סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דברת

הגשם ירד בלי הפסקה אבל לא הפריע לי להסתובב בחדר האוכל של הקיבוץ שעדיין פעיל אך איבד משהו מזוהרו המקורי לאחר שעבר שינויים לא מוצלחים. את הבניין תכנן האדריכל מרדכי זברודסקי, ששימש בשעתו בתפקיד אדריכל ראשי של תנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים". זברודסקי נהג לתכנן חדרי אוכל בסגנון כפרי ומרשים, דבר שבולט גם בחדר האוכל שתכנן בדברת.

בצד השני של המדשאה הגדולה ניצב המועדון שתכנן האדריכל פרדי כהנא קצת פחות מעשור מאוחר יותר. המועדון עדיין משרת את החברים והוא מתוכנן כמונולית המשוחרר מזויות אורתוגונליות ועם השפעה של אדריכלות יפנית עכשווית לאותה עת.

המבנה היחיד בדברת שלא שרד ויתכן והוא המשמעותי שבהם, זה הפונדק שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד. עבודת מפתח ביצירתה של אחת האדריכליות הייחודיות שפעלו בתנועה הקיבוצית. הבניין המיוחד שימש כפונדק דרכים וחנות מזכרות והיה בצורת עיגול. הוא נהרס בשנות התשעים לטובת הקמתו של פונדק חדש וגדול יותר, שנקרא היה "אורחן דברת", פעל שנים ספורות עד ששבק חיים. כיום הוא ניצב נטוש וחצי הרוס בכניסה לקיבוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

ירוק מאד, אפור מאד ועבר מאד

.

מפת התמצאות

.

בקצה המדשאה הגדולה ניצב חדר האוכל

.

במקור היה חדר האוכל פתוח במרפסת מקורה אל המדשאה, אלא שב-1972 הוקם מקלט שהפך למרפסת פתוחה וחדשה והמרפסת הוותיקה נאטמה וצורפה לשטח אולם האכילה

.

תחילת שנות ה-60: חדר האוכל במצבו המקורי הפנה מרפסת פתוחה ומקושרת במדרגות רחבות אל המדשאה (מקור: ארכיון קיבוץ גברת)

.

חזית מערבית כיום

.

המרפסת וברקע המדשאה והמועדון

.

חזית צפונית של חדר האוכל

.

שטיפת מגפיים מהימים בהם החברים היו באים לחדר אוכל הישר מהרפת והשדות

.

חזית מזרחית מקשרת בין חצר תפעולית ובין המטבח

.

תוספת נוספת לבניין בסוף שנות ה-60 היה אגף כניסה חדש מימין שכלל מבואה ללוח מודעות, וחדרי שירותים ושטיפת ידיים. הדואר נותר בצריף עץ סמוך המאכלס גם את משרדי המזכירות

.

המבואה

.

תמונות מתולדות הקיבוץ על קירות המבואה

.

שטיפת ידיים

.

מראה כללי של אולם האכילה

.

.

(1) חדר האוכל

שלושה חדרי אוכל שרתו את חברי קיבוץ דברת לאורך השנים. חברי הקיבוץ הראשונים היגרו לארץ ישראל, בעיקר מאוסטריה ומגרמניה, ועד לעלייתם לנקודת הקבע שלהם ב-1947 השתמשו במבנה בטון. עם העלייה על הקרקע הוקם צריף עץ שנועד לשרת את החברים רק לתקופה קצרה, אך בפועל הוא שימש אותם 12 שנים, כשמעת לעת הורחב על פי הצורך. חדר האוכל שימש כבר אז כמרכז החיים של הקיבוץ הצעיר ובו נערכו אספות ואירועי תרבות.

ב-1953 כשהקיבוץ גדל והצריף היה במצב רעוע, הוחלט על בניית חדר אוכל חדש וקבוע. לאחר שגויס התקציב הראשוני להקמה, הוזמנו תכניות מהאדריכל מרדכי זברודסקי (אוקראינה, 1903 – תל אביב, 1977) ששימש בתפקיד אדריכל ראשי של תנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים".

האופי הכפרי שהעניק האדריכל מרדכי זברודסקי לחדרי האוכל שתכנן הוא מובהק ולכן קל לזהות את המבנים שתכנן. המבנים התנשאו לגובה של קומה או שניים ולמרות גודלם, הם עוצבו כמו מבנה שאלה אירופאי, כששני המרכיבים הבולטים בו הם המרפסת הגדולה בחזית והגג הדו-שיפועי. לרוב הקפיד זברודסקי לקבוע חלונות רחבים או מסכי זכוכית בחזית הפונה אל המדשאה המרכזית, ובכך לחזק את הקשר בין פנים ובין חוץ ובמיוחד בין הסועדים באולם ובין מרחב הקיבוץ. כאן בבלוג כתבתי כבר על כמה חדרי אוכל שתכננו: חניתה, יזרעאל, והיפים והשמורים שבהם הם חדרי האוכל בקיבוצים דורות ואיילת השחר. הוא גם תכנן במשותף עם האדריכל יצחק בונה, בנייני מגורים בתל אביב ועל זה ברחוב מנדלסון 4 כתבתי כאן.

אולם האכילה הותאם ל-190 סועדים, אך כבר בשנותיו הראשונות הורגשה צפיפות והאולם הורחב על חשבון המרפסת שהיתה בחזיתו. החברים הקפידו גם על פיתוח הנוף בסביבת חדר האוכל החדש, ולצורך השלמת המשימה ולקראת סיום הבנייה הוזמן אדריכל הנוף יצחק אנוביץ מטבעון לתכנון עיצוב הנוף.

בניית חדר האוכל החדש החלה בינואר 1956 והסתיימה לאחר שנה וחצי באוגוסט 1958. הבנייה כולה בוצעה בידי חברי הקיבוץ ובאופן זה הצליחו החברים לצמצם את ההוצאות. צריף העץ הישן קיים עד היום וניצב בקצה הצפוני של הקיבוץ, אך הוא נטוש.

.

1956: בניית יסודות חדר האוכל (ארכיון דברת)

.

1958: איור מתוך עלון הקיבוץ המציג את חדר האוכל הותיק בצריף העץ הרעוע אל מול זה החדש. הפרידה לחברים היתה קשה… (ארכיון דברת)

.

.

"…אין מתקוממים נגד הקידמה", כתב מיכה, אחד מחברי הקיבוץ, עם המעבר לחדר האוכל החדש. "נקבל את פני חדר האוכל החדש שלנו בברכה ובאהבה. שנים חיכינו, שנים חיכינו לפתיחתו. נברך את עצמנו ואת ילידנו בכך שעוד שנים רבות נאכל כאן את לחמנו לשובע ובשלום. ויבואו רבים ויסבו אתנו ליד שולחנותינו".

חבר אחר, בן ציון, חיבר שיר פרידה ארוך מחדר האוכל הישן שכך הוא נפתח: "לו היו הקירות מתלחשים ובעתים של העבר נזכרים, והיו מתדיינים הקירות ומעלים בדמיונות זכרונות / והיה איש שומע, ומשחיל פנינים של דמיון ושל צליל, לו היה מתקלף פעם ההד ואל ליבנו היה שוב יורד / …לו היינו אומרים לו 'שלום' למעון שקיבל את אחינו בלי סייג ודרכון".

המעבר מהצריף הישן והעלוב למבנה החדש והנאה הוביל לקביעתם של חוקים חדשים (או לפחות לנסות ולשנות מנהגים שונים): כניסה בבגדים נקיים בלבד, ניקוי נעליים ומגפיים מלוכלכים טרם הכניסה, אין כניסה ליחפים, תליית מעילים במלתחה בלבד, יש להימנע מכניסת ילדים, אין לשבת על השולחנות והחלונות, אין להביא כורסאות לחדר האוכל, אין להישען על הקיר.

זמני הארוחות נקבעו כך שארוחת הבוקר החלה בשעה שש, ארוחת צהריים בשעה 11:30, ארוחת ארבע בשעה 15:30 וארוחת ערב בשעה 18:30. כל ארוחה נמשכה 45 דקות, למעט ארוחת הבוקר שהתארכה עד השעה 8:45.

.

שנות ה-60: חדר האוכל לפני השינויים (ארכיון דברת)

.

.

שינויים משמעותיים בבניין נערכו ב-1972. שינויים אלה כללו בניית מקלט בחזית הבניין שתקרתו הפכה למרפסת חדשה לחדר האוכל. באותה הזדמנות בוטלה המרפסת המקורה שפנתה אל המדשאה המרכזית ושטחה שולב באולם האכילה ובכך הגדיל את מספר הסועדים בו זמנית. הכניסה שהיתה דרך המרפסת, בוטלה גם היא. כניסה חדשה שולבה באולם מבואה חדש עם חדרי שירותים שנקבע בחזית הדרומית לצד רחבה מרוצפת. כך נפגע העיצוב המקורי והאיכותי שיצר האדריכל ובמקום זה התקבל מבנה דמוי צריף סתמי.

.

1972: לאחר השינויים שנערכו באותה שנה בחדר האוכל נוסף אגף כניסה עם רחבה מרוצפת מדרום למבנה

.

.

האמנות שמעטרת את קירות אולם האכילה מגוונת. במרומי הקיר הצפוני של האולם קבועים לוחות גבס המציגים את שבעת המינים וזו העבודה המוקדמת שנקבעה באולם. מאוחר יותר יצר ראובן גפני שהיה חבר בקיבוץ, מספר עבודות במגוון טכניקות: שברי בקבוקים וחרסים וגם ציורי שמן שנראים יותר כמו תרגילים בציור.

בשנות ה-90 הוכשר המטבח והוחלט כי הוא יהיה מטבח בשרי בלבד. בעקבות ההחלטה בוטלה ארוחת הבוקר. היות וארוחות הערב כבר בוטלו זמן רב לפני כן, נותרו רק ארוחות הצהריים. בתחילת העשור הקודם דעך חדר האוכל וב-2003 הופרט. הוא ממשיך לשמש כחדר אוכל ומוגשת בו מידי יום ארוחת צהריים, כשרוב הסועדים הם עובדים בקיבוץ שמגיעים מבחוץ ומיעוטם הם חברים. מידי כמה חודשים מתקיימת ארוחת ערב שבת משותפת.

איזו מנה מיוחדת הגישו בחדר האוכל של דברת? חנה סלומון שהצטרפה לקיבוץ ב-1964 נזכרת במנת הדגל שהוגשה בחדר האוכל: בוכטל (Buchteln) – מאפה שמרים שמקורו במטבח האוסטרי שהוגש כאן לצד פודינג וניל. את המתכון הביאו עימם החברים המייסדים של דברת שהגיעו מאוסטריה וגרמניה.

האם חסר לך חדר האוכל? "חדר האוכל היה מקום חשוב. בעיני פחות חשוב היה האוכל מאשר זה שהיה מקום מפגש של החברים. יש היום מפגשים במועדון והחדר אוכל כבר לא חסר. בהתחלה הרגשתי שהוא חסר לי אבל בשנים האחרונות אני כבר לא כל כך מתגעגעת. מה שחסר הוא המפגש עם החברים. יש כבר הרבה אנשים שלא מכירים את החדר אוכל".

.

שנות ה-80: ליל סדר (ארכיון דברת)

.

שנות ה-80: ליל סדר (ארכיון דברת)

.

שנות ה-80: ליל סדר (ארכיון דברת)

. . .

גם היום חדר האוכל עדיין פועל, אבל במתכונת מאד מצומצמת

.

אוכל מוכן

.

פס של תבליטי גבס מעטר את הקיר הצפוני באולם

.

שנות ה-60: חדר האוכל לפני השינוי – תבליטי הגבס מעטרים את הקיר ומעליהם פס חלונות לתאורה ואוורור שכיום אינם קיימים בגלל שילוב תקרה אקוסטית (ארכיון דברת)

.

החלק שנוסף לאולם האכילה ושימש במקור מרפסת מקשרת בין המדשאה ובין חדר האוכל מודגש בתקרה מחופה בלוחות עץ ושתי שורות של מנורות

.

מנורה

.

חלונות רחבים פונים אל החוץ

.

ציורים ותבליטים שיצר חבר הקיבוץ ראובן גפני מעטרים את הקירות

.

בכניסה למטבח עבודה שיצר ראובן גפני

.

קופה ומיקרו

.

צריף הדואר והמזכירות

.

המועדון וברקע משמאל חדר האוכל

.

1965: המועדון (אוסף פרדי כהנא)

.

.

(2) המועדון

ב-1965 הוזמנה תכנית של מבנה "מועדון לחבר" מהאדריכל פרדי כהנא (יליד צ'כיה, 1927), חבר קיבוץ בית העמק שעבד גם הוא כמו זברודסקי במחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. המבנה נועד להיות מקום מפגש הכולל דלפק לקפה ותה, מושבים נוחים לצד שולחנות נמוכים המעוצבים כולם ליצירת אווירה נעימה. המיקום שנבחר למבנה החדש נקבע לצד המדשאה המרכזית, במרחק של כמה עשרות מטרים מחדר האוכל. כך חיזק המבנה את מעמדו של מרכז הקיבוץ כמקום המפגש החברתי והעיקרי, כשבתום ארוחת הערב פנו החברים למועדון.

"באותה תקופה התחלתי להתעניין ב'פולי-גיאומטריה', תכנון רב-כווני ובעיקר שימוש בזווית של 45 מעלות", כתב כהנא בזכרונותיו. "הדבר לא היה עניין של גימיק; הרגשתי שהשבירה מאפשרת צורות רכות יותר מבחינת שילובם בנוף הפתוח והירוק של הקיבוץ, ובמקרים מסוימים פתר בעיות של קשרי פנים תפקודיים טוב יותר מהצורה האורתודוקסית ישרת הזווית. עלי להודות שהחלון המקומר הועתק ישר מז'ורנל על ארכיטקטורה יפנית".

.

תרשים עקרוני של תכנית המועדון (אוסף פרדי כהנא)

.

כהנא עיצב את המבנה לרבות את פרטי הריהוט, תוך שהוא מנצל את הנגרייה שפעלה בקיבוץ והיתה לשביעות רצונו. החברים היו מרוצים מהתוצאה ושנים ספורות לאחר מכן, ב-1968, הוזמן כהנא להקים אגף נוסף למבנה שנועד לשרת כמועדון נוער.

היה זה אחד ממועדוני הנוער הראשונים שהוקמו בקיבוצים. הנימוק להקמתו היה ש"הצעירים לא מרגישים טוב יחד עם הוותיקים. הצרכים שלהם שונים, המוסיקה שונה וגם המשקאות. לכן יש ליצור מקום מפגש בשבילם אך כזה שיהיה צמוד למועדון לחבר, כך שיתאפשר מגע בין הגילים".

למרות השינויים שחלו בקיבוץ שני המועדונים עדיין מתפקדים.

.

מבנה המועדון אינו קופסתי אלא מורכב מזויות שונות הם בתכנית והן בחתך, כשאל המדשאה הוא מפנה מסכי זכוכית

.

הכניסה ממזרח מהחלק הנמוך במבנה

.

מכל זוית נראה המבנה שונה

.

שנים ספורות לאחר הקמת המועדון, ב-1968, תכנן והקים בצמוד לו האדריכל אגף נוסף לנוער לזכרו של עמוס שחר, חבר הקיבוץ שנפל בסיני ביום הראשון של מלחמת ששת הימים

.

המועדון עם הריהוט המקורי שעיצב האדריכל פרדי כהנא ובוצע בנגריית הקיבוץ

.

1967: מסכי הזכוכית הגבוהים והחרבים שמרו על הקשר בין פנים ובין חוץ(ארכיון דברת)

.

1967: חברים במועדון משוחחים, משחקים וקוראים עיתון (ארכיון דברת)

.

1967: הרבה עציצים (ארכיון דברת)

.

1967: מדפי זו'רנלים ומזנון (ארכיון דברת)

.

.

(3) הפונדק

המבנה המיוחד ביותר שהוקם בדברת היה הפונדק. המבנה שנחנך ב-1971, נועד להיות מקור פרנסה נוסף לקיבוץ ששכן לצד אחת הדרכים המרכזיות בעמק וכמוהו פעלו כבר בכמה קיבוצים אחרים, כשהמפורסם שבהם היה בקיבוץ גן שמואל.

תחילה נפתח דוכן בו נמכרו פירות שנקטפו במטעי הקיבוץ. כשזה הצליח, הוחלט להרחיב את הדוכן ולהפוך אותו למסעדה גדולה ולצידה חנות מזכרות שישרתו עוברי אורח, מטיילים ותיירים. לתכנון המבנה הוזמנה האדריכלית ארנונה אקסלרוד (ילידת קיבוץ רמת הכובש, 1935), שהצטרפה זמן קצר קודם לכן למחלקת התכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד, לאחר שעבדה תקופה ארוכה במשרדו של האדריכל שמעון פובזנר (בין השאר עבדה אצלו על תכניות בניין הספרייה הלאומית).

אקסלרוד תכננה מבנה מעוגל שהעניק לבניין את ייחודו והבליט אותו בנוף ואולי היתה בו רמיזה להר תבור המתנשא בסמוך. היתה זו כנראה עבודת מפתח בעבודתה של אקסלרוד, שהמשיכה ותכננה בנייני ציבור בקיבוצים שבכולם הופיע הקו המעוגל. רק לאחרונה פרסמתי כאן רשימה על חדר האוכל בקיבוץ גלעד בתכנונה.

הצלחת הפונדק הובילה את החברים להכניס שותפים חיצוניים לעסק בתחילת שנות ה-90. בעקבות זאת, הוחלט להרוס את הבניין ולבנות במקומו בניין גדול וחדש שנקרא מעתה "אורחן דברת". האורחן שנפתח ב-1996 עם המון תקוות שבאו בין השאר בעקבות הסכמי השלום עם השכנים בירדן, פעל על בסיס של המותג השוויצרי "מובנפיק". אני הייתי אחד מלקוחותיו המרוצים, בעיקר בגלל הגלידה שהובאה לכאן מידי שבוע בטיסה מיוחדת משוויץ. את סיפור עלייתו ונפילתו של האורחן, כולל תצלומים של מצבו הנוכחי פרסמתי כאן. העסק כשל וכיום הוא נטוש והרוס בחלקו.

.

בניית הפונדק (ארכיון דברת)

.

1971: חנוכת הפונדק. שני משמאל – אפרים קדרון (הנזו), קיצוני מימין נתן גבריאלי ששימש בתפקיד רכז הבניין ולידו זאב גוטסמן יוזם ומנהל הפונדק. שלישית משמאל עומדת האדריכלית ארנונה אקסלרוד (מאוסף ארנונה אקסלרוד)

.

גלויה משנות ה-80 (ארכיון דברת)

.

שנות ה-80: ברקע התבור (ארכיון דברת)

.

1991 (ארכיון דברת)

.

1995: רגע לפני ההריסה (ארכיון דברת)

.

שנות ה-80: סועדים (ארכיון דברת)

.

שנות ה-80: צורת המבנה העגול הורגשה היטב גם בתוכו (ארכיון דברת)

.

תודה לחנה סלומון ולאדריכלים אירית אקלסרוד ופרדי כהנא

★

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בחן ושוב כאן (אריך ראש)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

★