחדר האוכל ומקשר לגג בית ההנצחה

.

IMG_0990

מבט מהגשר

.

IMG_0993

על הגג

.

IMG_0991

גוש הבטון הפורץ מהגג

.

IMG_0981

חזית הבניין מורכבת משתי שכבות: שכת קשתות פתוחה ושכבה פנימית המורכבת ממסכי זכוכית

.

DSC03729

הכניסה לבניין

.

DSC03730

שתי שכבות חזית

.

DSC03753

אולם מבואה פתוח בחלקו מקשר לשלושת חדרי המבנה

.

IMG_0983

גוש הבטון הצומח מהקרקע לצד דלת כניסה לחדר ההנצחה. על הקיר שיר של אבא קובנר

.

IMG_0984

פורץ את הגג

.

DSC03736

הכניסה לחדר ארכאולוגיה

.

DSC03735

אכן

.

DSC03737

מודעה

.

DSC03734

ספריה

.

DSC03739

בחדר ההנצחה 01

.

DSC03738

בחדר ההנצחה 02

.

DSC03740

בחדר ההנצחה 03

.

DSC03743

בחדר ההנצחה 04

.

DSC03752

בחדר ההנצחה 05

.

DSC03751

בחדר ההנצחה 06

.

DSC03747

בחדר ההנצחה 07

.

DSC03749

בחדר ההנצחה 08

.

IMG_1039

המדשאה שלמרגלות חדר האוכל וחדר ההנצחה

.

IMG_1038

בית

.

DSC03771

בית צהוב

.

DSC03772

בית אדום (צולם עקום כי נסעתי על הקלנועית)

.

DSC03773

בית ירוק

.

DSC03774

בכניסה לארכיון 01

.

DSC03775

בכניסה לארכיון 02

.

DSC03776

בארכיון 01

.

DSC03779

בארכיון 02

.

DSC03778

זמן

.

.

(2) חדר האוכל באשדות יעקב איחוד:

ב-1970 נחנך האגף הראשון של חדר האוכל החדש, אותו תכנן האדריכל "הטרי" משה (מוסה) חריף. תוך שנים ספורות הושלם הבניין כולו. הבניין החדש החליף צריף עץ שכמוהו ניתן היה למצוא בקיבוצים רבים, ולמעשה החדש סגר סדרה של שבעה מבנים ששימשו לאורך השנים כחדר אוכל.

חדר האוכל הראשון היה חושה ערבית על שפת נהר הירדן כשהמטבח היה תחת בסככה סמוכה, גגון ללא קירות. חדר האוכל השני היה במבנה קטן הנמצא עד היום באתר גשר הישנה. עם מעבר הקבוצה למיקומה בדלהמיה הוקם צריף ועם קבלת תקציב נבנה בצמוד אליו חדר האוכל הרביעי שהיה גם הוא צריף עם גג פח. עם גידול מספר החברים נבנה חדר אוכל חמישי, במיקום זה של זה הנוכחי, צריף שהורכב מלוחות עץ מודולארים המצופים במזונית. הקיר המזרחי של המבנה ניתן היה לפירוק, בעיקר לצורך הרחבת המבנה באירועים מיוחדים כמו ליל הסדר בו השתתפו 2,000 סועדים (בקיבוץ גרו אז כ-1,200 נפשות). חדר האוכל השישי הוקם בעקבות הפילוג. היה זה צריף גרמני, שכמוהו ניתן למצוא עד היום (אם כי לא בייעודו המקורי) בקיבוצים רבים. בצמוד לחדר האוכל נבנה מטבח משוכלל, המשמש עד היום גם את חדר האוכל הנוכחי. מלחמת ההתשה וההפגזות מהם סבלו קיבוצי עמק הירדן, הביאו את מערכת הביטחון להשקיע במיגון מבני הציבור באזור. בחדר האוכל השישי נפל פגז שלא התפוצץ, אך הביא מיד להחלטה לבנות חדר אוכל שביעי וממוגן.

 

חדר אוכל ישן אגף צפוני

צריף חדר האוכל השישי (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

תכנון חדר האוכל החדש נמסר למחלקת התכנון של האיחוד והקיבוץ המאוחד, ושם היא הופקדה בידיו של משה חריף. המחלקה להתיישבות של סולל בונה בנתה את הבניין. הבנייה החלה עם חפירת היסודות בדצמבר 1969, עוד לפני שהתכניות היו שלימות וזאת בגלל הצורך הבהול בהקמת הבניין. בטקס הנחת אבן הפינה התכבד אברהם הרצפלד, ממייסדי תנועת "אחדות העבודה" (לימים מפא"י), בשפיכת כף המלט הראשונה. אחריו הוזמנו דור המייסדים ואחריהם ילדי בית הספר.

"אנו בונים בית זה, חזק יותר מקודמו, למען יעמוד בפני אש אויב הבאה אלינו מעבר לגבול, מהרי הגלעד" נאמר במגילת היסוד של בניין חדר האוכל. "כי טרם השלימו אויבינו, מדינות ערב שכנינו, עם קיומנו כעם חופשי בארצו ובמדינה ריבונית בין מדינות. לא נפלה ולא תיפול רוחנו. סימן הוא גם הבית, אשר אנו בראשית בניינו, לאמונתנו בעתיד קיבוצנו במקום הזה ולעתיד עמנו המכנס פזוריו במדינתו, בארץ אבותינו. גם אם ארוכה הדרך לשלום, אנו תפילה ואמונה כי בוא יבוא".

תקרת וקירות הבניין נבנו מבטון והחלונות מזכוכית מחוסמת המסוגלת לעמוד גם בפני פגיעה של רסיסי פגז. בחזיתות צפון ודרום לא נקבעו חלונות, היות והיה זה כיוון הירי של הפגזים. חדר האוכל תוכנן להגשה עצמית, הכיל 600 סועדים בו זמנית, ובימי חג ניתן היה להגדיל את מספר הסועדים באמצעות הארכת השולחנות והצבתם בצורה שונה כך שיאכלו בו זמנית 840 סועדים.

עם חנוכת הבניין, פורסם בעלון הקיבוץ ראיון ארוך ומפורט עם אורי פלג שהיה מזכיר הקיבוץ (ואמן בפני עצמו):

ש: מה הכתיב את התכנון לחדר האוכל?

ת: יש לזכור,ש הצורך לבנות חדר אוכל התעורר לא עקב זאת שהמבנה הקיים לא התאים לתפקידו, אלא משום שנפלה החלטה לבנות חדר אוכל הנותן הרגשת בטחון לנמצאים בו. מכאן הדרישה הראשונית (1) לקירות בטון הסוגרים על המבנה ככלה אפשר. (2) הצורך לקשור למטבח הקיים הן מבחינת המקום והן בגובהו, כדי שרצפת חדר האוכל תהיינה על מפלס אחד עם המטבח (3) התייחסות לסביבה, לנוף והקשר לצירי התנועה במשק. (4) הצורך לבנות חדר אוכל בשלבים, כך שלא תהיינה הפרעות רציניות למקום האכילה. (5) הרצון לבנות מבנה נוח, תפקודי, יפה ולא יקר.

.

חדר אוכל ישן (1)

חדר האוכל השישי בצריף הגרמני (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

מוסה חריף ידוע יותר כדמות פוליטית מאשר אדריכל. הוא הצליח לאחד את התנועות הקיבוציות ולעמוד בראשן. ב-1969, בהיותו בן 36, הוא סיים את לימודי האדריכלות בטכניון, באותו מחזור עם אדריכלים כמו אורי בלומנטל, מיכאלה איתן, גדי הלר, אורי מילוסלבסקי, פרלה קאופמן, נורברטו קהן. פעילותו הפוליטית מנעה ממנו לתכנן מבנים משמעותיים וחדר האוכל באשדות יעקב איחוד הוא אחד הבודדים שתכנן. הוא נהרג בתאונת דרכים עם אשתו ובנו בצומת כברי ב-1982. הלווייתו התקיימה בקיבוץ צרעה שהיה חבר בו. שמעון פרס הספיד אותו: "מוסה היה דמות של 'אל' – אל יאוש, אל חלד ואל טשטוש". היו שטענו שללא הסתלקותו המוקדמת, התנועה הקיבוצית לא היתה מדרדרת למשבר הקשה שפקד אותה שנים ספורות לאחר מכן והביאה לשינוי לא רצוי במבנה הקהילתי, התרבותי ובעיקר הכלכלי שלה.

"למיטב זכרוני, מוסה לא תכנן בנינים רבים. מלבד חדר האוכל באשדות יעקב. הוא תכנן את ההרחבה הראשונה של חדר האוכל בקיבוצו צרעה, שתכנונו המקורי היה של אריך ראש (את ההרחבה השניה, שבנייתה לא הסתיימה, תכננתי אני)", כותב לי האדריכל ויטוריו קורינלדי שעבד עם מוסה חריף. "מוסה היה אישיות רב-גונית ותוססת, בעל אינטליגנציה, חריפות וכושר עשיה מדהימים. בשהותו הקצרה במחלקה לתכנון (פרי יוזמתו לאחד את המחלקות של הקיבוץ המאוחד ושל אחוד הקבוצות והקיבוצים) הוא ריכז את מדור תכנון הישובים. מעמדה זו הוא פעל לאיחוד התנועות, שהבשילה ביצירת התק"ם. בהמשך הוא היה למזכיר התנועה ואחר כך לחבר כנסת. לולא מותו הטרגי, אין לי ספק שהיה מגיע למעמד בכיר בממשלה".

"אני חושב שחדר האוכל באשדות יעקב מדגים קצת את עושר יצירתיותו: בניין נקי, פשוט ורציונלי, אבל ידידותי ולא בנאלי – כפי שהיו כל מעשיו. אני יכול לאמר בענוה כי יש לי בו איזה השתתפות קטנה, כי מוסה (המודע למגבלות מסוימות שנבעו מפעלתנותו המסועפת) היה מרבה להתיעץ איתי בעניני אדריכלות".

.

חדר האוכל פעיל ומגיש ארוחות במהלך השבוע. בסופי שבוע הוא אינו פעיל, והיות ובקרתי בקיבוץ רק בסופי שבוע אז לא הזדמן לי לבקר בו בפנים.

.

שתי תחנות נוספות שרצוי להתעכב עליהן בקיבוץ: מגדל המים שנבנה ב-1935 (שמגדל זהה נבנה גם בקיבוץ אפיקים השוכן מעברו השני של הכביש) ומגדל האסם שנבנה ב-1941 (ומגדל דומה לו יש בקיבוץ כפר מנחם).

.

חדר אוכל ישן2

ארוחה בתחילת שנות ה-60 (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל ישן1 (1)

שטיפת רצפה (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל בבנייתו 1

חדר האוכל החדש בבנייה (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל בבנייתו 3

בבנייה (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל בבנייתו 2

בבנייה, משמאל צריף חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל חדש וישן

חילופי דורות: משמאל חדר האוכל הישן בצריף ומימין בניין חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל חדש בבניה

לאחר הריסת חדר האוכל הישן, הושלמה בניית חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל בבנייתו 5

1972: יציקת רחבת הכניסה (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל בבנייתו 4

1972: חזית הבניין הראשית (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

טקס חנוכת חדר אוכל חדש

1972: חנוכת חדר האוכל (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

מבט מהכניסה הראשית המערבית של חדר האוכל החדש

שומרי הסף בכניסה לחדר האוכל (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

הכנות לחג ראשון בחדר אוכל החדש

1972: הכנות לחג ראשון בחדר אוכל החדש (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

 

.

חדר אוכל חדש אגף דרומי

שנות ה-70: ארוחה חגיגית בחדר האוכל (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

חדר אוכל חדש. חלק דרומי. ברקע הפויע. רונדו פורים 1989. רק כדי להראות כמה אנשים יכולים לרקוד שם

1989: רונדו פורים (מקור: ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

2015:

.

DSC09491

אחת משדרות העצים בקיבוץ (ויש כאלה כאן המון)

.

DSC09486

עוד שדרה

.

DSC09492

קטע מחזית חדר האוכל המערבית

.

DSC09489

חייל! חייל!

.

DSC09490

הכניסה המרכזית לחדר האוכל בחזית המערבית

.

DSC09488

חזית מערבית: המבנה מורכב ממספר גושים-אגפים

.

DSC09493

חזית צפונית עם אחת משתי הכניסות המשניות (זו בחזית הדרומית)

.

DSC09494

להקת טווסים בכניסה לחדר האוכל (הם מסתובבים בחופשיות בקיבוץ)

.

DSC09496

שלט

.

DSC09498

שטיפה חיצונית

.

DSC09500

חדר תיבות דואר

.

DSC09501

מספרים במקום שמות

.

DSC09512

שדרה נוספת

.

DSC09511

פעם בית ילדים היום חנות יד שניה

.

DSC09485

מגורי צעירים

.

מגדל המים בבנייתו

בונים את מגדל המים (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5220-04

מגדל המים 01 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5220-06

מגדל המים 02 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5220-02

מגדל המים 03 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5220-01

מגדל המים 04 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5223-06

מגדל המים 05: מבט מגג האסם לכיוון צפון, 1944 (צילום: זולטן קלוגר, ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

DSC09506

מגדל המים היום

.

DSC09508

מבט מלמטה

.

5048-6

בניית האסם 01 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5048-5

בניית האסם 02 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5048-4

בניית האסם 03 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5048-7

בניית האסם 04 (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5047-5

האסם (ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

5223-05

מבט על האסם, 1944 (צילום: זולטן קלוגר, ארכיון אשדות יעקב איחוד)

.

(3) חדר האוכל בתל יוסף

בגלל חשיבותו של חדר האוכל בתל יוסף, בחרתי לפרסם גרסה מקוצרת שלו באתר xnet. להלן הגרסה המקורית והמפורטת:

.

בודדים הם חדרי האוכל שנבנו בדור המוקדם של חדרי האוכל, היינו בשנות ה-30 ושרדו עד היום. תכנן אותו האדריכל לאופולד קרקואר (1954-1890), שכמו האדריכל ריכרד קאופמן, שפעל במקביל לו, היה מושפע מאדריכלות ניאו-קלאסית מאוחרת, אך הרבה לפני שהבנייה הירוקה הפכה לטרנד, גישתו התכנונית של קרקואר הותאמה לאקלים ולצרכים המקומיים ונעדרה קישוטיות מיותרת. היה זה דור של אדריכלים עירוניים, ששלט בתחום התכנון הקיבוצי עד שקמו מתוך התנועה עצמה אדריכלים, כמו שמואל ביקלס (שהיה חבר תל יוסף תקופה מסוימת) וישראל פיינמסר (מקיבוץ מזרע) שתפסו את מושכות התכנון ויצרו שפה אדריכלית ותכנונית חדשה.

חדר האוכל היחיד שהגיע למעמד שזיכה אותו להופיע על בול ישראלי הוא זה שבתל יוסף. בבול שעיצב אד ואן אויין ב-1990 במסגרת הסדרה "אדריכלות בישראל", הופיעה פרספקטיבה של הבניין וכן תצלום ישן. מדוע נבחר דווקא המבנה הזה להיכלל בסדרה שהציגה חמישה מבנים? ד"ר עדנה מאיר-מריל, היסטוריונית של אדריכלות ישראלית, מסבירה במאמר קצר שהתלווה לפרסום הבול את העקרונות: "השיבה לציון (ישראל), ארץ לא נושבת ברובה, מצריכה תכנון והקמת תשתית חדשה של ישובים הן עירוניים והן חקלאיים. התשתית כוללת בתי מגורים, מבני ציבור ומבנים חקלאיים ותעשייתיים. האדריכלים מנסים לשלב אלמנטים של אדריכלות אירופית וקדמה טכנולוגית עם דרישות אקלימיות. טופוגרפיות וחברתיות בארץ. יצירת היש מאין נותנת חופש לדמיונו של המתכנן למרות הקשיים הכלכליים והחברתיים והדרישה לפשטות וצניעות לאידאולוגיה רוח החלוצית, מוצאים פתרונות פונקציונליים ואסתטיים, שאינם נופלים ברמתם בהשוואה עם האדריכלות בעולם הרחב".

.

10922443_987762717919977_5530855580539868246_n

חדר האוכל בקיבוץ תל יוסף, 2006

.

האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק, מספר בספרו "לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910" (יד טבנקין והוצאת יהודה דקל, 2011), כי כבר בשנות ה-20 הוחל בתכנון חדר האוכל בתל יוסף במשרדו של האדריכל ריכרד קאופמן. האתר בו נבחר לבנות את הבניין היה במורד הררי וכדי לנצל את הפרשי הגובה, הציע קאופמן חדר אוכל שבחלקו הוא מבנה דו-קומתי. חברי הקיבוץ דחו את ההצעה כי לא היו מעוניינים במבנה שאינו חד-קומתי ולכן הכין קאופמן הצעה נוספת, אך גם אותה דחו החברים ודרשו להעביר את התכנון לידי האדריכל לאופולד קרקואר. גם קרקואר הציע מבנה דו-קומתי, המורכב מגושים ריבועיים המשתלבים זה בזה כשאולם האכילה בגודל 16 על 16 מטרים. הכניסה היא מהקומה התחתונה, מכיוון המדשאה המרכזית, ודורשת עלייה במדרגות אל אולם האכילה שבמפלס העליון. כנראה שההצעה הייחודית והאסתטית התאימה לרוח אליה כיוונו חברי תל יוסף והצעתו התקבלה. ב-1933 החלה הבנייה וב-1935 נחנך הבניין.

כדי לאפשר אולם רחב וללא עמודים המפרידים ומפריעים לתנועה ולמבט, יצר קרקואר גג מרובע עליון הנשען בזוית של 45 מעלות על גג ריבועי נוסף הנמוך מזה הראשון ומאפשר פתיחת חלונות לאוורור ותאורה טבעית אל מרכז האולם. כך הוא לא רק פתר בעיה של אוורור ותאורה, אלא גם פיזר את עומסי הגג. קרקואר לא הסתיר את הפתרון ההנדסי של המבנה, והדגיש אותו בחזיתות השונות, כך שהחשיפה הופכת לחלק משפתו העיצובית של הבניין.

בדומה לפסי החלונות בהם עשה שימוש במבנים מוקדמים שתכנן בקיבוצים באזור, גם כאן עטף קרקואר את המבנה בחלונות בגובה היושבים לצד השולחנות ומאפשרים מבט פנוראמי וללא הפרעה אל נוף הקיבוץ והעמק. גוש אולם האכילה מודגש היטב בנוף, בעוד אגף המטבח מסתתר מאחוריו, בחלקו הצפוני של האתר. המבנה כולו נוצק מבטון. הוא מטויח בלבן, ובכך משתלב היטב באדריכלות הסגנון הבינלאומי. בהשוואה למבנים שתוכננו בשעתו בעולם, בניין חדר האוכל בתל יוסף לא רק בעל חשיבות באדריכלות הישראלית, אלא יש לו מעמד גבוה גם באדריכלות הבינלאומית, זאת הודות לאיכות עיצובו וייעודו, שייצגו היטב את רוח הזמן.

.

bull

1.10 (עיצוב הבול: אד ואיין אויין, 1990)

.

DSC02586

כריכת הספר-קטלוג "לאופולד קרקואר – צייר ואדריכל" (מוזיאון ישראל, 1996)

.

האדריכל

האדריכל לאופולד קרקואר היה מהאדריכלים הבודדים שפעלו כאן וזכו לתערוכה ולספר מקיף ואיכותי. הספר "לאופולד קרקואר – צייר ואדריכל" שערכו מאירה פרי-להמן ומיכאל לוין, ויצא לאור על ידי מוזיאון ישראל ב-1996, לא מדלג כמובן על בניין חדר האוכל שתמונתו מעטרת את כריכת הספר. שם הם מסבירים את ייחודו של הבניין: "הפתרון האדריכלי שמצא קרקואר לחדר האוכל הזה מייחד אותו בין כל חדרי האוכל שבנה וגם בין אלה שתכננו אדריכלים אחרים. כשנבנה נמתחה עליו ביקורת שצורתו, המרשימה אמנם, לא תאפשר הרחבה בעתיד, אולם התוספת שנבנתה לו בשלב מאוחר יותר, בידי אדריכל אחר, שומרת על מילון הצורות המקורי וממשיכה את חלון הפס הממוסגר לכל אורך האגף הנוסף".

השפעה מהאדריכלות המוסלמית, הודות לחיבור בין שני הגופים הריבועיים, מוצא האדריכל אבא אלחנני, שהתייחס ליצירתו של קרקואר בספרו "המאבק לעצמאות של האדריכליות הישראלית במאה העשרים" (משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1998). וכך כותב אלחנני: "בלבו ובדמיונו של קרקואר נוצרה סינתזה בין האדריכלות האירופית החדשה, זו ששאבה מרעיונות קבוצת 'דה סטיל', קורבוזיה והבאוהאוס, לבין המורפולוגיה האותנטית ביותר שנוצרה עד אז בארץ – זו של הכפר הערבי, הבונה את קוביות הבתים כאילו צמחו מן הגבעה הסלעית". בחלוקה הגושנית ובעיצוב הגג והפתחים, מוצאים כהנא ואלחנני השפעה מצד האדריכל אדולף לוס, שככל הנראה הכיר את קרקואר אישית – אבל על כך ארחיב כשאגיע לסקירה עתידית על בניין חדר האוכל בבית אלפא שתכנן קרקואר.

בתל יוסף תכנן קרקואר את חדר האוכל הרביעי בקריירה המקצועית שלו. בשנות השלושים והארבעים הוא תכנן כמה חדרי אוכל (שכמחציתם לא נבנו בסופו של דבר) אך אלה שכן נבנו הוקמו בקיבוצים בית אלפא (1932), דגניה א' (1934), בית זרע (1934), בית הערבה (1939) וקרית ענבים (1945).

.

3564903

בניית חדר האוכל (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

זולטן קלוגר תל יוסף 1935

1935: במרכז התמונה חדר האוכל בשנתו הראשונה. משמאל הר הגלבוע (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

כהנא צדק

ב-1966 החליטו חברי תל יוסף שיש צורך להרחיב את חדר האוכל, כך שבחגים ניתן יהיה להושיב בו 600 ואפילו 700 איש. הם פנו למחלקה הטכנית של איחוד הקבוצות והקיבוצים. האדריכל פרדי כהנא מספר בספר זיכרונותיו "עיצבנו חלום – מבט אישי על תכנון הקיבוץ", כיצד הגיב לפנייתם: "אחרי הרבה התלבטויות הסברתי לחברי תל יוסף שלדעתי הבניין, בצורתו המקורית, הוא מיוחד ולא נראה לי שיש לשנותו. הדבר לא כל כך עשה עליהם רושם, הם פשוט רצו חדר אוכל גדול יותר והייחודיות לא עניינה אותם". כהנא סבר שהמיקום של בניין חדר האוכל שתכנן קרקואר כבר לא היה נכון לאותה עת, היות ולאורך השנים התפתח הקיבוץ לכיוון צפון וחדר האוכל נותר בדרום היישוב ולא במרכז. חברי הקיבוץ לא קיבלו את הצעתו של כהנא לבנות חדר אוכל חדש במיקום יותר מרכזי אלא בחרו להרחיב את הקיים.

"בינתיים, אדריכל אריך ראש הציע להם הרחבה 'קדמית' שלמעשה הייתה הורסת את ייחודיותו לחלוטין. הנושא נעשה לריב מקצועי ומצער בינינו. למרות שהסתייגתי מכל התערבות במבנה, הגעתי לכמה מסקנות לגבי אפשרויות הוספת אגף, בעיקר בכך שתקום מן הצד ובשום פנים לא תפגע בצורתו האלכסונית של המבנה. התייעצתי עם שמוליק מסטצ'קין וגם הוא היה בדעה שאין לגעת בבניין, אך אישר לי שהצעתי, בלית ברירה, סבירה. בשנות ה-60 המושג 'שימור מבנים ואתרים' טרם הומצא וכמובן לא הייתה שום אפשרות להציע הקמת חדר אוכל חדש במקום אחר על מנת לשמור על הבניין המקורי. הצעתי לשמור על חזית הבניין הראשית התקבלה בתל יוסף והעבודה הועברה בכל זאת לראש שקיבל את הצעתי. עד היום איני בטוח שעשיתי נכון. אילו הייתי מסרב לקבל את העבודה היה לי היום אולי מצפון נקי יותר, אך יתכן והתוספת הייתה מתבצעת בצורה מכוערת יותר…".

.

3565629

חזית הבניין בשנותיו הראשונות (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

3567388

חזית הבניין בשנותיו הראשונות (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

אדריכל ההרחבה

האדריכל אריך ראש שתכנן את הרחבת המבנה, ושמר על אופי הבניין המקורי, נולד ב-1905 בגרמניה. הוא איבד את כל משפחתו בשואה, עלה לישראל והתיישב בתל אביב. תחילה עבד במשרדו של האדריכל ורנר יוסף ויטקובר ולאחר מכן הצטרף למחלקה הטכנית של איחוד הקבוצות והקיבוצים – משרד אדריכלים ומהנדסים קטן (5-3 עובדים) שסיפק עבודות תכנון לקיבוצי התנועה. במחלקה תכנן ראש פרויקטים רבים עד לפרישתו מתכנון בסוף שנות ה-60. הוא נפטר ב-1975.

.

הווה

מה יש שם עכשיו? אמיר רוכל מתל יוסף מספר שכבר ב-2000 הוחל בצמצום פעילות חדר האוכל. "קודם ביטלו את ארוחות הבוקר, כי זה היה בזבוז זמן של החברים כי הם ישבו שם במקום ללכת ועבוד. כשראינו שלא מגיעים לארוחות ערב אז גם הפסקנו אותן. ארוחות הצהריים המשיכו, אבל עם קבלן מזון חיצוני, עד שגם לו נמאס ולא השתלם לו. מאז 2005 חדר האוכל משמש לחגים וערבי זיכרון. בחלק משטח המטבח מאוחסנים השולחנות והכיסאות וכל שאר חלקי המטבח מושכרים לגורמים שונים. חלק מהמטבח מושכר למחסן וחלק למטבח של קייטרינג. באופן כללי בתל יוסף אנחנו משתדלים להשכיר כל דבר פנוי".

.

3563662

מצטלמים על רקע חדר האוכל (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

עתיד

"זה סקנדל לא קטן כי הבניין היום מתפורר", טוען כהנא שביקר בו לאחרונה והזדעזע מהמצב. הוא דורש לצאת בקריאה לשימור המבנה. "את מה שקורה שם אני משווה למצב של חדר האוכל של קיבוץ גבעת השלושה שתכנן אריה שרון והיום נטוש והרוס. חדר האוכל סגור ונעול וחובה למצוא דרך לגייס כספים ולחדש את הבניין".

אורי בן ציוני מהמועצה לשימור אתרים מספר שאכן מצב הבניין רע, אך המועצה העמידה לרשות תל יוסף שירותי הנדסה. אינג' דוד שורץ, מהנדס המועצה לשימור אתרים, עורך כעת תכנית שיפוץ לבניין, היות ובעיית הרטיבות היא הבעיה המרכזית שמפוררת עכשיו את חדר האוכל. בסוף התכנון שצפוי להסתיים בחודש הבא, יערכו אומדן ויוחלט כיצד להתמודד עם מה שציוני מכנה "תכנית הצלה".

מה יהיה פה אחרי השיפוץ? "אנשי תל יוסף פנו אלינו שניתן את ברכתנו לאיזו יוזמה פרטית בבניין שטרם הבשילה, ואנחנו אמרנו שנברך על כל פעולה, כמובן בתנאי שנעיין בתכנית. יש היום בתל יוסף תזוזה בכיוון, אבל המצב לא מספיק בשביל בית כזה. עם תל יוסף עברנו דרך ארוכה שהתחילה מתכנית מתאר שהכין לקיבוץ האדריכל ערן מבל, תכנית שבכלל לא כללה כל התייחסות למבנים ההיסטורים, אך בעקבות התנגדותנו הם ערכו נספח שימור והיום הם לא רק סימנו מבנים אלא גם הגדירו מתחמים רגישים בקיבוץ, כמו מרכז הקיבוץ והשדרות. בסופו של דבר תכנית המתאר שמה את נושא השימור על השולחן, מה שלא היה קודם".

עכשיו נותר לראות לאן יובילו החברים את עתיד חדר האוכל, והאם ראש המועצה האזורית גלבוע וצוותו המקצועי יתחילו גם הם לצאת מהבור הפריפריאלי בו הם שקועים ויראו עניין ומעורבות בנכסים המצויים ברשותם במטרה לקדם ולפתח אותם.

.

3559240

תל יוסף מהאוויר: חדר האוכל למטה ומימין אוהלי מגורים (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

 

.

זולטן קלוגר תל יוסף 1946

1946: משמאל חדר האוכל (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

בריכה שנעלמה:

הפסלים שלמרגלות חדר האוכל הם המרכיבים הבולטים במדשאה המרכזית. שני פסלים מונחים על הדשא זה מול זה. פסל אחד מורכב מגבר ואשה השרועים על הדשא כשהם משקיפים על הפסל השני הניצב בקו אלכסוני דמיוני ומציג קבוצת ילדים. ב-2011 שופצו הפסלים לראשונה מאז הצבתם. את השיפוץ ערך ידידיה מור ובעקבות האירוע כתבה איה שפרן, חברת תל יוסף, מאמר קצר בעלון "הגלילה" בו חשפה את הסיפור של הפסלים.

מתברר שבמקור הונחו הפסלים על שפת בריכת נוי, שבמהלך השנים הוזנחה, כוסתה אדמה ודשא ונעלמה. רק הפסלים נותרו במקומם. שפרן חקרה ומצאה שאת הפסלים יצר דוד פולוס (1975-1893) שיצר גם את פסל אלכסנדר זייד וסוסתו בשיח' אבריק. את הפסלים כאן הוא יצר ב-1941, מיד לאחר שהשלים את פסלו של זייד, ונתן להם את השם "על מי מנוחות ינהלני".

בישראל כמעט ואין פסלי דמויות כמו אלה, אולי בגלל החשש מפני הצו "לא תעשה לך כל פסל" ואולי סתם בגלל חוסר ידע. מכאן גם חשיבותם של פסלים אלה. דוד פולוס היה אמן ערירי ובודד. ההזדמנויות ליצור הוענקו לו באופן מצומצם רק בשנות הארבעים, כשנדד מקיבוץ לקיבוץ והותיר שם את חותמו היצירתי. לפני שלוש שנים ערך עליו אביב בארי, מתכנן ערים מקיבוץ ניר דוד, מחקר שפורסם בספר "דוד פולוס – פסל נודד בארץ" (הוצאה עצמית).

.

זולטן קלוגר תל יוסף 19466

1946: הפסלים שעל שפת ברכת הנוי למרגלות חדר האוכל (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

3567428

1941: מבט מגג חדר האוכל לכיוון דרום: הבריכה למטה (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

3561552

1941: הגלבוע (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

3563266

הבריכה (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

3559266

חזית חדר האוכל במבט משדרת הוושינגטוניות (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

3562172

יום חג (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

3558224

גולדה (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

תמונות

ביקרתי כאן ב-2006 ואז במקרה הבניין היה פתוח כי ארגנו בו אירוע לציון 65 שנה לקיבוץ. חזרתי ובקרתי לפני כמה חודשים ושילבתי בין התמונות.

.

HPIM2954

שדרת וושינגטוניות מדגישה את מרכזיותו של חדר האוכל בקיבוץ

.

HPIM2955

כמו שדרת העצים המאורגנת בסדר מופתי, גם בניין חדר האוכל הוא תוצר של הצבת גושי בניין באופן שכלתני ומתמטי

.

HPIM2958

המדשאה המרכזית למרגלות חדר האוכל

.

HPIM2963

הבניין המקורי שהושלם ב-1936 הורחב ב-1970

.

IMG_5618

חזית כניסה סימטרית

.

IMG_5621

מימין אגף המטבח ומשמאל אולם חדר האוכל עם הכניסה הפונה לעמק ולמדשאה המרכזית

.

IMG_5616

כניסה נוספת בחזית המערבית

.

IMG_5617

רצועת חלונות עם הגנות שמש ובגובה ראשי הסועדים

.

3557727

ארוחת חג (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

3557332

ארוחה (מקור: ארכיון בית טרומפלדור)

.

HPIM2970

בפנים ריק

.

HPIM2969

הכנות ל"יום הולדת לתל יוסף"

.

HPIM2968

על לוח המודעות בבניין

.

HPIM2961

פסלי דמויות למרגלות חדר האוכל. במקור הפסל עמד על שפת בריכת נוי שכוסתה באדמה ודשא

.

IMG_5614

ראש

.

HPIM2960

בית הכנסת

.

IMG_5649

בפתח בית הכנסת

.

HPIM2956

שביל בקיבוץ

.

IMG_5644

מבנה המקלחת המשותפת ומעליו עמדת הגנה

.

IMG_5645

שלט שהציבה המועצה לשימור אתרים על מבנה המקלחת

.

בית טרומפלדור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס, שוכן כמה מאות מטרים מחדר האוכל. הוא ראוי לרשימה נפרדת:

.

IMG_5647

בית טרומפלדור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס

.

IMG_5623

כמו בחדר האוכל גם כאן החזית הראשית פונה לעמק (לדרום)

.

IMG_5631

חזית ציבורית בה לכל קומה אופי שונה

.

IMG_5625

שלט קרמיקה

.

IMG_5629

תש"ט

.

IMG_5626

שלט על דלת הזכוכית בכניסה לבניין

.

IMG_5640

בסמוך לבית טרומפלדור יש קיר זיכרון ורחבת טקסים

.

IMG_5638

כבוד לחללים

.

IMG_5633

תבליט שיצר אהרן פריבר ב-1952

.

IMG_5637

פרט 01

.

IMG_5634

פרט 02

.

IMG_5635

פרט 03

.

IMG_5636

פרט 04

.

IMG_5642

מבט על העמק והגלבוע מהרחבה שבחזית בית טרומפלדור

.

HPIM2977

מאחורי חדר האוכל ניצבים כמה מתקני משחק: קרוסלה

.

HPIM2978

מטוסים

.

HPIM2974

גלגל ענק

.

תודות

תודה לאדריכל פרדי כהנא על המידע. תודה לשאול ינאי מארכיון קיבוץ אשדות יעקב איחוד על המידע והתמונות וגם על הביקור בתערוכה. תודה לאמיר רוכל מארכיון בית טרומפלדור בתל יוסף על המידע והתמונות. תודה גם לענת מור ולאיה שפרן. לאורי בן ציוני מנהל מחוז צפון במועצה לשימור אתרים. תודה לארי טפלא מארכיון קיבוץ גבעת עוז על המידע והתמונות ונסיעת הבכורה שלי על קלנועית ברחבי הקיבוץ!

..

חדרי אוכל נוספים שכתבתי עליהם וכדאי לבקר בהם:

.

גרופית ומבוא חמה (אדריכלית ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (אמנון כהן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 24/02/2015 at 15:16

    גבעת עוז, שם אכלתי בצריף וגם בחדר האוכל. נעים לראות חדר אוכל שוקק חיים לעומת הפגרים שנמצאים בקיבוצים אחרים. בתיאבון חברות/ים!

  • עוזי דיסלר  On 24/02/2015 at 16:08

    האיפיון בחדר האוכל של תל-יוסף דומה לאיפיון של ח"א בקיבוצי, איילת-השחר, על אף שנבנו בתקופות שונות. שניהם עם חץ לכוון הנוף והדשא המרכזי בקיבוץ. אולם "החץ" באיילת-השחר עם קיר הזכוכית הענק הצופה לעמק החולה והחרמון הרבה יותר מרשים. הארכיטקט ראש שתכנן את ההרחבה בתל-יוסף, היה גם שותף בתכנון ח"א באיילת-השחר.

  • Shaul Rind  On 25/02/2015 at 1:04

    התבליט של אהרון פייבר-יצירת מופת

  • אמנון  On 27/02/2015 at 0:00

    שלוש הערות קצרות:

    בפסקה הראשונה בפרק על חדר האוכל בגבעת עוז רשום פעמיים רחביה והכוונה כנראה לקיבוץ מרחביה.

    אברהם הרצפלד היה ממייסדי אחדות העבודה ולאחר מכן מפא"י (בשנות העשרים והשלושים של המאה שעברה). לא ידוע לי אם הוא היה פעיל באופן כלשהו בתהליך הקמת מפלגת העבודה ב-1968.

    לגבי מוסה חריף: האיחוד בתנועה הקיבוצית התרחש ,למיטב ידיעתי . בשנת 1980 בין תנועת הקיבוץ המאוחד לבין תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. התנועה החדשה נקראה תק"ם.
    היכן ומי התנועה השלישית?
    אולי הכוונה היא לאיחוד הנוכחי שהוא בין התק"ם לקיבוץ הארצי שהתרחש בשנת 1999, 17 שנה לאחר מותו הטרגי של מוסה חריף. אבל מה שנכתב במאמר הנוכחי שגוי.

    מעבר לזה, מאמר מעניין ומשכיל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: