סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דורות

המופע שמציג הבניין שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי בקיבוץ דורות מרשים לא רק בגלל שנותר שלם ובלי כמעט שינויים, אלא גם הודות למיקומו בנוף הקיבוצי: בראש גבעה ממנה יורדת המדשאה המרכזית. הבניין מנצל את הטופוגרפיה ומפנה למדשאה שתי קומות. בקומה העליונה אולם האכילה ומהטבח. בקומה התחתונה מבואה עם רחבת התכנסות ומעליה מרפסת שמאחוריה מסך זכוכית וגג הנשענים על עמודי ברזל דקיקים המדגישים את קלילות המבנה. החזית הראשית פונה לכיוון צפון, כוללת אגף ראשי במרכז השולח שתי זרועות אגפים זהים לכיוון מזרח ומערב, הנוטים מעט בזווית לאגף המרכזי. את הסימטריה שוברת הצמחייה שעיצבו צמד אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור (לימים חתני פרס ישראל).

חוץ מחדר אוכל יש עוד מה לראות בסביבה:

(1) גבעת הכלניות עם קברם של לילי ואריק שרון. הקבר עצמו הוא המשך המחיקה של הכפר הוג' ששכן כאן עד 1948. התושבים עפו מכאן לכל הרוחות ומהכפר לא נותר זכר, למעט שברי חרסים הפזורים בכל הסביבה. על האתר הזה כתבתי כאן. ובקרוב אולי תהיה גם כתבת המשך.

(2) ביתרונות רוחמה שוכנים מחוץ לקיבוץ רוחמה. את חדר האוכל בקיבוץ תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. יש גם אנדרטה שתכנן האדריכל צבי מוססקו. הבתרונות הם תופעת טבע יפה ונעימה להליכה ושווה לבקר בהם בעיקר באביב.

(3) אנדרטת חטיבת יפתח נמצאת בהמשך הכביש כשנוסעים מזרחה, סמוך לצומת בית קמה. את האנדרטה עיצב בשנות ה-60 האדריכל חיליק ערד. הקדשתי לה רשימה אותה אפשר למצוא כאן.

.

12604943_1207396119289968_8625495729920886589_o

נופים אחרים של ירוק ריחני

.

דורות

מפה להתמצאות

.

(1) כיום:

"יש לנו בכל הימים ארוחת צהריים, ארוחת ערב בששי בערב וכיום משווק המטבח גם אוכל החוצה. לא בכל הקיבוצים זה קיים", מספרת בגאווה על פעילות חדר האוכל עירית בדולח ילידת וחברת דורות. בכך מרמזת בדולח על ההצלחה לעמוד בפני התלאות שנלוו לשינויים שהביאו עמם תהליכי ההפרטה. "ב-2006 הקיבוץ עבר שינוי אבל את האוכל הפרטנו כבר בשנות ה-90. ארוחת הערב האחרונה היתה ב-96'. בזמנו היו אוכלים בשבת שלוש ארוחות, אך עם הפרטת המזון, צמצם חדר האוכל את פעילותו. יש עדיין ליל סדר? "לצערי כבר כמה שנים אין, למרות שניסיתי לארגן". חוץ מארוחות מה עוד מתקיים בחדר אוכל? "עד שנבנה בית התרבות הכל היה בחדר אוכל: סרטים, הצגות, מסיבות. היום לפעמים יש מכירת נעליים, יש מסיבת פורים". עובדי חדר האוכל הם חברי הקיבוץ? "רוב העובדים באים מרהט והאזור, אבל האקונומית היא חברת קיבוץ. חדר האוכל מספק ארוחות לעובדי מפעל מגופים ומפעל השום וזו הסיבה העיקרית שהשאירו אותו, יש בזה גם מענה לקשישים, חברים ותיקים שכל חייהם היו רגילים לחדר האוכל".

.

(2) חדר האוכל ה-1, ה-2 וה-3:

הנוכחי הוא השלישי מבין חדרי האוכל שפעלו בקיבוץ דורות והראשון שהיה בנוי. הוא נחנך ב-1961 והותאם להסעדה בו זמנית של כ-250 איש. חדר האוכל החליף צריף שעמד בסמוך לו, במקום בו ניצב כיום אולם תרבות. הצריף לא נהרס מייד אלא פורק והורכב מחדש בגד"ש ושימש כמחסן, ורק לאחר כמה שנים נהרס סופית. לפני הצריף היה חדר אוכל בצריף אחר שסיים את תפקידו כשהופצץ על ידי המטוסים המצריים במהלך מלחמת העצמאות. "בצריף פוזרה נסורת על הרצפה כי אנשים היו מגיעים עם מגפיים ובוץ מהשדה' ואני כילדה לא הבנתי למה נסורת יותר נקייה מבוץ"' נזכרת בדולח. "השולחנות בצריף היו לששה אנשים עם ספסלים ועם כלים מפח. את כלי הדורלקס הראשונים הביא בשנות ה-50 חבר דורות שהיה שליח במרוקו, אבל עד אז הכל היה מפח. אנחנו קיבוץ של ייקים והיו מבקשים מהבאים למלא שולחנות. בקבלות שבת לכל משפחה היה שולחן ותמיד היו באים אורחים. חדר האוכל היה לב הקיבוץ ולכן היה יושב שם סדרן העבודה כי אז לא היו טלפונים ניידים והוא היה צריך לצוד אנשים לעבודה".

.

(3) מימון:

חדר האוכל נבנה מכספי השילומים של חברים ניצולי שואה. בדורות התקבלה החלטה שאת הכסף מעבירים לקיבוץ, מי שלא העביר נאלץ לעזוב ואכן היו כמה משפחות שבחרו לעזוב. בכספי השילומים הצליחו לבנות גם אולם ספורט.

.

חדר אכילה 33

שנות ה-60: גלוית שנה טובה (מקור: ארכיון דורות)

.

(4) חנוכת הבניין: 

לחדר האוכל התקיימו שתי פתיחות שציינו לא רק את חנוכת הבניין החדש אלא גם 20 שנה להקמת הקיבוץ. פתיחה אחת הוקדשה לחברי הקיבוץ והתבססה על מופע של מקהלת הקיבוץ. פתיחה נוספת התקיימה בהשתתפות תזמורת הקיבוצים ואליה הוזמנו אורחים רבים. לכבוד חנוכת חדר האוכל הבנוי הראשון ב-1961, פרסם אחד החברים את הדברים הבאים: "סוף סוף זכינו וביום שלישי 21 לנובמבר 1961 סעדנו את ארוחתנו הראשונה בבית האכילה החדש. בהתרגשות ניכרת התאסף בערב זה כל הציבור לפני 'היכל' האכילה החדש המואר במלא אורותיו. האקונומית ומרכז הבניין לשעבר ומרכז המשק היום גזרו את הסרט, וכל הציבור, בנעריו ובזקניו, נהר ועלה במדרגות המובילות לאולם, ומילא חיש מהר את אולם האכילה. וראה זה פלא, היה מקום לכולם, ואפילו נותרו מקומות פנויים. מיד שתו לחיים וללא שהיות, ניגשו ל'מלאכה'. אומנם ההעברה הייתה בבחינת העברה 'טכנית', כפי שנאמר, אך נמצאו חברים שדאגו לתוכנית כלשהי, אשר הייתה די מוצלחת. בייחוד אפשר לציין, שמבין הילדים כבר מתנוצצים ועולים 'כוכבים' חדשים, העלולים להחליף ולדחוק הצידה את הכוכבים הוותיקים אשר פה ושם מראים כבר סימנים כלשהם של חלודה. לבסוף, גם אקורדיוניסט דאג למוסיקה לריקודים ושירה, וגם זה ללא הכנה רשמית. היה זה ערב נעים, מלא חוויות, ויהיה כעין הקדמה זעירה לחג הגדול של הכניסה לבית האכילה אשר יהיה גם חג ה-20 לעלייתנו על הקרקע". ובהמשך מתייחס לצריף חדר האוכל שסיים את תפקידו: "אכן, סוף סוף עזבנוהו… הרגשת מה של תוגה חודרת ללבך למראהו כביכול. וצריף זה נשמה שוכנת בו… הוא, שלא שופע בנוי מעודו, משמים וקודר, כאילו לא עוד תמול שלשום שימש הוא מרכז החיים ודופקם. המה הוא ככוורת, ידע שמחות ועצב, ימי גבורה והתרוממות, אך גם ימי שפל – עדות חיה לזרמי החיים, שפיכו בו. עדיין ניצב הוא, אך שותק. עוד מעט וכבר יהיה מעבר לשתיקה. יישארו בעוזביו רק הזיכרונות, הנעימים והפחות נעימים".

.

(5) תכולה:

בקומה העליונה מטבח, מבואה, שטיפת ידיים ואולם אכילה. במרכז האולם מדרגות רחבות היורדות למפלס תחתון בו יש מבואה היוצאת מבעד לשתי דלתות כפולות כנף אל רחבת מרוצפת המקשרת למדשאה המרכזית. בקומה התחתונה יש גם מחסנים, כשבמהלך השנים איכלסו בין השאר מתקן תנורים ומחלבה מקומית. כיום פועל שם בשעת חירום חמ"ל של הקיבוץ.

.

(6) אוכל:

"היינו יודעים כל יום מה יהיה לאכול כי היה תפריט שבועי. בכל יום ידעו אם יש דג או קציצה. בשנות הילדות שלי אני זוכרת אוכל מאד גרוע, קציצה היתה אימת החברים. אלה היו שנות הצנע אבל היום יש טבח מצוין. ביום שישי היו נותנים איטריות עם סוכר וביציה. ואם ביום חמישי היו הקדימו והגישו איטריות אז אנשים היו הולכים לקחת את הכביסה כי חשבו שזה יום שישי. היתה מנה אחת 'במקום' – אם מישהו לא רצה את המנה שהוגשה אז הוא היה מקבל מנה אחרת. בשנות ה-80 עברו להגשה עצמית, אבל בגלל מבנה חדר האוכל היו שולחנות באמצע ולא ידעו אם זה ימשיך כי היתה הרבה התנגדות. עד אז נסעה עגלה ושאלו כל אחד מה הוא רוצה, ביצה קשה או ביצה רכה. והיה ילד שעובר עם עגלה עם מים חמים לתה".

.

(7) בית התרבות:

נחנך ב-1978 ובין השאר התקיים במסגרת אירוע הפתיחה כנס לוחמי פלמ"ח גדול ומיתולוגי. במקור פנה רכז הבניין של דורות לאדריכל פרדי כהנא שיציג הצעה לבית תרבות. כהנא בנה מודל של מבנה עגול. החברים דחו את ההצעה ופנו לאדריכל חנן הברון ממחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד שיציע גם הוא מבנה. הצעתו של הברון התקבלה ונבנתה. הברון ידוע בתור אחד מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית ובין השאר תכנן את בית הקיבוץ המאוחד בתל אביב (בהשתתפות זיוה ארמוני, נהרס), הספרייה הלאומית בקמפוס גבעת רם (בהשתתפות אחרים), בית חולים אלי"ן בירושלים, חדרי אוכל בגנוסר, כברי וצובה.

בית התרבות כולל כ-580 מקומות ישיבה ולפני כשנתיים עבר לידי המועצה האזורית שמתפעלת אותו. מתקיימים בו מידי פעם הצגות, קונצרטים ומופעים. שבוע שעבר הופיע שלום חנוך. שבוע הבא תופיע בו יהודית רביץ וכן תעלה בו הצגת התאטרון "חשמלית ושמה תשוקה" בכיכובם של יבגניה דודינה ועמוס תמם בהפקה משותפת של "הבימה" ו"הקאמרי".

.

(8) האדריכלים: 

בין חדר האוכל ובית התרבות מפרידים לא יותר מ-12 מטרים ו-17 שנה, אך בין שני האדריכלים שתכננו אותם מפרידים הרבה יותר. שניהם למדו אמנם בטכניון, אך מרדכי זברודסקי (1977-1903) שתכנן את חדר האוכל היה מדור האדריכלים המוקדם שפעל בתנועה הקיבוצית. הבתים שתכנן לקיבוצים נראים לרוב יותר כמו בתי קיט באלפים האוסטרים או הפולנים מאשר מבני ציבור של חברה אוטופית, שיוויונית וחלוצית המתיישבת במזרח התיכון, כשבמקרה של דורות היה גם אזור צחיח יחסית. זברודסקי יליד אוקראינה עלה לארץ ישראל ב-1925 והתגורר בתל אביב עד פטירתו. לעומתו, הברון נולד בגרמניה, עלה לארץ ב-1933, גר עם הוריו בירושלים ולאחר מכן הקים את קיבוץ רעים שם חי עד פטירתו. הברון הכיר היטב את החברה הקיבוצית היות ובעצמו חי בתוכה, לעומת זברודסקי הבורגני שהכיר את הקיבוצים רק בביקורים ושמיעת דעות לקוחותיו. הברון יצר מבנים קופסתיים כשהבטון החשוף מככב בהם, ולעומתו זברודסקי כמו במקרה של איילת השחר ודורות יצר מבנים קלילים יותר, עם גגות משופעים ומרפסות רחבות המקושרות לאולם הפנימי במסך זכוכית גבוה ורחב. במקרה של דורות, הקשר ההדוק בין הפנים ובין החוץ באמצעות המבט והתנועה שיצר זברודסקי, קיבל השלמה באמצעות עיצוב הנוף שיצרו אדריכלי הנוף ליפה יהלום ודן צור והופך אותו לאחת מיצירותיו הנאות והשלמות ביותר.

.

kkk

חדרי אוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי וכתבתי עליהם

.

(9) השכנים 1: 

לא עזר לאנשי הוג'. קשרי השכנות הטובים עם חברי דורות, שבין השאר מכרו להם את הקרקע עליה הוקם הקיבוץ, לא סייעו להם לשרוד את המלחמה ולדבוק בבתיהם. גם לא עזר להם שהסתירו אנשי "הגנה" בעת שהבריטים רדפו אחריהם. הם גורשו מכפרם שנבזז ולא שבו אליו. הבתים נהרסו מיד מתוך חשש שהתושבים ישובו. נותר רק בית השיח' והבאר וגם הם חוסלו אחרי כמה שנים. המקבץ העיקרי של בני הוג' נמצא בעזה ועומד על 6,000. בארכיון של דורות יש כמה תמונות המעידות על השכנות שהיתה ונמחקה.

.

(10) השכנים 2:

בתחילת שנות ה-70 עלה על השטח הסמוך לקיבוץ אריאל שרון והקים את "חוות שקמים". כיום גרים בחווה שני בניו, שהתחנכו בדורות ומביאים לכאן את ילדיהם. שרון ורעייתו קבורים ב"גבעת הכלניות" הסמוכה לביתם ושוכנת בתחום בית הקברות של הוג'.

.

הוג1 1941

1941: נציגי קיבוץ דורות אצל השכנים בהוג' (מקור: ארכיון דורות)

.

הוג' עודד בצר

עודד בצר עם השנים בהוג' (מקור: ארכיון דורות)

.

באר המים בהוג'

1941: באר המים בהוג' ממנה קבלו החברים מים בשנתיים הראשונות להקמת הקיבוץ (מקור: ארכיון דורות)

 

הוג' שרידי הבאר

לאחר המלחמה: שרידי הבאר בהוג' (מקור: ארכיון דורות)

.

D829-004קלוגר1943

1943: ארוחה בצריף חדר האוכל (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

חדר אכילה 25

יולי 1948: חדר האוכל ההרוס לאחר הפצצה במלחמת העצמאות (מקור: ארכיון דורות)

.

D284-1021948

בתי דורות המופצצים במלחמת העצמאות (לע"מ)

.

חדר אכילה 26

1994: צריף חדר האוכל השני לאחר שהועתק לגד"ש והוסב למחסן עד שפורק ונהרס (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 18 (1)

בניית חדר האוכל (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 6

1967: תצלום שצילם עתניאל שמיר, טייס חיל האוויר וחבר דורות שנפל באותה שנה ברמת הגולן במלחמת ששת הימים (מקור: ארכיון דורות)

.

‏‏עותק של חדר אכילה 21

שנות ה-60: מבט מהמדשאה (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 16

1972: מבט ממערב (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 18

1968: סועדים ובמרכז עגלת הגשה (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 8

1982: קישוטי שיבולים לכבוד ליל הסדר (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 27

1986: במטבח (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 11

ליל סדר (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 14

1999: התקנת מערכת מיזוג אוויר (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 13

2011: מכירת אוכל מוכן (צילום: מרק בן דור, מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 9

2001: עריכת שולחנות ליל הסדר (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 10

מסיבת פורים (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 7

1983: הארוחה הראשונה בהגשה עצמית (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 5

1996: ארוחה אחרונה לפני הפרטת חדר האוכל (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 4

1996: ארוחה אחרונה לפני הפרטת חדר האוכל (מקור: ארכיון דורות)

.

חדר אכילה 20

1997: תשלום על האוכל לאחר הפרטת המזון (מקור: ארכיון דורות)

.

.

2016:

.

DSC00966

בתי מגורים מעל המדשאה המרכזית

.

DSC00978

הבתים דו-קומתיים

.

DSC00967

לצידם חדר האוכל הסוגר במרכז על המדשאה המרכזית והופך למוקד

.

DSC00969

שבילי הקיבוץ מתנקזים לרחבה מרוצפת בחזית המפלס התחתון של חדר האוכל

.

DSC00970

עמודי ברזל דקיקים נושאים מרפסת רחבה ומעליה גג הבולט מעבר לחזית הבניין

.

DSC00976

המדשאה נפרסת כמו תיאטרון פתוח למרגלות חדר האוכל

.

DSC00979

חזית האגף המזרחי של חדר האוכל מוסתר בצמחייה כשעל הגג קולטי שמש

.

DSC00975

מבואה מקורה מכיוון המדשאה עם מקומות להתכנסות בעמידה וישיבה

.

DSC00972

למרות הפשטות והצניעות הכל מתוכנן לפרטים הקטנים כולל ידיות הדלתות הדקורטיביות והחגיגיות

.

DSC00973

את הפסיפס המתאר את החיים בקיבוץ יצר ליאו רוט מקיבוץ אפיקים

.

DSC00974

משפחה

.

DSC00954

במבואת הכניסה התחתונה שכיום כבר אינה מתפקדת תלויים תמונות ילדי דורות

.

DSC00955

צלליות של אבא אמא ילד וילדה

.

DSC00957

מדרגות עולות לאולם האכילה שבקומה העליונה

.

DSC00959

שתי קורות בטון נושאות לוחות בגוון בורדו

.

DSC00960

מדרגות

.

DSC00961

בלון בלי אוויר

.

DSC00953

מבט על המדרגות מהפודסט

.

DSC00952

מבט על המדרגות מהקצה העליון

.

DSC00939

קצה המדרגות מובילות ישר למרכז חדר האוכל

.

DSC00930

הגשה עצמית

.

DSC00947

דג מרלוזה – 13 שח

.

DSC00951

קופה

.

DSC00943

קנקנים ומבט על הזרוע המזרחית שבקצה שלה מסך זכוכית לכל אורך וגובה החזית

.

DSC00946

העץ נשתל לצד החזית המזרחית כדי להגן מחדירת קרני שמש בבקרים

.

DSC00944

אור טבעי שוטף את חדר האוכל מכיוון צפון וגם ממערב וממזרח

.

DSC00937

משני האגפים רואים היטב את המרכז

.

DSC00933

מבט על האגף המערבי

.

DSC00935

גם כאן יש מסך זכוכית לכל אורך החזית המדגיש את שיפוע הגג

.

DSC00936

מבעד לחלון

.

DSC00940

סודה / מים / מים עם מיץ

.

DSC00941

אין כבר ברז

.

DSC00942

חברים יקרים

.

DSC00962

מבט מאזור ההגשה העצמית אל המטבח

.

DSC00963

שטיפת כלים

.

DSC00950

כלי ישנים כדקורציה

.

DSC00948

תמונה ישנה מהמטבח

.

DSC00949

במטבח

.

DSC00932

תמונת חדר האוכל בימיו הראשונים

.

DSC00934

מסודרים

.

DSC00931

צלחות

.

DSC00929

ציור שיצרה בתיה כוכבי במבואת הכניסה הראשית לחדר האוכל

.

DSC00924

שטיפת ידיים

.

DSC00927

על לוח המודעות 01

.

DSC00926

על לוח המודעות 02

.

DSC00925

רישום הגשם בחורף

.

DSC00923

שלט בכניסה

.

DSC00982

רחבה תפעולית בצמוד למטבח בחלק האחורי של חדר האוכל

.

בית התרבות:

.

1973885 (1)

1962: הצעה שהגיש האדריכל פרדי כהנא לתכנון בית התרבות ונדחתה לטובת הצעתו של האדריכל חנן הברון (מקור: אדריכל פרדי כהנא, בית העמק)

.

אולם תרבות בנייה

1976: בניית אולם התרבות בתכנון אדריכל חנן הברון (מקור: ארכיון דורות)

.

אולם תרבות פנים

1978: מראה כללי של אזור המושבים באולם (מקור: ארכיון דורות)

.

DSC00985

בית התרבות מורכב משני גושים בצורת תיבה: קווים ישרים ונקיים שלא באים להתחרות בבניין חדר האוכל הסמוך

.

DSC00986

את עבודת הקרמיקה המעטרת את החזית המזרחית של בית התרבות יצר ב-1977 חיים ברגל חבר קיבוץ שער הגולן

.

DSC00921

שמש שמש שמש

.

DSC00922

הכניסה לבית התרבות

.

DSC00987

סילו

DSC00916

חלקת הקבורה של בני הזוג שרון, באתר בו היה בעבר בית קברות של הכפר הוג'

.

DSC00893

שברי חרסים מכסים את הגבעה כולה

.

DSC00898

גדר חלקת הקבר

.

DSC00914

מצבות

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי וכדאי לבקר:

.

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 27/02/2016 at 20:19

    שכחת לצלם סרטון. איזה חדר אוכל יפיפה. כשהייתי ילדה ביקרתי את סבתא של באפיקים, ואני לא זוכרת שהתלהבתי מהבניינים בקיבוץ. לא הבנתי למה התכוונת בעניין של הכפר הערבי? תל אביב לא יושבת על כפרים ערבים? בהונגריה ובמצרים לא העיפו את היהודים מהבתים שלהם ושלחו אותם לקיבינימט? בהונגריה גם שרפו אותם. אתה מציע שנחזיר לערבים את הבית שלך?

    • מיכאל יעקובסון  On 28/02/2016 at 23:53

      על חדר האוכל באפיקים כתבתי לפני כמה חודשים, דווקא באפיקים בנו שכונה ייחודית שקיבלה את הכינוי "דיזנגוף" (עליה טרם כתבתי). את לא אוהבת ערבים? ואת אריק?

      • שלגיה  On 29/02/2016 at 8:38

        קראתי מה שכתבת על אפיקים והדודה שלי גרה ב"דיזינגוף". התכוונתי שבתור ילדה הסתובבתי די הרבה באפיקים ואני לא זוכרת שהתלהבתי מהבניינים -או בגלל שאפיקים זה קיבוץ מכוער,או בגלל שהאהבה שלי לבניינים הגיעה מאוחר יותר,או בגלל שאני לא סובלת קיבוצניקים. לגבי ערבים,אני בשיפוצים של דירה שקניתי בלב אזור של ערבים ,כך שאני חווה בשנים האחרונות את הפוטנציאל של יחסי יהודים-ערבים ואת המורכבות שלהם. אני מרגישה קרובה לערביי ישראלי יותר מאשר ליהודים שלא חיים בישראל. ולכן השאלה היא האם הערבים אוהבים אותי ולא אם אני אוהבת אותם. לגבי אריק, חיבבתי אותו. אני לא מבינה בפוליטיקה, והייתי בוחרת בו לראש ממשלה. הוא נראה לי עדיף על כל אלה שמסתובבים פה. זהו, מיכאל,תתחיל לארוז. מחזירים את הבית שלך ,שיושב על כפר של ערבים. זה יהיה פיילוט- נתחיל בבית שלך ונראה אחר כך איך ממשיכים.

  • עוזי דיסלר  On 01/03/2016 at 22:56

    כרגיל כתבה יסודית ממצה ומושקעת. כל הכבוד מיכאל.

  • amitaisandy  On 03/03/2016 at 3:06

    נראה אחד המוצלחים. יש עדיין ריח של שום בכל הקיבוץ?

  • נגב מערבי  On 06/03/2016 at 11:48

    במקום גם מוזיאון אריאולוגי קטן עם מימצאים מהסביבה הקרובה-כדאי לתאם ביקור.
    לגבי החווה של אריק שרון, לפניו הייתה מקום חוות "מרעית" כך קראו לה של יהודים אוסטרלים שניסו לגדל את כאן כבשים מסוג מארינו בעלי צמר איכותי. את החווה קנה לאריק שרו אחד מידיו העשירים בארה"ב.

  • איש  On 27/03/2016 at 19:48

    ליאו רוט הוא גבר ולא אישה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: