האם תיהרס התחנה שרק לפני 33 שנה נחנכה בקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול בתל אביב? את הבניין שנחשב היה לדוגמה לתכנון תחנת כיבוי אש, תכננו עדנה ורפי לרמן, מבכירי האדריכלים והמתכננים, ולמרות שלא חלפו שנים רבות מאז שהוא תוכנן, נאבקים כעת אדריכלים לשמר את החלק הבולט שבו – המגדל.
במקור יועד המגדל לשמש לייבוש זרנוקי הכיבוי בתום משימות שאליהן יצאו לוחמי האש. לכן, לצורך מתיחת הזרנוקים לייבושם הותקנה בו מערכת מכנית בפיר המגדל המתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים. לאחר כמה שנים הוזנחה שיטת הייבוש הזו והמגדל איבד את מעמדו הפונקציונלי, אך כנקודת ציון עירונית המשיך למשוך את תשומת ליבם של התושבים הרבים שחלפו על פניו ושל לוחמי האש והיה לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני.
עם קבלת ההחלטה להמשיך את התואי של רחוב אבן גבירול לצפון, אל שטח נמל התעופה שדה דב שהתפנה, ועם קבלת ההחלטה להעביר את קו הרכבת הקלה בתואי זה, הוקמה בסמיכות תחנת כיבוי אש חדשה, וזו הוותיקה יועדה להריסה היות והיא ניצבת על תואי הדרך המיועד לרחוב הרחב החדש. לעומת בניין התחנה עצמה, הרי שהמגדל נמצא מחוץ לתואי הדרך.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1989)
.
התחנה שוכנת כיום על התוי העתידי של המשך רחוב אבן גבירול שתשולב בו מסילת "הקו הירוק" של הרכבת הקלה. משמאל מציצה ארובת תחנת הכוח רדינג
.
בניין התחנה כולל רחבה מגוננת עם חניית רכבים בחזית ואגף מעוגל ששימש בשנים האחרונות את אגף הפיקוח העירוני
.
בימים אלה פועלים מפרקים את כל הפרטים שניתן למחזר
.
שני מגדלים הוקמו בתחנה ולכל אחד נוכחות פיסולית בולטת – הקטן שבהם ניצב לצד הכניסה הראשית והוא הכיל את המעלית
.
זכוכית מראה חד-כיוונית עם פרופילי אלומניום בצבע אדום היה אופנתי בתקופתו, וגם בבניין בצלאל בהר הצופים שתכננו האדריכלים גרשון וברק צפור תמצאו את אותו הפרט וגם שם הבניין מיועד להריסה
.
הגינון עוצב בידי האדריכל רפי לרמן שעבד בראשית דרכו אצל אדריכל הנוף יוסף סגל
.
אחד מהמאפיינים של אדריכלות התקופה הפוסטמודרנית היה שילוב של צורות בסיסיות כמו גם גריעה בהתאם. בקומה העליונה המעוגלת היה ממוקם חדר המבצעים של התחנה, בעוד שבקומת הקרקע היה אולם ממוגן.
.
הכניסה
.
אולם המבואה – מימין היה ניצב דלפק הכניסה ושני הפתחים שבהמשך הובילו לאודיטוריום
.
דופן אולם המבואה המתנשא לכל גובה הבניין עוצבה עם דפוס של רשת ריבועים
.
דופן משופעת המורכבת מקורות בטון ופסי זכוכית החדירה אור טבעי אל עומק הבניין. במרפסות נתלו אדניות עם צמחים
.
1989: כך זה היה נראה במקור (צילום: רן ארדה, באדיבות עדנה לרמן, פורסם בכתב-העת "ארכיטקטורה")
.
.
ביום חמישי בבוקר הסתובבתי במבנה ששימש כתחנת הכיבוי של תל אביב מאז 1989 ועד לפני כחודש. תחנה זו החליפה את התחנה שפעלה ברחוב בזל במשך קרוב לחמישים שנה וגם היא נהרסה.
כעת המבנה נטוש ולקראת הריסה, לאחר שפעילות התחנה עברה לבניין חדש שהוקם בסמוך. לפני 33 שנה כשהוקמה התחנה היה האזור נידח ומרוחק מאזורי מגורים, אלא שכיום משתנה הסביבה; שדה התעופה שנעזב יהפוך בקרוב להמשך ישיר של העיר וישלב מגורים, מסחר, תעסוקה ובילוי. מיכלי הבטון הענקיים שהיו מלאים בדלק בעת שהתחנה נחנכה, מתוכננים כיום גם הם לעמוד לרשות הציבור. הנמל ומתחם "יריד המזרח" התחדשו וגם תחנת הכח רדינג מתוכננת לפתוח לציבור את אולם הטורבינות ההיסטורי. לעומת כל אלה תחנת הכיבוי שעומדת במרכז הדרך המתוכננת מיועדת להריסה.
.
נספח הבינוי של התכנית ל"מתחם רוקח ואבן גבירול", שנערכה על ידי משרד האדריכלים מנספלד-קהת לאזור (ואושרה לפני שנה) ובה מופיע רחוב אבן גבירול במתכונתו הרחבה. מבנה התחנה מסומן בקו אדום כמבנה להריסה. המגדל שגם הוא מיועד על פי התכנית להריסה, מודגש בלבן ובחץ. למזלו הוא מצוי מחוץ לזכות הדרך, ולכן יש סיכוי שלעומת התחנה שתיהרס הוא יישאר אתנו עוד כמה שנים
.
.
בעת הסיבוב היתה התחנה עצמה מלאה בפועלים, שהיו עסוקים בפירוק פרטי בניין שעוד ראוי להשתמש בהם. מבחוץ נראה הבניין שלם, אך בפנים כבר הכל מפורק, בעיקר אזור המשרדים. אגף זה התאפיין במשחק של שילוב צורות גיאומטריות – שני אגפים מעוגלים וביניהם אגף בצורת תיבה שממנו נגרעה המסה אם בקומת הקרקע ואם בדפנות לטובת מסכי זכוכית ממסוגרים בפסי אלומניום בצבע אדום תקופתי (כמוהם ניתן למצוא בכמה מבני ציבור מפורסמים שנבנו ממש באותן השנים, בהם בניין בצלאל בהר הצופים שתכננו האדריכלים גרשון וברק צפור וגם הוא מיועד להריסה, וגם בבניין סינמטק תל אביב שתכנן סלו הרשמן).
ציפוי הפסיפס בגוון לבן שמכסה את חזיתות הבניין הפך בשעתו לאופנתי והחליף במהירות את הטיח הלבן, רגע לפני שבעצמו הוחלף בחיפוי אבן וחומרים קשיחים אחרים. האדריכלית עדנה לרמן, נזכרת שלקראת ביצוע החיפוי לא היתה שביעות רצון מרמת הביצוע של הפועלים המקומיים. לכן, הוזמן צוות של פועלים מאיטליה שהתמחה בחיפוי פסיפס, והם אלה שחיפו את מבנה התחנה באופן מיומן. ואכן עדות לאיכות החיפוי ניתן למצוא גם עכשיו כשהפסיפס נותר שלם בחזיתות כולן ורק אריחים בודדים ממנו נשרו במהלך השנים, תוצאה של הזנחה וגם של פגעי האקלים המקומי ורוחות הים הנושאות מלחים.
האגף המרכזי בתחנה כולל בחלקו שלוש קומות ואולם המבואה שבחזיתו מתנשא לכל גובה המבנה, כשהדופן הפונה לדרום משופעת ומלווה את האולם לכל גובהו. דופן זו מורכבת לסרוגין מקורות בטון ומפסי זכוכית שדרכם חודרות קרני שמש מסוננות. במקור שילבו האדריכלים אדניות לכל אורך המעקות הפונים לאולם המבואה הגבוה, ובכך העניקו למבנה חיוּת ורעננות. לצד הכניסה ומקושר לאולם המבואה מתנשא מגדל עם סיומת חדה שבולט בחזית ויועד למעלית.
.
.
בניין התחנה לקראת חנוכתו ב-1989 במבט מהאוויר (צילום: רן ארדה, באדיבות עדנה לרמן, פורסם בכתב-העת "ארכיטקטורה")
.
.
באגף הסמוך חנו ותוחזקו רכבי הכיבוי וההצלה עד לפני כחודש. אגף זה נותר ריק ורק על דופן האולם עדיין מתנוססת עדות לדיירים הקודמים: ציור קיר ענק מתאר את תל אביב עולה בלהבות. בסמוך לציור מופיעה באותיות של קידוש לבנה "תפילת הכבאי". "תן לי זריזות וכוח לגבור על האש ולהציל את הלכודים / עז רצוני למלא חובתי ולתת את הטוב שבי", נכתב בתפילה שהיא למעשה תרגום מאנגלית מתפילה שחיבר כבאי מקנזס באמצע המאה הקודמת.
המגדל הייחודי בצורתו ניצב בפינת אגף החניה והמוסך והוא מתנשא לגובה של 31.5 מטרים. המגדל מורכב משני חלקים אנכיים עיקריים: פיר שבחלקו הפנימי הוא מבטון חשוף כשמעלית מיוחדת איפשרה למתוח בו את זרנוקי המים של רכבי הכיבוי לצורך ייבושם. האלמנט הבולט במגדל אלה המדרגות הספירליות. המגדל מצופה בפסיפס לבן ולעומתו מעקות המדרגות צבועים בלבן. הודות לצורתו וגם צבעו הלבן הבוהק על רקע המבנים התעשייתיים שבעורפו הפך המגדל לנקודת ציון בנוף המקומי. בנוסף, עיצובו הייחודי של המגדל יצר דיאלוג עם ארובת תחנת הכוח רדינג, הגבוהה כמעט פי 5 ומתנשאת כמה מאות מטרים מאחוריו.
"מכבי-האש התאפיינו תמיד בכלי-רכב חריגים, בציוד ססגוני וסמלים יחודיים שלוו בתזמרות מכבי-האש, בפעילות צופים מיוחדת ופעילות מתנדבים", כתבו האדריכלים במסגרת פרסום בכתב-העת המקצועי "ארכיטקטורה" שאף בחר בבניין התחנה להתנוסס על שער החוברת. תשומת הלב שהעניקו האדריכלים לאותה ייחודיות וססגוניות של הלקוח, היא זו שגם הובילה לבחירה לעצב את הבניין "כמבנה ייחודי המאפשר את זיהויו כמוסד וכסמל עירוני", כמו גם את הדגשתו בסביבה התעשייתית שעטפה אותו מאז הוקם ולאורך השנים.
האדריכלים גם ביקשו להתייחס לתנועה העוברת בסביבה. לעומת הכביש הסמוך לתחנה שכמעט ולא חלפו בו, הרי שבמרחק של כמה עשרות מטרים ממנו תנועת הרכבים היתה ערה, במפגש הרחובות אבן גבירול וש"י עגנון. "פתחי המבנה עובדו באלמנטים גיאומטריים גדולים ופשוטים יחסית, הנקלטים בבהירות מרחוק", ציינו האדריכלים.
.
תכנית התחנה: המגדל עם המדרגות הספירליות מופיע בקצה מימין
.
חזית צפונית
.
.
עניין הריסת התחנה שעמד על הפרק במהלך התקופה האחרונה לא העסיק איש עד ששלומי וולמן, סטודנט בשנה ד' בבית הספר לאדריכלות שבאוניברסיטת תל אביב, גילה את דבר ההריסה. הוא חבר לעמיתתו ללימודים שירי שריג והשניים יצאו למסע הצלה. וולמן מצא עניין בבניין התחנה יוצא הדופן ובמסגרת סמינר שאותו הנחתה ד"ר קרן מטרני הוא אף כתב עבודה שהוקדשה לתחנות כיבוי אש ומטרני התגייסה וסייעה לו בקידום המאבק להצלת הבניין. כשהתברר שלבניין התחנה אין סיכוי לשרוד, פנו וולמן ושריג לפעול לשימור המגדל.
וולמן ושריג ניגשו לאדריכל העיר יואב דוד והצליחו לקבל את סיועו בפנים העירייה למען הותרת המגדל. גם האדריכלית עדנה לרמן הצטרפה וסייעה. לרמן פנתה לאנשי מקצוע וגורמים מעורבים כמו גם למקבלי החלטות שבכוחם לסייע בהגברת המודעות לחשיבותו של המגדל ולמנוע את הריסתו. "למגדל יש ערך אדריכלי והיסטורי", טוענת לרמן בשיחה, "תל אביב עברה תקופות פיתוח שונות שבמהלכן נמחקו שכבות שלמות מבלי להותיר אחריהן זכר, ומגדל התחנה מייצג אדריכלות תקופתית של שנות ה-80. שומרים על תחנת הכח ושומרים גם על מיכלי הדלק ומגדל התחנה שהוא חלק בלתי נפרד מהנוף של עבר-הירקון הוא לא פחות חשוב מהם".
"לעמדת המועצה לשימור מבנה הספירלה הנו אתר חשוב ומשמעותי אשר יש לשקול לשמרו במסגרת התכנון המוצע, שכן הוא מהווה ציון דרך חשוב במורשת הפוסט-מודרניסטית של העיר", ציינה יעל אטקין, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, במכתב שהופנה למינהל ההנדסה בעירייה. אטקין גם ביקשה לצרף את המגדל לרשימת השימור העירונית.
הבניין הופיע בתצלום בספר "פומו – ארכיטקטורה של הפרטה", שפרסמו ב-2021 האדריכלים ד"ר רמי הופמן ואלעד הורן, כשזה הראשון הוא מנהל המחלקה לשימור מבנים בעירייה. דגם של מבנה התחנה מוצג בימים אלה בתערוכה "חורבות פוסטמודרניות: מתחם הדולפינריום וכיכר דיזנגוף", שמתקיימת במוזיאון תל אביב.
השבוע תוכננה להתבצע הריסת בניין התחנה, אלא שהכוחות המבקשים לשמור על המגדל הצליחו לשכנע את הגורמים הרלוונטיים לעכב את המהלך בשלמותו – התחנה נהרסת בשעה זו (יום רביעי) אך המגדל יישאר על תילו. בימים הקרובים תיערך בדיקה שתבחן אם המגדל ישמור על יציבותו לאחר הריסת התחנה, או שמא יסודותיו משותפים עם אלה של התחנה ואז ידרש פתרון הנדסי וכמובן גם את נכונותה של העירייה.
התייחסות עיריית תל אביב:
"אנו מודעים לחשיבותם של מבנים היסטוריים לרקמה העירונית וכל שימור ו/או הריסה של בניינים נבדקים בכל דרך וההחלטות בעניין נובעות משיקולים מקצועיים, פיזיים וטכניים. לראייה העירייה שמרה ומשמרת מאות מבנים ברחבי העיר.
לעניין מבנה תחנת כיבוי אש, כולל המגדל, הנמצאים בתחום שייעודו דרך ושטח לבניה ציבורית: המבנה מיועד לפינוי לצורך פיתוח תוואי חדש של המשך רחוב אבן גבירול, כחלק מהפיתוח של תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה.
הבקשה לשמר את מגדל כיבוי אש נבחנה על ידי גורמי התכנון, ונמצא כי מכיוון שהמגדל נמצא בתחום מדרכה וחלקו אף חורג לתחום המיועד לבנייה, ואינו מתאים למפלסי הפיתוח העתידי. עם זאת, צוות התכנון וגורמים האחראיים על הריסת המבנה בוחנים ישימות הנדסית של השארת המגדל במקומו, ובמקביל נערכת בדיקה חוזרת להצגת אופן השתלבות המגדל בפיתוח והבינוי העתידי ומפלסי המדרכה יש לקחת בחשבון כי מדובר גם במערכת תשתיות חדשה. בתום הצגת הממצאים יבחנו המשמעויות של שימור המגדל ותפקודו העתידי, על מנת לקבל החלטה סופית לגבי שילובו בסביבה העירונית המתוכננת במרחב".
.
.
.
האדריכלים
לאורך שנות ה-80 תכנן משרדם של האדריכלים עדנה ורפי לרמן מספר מבני ציבור בולטים בתל אביב, בהם בית הספר לאמנויות, הקונסרבטוריון העירוני, קאנטרי קהילתי "גורן גולדשטיין" ובהמשך גם את היכל הספורט יד-אליהו. משרדם המשותף החל את דרכו ב-1968 כשלצד תכנון אדריכלי הוביל המשרד את התכנון האזורי. במסגרת זו הוביל המשרד שורה ארוכה של תכניות מתאר ארציות ומחוזיות שהותירו את חותמן העמוק במרחב הישראלי.
בין הפרויקטים האדריכליים הבולטים שתכנן המשרד ניתן להזכיר את מתחם התעסוקה "יורופארק" (כיום מתחם העסקים Greenwork) בקיבוץ יקום, מרכז המבקרים במצפה רמון, "מרכז דוידסון להוראת המדעים" ו"כיכר היובל" במכון ויצמן למדע ברחובות, שכונת "רחובות ההולנדית" ברחובות, "המרכז הרפואי לאלצהיימר" בתל השומר, "מגדלי זיו" ברמת החייל בתל אביב, המרכז האזרחי של מדרשת שדה בוקר ומתחם דירות הנופש "רויאל פארק" באילת.
ב-2018 נפטר רפי לרמן ועדנה ממשיכה מאז להוביל את המשרד שמציין כעת 55 שנות פעילות. שניים מילדיהם ממשיכים בדרכם ועוסקים בתחום – מתכנן הערים גידי לרמן והאדריכל אסף לרמן, שמובילים כל אחד מהם משרד עצמאי.
עד היום, מעידה עדנה לרמן, נהרסו שני מבנים בלבד שתכנן המשרד – ראשון היה לפני ארבעים שנה מוצב הפיקוד של צה"ל בסיני. לפני כעשור היה זה בניין הקונסרבטוריון ברחוב ברנדיס שתכננו בתל אביב והתגלו בו רעידות קרקע וסדקים. הבניין נהרס לטובת בניין חדש שתכנן המשרד.
"הכוונה להרוס את תחנת מכבי האש הפתיעה והעציבה אותי מאד", מספרת לרמן. "יש לי אליו קשר סנטימנטלי היות ורפי הוא זה שהוביל את תכנונו ועסק בו רבות. המגדל הוא חלק מהזיכרון, אבל יש בו פן ציבורי וכך גם יש להתייחס אליו. משמח לגלות שכל כך הרבה אנשים מעוניינים לשמר אותו, אבל שום דבר עדיין לא סגור ועדיין צריך להילחם כדי שהמגדל ימשיך לעמוד".
.
למרגלות המגדל מצוי "רהט שלום" להנצחת כבאים ש"ניספו בעת מילוי תפקידם"
.
האנדרטה הזו ניצבת בשטח שאותו ייעדו האדריכלים להצבת פסל סביבתי שלו יועד תקציב מראש של "1% מערך המבנה בתיאום עם ועדת אנדרטאות", כפי שמצוין בתכנית האדריכלית. אלא שהחלק הזה בפרויקט לא בוצע ולבסוף הוקמה אנדרטה זו המשלבת ברזיה לשתיה.
.
החלק המרכזי של התחנה הוא השטח שיועד לרכבי הכיבוי וההצלה – רחבות פתוחות ומוסך
.
בקצה המוסך ניצב המגדל השני בתחנה והגבוה מבין השניים שמתנשא לגובה של 31.5 מטרים
.
המגדל יועד לייבוש זרנוקי המים של רכבי הכיבוי
.
המגדל מורכב משלושה חלקים: פיר לצורך מתיחת הזרנוקים לייבושם (מימין) מדרגות ספירליות (בעורף הפונה למזרח, לא רואים בתמונה) ומעבר עם חדר קומתי קטן בין המדרגות ובין הפיר (משמאל)
.
בפתחי אגף תחזוקת וחניית רכבי הכיבוי וההצלה הותקנו 25 דלתות מתרוממות חדשניות לזמנן שאותן יצרה חברת אלטרון
.
תחנת הכיבוי עברה לבניין חדש מעברו השני של הכביש
.
המבנה כולו מצופה בפסיפס לבן שלצורך ביצועו הוזמן צוות פועלים מאיטליה
.
כאן חנו רכבי הכיבוי וההצלה
.
בקצה האולם ציור של תל אביב בוערת
.
תפילת הכבאי היא תרגום של טקסט שחיבר כבאי מקנזס באמצע המאה הקודמת
.
התחנה ניצבה עד היום בקצה הצפוני של העיר אך בקרוב תהיה באמצע שטח בנוי וצפוף. בשטחה יורחב רחוב אבן גבירול שיקשר אל השכונות הצפוניות החדשות שיוקמו בשטח נמל התעופה שדה דב שהתפנה
.
האם המגדל יישאר כאן? באופן מקרי ממוקם המגדל בשטח שמיועד להיות מבנה ציבור עירוני ולכן יש סיכוי שלעומת שאר מבני התחנה שיהרסו בימים הקרובים, הוא ישאר על תילו. בימים אלה בודקים אם הוא יוכל לשמור על יציבותו כמגדל עצמאי
.
למרגלות המגדל ובקצה אגף המוסך מצוי החלק שבו היו נמתחים זרנוקי המים לצורך משיכתם אל גובה המגדל וייבושם
.
הוראות
.
מעלית משכה את הזרנוקים אל מרומי המגדל
.
פיר המעלית
.
גם המגדל מחופה בפסיפס הלחבן, אך המעקה צבוע בלבן
.
הספירלה היתה צורה אהובה על האדריכל רפי לרמן, והוא השתמש גם בעיצוב מרכז המבקרים שתכנן במצפה רמון שנים אחדות קודם לתכנון תחנת כיבוי אש
.
פיר המדרגות הוא יחיד במינו בישראל
.
במדרגות
.
אם ישמרו על המגדל אז תהיה כאן תצפית ציבורית
.
בעברו השני של הרחוב מצויה מכלאת כלבים שלא מפסיקים לנבוח
.
התחנה מלמעלה. בימים הקרובים היא תיהרס. מיכלי הדלק שמימין עתידים להפוך למבני ציבור
.
עורף התחנה ותחנת הכוח רדינג שחלקה ההיסטורי עתיד להפוך למבנה ציבור
.
פיר המדרגות מלמעלה
.
הפיר לייבוש הזרנוקים מלמעלה
.
שלום ולהתראות?
.
25.1.23 08:50: עדכון המשטח: הורסים את בניין התחנה אך המגדל יישאר לעת עתה (צילום: איתי כ"ץ)
.
תודה לאדריכלים עדנה לרמן, קרן מטרני, שלומי וולמן וליעל אטקין
★
מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:
.
רופין 51 (דב כרמי)
בן גוריון 33 (דב כרמי)
בית קרסו (אריה כהן)
רופין 40 (אריה קרפץ)
יעל 3 (אוסקר קאופמן)
גורדון 79 (סם ברקאי)
גן הבנים (גדעון שריג)
גן הסלעים (גדעון שריג)
גינת דובנוב (גדעון שריג)
אהרונוביץ' 4 (רוברט הוף)
בן-גוריון 88 (אליהו וולמן)
ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)
אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)
גשר הבעש"ט (צבי הראל)
בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)
בית מילמן (יצחק פרלשטיין)
גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)
בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)
דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)
תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)
גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)
שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)
אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)
סביל אבו-בוט מתחדש (טל איל)
פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)
דוד המלך 59-51 נוה (אהרון דורון)
דוד המלך 36-32 (יצחק פרלשטיין)
האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)
בית הבאר בהרצל 138 (נאור מימר)
מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ
בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)
הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)
מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)
בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)
ספר חדש על "מצודת זאב" (יוסי קליין)
בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)
בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)
סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)
פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)
בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)
בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)
תחנת אלנבי התת-קרקעית של הרכבת הקלה
תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה
ביתן הלנה רובינשטיין מתחדש (רכטר אדריכלים)
מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 (יחיאל אברהמי)
המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)
בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)
שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)
מגדל יובנק בשדרות רוטשילד 38 פינת יבנה 36 (אריה פרייברגר)
הסטודיו לבניית דגמים של יעקב דלווה בארלוזורוב 61 (אריה שרון)
בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)
בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)
הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)
בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)
מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)
אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)
בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)
בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר
רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)
דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)
תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)
שדרות בן-גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)
דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)
בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)
לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)
מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)
נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)
ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)
קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)
סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ
אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)
הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)
בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)
דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)
קונכייה אקוסטית (צבי הקר)
קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)
ראש פינה 26 (אריה כהן)
בית הדר (קרל רובין)
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 
תגובות
נהניתי לקרוא במיוחד, כי הבוקר עברנו שם והשתוממנו למראה התחנה הנטושה ואמרנו שצריך להבין מה קרה.. והנה הרשומה הזו חיכתה לי במייל. תודה וד"ש למיכלי
תודה דנה!