סיבוב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר

רשימה 491,

יומני היקר, מדרשת שדה בוקר זה ה"ויטרה" של ישראל, כך אמר לי צבי כשראה את התמונה הזו. לא מדובר אמנם בפרויקט בינלאומי, אבל כמה מהאדריכלים הישראלים המקוריים הותירו כאן את חותמם. אדריכלים כמו אריה ואלדר שרון, יוחנן רטנר, נחום זולוטוב, שמואל מסטצ'קין, וגם משה ספדיה. האדריכל יאיר עציון, תושב המקום ואיש היחידה לאדריכלות מדברית הוביל כאן תכנון של כמה מבנים שהותאמו לאקלים המקומי באופן הנועז ביותר, ועליו אכתוב רשימה נפרדת בהזדמנות אחרת.

שלשום יצא לי להסתובב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר. למרות שהשעה היתה בסך הכל שבע בערב, היו במרכז רק שלושה צעירים בודדים שישבו ושתו בירה, אבא עם שני ילדיו בכניסה לפיצירייה שלא ראיתי בה שום פיצה וזוג זרים שישבו בדממה ואכלו טורטייה. בקצה המרכז, איפה שפעם ישבתי עם רוני ואכלנו משהו, יש היום מקום שמגיש טורטייה עם ירקות אבל הריהוט לא השתנה. כמו הזוג הזר גם אני אכלתי הפעם טורטייה. בכל מקרה, היות ומצאתי שאי אפשר למצוא מידע על המרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר, למרות שיש בו ניסיון לפתרון אקלימי ונראה כי הושקעה פה מחשבה שהיום נדיר להיתקל בה, החלטתי לכתוב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11717585_1092400057456242_6472894333553642832_o

מבט החוצה

.

(1) האדריכל שכן והאדריכל שלא

בערב נתקלתי בפוסט בפייסבוק שציין שבאותו יום חל יום השנה לפטירתו של האדריכל אלדר שרון. הייתי בטוח ששרון הוא זה שתכנן את המרכז, היות והיו בו שני מרכיבים שאפיינו את התכנון שלו: מחויבות לצורניות והתייחסות לצבעים. אלדר שרון תכנן כמה פרויקטים דומים כמו הבונגלוס בשארם א-שייח' ובמועדון הים התיכון בחוף אכזיב. בנוסף, באתר של משרד שרון אדריכלים הופיעה עובדה כי המשרד תכנן את המרכז האזרחי של מדרשת שדה בוקר. בדקתי עם ענת בארכיון עזריאלי, אבל שם לא מצאו כלום על המרכז הזה. חשבתי שלציון 21 שנה לפטירתו של אלדר שרון, אפרסם רשימה על אחת מעבודותיו שבמקרה ביקרתי בהן באותו יום. רק בשיחה לפני כמה שעות התברר לי שאת המרכז תכנן בכלל האדריכל רפי לרמן. האדריכלים אלדר ואריה שרון תכננו כאן פרויקטים אחרים: תכנית אב ותכניות לשלושה מבנים. שניים מהם לא בוצעו: מוזיאון לחקר הנגב ומרכז קהילתי ואחד נבנה – בניין המכון למורשת בן גוריון, הממוקם בכניסה למדרשה ומקבל את פני הבאים בשעריה. עד כאן הטעות שלי על שרון, עכשיו נעבור ללרמן.

.

(2) ניסיון לבנייה אקלימית

כשרפי לרמן (יליד ירושלים, 1936) הוזמן לתכנן את המרכז האזרחי, הוא בא עם ניסיון בתכנון מדברי אותו יישם בסדרת פרויקטים שערך וליווה בסיני. בין השאר תכנן בסיני את תכנית המתאר לאופירה וכן פרויקטי תשתית וסקרים. בשיחה אתו, הוא מציין את פיתוח החופים בסיני שבוצע בתכנונו ב-1971, והוא שהשפיע על העבודה במדרשת שדה בוקר שהושלמה ב-1985. במסגרת תכנון החופים, עיצב מתקני הצללה שפוזרו לאורך החופים. את מה שלמד שם, הוא בחר להביא לשדה בוקר. החנויות עצמן מצויות במבנים מטויחים בטיח שהתאבק וקיבל את צבע המדבר, שהוברר לי שהם לא בוצעו עם שכבות בידוד שרצוי היה לעשות בהן שימוש במרכז הנגב. עמודי ברזל נושאים מסגרות עץ כשמחצלות קנים מתוחות לאורכן. הקירוי מורכב למעשה מסדרת גגות המוצבים בגבהים וזויות שונות, כשבין גגון לגגון יש מרווחים צרים דרכם ניתן לראות את השמיים, ודרכם חודרים אור ואוויר. מערכת הקירוי תוכננה באופן שימנע חדירת קרני שמש ישירות בימות הקיץ כשהשמש בזוית גבוהה, ולעומת זאת תאפשר חדירת קרני שמש בימות החורף כשהשמש בזוית נמוכה. בשיחה אתו לפני שעה, סיפר לי לרמן שזה גם היה ההבדל בין המתקנים שתכנן בסיני שהיו רק להצללה, ובין הקירוי בשדה בוקר שתוכנן בהתאם לאקלים המקומי. הוא גם סיפר שהמחצלות הגיעו ממפעל "קנדקס" שפעל בזמנו בעכו (ויתכן ועדיין פועל) ואת מסגרות העץ ביצע נגר מנהריה בשם שמשון ריחיים (וינדמילר), שהוא גם זה שביצע את העבודה בסיני. את הפרויקט תכנן לרמן במסגרת כמה עבודות שביצע בשדה בוקר, כמו תכנית המתאר למדרשה וכן שכונת מגורים.

האם זה עובד? נחלק את התשובה לארבעה מישורים: (1) מבחינה אקלימית ההצלחה מוגבלת – בקיץ אמנם נעים יחסית, אך בחורף קר מידי. (2) מבחינה חומרית הקש שעבד בסיני, עבד פחות טוב בשדה בוקר. מתברר שהלחות בשדה בוקר גבוהה יותר ויש כמות משקעים גבוהה יותר מזו שבסיני, לכן הבלאי גבוה ועד היום הוחלפו המחצלות כבר מספר פעמים. בנוסף, הקרקע שוקעת ולכן עמודי הברזל חוזקו בשלב מאוחר בטבעות מגושמות, שדווקא נראות חלק בלתי נפרד מהעיצוב המקורי. (3) מבחינה עיצובית התושבים לא אוהבים את האפרוריות שעוטפת את כל המתחם. (4) מבחינה מסחרית הוברר לי שבעבר המקום היה כישלון אך ככל שמדרשת שדה בוקר גדלה כך גם זכה המרכז לחיים. המרכז הנו בבעלות מדרשת שדה בוקר שמבקשת למקסם את הרווחים מהנכס ולא נראה כי יש לה חזון חברתי לגביו. לכן, הוא נותר מוקד של מסחר ושירותים בלבד.

המרכז המסחרי הוא הלב של החיים בשכונה או העיר ברוב המקומות שבקרתי בהם. אבל כאן מעדיפים התושבים להיות בגינה, בבריכה, או בבית. כנראה כשאתה חי במקום כזה, כדאי לנצל אותו עד הסוף ולא לשבת בין בטון וטיח. יחד עם זאת יש למרכז המסחרי הזה אופי שמתחבר לשאנטיות הכללית שהולכת פה.

.

D639-044

חלקה הדרומי של מדרשת שדה בוקר במבט מהאוויר בשנת 2001, המרכז המסחרי מופיע בפינה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

‏‏עותק של D639-044

גגות המרכז המסחרי (מתוך התצלום של משה מילנר, לע"מ)

.

DSC00262

מבט מהמדשאה הדרומית אל המרכז

.

DSC00275

הכניסה הראשית למרכז היא מכיוון מערב

.

DSC00298

לוח מודעות מרכזי ליישוב בכניסה למרכז

.

DSC00276

הפגישה של מליאת הנשים

.

DSC00277

שעות פתיחה

.

DSC00278

שיח תושבים

.

DSC00279

פנטסיה

.

DSC00281

קייטנת נגרות

.

DSC00280

בחופש הגדול

.

DSC00290

חדר כושר

.

DSC00267

מכבי

.

DSC00268

היתה תחושה שמנצחים

.

DSC00270

המבנה מחולק לשניים: (1) אגפי החנויות הבנויים באופן קונבנציונאלי (2) הסככה המקרה את מרכז המבנה ומורכבת משלד ברזל ועץ וקנים

.

DSC00271

גלעד

.

DSC00274

אל פאסו

.

DSC00295

גרוב

.

DSC00294

עצומה נגד שקיות ניילון בסופר צין

.

DSC00282

סופר צין

.

DSC00283

ספסל בנוי

.

DSC00297

באותו זמן באותו המקום

.

DSC00296

ספסל בנוי

.

DSC00263

מבט אל מרכז המרכז

.

DSC00291

מבט מהבמה

.

DSC00265

תאטרון פתוח פונה אל החלק הפתוח במרכז, אל המדשאה ונוף הרי הנגב

.

DSC00285

ציור

.

DSC00287

פנטסיה מדברית על דשא וברוש

.

DSC00292

מבט מהבמה אל המדשאה וההרים, רגע לפני שקיעה

.

DSC00286

טריבונות

.

DSC00269

אדום: בסיס עמוד לחיזוק מפני שקיעת הקרקע

.

DSC00266

עץ וקנים

.

DSC00289

אדום וחום

.

DSC00264

מרכז מסחרי ע"ש יוסף יעקובזון

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On 18/07/2015 at 9:11

    בטון חשוף מתחת ו׳צ׳וקו מוקו׳ ממעל – שילוב צורם ואפילו מגוחך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: