סיבוב מחוץ לבית קרפ באשדות יעקב איחוד בתכנון יעקב רכטר

אחד מהמבנים הראשונים שתכנן האדריכל יעקב רכטר (2001-1924) היה "בית קרפ" – בית התרבות בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, בבקעת הירדן, שנחנך לראשונה ב-1953 (מפת מיקום כאן). לא להתבלבל: לפני שבועיים פרסמתי כאן רשימה על בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב מאוחד אותו תכנן חנן הברון, ומצוי כמה עשרות מטרים מכאן.

יעקב רכטר – חתן פרס ישראל לאדריכלות (1972), תכנן בין השאר את מלון הילטון תל אביב, את בית הבראה מבטחים בזכרון יעקב, את ככר אתרים, בניין תאטרון הקאמרי ובית משפט השלום בתל אביב וגם בעכו. בית כהנא ברמת גן הוא העבודה הראשונה שלו וגם אחת מהטובות. בית קרפ באשדות יעקב איחוד זו עבודה לא מוכרת ברשימת עבודותיו ואת המידע עליה קבלתי ממשה אריאלי, חבר הקיבוץ שטרח להשיג לי את המידע – ועל כך תודתי לו. פניתי גם לאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר, אך הוא חזר אלי שלא מצא דבר בארכיון המשרד.

הבניין ענק באופן תמוה ביחס לקיבוץ בו הוא שוכן, ולכן אין פלא שכמו רבים מבתי התרבות (ובהם גם בית התרבות של הקיבוץ השכן – אשדות יעקב מאוחד עליו כתבתי כאן לפני שבועיים) גם הוא עומד חסר שימוש. המבנה ניצב בכניסה לקיבוץ, כך שקשה מאד לפספס אותו. למעשה, הבניין הזה מייצג את הרצון לחזק דווקא קהילות קטנות בפריפריה וביישובי הספר (וכאן היתה תקופה שכל שני וחמישי גילו מוקש או ירו על תושבים), ולכן לא חסכו בהשקעה. היום מינהל התכנון במשרד הפנים עושה הכל כדי לחנוק את הפריפריה ולקבע אותה כחצר אחורית.

למרות שהבניין הזה כבר כמעט ולא מתפקד ולכן במובן מסויים הוא כישלון, ראוי ללמוד מהערכים שעמדו בבסיסו והם: (1) חיזוק הפריפריה (2) חיזוק הקהילה המקומית (3) חיזוק ההיבט התרבותי.

.

IMG_8375

בית קרפ

.

(1) הביקור

באשדות יעקב איחוד ראיתי שני אתרים שמשכו את תשומת ליבי. הראשון הוא כמובן "בית קרפ" הענק, שניצב ממש בכניסה לקיבוץ ולא ניתן להתעלם ממנו. השני הוא גן זיכרון ששוכן ממש מולו ועל כך ברשימה הבאה. ציור הקיר שמעטר את החזית נוצר אמנם לפני 55 שנה אך איכות העבודה הותירה אותו במצב מצוין וכל חובב אמנות ותרבות ישמח להיתקל בו. הבניין סגור כך שלא יכול הייתי לבקר בפנים אלא רק להתרשם מהבניין בחוץ. הבניינים האלה תמיד נראים אותו הדבר כך שלא הפסדתי הרבה בלראות אולם גדול חשוך וריק. אבל אני מקווה שבהזדמנות הבאה שאעבור בסביבה אשלים את החסר וגם אבקר בחדר האוכל של הקיבוץ.

אשה עם שלושה כלבים חלפה על פני הבית ולא התייחסה למבקר הזר, אך מייד לאחריה הגיעה גברת על אופניים שביקשה לדעת למעשיי, וגם היא המשיכה לדרכה.

הציור הוא ענק ולא מאפשר כמעט לקרוא אותו מקרוב. ולכן הבניין הזה הוא בעיקר מעוצב לאלה הבאים לקיבוץ, ולאו דוקא לבניין עצמו. הציור שנוסף לחזית (ולא תוכנן במקור) הוא למעשה מודעת פרסומת גדולה המציגה בפני הצופה את התדמית שראשי המקום ביקשו לעצב: קהילה של אנשי עבודה, אנשי משפחה ואנשי תרבות.

מכאן המשכתי לגן הזיכרון.

.

ashdot04 copy

תשריט צבעוני מקורי מתחילת שנות ה-50 (מקור: קיבוץ אשדות יעקב איחוד)

.

Copy of ashdot04 copy

פרספקטיבה של בית קרפ מתוך התשריט שלמעלה (מקור: קיבוץ אשדות יעקב איחוד)

.

20130505075154932_0001

תכנית המבנה (מקור: קיבוץ אשדות יעקב איחוד)

.

(2) הבניין

"בית קרפ" קרוי על שמו של חבר ומייסד הקיבוץ זאב קרפ שנפטר ב-1956. הוא נבנה במספר שלבים: השלב הראשון והמקודם הושלם ב-1953 ולאחר 3 שנים נבנה שלב ב'. ב-1959 הושלם ציור הקיר שנוסף על קיר החזית הראשית. ב-1970 עבר הבניין פיתוח נוסף ושכלול.

מדובר בקופסה גדולה ואטומה, אך רכטר שהעניק תשומת לב גדולה לחזות והנצפות של הבניינים שיצר, תכנן לבניין חזית מרשימה ומאופקת. הבניין מרוחק בכ-30 מטרים מהכביש המרכזי בקיבוץ, ובין השניים מדשאה מטופחת שיוצרת רחבת התכנסות פתוחה שנוחה לשעות אחר הצהריים והערב, כשהשמש והחום אינם מפריעים יותר מידי. כדי לרכך את הגוש הגדול, דאג רכטר למקם את מגדל הבמה הגבוה והגדול בחזית המרוחקת מהכביש ואת אגף הכניסה והאינטימי יותר (ולכם גם קטן יותר) למקם סמוך לכביש. לאגף הכניסה שנמוך משאר חלקי הבניין יצר רכטר חזית כפולה בצורת קשת ובכך כינס וניכס את המדשאה הגדולה שבחזית לבניין. מחווה זו גם מעניקה את הפלסטיות של בית התרבות הפשוט, ויש בה מן הניצנים שהתפתחו לאחר מכן בחזיתות בניינים שהן לכשעצמן יצירות פיסוליות מעולות כמו בית המשפט בתל אביב, מלון הילטון ובית ההבראה מבטחים.

זו דוגמה לעבודות המודרניות דווקא של זאב רכטר, ופחות לברוטליזם שאפיין את עבודתו של יעקב רכטר. כך שיתכן שאת הסקיצות הראשונות הכין זאב והבן המשיך באותו קו. היות ושניהם מתים ומידע נוסף לא השגתי השאלה נשארה פתוחה. אבל זה לא משנה.

בתכנית המקורית שקבלתי ממשה אריאלי שמצא בארכיון הקיבוץ, החזית לא כללה את הציור שנוסף לה מאוחר יותר, אלא חלוקה מודולרית למשבצות. חלוקה זו ממשיכה את ניסיונו של רכטר לרכך את המסה הגדולה ביחס לקנה המידה האנושי ולמבנים הקטנים בקיבוץ. בציור הקיר נשמרה החלוקה והציור השתלב בה.

אם בחזית הצפונית והמערבית משיק הבניין למדשאה, הרי שהחזית הדרומית והמזרחית משיקות למגרשי ספורט (טניס וכדורסל). יש כאן שילוב של מרכז תרבות וספורט שכיום בעידן הטלויזיה, איבד הבניין ממשמעותו ורק הודות לציור הענק יש לו תפקיד מסוים בזיכרון המקומי אך לא יותר מזה. מה עושים עם כל בתי התרבות הגדולים האלה? השאלה לא פשוטה. נהניתי לראות לפני כמה ימים בכפר יהושע, שאת בית התרבות הגדול שלהם (800 מקומות ישיבה) הפכו לבית ספר לקרקסנות וחוץ מחוגים יש גם מופעי קרקס (ועל כך אפרסם רשימה נפרדת בהמשך).

(3) אריק קורן

על יעקב רכטר אין צורך להאריך אבל דווקא על אריק קורן – היוצר של החלק המוצלח בבניין ראוי להתעכב, היות וברשת לא קיים מידע מסודר עליו ועל יצירתו.

קורן נולד ב-1931 בבלארוס שהיתה אז בשטח פולין ובגיל 5 עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בקיבוץ אשדות יעקב שהוקם שלוש שנים קודם לכן. כאן גם נולד אחיו הצעיר – יוחאי, שנפל בגיל 27 ביום הראשון של מלחמת ששת הימים והותיר אחריו אשה ושני ילדים.

קורן שהיה בעת העבודה על ציור הקיר בבית קרפ בשנות העשרים לחייו, כבר הספיק ללמוד וליצור לא מעט עד אותה עת. "אני ציירתי מהיום שנולדתי" הוא מספר. בנעוריו (כנראה ב-1941) למד אצל יחזקאל שטרייכמן, לימים חתן פרס ישראל לציור, שהתגורר בקיבוץ אשדות יעקב. הכשרה נוספת קיבל מאמנים ישראלים נוספים ובהם אליהו בילס (שגם אצר את תערוכתו הראשונה ב-1957 בגלריה צ'מרינסקי בתל אביב), מרסל ינקו, פרלי פלציג ודב פייגין והפך בעצמו למורה במוסדות שונים. ב"בית הצנחן" שבקיבוץ מעגן יצר עבודת קיר לזכר הצנחנים שנפלו במלחמות ואת הכשרתו כאמן ציורי קיר רכש הודות למלגה מיוחדת שקיבל מקרן אמריקה-ישראל, באקדמיה לאמנויות של ונציה. ב-1963 השלים את יצירתו המוכרת ביותר: עיטורי הפתחים במגדל השעון ביפו. במקור תכנן קורן חלונות ויטראז' המתארים את תולדות העיר יפו והמיתולוגיות הקשורות בה. בעקבות צמצום התקציב לפרויקט את מקום הזכוכית תפסה עבודת מתכת שבוצעה במסגריה של אשדות יעקב. עבודות קיר נוספות שלו פזורים בכל רחבי הארץ כשכמה מהן מרוכזות בבנייניה המקוריים שלמכללת אוהלו שעל שפת הכנרת. בשנות ה-60 עזב את הקיבוץ והיום הוא מתגורר בכפר סבא. עד עכשיו לא היה על קורן מידע זמין ברשת, אבל בעקבות הרשימה דאגתי גם לערך חדש עליו בויקיפדיה.

.

נותרו לי כמה שאלות פתוחות אז הרמתי טלפון לאריק קורן ושוחחתי אתו על העבודה:

ש: איך נתנו לך תקציב וזמן לעבוד על ציור הקיר?

ת: הייתי מאד מקובל בקיבוץ ומפורסם בתחום אז הסכימו לתת לי.

ש: כמה זמן עבדת על היצירה?

ת: הכנתי הרבה סקיצות וכל התהליך לקח לי שנתיים. את הסקיצות אישרו החברים והן תיארו הווי של הקיבוץ, האווירה של החיים המשותפים, תמונות מחיי הקיבוץ במבט של השנים ההן שהיה מבט קצת הרואי על כל דבר, קצת רומנטי. עבדתי אז בבריכות הדגים וזה נתן השראה כי זה מאד ציורי. על הקיר עצמו עבדתי כשנה עם הפסקות כי חם מאד באזור של אשדות יעקב.

ש: על ביצוע העבודה עבדת לבד?

ת: היתה לי עזרה. בנינו פיגומים גדולים והיתה עזרה של אנשים שהתחלפו כי נדרשה הרבה עבודה פיסית ולא יכולתי לבצע אותה לבד.

ש: איך היה תהליך העבודה?

ת: לקחתי את הסקיצה והגדלתי אותה לנייר ענק בקנה מידה של אחד לאחד עם הקיר. כל יום חתכתי מהגיליון הענק חתיכה של מטר על מטר עליה רציתי לעבוד באותו היום. ואז בשיטה כמו של פרסקו שמתי שכבות צבעוניות של טיח על הקיר, על השכבה הנחתי את הנייר שחתכתי ולחצתי עם סכין דרך הנייר על הטיח וקילפתי את השכבות עד שהגעתי לשכבת הטיח הצבעוני שרציתי. סדר שכבות הטיח מתחיל בצבעים הכהים ונגמר בבהירים, כך הנחתי 4 שכבות: שחור, טרה קוטה, אפור ולבן. בגלל החום באזור הטיח מתייבש מאד מהר ולכן ניתן לבצע רק קטע אחד כל פעם. לכן גם הזמן בו בוצעה העבודה התארך.

.

IMG_8396

שלושה כלבים ואשה בחולצה כחולה בחזית הבניין

.

(4) תכניות לעתיד

כיום בשטח שמתחת ליציע פועל מועדון גדול שמשמש את הקיבוץ. אך לפי התכנית, מתכוננים בקיבוץ להשמיש חזרה את הבניין ולשנות את ייעודו המקורי. במקום אולם מופעים והתכנסות, מעוניינים באשדות יעקב להמשיך ולפתח את ענף התיירות. לקיבוץ קיימים כבר חדרי אירוח, אך רוצים עכשיו לשדרג את התנאים לאורחים ולפתח את השירותים המוצעים.

במקום לבנות בניין חדש מעדיפים כאן לעשות שימוש בבניין ההיסטורי מבלי לפגוע בו. זו החלטה מבורכת שתחזיר את החיים לבניין הוותיק. פנים הבניין יעבור חלוקה חדשה ויוקמו בו משרדים ושירותים, אולמות הרצאה, ספא, חדר אוכל לאורחים ושטחי אחסון  יחד עם ברכת השיחה ומגרשי הספורט הסמוכים יהפוך המקום למוקד מרכזי באזור.

(5) תודות

לסיום, אני רוצה להודות לאריק קורן על השיחה אתו בדקה ה-99. אני רוצה לשוב ולהודות למשה אריאלי, חבר קיבוץ אשדות יעקב איחוד, על הרצון והמאמץ שהשקיע כדי לסייע בהכנת הרשימה.

.

IMG_8377

מראה כללי של ציור הקיר

.

IMG_8378

דייגים עם רשתות דגים בברכות הדגים שהיו ענף מרכזי בקיבוץ והיום כבר אינן קיימות

.

IMG_8380

2 דייגים ו-4 דגים

.

IMG_8381

דג

.

IMG_8382

סצנות מהווי הקיבוץ המדומיין: עץ, הורים וילד, אדם בודד יושב, זוג

.

IMG_8379

החתימה בפינת החזית

.

IMG_8395

לבנין שתי כניסות מכל צד

.

IMG_8385

הכניסה השניה

.

IMG_8393

חמש מדרגות מעלות את המבקרים ממפלס חיי היום יום אל חיי התרבות והקהילה. מול בית התרבות מצוי גן הזיכרון וגם בו עולים מעט (על כך ברשימה הבאה)

.

IMG_8383

מדף בטון דק בולט מקו החזית ונועד לא רק להצללה (שלא באמת יש בה צורך כאן) אלא להדגשת הכניסה

.

IMG_8386

שלט: ב-1970 עבר הבניין שיפוץ ושכלול

.

IMG_8387

בכניסה המערבית מונח ציור נוסף ומשמאל לו עבודת מתכת שגם היא מעשה ידי האמן אריק קורן

.

IMG_8388

עבודת המתכת המרכיבה את הדלת

.

IMG_8389

חזית דרומית של מגדל הבמה הענק ומאחוריה מגרשי ספורט

.

IMG_8390

הפתח הגדול בחזית הדרומית מאפשר גם הכנסת תפאורות וציוד וגם מאפשר לתפקד כבמה פתוחה

.

DSC04598

האולם מבפנים נטוש

.

DSC04571

הבמה היא תוספת מאוחרת בגודל של מגרש כדורסל

.

DSC04589

לא לעשן

.

DSC04591

חלון אחורי

.

סרטון קצר בו מסביר משה אריאלי על הבניין:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 17/05/2013 at 17:13

    פעם הקיבוצים התברכו /לקו במגלומניה. בטיול של "שביל סובב כינרת" ראינו המוני מבנים מוזנחים שפעם אולי שקקו חיים ואולי בכלל לא. התרשמנו שהחברים מסיימים להשתמש במבנה, נוטשים וממשיכים הלאה וכך יוצרים קרקע חרוכה (טוב, הגזמתי, אז מה). אם תלך בשביל יהיה לך חומר עד הפנסיה.

  • שביט  On 17/05/2013 at 17:43

    תודה
    נלבישך שלמת בטון ומלט ושנים אחר כך נבין ( אבל נמשיך להכחיש) שבזבזנו המון כסף מיותר שהלך לאיבוד בבניה של מבנים מפוארים ומיותרים. והכל , הודות לכסף שזרם בקלות דרך הקופה של התנועה שהיתה קרובה מרחק נגיעה לקופה הציבורית של המפלגה והתנועה המהוללות.
    ויחלפו שנים ויעמדו המבנים בשממונם ותתגלה חרפתה של תנועה שהלכה לאיבוד והתאבדה על משמרתה
    חבל,,,כל כך הרבה מבנים שאילו נצבו במקום המתאים גם יכלו לשמש המון ציבור מצא למקומות כאלה

  • אלוטרקס פיגומים  On 18/02/2014 at 15:08

    בניינים מוזנחים דווקא די מוסיפים רוח נוסטלגית, קרבית ואף רומנטית לנוף האורבני והכפרי כאחד למרות כל הסכנה הטמונה בהם.

  • miya reshef  On 27/02/2016 at 17:58

    בכתבה למעלה מסופר על שזאב קרפ נהרג בשנת 1956 בפעולה סודית……
    ולא כן ! ! !
    זאב קרפ הוא אבא שלי וליוויתי אותו במחלת הסרטן שלקה בה, כמה וכמה חודשים, עש שנפטר
    בט'ז בכסלו תשט'ז , דצמבר 1956 .
    אמי, אסתר קרפ , נפטרה בה' באב תש'מ, 18 ביולי 1980.
    מיה קרפ-רשף

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: