סיבוב באולם הקימרון בעמק בית שאן

"אם המוזות אכן שותקות כשרועמים התותחים – קשה לדעת", כתב בתחילת שנות ה-70 העיתונאי אבי רז בעיתון מעריב תחת הכותרת "אולם מוגן מפצצות". "אך ישובי עמק בית שאן, לא יקבלו את שתיקתן של המוזות כתירוץ למניעת הופעות תרבותיות מהם, גם בימים של ירי ארטילרי והפגזות קטיושות".

קל לפספס את אולם הקימרון היות והוא כולו קבור מתחת לגבעה קטנה לא הרחק מהגבול בין ישראל לירדן. האולם שתוכנן ב-1970 ונחנך רק ב-1977, הוקם בשיאו של משבר ביטחוני, מלחמת ההתשה, בו סבלו יישובי עמק בית שאן מהפגזות מצד ירדן. לעומת זאת, נהנה האזור משגשוג כלכלי ואולמות מופעים נבנו כמעט בכל קיבוץ, עד כדי כך שבעמק בית שאן והירדן שברו שיא ביחס בין מספר מושבים באולמות ומספר התושבים. למעשה יש כאן כפילות מסוימת כי בצמוד לאולם קיים תיאטרון פתוח שנבנה עוד לפניו.

באולם שמכיל 942 מושבים ב-22 שורות, נערכים מופעי מחול, נגינה, זימרה, תיאטרון, תערוכות מתחלפות של יוצרים מהעמק ומהאזור, כנסים, טקסים, כינוסי עובדים והוא משמש את תושבי האזור כולו. הוא תוכנן במשרדו של האדריכל שלמה גלעד, שאחראי היה לרבים ממבני הציבור בקיבוצים בארץ. על הפרויקט היתה אחראית האדריכלית סימונה בר שגיא. מתברר שהיא היתה בעת התכנון בחודשי הריון מתקדמים וקשה שלא למצוא בחצי כדור הזה המכיל בתוכו חיים, דמיון לרחם.

"הקימרון היה תמיד נראה בן חורג ברזומה הברוטליסטי-המודרניסטי המובהק של גלעד", סיפר לי האדריכל ד"ר צבי אלחייני. הוא גם זה שגילה לי שבידי בר שגיא יש מידע על המבנה. "כעת מתגלה שמאחורי תכנון המבנה היתה אדריכלית צעירה בוגרת הטכניון", הוא הוסיף. בעקבות אלחייני התקשרתי כדי לשמוע מבר שגיא את גרסתה לסיפור תכנונו של הבניין, וגם לשמוע את סיפור יחסי העובד והמעבידה. זו אחת היצירות המובהקות ביותר שעוצבו בישראל, ומייצג את התקופה בחומריותו, עיצובו ומהותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

מתחת לגבעה מסתתר אולם

.

מפת התמצאות: אולם הקימרון

.

אדריכל שלמה גלעד במשרדו (אוסף אדריכל שלמה גלעד, אאי)

.

1240063

השלמת מעטפת הבניין מבטון (מקור: המועצה האזורית עמק המעיינות)

.

1240062

מבנה האולם השלם קודם שכוסה באדמה (מקור: המועצה האזורית עמק המעיינות)

.

1240061

כיסוי הבניין באדמה (מקור: המועצה האזורית עמק המעיינות)

.

IMG_8310

מראה כללי של הכניסה הראשית לאולם המסתתר מתחת לגבעה המלאכותית

.

.

הקדמה: בשנתיים שבאו אחרי שסיימה את הטכניון, עבדה האדריכלית סימונה בר שגיא במשרד אדריכלי הנוף מילר-בלום. ב-1967 הצטרפה למשרדו של האדריכל שלמה גלעד (2005-1922) שעמד בראש משרד האדריכלים הגדול בצפון והעסיק קרוב ל-40 עובדים. הוא תכנן עשרות פרויקטים, החל מבנייני אקדמיה (אוניברסיטת חיפה), תרבות (תיאטרון חיפה, ספרייה עירונית ברמת גן), מגורים (יזרעאליה) ועד קיבוצים (חדרי אוכל ובתי תרבות בכברי, יגור, אלונים, כפר המכבי, נען ועוד).

בר שגיא עבדה במשרדו עד 1971 ולאחר מכן יצאה לדרך עצמאית. בעת שעבדה אצל גלעד, היא קיבלה לתכנן את אולם הקימרון, שבעקבות הפרויקט הפסיקה את עבודתה במשרדו, והפכה לאחת האדריכליות הפוריות ביותר בתחום המגורים בתל אביב. משרדה פעל קרוב לחמישים שנה ובחודש מאי האחרון מסרה את הפרויקטים שהיו בתהליכים שונים של תכנון וביצוע למשרד אחר, סגרה את המשרד ויצאה לגמלאות. שבוע שעבר שוחחתי עם בר שגיא:

.

מ"י: איך קבלת את העבודה במשרד?

סב"ש: "שלמה גלעד קבע ב-1970 לנסוע עם אשתו לארגנטינה לתקופה של 4 חודשים [ברור נוסף עם אנשי המשרד גילה כי הוא נסע לתקופה של פחות מחודש, מ"י]. בזמנו נסעו באוניה ורק הנסיעה בים לקחה כמה שבועות. יום לפני שהוא נסע, באו מהמעוצה האזורית וביקשו מנו לתכנן את התיאטרון. הוא קרה לי ואמר 'אני נוסע מחר, תראי מה אפשר לעשות'. ב-4 החודשים האלה גמרתי את הרעיון, את התכנון והוצאתי למכרז. ביום שישי, 18.12, הוצאתי את המכרז ובשבת, 19.12, ילדתי את בתי נאוה. אלה היו שני פרויקטים ביחד.

מ"י: למה בכלל ביקשו להקים את האולם?

סב"ש: "הרעיון היה שהם באו בעיצומה של מלחמת ההתשה עם דרישה לתכנן אולם אזורי שיהווה גם מקלט. בארכיטקטורה אני פותרת הכל בראש. כל הסקיצות הן בתוך הראש. אני לא מבזבזת נייר עם ניסיונות. היתה שם גבעה והרעיון הכללי היה שלא רצו שהאויב ידע שיש שם אולם ומקלט. גילחנו את הגבעה ושמתי חצי כדור בקוטר של 42 מטר וכיסיתי אותו במטר וחצי של אדמה כדי שהוא יראה חזרה כמו הגבעה שהיתה. המהנדסים היו מילר-שנבל [שהיו אחראים גם בין השאר על הצד ההנדסי במשכן הכנסת, הספרייה הלאומית, מוזיאון ישראל, התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, דיזנגוף סנטר ועוד, מ"י] החליטו שעד גובה 10 מטר יהיה בטון דרוך ומעל יהיה בטון רגיל, וכך הכיפה נתמכה.

מ"י: איך עבדת על הפרויקט?

סב"ש: "עבדתי עם מחוגה ענקית. מי שעובד היום על מחשב לא יאמין איך עבדנו: היה שולחן ענק והייתי בהריון עם בטן עגולה וכל זמן רכנתי על התכנית עם העיגול הגדול. פשוט מאד לעשות בניין מרובע, אבל שום דבר בגוף שלנו הוא לא מרובע. הרחם הוא עגול ושם מתחילים החיים, אז השתמשתי בחיים שלי המון במחוגה. כמעט ולא תמצא אצלי מרובעים. אני מאמינה שצריך לזרום עם הטבע. אין בטבע מרובעים.

.

דגם (אוסף אדריכל שלמה גלעד, אאי)

.

חתך המציג את התקרה של האולם המרוחקת ממעטפת הבטון המקומרת (באדיבות אדריכלית סימונה בר שגיא)

.

.

"הפרויקט הזה הפך אותי לאדריכל. זה לא מספיק שיש לך דיפלומה. הייתי לבד כי גלעד היה בארגנטינה והייתי צריכה לעשות הכל לבד. המצאתי פרטי בטון ואם תכנס לאולם תראה פרטים שלא תמצא בשום מקום אחר כי אני המצאתי אותם. הרגשתי שהבטון הוא כמו פלסטלינה. משני צידי הבמה עשיתי תאים לתאורה מבטון שהם כמו פסלים. בחזיתות החשופות השתמשתי בבטון מסותת.

"כדי לפתור את האקוסטיקה עשיתי תקרה כפולה אקוסטית. אחר כך עברתי כסא-כסא ובדקתי את האקוסטיקה. החברה שלי סנדרה שדה ששיחקה באולם הזה, אמרה לי שהאקוסטיקה הכי טובה בארץ היא בקימרון.

.

תכנית האתר (אוסף אדריכל שלמה גלעד, אאי)

.

חתך (באדיבות אדריכלית סימונה בר שגיא)

.

.

מ"י: מה קרה אחרי שיצאת לחופשת לידה?

סב"ש: "הייתי בחופשת לידה, גלעד חזר לארץ ואחרי כמה זמן עשיתי מסיבה קטנה במשרד להולדת הבת. עד אותו יום שעשיתי את המסיבה לא חשבתי בכלל על כסף. באתי למקצוע מתוך הרגשה שאני באה בשליחות ועשיתי את המיטב. לפני שהמסיבה התחילה עברתי במזכירות ובמקרה ראיתי שגלעד הגיש חשבון על הקימרון של 250 אלף לירות. באותם ימים דירה בחיפה עלתה 50 אלף לירות ואני הרווחתי 1,200 לירות. קיבלתי שוק מהפער. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי מה אני מרוויחה, פעם ראשונה שהסתכלתי על כסף ומאותו רגע לא יכולתי להירגע. הלכתי לגלעד ואמרתי לוש גמרתי את כל הבניין ואני רוצה לדבר אתו על כסף. הוא אמר לי שחשב להעלות לי את המשכורת ב-200 לירות. עניתי לו שאני רוצה אחוז מהעבודה והוא לא הסכים. אמרתי לו שאני מרגישה מנוצלת והחלטתי ללכת הביתה.

"אני הולכת הביתה ופתאום דופקים בדלת. אני פותחת, עומד בן אדם ואומר ששמע שיש פה ארכיטקטית טובה. הוא סיפר שיש לו מגרש בהמשך הרחוב והוא מחפש אותי שאבנה לו בית. לקחתי את הוילה כי הייתי צריכה פרנסה. כעבור עשרה ימים בא גלעד עם אשתו אלי הביתה והביא מתנה לתינוקת שנולדה. הוא אמר לי לחזור, אבל אמרתי לו שיצאתי לדרך עצמאית".

.

.

.

1240060

השלמת כיסוי האולם באדמה (מקור: המועצה האזורית עמק המעיינות)

.

1240057

שתילת צמחיה (מקור: המועצה האזורית עמק המעיינות)

.

1240058

שתילת צמחיה (מקור: המועצה האזורית עמק המעיינות)

.

1240059

עבודות פיתוח (מקור: המועצה האזורית עמק המעיינות)

.

IMG_8290

מהגרש חנייה מרמז שיש כאן מקום חשוב אבל לא רואים בניין

.

IMG_8294

מאחורי העיקול מתגלה רחבה מרוצפת וגדולה הנתחמת בגבוה ובקיר בטון

.

IMG_8313

קיר הבטון מעוצב כקימרון ובמרכזו פתח כהה

.

kimaron9

שנות ה-70: הכניסה הראשית (מקור: ארכיון מועצה אזורית עמק המעיינות)

.

.

IMG_8295

הקימרון ע"ש אלישע

.

IMG_8296

החזית מורכבת מקיר בטון בעיבוד שיצר טקסטורה המזכירה אבן

.

IMG_8314

שילוב של עיבודי בטון חשוף

.

IMG_8304

הרחבה והכניסה במבט מלמעלה

.

IMG_8305

מערכות אוורור ומיזוג מציצות מהגבעה

.

IMG_8306

מבט על מדרון הגבעה המלאכותית המסתירה את האולם

.

IMG_8311

מגדל קירור מעוצב כאלמנט פיסולי מבטון חשוף

.

IMG_8312

שביל יוצא מפתח צדדי

.

IMG_8292

ועוד פתח

.

IMG_8309

עיבוד הבטון גם בפסים אנכיים שיוצרים משחקי אור וצל עם פגיעת קרני השמש הישירות

.

 

kimaron9

אני מציג כאן שוב את התמונה משנות ה-70 של הכניסה הראשית, כדי להתמקד בסורג הברזל שנראה כמו כוכבים בלילה גם באור יום (מקור: ארכיון מועצה אזורית עמק המעיינות)

.

IMG_8297

קטע מהסורג היום

.

IMG_8298

מסדרון מסתורי מוביל אל הלא נודע (אל המבואה הפנימית לאולם שהיתה סגורה בעת הסיבוב…)

.

kimaron10

שנות ה-70: אולם המבואה עם חנוכת המבנה (מקור: ארכיון מועצה אזורית עמק המעיינות)

.

קימרון_הגלריה

וכך נראה היום (מקור: ארכיון מועצה אזורית עמק המעיינות)

.

kimaron8

1977: האולם ביום חנוכתו (מקור: ארכיון מועצה אזורית עמק המעיינות)

.

קמרון

וכך נראה היום: הבמה הבמה ברוחב של 16.5 מטרים ובגובה ועומק של 12 מטר. מהבמה יש אפשרות לגישה ישירה למשאית לצורך הכנסת ציוד גדול, ויש גם קפטריה עם אולם מבואה מעוצב. (מקור: ארכיון מועצה אזורית עמק המעיינות)

.

קימרון_הבמה2

השחקנית סנדרה שדה טוענת שזה האולם עם האקוסטיקה הטובה ביותר להצגות (מקור: ארכיון מועצה אזורית עמק המעיינות)

.

תודה לאדריכלית סימונה בר שגיא, אדריכל ד"ר צבי אלחייני, נטשה זילברמן, רותי דוד ואופירה שגב

רשימות נוספות על אדריכל שלמה גלעד:

ספרייה עירונית ברמת גן

חדר אוכל באלונים

 חדר אוכל במלכיה

חדר אוכל בדה בוקר

חדר אוכל בגשר הזיו

חדר אוכל בנען

בית תרבות בהזורע

בית תרבות ביגור

אולם ספורט בכברי.

.

שיר לסיום:

.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: